כאשר יוצא השד העמירי מן הבקבוק יש תמיד לשאול את עצמנו מדוע. שום דבר כאן איננו קורה ללא סיבה ומסובב. יש כמובן את עניין העיתוי, שלוש עשרה שנה לרצח. יש כמובן את סמיכות-הזמנים שבין רצח רבין לרצח גנדי. יש את הצורך למסך את השאלות העולות בקשר לרצח רבין, וכיצד כל המעורבים ברצח או שנרצחו בעצמם, או שקבלו קידום תמורת שתיקה. לדוגמא דוד ניב, מנהל מחלקת הכאב שנרצח באופן תמוה היה בין היודעים את מה שארע בחדר המיון של איכילוב. לעומתו יורם רובין, המאבטח שכשל בהגנה על רבין הוא כיום למיטב ידיעתי, מפקד היחידה לאבטחת אישים בשב''כ (!!!!) מטורף לחשוב שהרוצח השמור ביותר במדינה יכול לדבר שעה ארוכה בפלאפון עם ערוצי התקשורת, ואיש לא מצותת לו או יכול להפסיק את התשדורת ברגע שיחפוץ. לכן, הכול מכוון, ועמיר, טיפש שכמותו, פיון עלוב שכמותו, נופל שוב לרשת של שמפנייה והחונטה התקשורתית-פוליטית-הונית, ומתופעל על ידה.

ובכן, הסיבה היא הבחירות. הכוחות העלומים המכוונים את התקשורת שוב חייבים למצוא את הדרך להשחיר את הציונות, ולהאשים את הציונים ברצח רבין. לא בכדי חוזרת התקשורת שוב ושוב על אותו קטע מוקלט (משקלטת בשפת המקצוע) שבו אומר הפיון הטיפש שההסתה לא באה ממקורות דתיים אלא ממקורות פוליטיים: שרון, ביבי, גנדי. את הדתיים כבר אין צורך להשחיר. הם עשו זאת בעצמם בהתבטאויות מטופשות מסביב לפוגרום שנערך בביתם. לכן יש להכות בגורמים הציוניים, ליכוד, מולדת, התקווה, פן יוכלו הללו לצבור מספיק כוח ולמנוע ממשלת אחדות לאומית הכנועה לתכתיבים של החונטה.

האזרחים החשופים לתקשורת הממוסדת חייבים להבין שהם אינם מקבלים את האמת. הם מקבלים את הסילוף הדרוש לחונטה כדי לתחזק את שלטונה. משרתי החונטה, שמונו על ידה, אולמרט ולבני, ברק ופואד אינם עצמאיים אלא בובות. כאשר נילי פריאל אמרה שדרכה אפשר להכיר את אלף הדמויות השולטות במדינה, את האמת אמרה, ולכן הושתקה חיש קל. הראיון ההזוי עם מי שאמור להיות האסיר השמור במדינה יוכיח את שליטתה המושלמת של החונטה, וממשלת האחדות הצפויה היא האסון הגדול ביותר שיכול הבוחר הישראלי להמיט על עצמו.

---