פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_516

אביר לבן / טור שבועי
אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 0:14)

אביר לבן


ד''ר אורי מילשטיין



שורשי הכמיהה הישראלית ללבנון




בימי המקרא היו שטחי לבנון וסוריה של היום, רצועת ביטחון של האימפריה המצרית, שארץ כנען נכללה בתחום השפעתה. התפיסה המאקרו-אסטרטגית במקרא, שהיתה מבוססת על עקרון השרידות, בקשה להגיע לגבולות ביטחון בני הגנה במדינת ישראל, ולא שמה מבטחה בהסדרים מדיניים. האסטרטגים של מצרים ושל המקרא ראו את החלק הסורי של נהר הפרת, כגבול ביטחון של האימפריה המצרית.

נהר הפרת מתחיל בהרי אנטוליה שבתורכיה, זורם דרך צפון מזרח תורכיה, צפון סוריה, עיראק ונשפך למפרץ הפרסי. מכאן שכל לבנון המודרנית וכל סוריה הדרומית המודרנית, לרבות דמשק, חלב והמדבר הסורי, אמורים להימצא בשליטת המדינה שמדרום להם. המקרא מבסס את ההכרח האסטרטגי הזה כלקח ממלחמתו של אברהם אבינו במלכי הצפון, אבירי המרכבות, (החיקסוסים) ששלטו, לפי המקורות ההיסטוריים, גם במצריים, בתקופת האבות, במאות ה- 17 וה-‏18 לפני הספירה ( השושלות ה- 15 וה-‏16). אברהם אבינו היגר לארץ-כנען בתקופה שבה התחולל גל הגירה גדול מלווה בכיבושים צבאיים מצפון מזרח לדרום מערב. סביר להניח כי אברהם הכיר את תורת הלחימה החיקסוסית ואת טכניקת הקרב שלהם שהרי הוא היגר מלב האיזור שבשליטתם. בהיותו האב המייסד של תרבות המערב, ושל החשיבה המופשטת, המערבית לפחות, עשה אברהם אבינו אינטלקטואליזציה של הלחימה החיקסוסית ואיתר את חולשותיה. לפי המקרא קשר אברהם קשרי ידידות עם המלך החיקסוסי של מצרים. מייד אחר כך מתאר המקרא את מלחמתו של אברהם במלכים חקסוסים נוספים שאיימו לא רק על ארץ-ישראל אלא גם על מצרים. יתכן כי שמסעו של אברהם למצריים המתואר בפרק י''ב קשור להכנות לקראת אותה מלחמה, להסדרים שבין אברהם לפרעה ולתמורה שהוא יקבל ממלך מצרים. שכן היה עליו להחליט אם הוא מצדד בצד המצרי בעימות האזורי או בגוש מלכי הצפון. הוא הכריע בעד המצרים - הצד שהיה נחות אז מבחינה צבאית ושממנו הוא היה עשוי לקבל תמורה רבה יותר.

אמצעי לחימה כבדים המבוססים על טכנולוגיה מתוחכמת התאימו במשך רוב ההיסטוריה בעיקר לקרבות יום באויב שמצביאיו שגרתיים. הערך המוסף שהכריע קרבות אלה היו מהנדסים של אמצעי לחימה (אמל''ח) שבצעו את תפקידם הרחק משדה הקרב וכושר ייצור של אמצעים אלה. בסוג זה של לחימה היה לחיקסוסים יתרון מוחלט על פי אברהם אבינו וסיכוייו לשרוד בקרב היו אפסיים. לפיכך בעזרת כוחות מעטים שמנו, לפי המקרא, 318 לוחמי עילית רגליים, תקף אברהם בלילה את חניון המרכבות החיקסוסי. הצלחה בסוג הלחימה שנקט אברהם אבינו נובעת לא משימוש במהנדסי אמל''ח מעולים ובטכנולוגיה משופרת, אלא ממנהיגות קרבית עילאית, מהכרות מפורטת עם האויב והבנת דרך מחשבתו ותפקודו, ומהכרת שדה הקרב המסוים והבנתו. על כל אלה להיות מגובים בעומק אינטלקטואלי כדי לבנות מראש את הדגם המופשט, המתאים ביותר לקרב המסוים ולפעול על פיו. על המצביא בסוג הלחימה הזה להיות גם פילוסוף צבאי. אברהם אבינו הוא אבי הפילוסופים הצבאיים בהיסטוריה, חבורה מצומצמת שעליה נמנים, בין היתר, משה רבנו, דוד המלך, אלכסנדר מוקדון, יהודה המכבי, סקיפיו אפריקנוס, יוליוס קיסר, מוחמד, פרידריך הגדול נפוליון ושרנהורסט.

אברהם אבינו הצליח להדוף את מלכי הצפון בקרב חובה, ''אשר משמאל לדמשק'' (בראשית, י''ד, ט''ו), אל מעבר ארץ-כנען. זה היה קרב ההכרעה החשוב ביותר בציוויליזציה הנוכחית והוא מהווה אירוע שער לתרבות המערב. ניתוח המקורות מלמד ששליטה ישראלית על לבנון ועל רוב סוריה, אינם רק לקח צבאי אלא גם אינטרס אסטרטגי מצרי: מצרים, האימפריה השליטה על ארץ-כנען באותה תקופה ובת בריתו של אברהם אבינו, בקשה שהעברים יגנו על גבולה מפני פולשים מצפון. מאז קרב הכרעה זה נחשבים הגבולות שבין הנילוס לפרת ל''גבולות ההבטחה'', שיש להם גושפנקא של קדושה. בתוכם אמורה להתקיים מדינתו של עם ישראל.

הלקח ההיסטורי של קרב חובה הוא: אומה חפצת חיים מטפחת חשיבה צבאית ללא שום מגבלות וללא התחשבות באינטרסים השרידותיים של שליטיה על-מנת להצמיחה מתוכה פילוסופים צבאיים ופילוסוף-על שינהיג אותה. ללא פילוסופיה צבאית, שמה האומה את מבטחה בשכלם הישר של מצביאיה וזה משענת קנה רצוץ שתמיד אכזב.

אברהם אבינו הוא גם האב המייסד וגם המודל האידיאלי של העבריות, שהישראליות היא אחד מזלזליה. אם הישראליות היא אחד הנסים של המאה העשרים, הרי העבריות היא נס שאין שני לו בציוויליזציה הנוכחיות. עוצמת השרידות של העבריות הוכחה בארבעת אלפים שנה, הישראליות החלה דועכת אחרי מאה וחמישים שנה.

את האסטרטגיה הרואה בסוריה גבול ביטחון ממשו המצרים לא רק באמצעות שליח אלא גם בעצמם. תחותימס הראשון ששלט במצרים בסוף המאה ה- 16 לפנה''ס ערך מסע מלחמה עד הפרת והציב על אחת מגדותיו אסטלה מצרית. תחותימס השלישי ערך במאה ה- 15 לפנה''ס שש עשרה מסעות מלחמה דרך ארץ ישראל לסוריה, השתלט על כל השטח עד הפרת וקבע בו שלטון קבע מצרי.

תפיסה אסטרטגית-לאומית זאת נדונה פעמים אחדות במקרא. ביציאה ממצרים נאמר: ''כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר , נהר פרת, ועד הים האחרון יהיה גבולכם'' (דברים י''א, כ''ד). משה אמר לפני מותו כי ה' אמר לו בהר סיני ''סעו לכם... עד הנהר הגדול נהר הפרת'' (דברים א', ז'). בהכנות לכיבוש ארץ כנען על-ידי יהושע נאמר: ''כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו אשר דברתי על משה. מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם'' (יהושע א', ג'-ד'). לפי המקרא דוד יישם את האסטרטגיה הזאת: ''ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת. וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב. ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה. ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש. וישם דויד בארם דמשק ויהי ארם לדויד עבדים נושאי מנחה ''. (דברי הימים א', י''ח, ג'-ו'). בימי בית שני נמשכה אותה תפיסה. כשהודיעו השומרונים למלך פרס כי היהודים מתכננים מרד, הם מסרו ששלטון היהודים הגיע עד הפרת (עזרא ד' כ'). בתלמוד הבבלי חוזרת אותה תפיסה: ''תרתם וגיניתים באוהלו של מקום עד הנהר הגדול נהר פרת'' (שבועות מ''ז, ב').
בתקופה הפרסית ובתקופה הסלווקית היה הפרת גבול בין מזרח למערב (ספר חשמונאים א' ג', ל''ב). הוא היה גם גבולה המזרחי של האימפריה הרומית ומעבר לו השתרעה האימפריה הפרתית.

תפיסה אסטרטגית זאת באה לידי ביטוי טראומטי (ואולי נבעה ממנו) במאורעות שהביאו לסוף ממלכת יהודה ולחורבן בית המקדש הראשון. ממלכת יהודה הסתאבה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנבואותיו של ירמיהו ונביאים אחרים. נבוכדנצר מלך בבל חדר לארץ ישראל דרך סוריה, הטיל בדרכו מצור על צור, ולאחר סדרת קרבות כבש את ירושלים, שרף את בית המקדש ואת רוב העיר.

אלה המשמעויות האסטרטגיות, היסטוריות ותרבותיות של הנתונים לעיל:
א. בעיני האסטרטגים העברים הקדמונים, האימפריה הדרומית המצרית היתה פחות לוחמנית ופחות מאיימת מאשר האימפריות הצפוניות וקל היה להגיע איתה להסדרים מדיניים גם בגלל אופייה וגם בגלל מדבר סיני, שהיווה גבול ביטחון לארץ-ישראל מדרום.

ב. גבול הביטחון האסטרטגי של מצרים בצפון היה נהר הפרת (הנהר הגדול), שהיה בעיני האסטרטגים המצריים מכשול מים שקל להגן עליו מדרום.

ג. האסטרטגים המצרים ראו בארץ כנען רצועת ביטחון ובתושביה הם ראו צבא נתמך.

ד. מכאן שגבול הביטחון של ארץ כנען הוא נהר הפרת, גם לצורכי גוש המדינות הדרומי וגם לצורכי ארץ-כנען גופה.

ה. כל התרבויות המבוססות על המקרא: יהדות, נצרות ואיסלאם הטמיעו בתוכן את הנתונים האלה והם היו למורשת התרבותית-קוגניטיבית של בניהן.

ו. זה אחד הטעמים של הנטייה הישראלית להתפשט צפונה.

ז. זה גם אחד הטעמים של סוריה ולבנון לחשוש מפני רצון ההתפשטות של ישראל.

ח. זה אחד הטעמים להגיע להסדר שלום עם סוריה ולבנון.

הרלוונטיות של האסטרטגיה המקראית המוקדמת לבעיות אסטרטגיות בימינו וניתוקה מן המציאות של האסטרטגיה הישראלית, מצביעות לא רק על עליונות העבריות על הישראליות, אלא גם על האפשרות לפתח חשיבה ביטחונית חדשה, הנגזרת מן הפילוסופיה הצבאית העתיקה והאסטרטגיה העברית. אחד האסונות של העם היהודי, שתורה שבעל-פה לא עסקה בצבא ובאסטרטגיה ושאין בתלמוד מסכת ביטחון. מחדל זה דלדל את החשיבה הביטחונית היהודית בתקופה גלות ובתקופה הציונית. כדי לטפח חשיבה צבאית, לגדל אסטרטגים גדולים ומצביאים מעולים יש להטמיע את התבונה הביטחונית בכל שלבי העיצוב של הישראלי. כפי שכמעט בלתי אפשרי ליצור יצירות גדולות בשפה שאינה שפת אם, לא ניתן כמעט לפתח אינטלקטואליזם ביטחוני בלא חשיפה לחשיבה ביטחונית עמוקה מגיל צעיר.

(1) מאותן סיבות הצליח משה רבנו להתגבר ביציאת מצרים בעזרת צבא עבדים מיליציוני ללא אמצעי לחימה מתוחכמים על צבא מרכבות אימפריאלי, הצליחו האתונאים המעטים להתגבר על פרסים הרבים והחמושים טוב יותר בקרב מרתון, הצליחו מוחמד ויורשיו להקים אימפריה מוסלמית בזמן קצר יחסית והצליח החיזבאללה להתגבר על צה''ל בדרום לבנון. אם צה''ל היה מפתח תורת צבאית מבוססת בין היתר על מלחמות אברהם אבינו ומשה רבנו הוא היה משפר את תפקודו לאין שעור.

(2) על משמעות המושג ''קרב הכרעה'' ועל קרבות הכרעה בהיסטוריה הכללית, בהיסטוריה היהודית, ובמלחמת יום הכיפורים, ראה ספרי ''קריסה ולקחה'', הוצאת שרידות, מהדורה שלישית מורחבת 1999.

(3) דוד בן ישי שהיה פילוסוף צבאי סיכן את האינטרסים השרידותיים של המלך שאול. בעזרת תבונתו הצבאית דוד שרד והקים את ממלכת ישראל בגבולותיה הרחבים ביותר. את המחיר שלמו שאול וצאצאיו ונכחדו. אם שאול לעומת זאת היה משמיד את דוד כפי שביקש היו הפלשתים עלולים לבטל את עצמאות ישראל.


http://www.faz.co.il/thread?rep=4297
תהיות על אבירים ורלוונטיות
Madog (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 5:08)

- אם כבר מעלים באוב אסטרטגיות עתיקות, האם לא היה עדיף לאמץ כבר גישה מקיאווליסטית-דרוויניסטית ולחסל את כל הפלסטינאים? והסורים?
- אמנם איני מתמצא באסטרטגיה המצרית העתיקה אלא רק בהיסטוריה כללית, אבל עדיין אני סבור שההתפתחות בחוקי המשחק ובטכנולוגיות הפחיתה מעט את הצורך בהישענות על גבולות יבשתיים. הרי השריון שלנו יעיל בקסבה של חברון כשם שמרכבות פרעה היו יעילות בים סוף. ולמיצרים לא היה גם חיל אויר וטק''ק (אם לא נתייחס לרעיונות של אריך פון דניקן (-: ).
- חינוך יותר מיליטריסטי מהקיים???
החינוך בישראל מהווה כיום קו ייצור של אנשי צבא. באף מדינה מערבית אין דגש בטחוני חזק יותר בחינוך מבישראל.
הזכרת לי שיחה עם חבר (דווקא איש צבא) שהסכים איתי כי הסיבה שבישראל, בניגוד לכל שאר העולם, הסטודנטים אינם מהווים כוח מניע לשינוי חברתי ובכך מפקירים את המערכת להזקנה וריקבון, טמונה בשירות הצבאי ובהטמעת הקונפורמיזם כרפלקס מותנה בכל תהליך החינוך בארץ.
את הנזקים שהגישה החינוכית הביטחונית שלנו יצרה אפשר לראות היום במשק ובחברה הישראלית. האופן בו פועל העולם המערבי כיום, האישיות הרצויה בו, צורת החשיבה, הידע והיכולות הנדרשות נמצאים בכיוון ההפוך ב180 מעלות. על מנת להשתלב בתהליכים העולמיים ובמשק העולמי יש צורך ביכולת לימוד, אינדווידואליזם וחשיבה עצמאית וכישורים נוספים אשר מומתים בלידה ע''י החינוך הצבאי.
האם אתה מציע שנלמד מתמונת הילד הפלסטיני המחופש לשהיד כיצד יש לחנך את הדור?

לסיכום - יש ללמוד מהעבר כדי לא לחזור עליו אך לא רצוי לחזור על העבר כדי ללמוד ממנו.
נכון שהראיה שלך גורסת כי ''הצבא הצבא מעל הכל'' (ואני מקווה שהאנלוגיה מובנת) אולם אם נמשיך להפקיר את כל המדינה על מזבח הביטחון, רק נעודד את חוסר המוטיבציה למציאת פיתרון אמיתי ומציאותי, וסופנו שיהיה ביטחון - אבל בלי מדינה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4300
בעיות של הבנת נקרא: האם כתבתי שהצבא מעל לכל?
אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 7:04)
בתשובה לMadog

מעולם לא כתבתי שהצבא מעל לכול, ומי שטוען כך או שלא קרא דברי או שיש לו בעיות עם הבנת הנקרא.

אגב, רבים מאנשי צה''ל בעבר בהווה רואים בי את המבקר החריף ביותר של צה''ל מאז ומעולם ומטעם זה אני מוחרם בצה''ל כבר 15 שנים. צה''ל לחץ גם על האקדמיה ועל אמצעי התקשורת להחרימי כדי לעשות דה-לגיטימציה של ביקורתי עליו. לומר עלי שלדעתי ''הצבא מעל הכול'' היא טענה מוזרה מצד אחד ומוזרה מאוד מצד שני כדברי ארלקינו במשרתם של שני אדונים.

לעומת זאת אני סבור שהביטחון מעל הכול, גם בארצות אירופה הנאורות שאינן כוללות לדבריך נושאים צבאיים בחינוך, גם במחשבותיך אתה, שהרי אתה מבקש להבטיח את חייך, את פרנסתך את בריאותך וכו'.

טענתי ואני עדיין טוען שהאינטלקט הוא מעל לכל בבחינת ''מותר האדם''. דהיינו, שהאינטלקט הוא האמל''ח האופייני של האדם, לא רק למלחמות אלא גם למנוע מלחמות ואפילו לכתיבת מאמרים ולכתיבת תגובות.

בפורום זה כתבתי פעמים אחדות שיש לעשות ''אינטלקטואליזציה של מערכת הביטחון'' (לא רק של הצבא). בתהליך האינטלקטואליזציה יש לעיין גם בתבונת העבר. אם נעשה אינטלקטואליזציה של מערכת הביטחון, לא יופיעו כל הפגמים שאתה מזכיר גם בצבא, וגם בהשפעתו השלילית של הצבא על החברה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4358
בעיות בהבנת הנקרא, אבל לפחות אתה כותב מצויין
Madog (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 5:54)
בתשובה לאורי מילשטיין

ולענייננו,אמנם לא כתבת שה''צבא'' מעל הכל אך גישתך, כפי שהבינותי אותה, היא שה''צבאיות'' מעל הכל. כפי שטענת בסוף המאמר - ''יש להטמיע את התבונה הביטחונית בכל שלבי העיצוב של הישראלי''.

ובחשיבה נוספת, אם היתה כוונתך לחשיבה אסטרטגית ולא רק ביטחונית הרי שאין חשוב מזה. צורת חשיבה זו נחוצה בכל תחום עיסוק ולא רק ב''צבאיות''.
אל נשכח כי חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח נוגדת את צורת החשיבה הישראלית המקובלת. מהממשלה, דרך הצבא ועד למגזר העיסקי בארץ החשיבה היא עדיין קצרת טווח, פותרת רק בעיות מיידיות במקום לצפות את הבעיות העתידיות ובאופן כללי - ''מחפשת מתחת לפנס''. אבל אתם באמת לא צריכים אותי כדי לדעת את זה.

ואם בחשיבה אסטרטגית אנו עוסקים, הרי אני מסכים עימך לגמרי כי לא רק שהיא לא הודגשה ע''י המסורת היהודית והתורה שבעל פה אלא אפילו דוכאה.
הרי כל האמונה היהודית נשענת על חשיבה הגורסת כי אין שום צורך לחשוב קדימה, הכל הרי יונע ע''י השם.
יש להתרכז רק ב''קאפרה דיאם''. לחיות את הרגע ולהתנהג בהתאם לנדרש. לא לחשוב קדימה, לא לתכנן, רק לחיות ולסמוך על האל הטוב.
והמסורת הרי חילחלה עד לDNA או ל''גנום היהודי''. כל מידע נרכש הופך עם הזמן לידע מולד באמצעות המבנה הפסיכו-ביולוגי שלנו. הDNA הנו הכלי הראשון בחשיבותו להעברת מידע.
ואם כך, הרי שתהליך התיקון יכול להצליח, אולם יידרשו מספר דורות על מנת ליישם אותו במלואו בדיוק כפי שנדרש דור שלם כדי לנקות את הגנים ה''עבדיים'' מיוצאי מיצריים - דור המדבר.

בכל מקרה אני ממליץ לקרוא את הספר ''ילדי הSS'' העוסק בארגון ה''לבנסראום'' אשר ניסה לבצע השבחת גזע דומה (גם אם בעיקר למטרות חיצוניות ולא פנימיות כפי שמוצע כאן). כפי שאמרתי - יש ללמוד מהעבר.

והערה קטנה אוף טופיק - שמעתי את שמך כמורד במוסכמות וזו אחת מהרבה סיבות שאני נהנה לקרוא את מאמריך. אין דבר השנוא עלי יותר מחשיבה שיגרתית וקונפורמיסטית. זו בדיוק הסיבה שהזדעזעתי מהרעיון של ''החדרת חשיבה צבאית'' המשוייכת אצלי באופן אוטומטי לסוג חשיבה זה.

יום נעים
מאדוג
http://www.faz.co.il/thread?rep=4361
מאדוג: חשיבה צבאית איננה סיסמאות של אנשי צבא
אורי מילשטיין (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 7:47)
בתשובה לMadog

חשיבה צבאית היא תת מערכת של חשיבה ביטחונית, שהיא חיונית כדי לנטרל איומים ולשרוד. לפי תפיסתי, אין חשיבה אלא חשיבה ביטחונית, דהיינו חשיבה אנטי-כליונית. במבנה פשוט יותר שלה חשיבה ביטחונית היא אבן יסוד של הקיום בכלל ולא רק של בני אדם אלא גם של כל התחום האורגני והבלתי אורגני. היא מצויה בקווארק גלואון (דבק) שתפקידו לחבר אבני יסוד, דהיינו למנוע את התפרקותם של המבנים יסודיים שבחומר-רוח.

רוב אנשי הצבא בהיסטוריה לא חשבו כלל מעבר לפתרון בעיותיהם האישיות ולשאלות הצבאיות המיקרו-הטקטיות. תורות צבאיות, תוכניות צבאיות והגות צבאית הם ברובם סיסמאות ריקות שתפקידם רטורי אם לא סופיסטי. הם לא ביטאו חשיבה אלא כושר דיקלום. בעת מבחן הססמאות האלה קרסו יחד עם הצבאות.

לכן אנחנו חייבים לפתח גם את החשיבה הקונקרטית שלנו כדי לעמוד על המשטר שמא רמטכ''לים ואלופים לשעבר ופוליטיקאים בהווה ישמידו את מציאות חיינו. וזה הרי ענין רציני מאוד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4336
טנקים, גבולות וצבא מעל הכל
מיכאל ברונשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 22:07)
בתשובה לMadog

מלחמה הוא עסק מורכב. מורכב מכמה מרכיבים. ביניהם השטח ''הגבולות''. בתקופות שונות, במלחמות שונות, בטכנולוגיות שונות ''משקל'' המרכיבים משתנה. אל לנו להסיק מכך שאיזה מרכיב ''מתנדף'' כולו. אין דבר כזה. דוגמה - מונגולים ''ביטלו'' מרחקים, הם חזרו בצבאות של תותחים הדרושים אספקה מתמדת (זה אחרי נפוליאון). הגלישה למשפטים עתונאים מפחידה אותי. במובן שאמרתי. עתונאים אוהבים ''גילויים'' מסוג זה. חוקר אנגלי אחד קרא ללידל-הרט ''מתעתע'' וכן לאורד וינגייט. הוא צדק - שניהם היו ''עתונאים'' נתנו משקל אולטימטיבי לשיטה אחת, ''ביטלו'' אחרות. לעומת זה קלאוזביץ ביסס את המסורת של החשיבה - ולא של זריקת הסיסמאות.
זה בערך נכון לגבי ''החינוך הצבאי'' בישראל. הוא ''ווינגייטי'' ולא ''קלאוזביציאני''. הוא מנפיק שורות-שורות של טמבלים, החוזרים אחרי הססמאות, בלי לחשוב, בלי לדעת תיאוריה ו/או העובדות, כולל בסיסיות ביותר. הם ''חושבים מוטיבציה'', נהרגים ומפסידים. זו הבעיה, בה צריך לטפל.
אם נפסיק לדבר על המחלות - הן לא תעלמנה. אם נפסיק ללמוד מלחמה (''מיליטריזם'') הן לא תפסקנה. יש צפור אחת - רצה מהר ושמה את ראשה לתוך החול - גם זו אגדה, אך זה גם המשל. במניפולציה זולה לימדו את הציבור לבוז לאינטלקט צבאי ולהעריך גבורה מיתולוגית.
זו הסכנה שלנו.
האם אתה מסכים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=4341
למיכאל ברונשטיין: אם השאלה בסוף תגובתך
אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 23:09)
בתשובה למיכאל ברונשטיין

מכוונת אלי, הרי היא אנלוגית לשאלה שאתה היית יכול לשאול את קופרניקוס האם אתה מסכים שכדור הארץ נע סביב השמש. כן אני מסכים וגם קופרניקוס.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4320
אהבתי
ניר (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 17:27)

את השילוב של האקטואליות עם המקורות

אבל למרות זאת, אני מתקשה לשאול כיצד הגעת לכל התאוריה הזו של החיקסוסים וכל הניאנסים הפוליטיים מכל כך מעט חומר

גם אני קראתי את הפרקים המשונים הללו, כל שהבנתי ששלוש מאות ועשרים איש בערך ניצחו את המלכים הללו, זה יותר מזכיר לי את סיפורי גדעון שאלוהים מראה כמה הוא חזק בכח שמתי מעט מנצחים את האויב

בכל מקרה, אהבתי את הטור, ואני שמח שהוא קבוע, מקווה שאוהב גם את התשובות
http://www.faz.co.il/thread?rep=4342
לניר: נכון שיש מעט חומר על מלחמת אברהם
אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 23:14)
בתשובה לניר

אבינו. אבל בהנחה שהיתה מלחמה כזאת, היא צריכה להיות בת ביצוע. לפיכך הרכבתי מתוך המקורות המעטים שיש לנו, תיאור של מלחמת בת ביצוע. התיאור שלי הוא, כמובן, התקרבות על פי תובנות המלחמה שלי. מה היה במדויק במלחמת אברהם אבינו במלכי הצפון לעולם לא נוכל לדעת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4384
מילשטיין, מרשים אבל, על כל הצלחה ניתן להראות פי
ראובן גרפיט (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 21:51)

כמה שגיאות וטעויות של מנהיגים. הצלחה נמדדת כהצלחה, רק לאחר שהוכיחה את עצמה. משה רבנו, שיצא מבית המלוכה המצרי היה משכיל, מיומן ולבטח שלט בפילוספיה קרבית. אתה חושף בפנינו את מחדלי המצביאים שלנו ממלמת השחרור,.. ששת הימים ואחרים. אילו היה ''מילשטיין'' בתקופת משה, דוד ושאר השמות שציינת, לבטח היה חושף את הטעויות שלהם.הפנתי את תשומת ליבך לטעויות הרבות שעשו ''הפילוסופים והאסטרטגים'' השיווקים של גדול חברות המחשבים בהסטוריה האנושית- חברת י.ב.מ. גדולי אנשי העסקים, פרופסורים, אנשי שוק, מנכ''לים, שרי אוצר כולם לא העריכו ולא חזו את ממדי המפולת הפיננסית שתקפה את העולם בשנה האחרונה. מכאן עלינו להשליך על העובדה שיש פער גדול בין התאוריה , בין הפילוסופיה, לבין המציאות. גדול המצביאים (לדעתי לפחות, היה גינגיס חאן ויורשו) שכבשו את אסיה, סין ומרבית אירופה. לא היתה פילוסופיה שהנחתה אותם,(הם פתחו טקטיקת קרב מוצלחת אבל לא ידעו לנצל את הצלחותיהם ולכן החריבו תרבויות) זאת בניגוד לאלכסנדר מוקדון, ובכל זאת הצילו כל כך. דבריך נכונים אבל אני מתקשה מאד למצוא דרך, לתרגם את תורתך לחיי היום יום. אשמח באם תסייע לנו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4391
חיבור בין תיאוריה לבין מעשה: ביטחון, שרידות, איום
אורי מילשטיין (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 22:35)
בתשובה לראובן גרפיט

תיאוריה טובה לוקחת בחשבון גם את היישום. התיאוריות על התנהגות האדם נכשלו בתחום זה כי לא איתרו את אבני היסוד של ההתנהגות ולכן הן לא תיאוריות אלא מניפולציות. אני מפתח פרדיגמה על אבני היסוד של ההתנהגות שהמושג הבסיסי שלה הוא ''ביטחון'' המתחלק לשני מושגים: ''ניטרול איומים'' ו''שרידות''. מושגים אלה יפים לכל תחום התנהגותי: במשק, בחברה, בפוליטיקה, בחיי המשפחה, בתרבות, ובסכסוכים בין מדינות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4438
מילשטיין, מה עם אנשים שוחרי סיכון,
ראובן גרפיט (יום חמישי, 04/07/2002 שעה 19:25)
בתשובה לאורי מילשטיין

אנשים שיש בהם יצר התאבדות והרס עצמי (לוקחי סמים, אלכוהול וכדומה). מה עם אנשים אלימים שהאלימות הינה מרכיב דומיננטי של התנהגותם (הסיבות אינן חשובות לצורך הדיון שלנו)? מה עם אנשים שבשם האהבה הם מוכנים לעשות שטויות כולל לסכן עצמם? מה עם אנשים אלטרואיסטים? הפרידיגמה שאתה מנסה לבנות אינו פשוט.
גם כלפי קהילות ומדינות ניתן להראות ששני המרכיבים שאתה בונה עליהם אין בהם די!
http://www.faz.co.il/thread?rep=4486
סגנון שרידות וסגנון ניטרול איומים
אורי מילשטיין (יום שישי, 05/07/2002 שעה 7:01)
בתשובה לראובן גרפיט

ראובן,

יצר התאבדות והרס עצמי מובנים בכל דבר ביקום והדבר נוסח על ידי מקסוול בחוק השני של התרמודינמיקה. לכן המושג המרכזי של הקיום הוא מושג הביטחון כדי למנוע את ''יצר ההתאבדות וההרס העצמי'' המובנה או להחלישו, לדחותו על ידי ניטרול איומי ושרידות בסביבה מאיימת.

לקיחת סמים ואלכוהול מבטאים תרבות שרידות.מבחינת לוקחי הסמים והאלכוהול אין הם מתאבדים אלא אף מחזקים את שרידותם הפסיכולוגית.

אלימות היא גם כן סגנון שרידות ודרך לנטרל איומים. סיכון עצמי בשם האהבה ובשם מניעים אחרים הוא סגנון שרידות. אפלטון כבר אמר שאהבה היא שאיפה להוליד ביפה דהיינו להמשיך את שרידותך מעבר לחייך הביולוגיים.

בנושא האלטרואיזם דן באריכות דאוקינס בספרו ''הגן האנוכי''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4524
קראתי את הספר '' הגן האנכי'' אבל הסוציובילוגיה:..
ראובן גרפיט (יום שישי, 05/07/2002 שעה 18:54)
בתשובה לאורי מילשטיין

1) אצל הביולוגים, וליתר דיוק , הסוציוביולוגים ידועה התופעה של התאבדות מינים והעלמות מינים. למשל: התאבדותם של להקות ליויתנים, הלמינגס, מסעות המוות של הטרמיטים, התאבדותם של צפורים. יש רבים החושבים שהמוות,באם נתעלם מהמשמעות השלילית שהינה תולדה של התרבות היהודית, אינה דבר פסול.המוות בטבע מאפשר קיומם של חיים אחרים. שרשרת המזון, במילים אחרות, הינה החזק חי על חשבון החלש. ולשם קיום הטבע, החלש צריך לאפשר את היטרפו על ידי החזק. כי אם הטבע היה מצליח למשל לפתח טכניקת הסוואה מושלם, לא היו אויבים לאותו יצור, משפחת בעלי חיים ואז הם היו מתרבים בלי סוף. הוכחה לכך הינם (מחקר מאד מאלף בנושא) האריות אשר נבדקו במספר איזורים. לאריות אין אויב טבעי ולא ניתן לטרוף א גוריהם (זאת בניגוד לנמרים ולברדלסים שהם נוטשת, במסתור אמנם, את הגורים בעת שיוצאת לטרף ואז חלקם נטרפים). חפשו החוקרים להבין, כיצד ומדוע בכל זאת האריות אינם ממלאים את היקום (נתעלם מבני האדם). ואז התבררו המסקנות הבאות , שרלוונטיות גם לשאר בעלי החיים). האריות, מסיבה לא ברורה, הינם האויב של עצמם והדבר נעשה במספר אופנים:
1) זכר חדש טורף את הגורים של הזכר הקודם והנקבות מפילות ואז נעשות מיוחמות חדש.
2) האריות הינם טריטוראלים, בניגוד לעדרי הזברות ושאר אוכלי העשב הנודדים בעקבות הגשם והעשב, האריות לא. ואז, בשנות בצורת רובם מתים.
3) הם נתקפים על ידי מחלות
הסיפור של המחלות התברר ביתר עצמה אצל הזאבים הטלואים (שאין להם אויבים והם אלטרואיסטים) ,הפועלים בלהקות, מטפלים זה בזה ומאכילים את הגורים ואת הנקבות שאינן מצטרפות לציד. מספרם הולך וגדל עד לכמות מסוימת ואז, ראה זה פלא, תוקף אותם חיידק, נוצרת תמותה גדולה ומספרם מתכווץ וחוזר חלילה. תופעה זו התבררה גם אצל צבאים בארץ , בקנדה ובעוד מקומות בעולם. יש חסם עליון לגידול באוכלוסיה. פרשת מגדל בבל הינו אולי נמשל לתופעה הזו הקיימת בטבע.
בניסוי מעבדה אצל עכברים ועכברות התברר שכאשר נוצרת צפיפות גדולה מידי, ו''האינטינמיות''?/ ''פרטיות''? נעלמת העכברות לא נכנסות להריון או מפילות. בקיצור - יש בטבע מנגנונים מוזרים הפועלים על כולם, גם עלינו בני האדם, הגורמת להכחדה עצמית. שרידות אינה עומדת בפני עצמה אלא זה כמו קפיץ הנמתח ומתכווץ.
הגן האנוכי הינו הסבר פרטי של אדם החושב ככה ואין להתיחס לזה כתורה מסיני.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4571
לראובן: גם תורה מסיני איננה סוף פסוק
אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 8:10)
בתשובה לראובן גרפיט

דאוקינס הציג ב''גן האנוכי'' מימד מסויים של האורגניזם. עקרון השרידות מציג מימד יסודי יותר. דאוקינס דיבר על שרידותם של הגנים ולצורך זה על ''קופסאות הגנים'' (בעלי חיים) להפסיק לשרוד לעתים מזומנות וגם להתאבד. אני מדבר על שרידות מיקרו-מערכות ומרחיב את חלות עקרון השרידות מן האורגניזם ליקום כולו בהנחה שפוטנציאל החיים ופוטנציאל התודעה קיים גם בעולם הלא אורגני. ובהנחה נוספת שפוטנציאל איננו קיום וירטואלי אלא מיקרו-קיום ממשי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4655
הזכרת את היקום ואנ הסתבכתי - הרי כל כוכב דינו
ראובן גרפיט (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 21:45)
בתשובה לאורי מילשטיין

לדעוך. פוטנציאל החיים הינו מושג לא ברור. הרי על פי גישת הגן האגואיסט, יש לגן יכולת בחירה ולא כך הוא, לא לפחות מבחינת התודעה. הגנים ותכונותיהם מועברים מדור לדור, אבל מכאן להשליך על היקום,על כוכבים ומכן להסיק על כלל החומר ועל קיום תודעה ''חומרית'', הדרך ארוכה. התודעה הינה פרשנות של בני אדם חיים וחושבים. אסביר את עצמי בשאלה:האם אדם שהפך להיות ''צמח'', הינו בעל תודעה? אני מניח שתסכים עימי שלא! נצעד צעד נוסף - האם אדם תחת השפעת סמים קשה, או אדם ללא הכרה, הינו בעל תודעה?
מכאן נצעד צעד נועז ומסוכן לשלב הבא: האם קבוצת אוכלוסיה המצויה תחת שטיפת מוח דתית וצועדת ''בהכרה'' לקראת התאבדות קולקטיבית (ויש לכך מספר דוגמאות), האם הם בעלי תודעה? מכאן נצעד לאומה היוצאת למלחמה חסרת תקווה שתוצאותיה ידועות מראש, חורבן מוחלט, האם הם בעלי תודעה קיומית?
http://www.faz.co.il/thread?rep=4424
תהיות בין אז להיום
ישראלי (יום חמישי, 04/07/2002 שעה 12:44)

אז - אברהם אבינו הבין את טיב המאבקים בין התרבויות השונות ואת הכשל המובנה בכל אחת מהן למרות שלמראית עין לאדם הפשוט כוחות אלה היו ''מרכז העולם'' בתרבות ומסחר.
היום - המאבק בין תרבויות נמצא בשיאו, ממורשת אברהם אנו לומדים שנקיטת יוזמה התקפית תאפשר שרידות אבל נדרשת לעם השקפת עולם שתאפשר התפתחות וקיום מוסרי. הראיה צריכה להיות על פי לקחי העבר כי הגאו פוליטיקה/אסטרטגיה לא השתנו מהותית. השאיפות הלאומיות והמחשבה הקולקטיבית נפגעו במהלך הגלות, וככל הנראה יש לשקמם ובהקדם וזאת בעזרתם של מתווי דרך כמו אורי מילשטיין ופילוסופים מהפכנים אחרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4488
אחד המסלולים לאסון
אורי מילשטיין (יום שישי, 05/07/2002 שעה 7:59)
בתשובה לישראלי

את הדרך אני מתווה עשרים שנה לפחות. רוב הישראלים אינם מוכנים לשקול את הדרך החלופית משום שאין הם מבינים את אבני היסוד של הצבא והמלחמה. כדי לבחור בחלופה משופרת יש להבין את התחום שבו עוסקים. וכדי להבין יש לוותר על דעות קדומות. דעות קדומות נאבקות על שרידותן.

גם זה אחד המסלולים לאסון
http://www.faz.co.il/thread?rep=4659
מילשטיין - בעיקרון את ה100% צודק, הבעיה בחירת הדרך
ראובן גרפיט (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 21:58)
בתשובה לאורי מילשטיין

שהיא ישימה . בתקופה דינמית כמו שלנו, תקופת הטכנולוגיה, קשה להבין ולדעת מה נכון. הטכנולוגיה כבר שולטת על הרבה מאד אנשים ועל החשיבה האנושית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4688
שליטת הטכנולוגיה מבשרת את קץ עידן המוסר
אורי מילשטיין (יום שני, 08/07/2002 שעה 11:39)
בתשובה לראובן גרפיט



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.