בעקבות פגיעת שיירת ראש הממשלה בילדה בת 12 שחצתה מעבר חציה באור ירוק שעה שהשיירה חצתה את הצומת באור אדום, מתרעם פרופסור אבינרי על טירוף אמצעי הביטחון שעוטפים את ראש הממשלה, ופונה אל כבודו להרפות מעט בשם ''האתוס הדמוקרטי'' (דיני נפשות).
קצת מוזר לשמוע את אבינרי נאחז באתוס זה, שעה שמטרים ספורים מביתו מתקיים מזה 40 שנים אחד ממשטרי הכיבוש האכזריים ביותר מלווה בסימני היכר של משטר אפרטהייד, שהוא היה שותף בעיצובו שעה שכיהן כמנכ''ל משרד החוץ.

אני מציע להפסיק את כל השב''כיאדה סביב ראש ממשלה, מסיבה מאד פשוטה: היא לא יעילה ולא מגינה על ראש הממשלה מפני מתנקש נחוש ומתוחכם.
אינני מחסל מקצועי, אולם כדי להוכיח את הנחתי ביצעתי סימולציה בשיטת הריאליטי והצבתי מספר פעמים מארבים לראש הממשלה מבלי שלאיש מכל מעגלי הביטחון היה מושג ירוק.
נתחיל בכך, שדווקא שיירת ראש הממשלה היא מעין כרוז שמודיע ''הנה הוא בא''. היה לי מידע על מסלול השיירה ומצאתי מקום מסתור שהשקיף היטב על הקטע בו עברה השיירה. הייתי מצויד בצינור פשוט בעל קוטר דומה לכלי נשק היורה טילים. לא הייתה כל בעיה לירות על השיירה טיל או טילים החודרים כל שריון של הרכבים היקרים. את התרגיל הזה ביצעתי פעמיים.

שלוש פעמים הייתי בנקודות תצפית בהן איתרתי ללא קושי עם משקפת קונצרטים את ראש הממשלה. והייתי מצויד ברובה צעצוע עם טלסקופ שהיה כמובן יכול להיות גם אמיתי לחלוטין.
פעם נוספת הייתי באירוע בו שהה ראש הממשלה, שאיפשר לי קירבה כמעט אינטימית אליו. אמנם לא הוזמנתי על ידי ראש הממשלה, אבל מכר שהיה בסוד האירוע סידר לי אישור כניסה, ועברתי את כל מעגלי הבדיקה מבלי שגילו בבגדיי כלי עץ שהיה יכול להיות חד מאד. אילו היה מדובר במישהו שכוונותיו רעות, לא הייתה כל בעיה ''לסגור ענין''.

בשעתו כתבתי לראש השב''כ, כי שיטות האבטחה, לא זו בלבד שאינן שומרות על ראש הממשלה אלא תורמות לסיכון חייו, שלא לדבר על סיכון חיי אדם בנסיעות במהירות מטורפת של השיירה שחוצה רמזורים אדומים ואי הנוחות שנגרמת לאזרחים לקראת הגעתו לאירועים.
הצעתי לראש הממשלה כי ראוי לעשות בדיוק את ההיפך ממה שהשב''כ עושה.
במקום שיירת מכוניות מהודרות ויקרות מלווה במשטרה ואורות צ'אקלאקה, שמבליטה ומכריזה ''הנה ראש הממשלה מגיע'', לדאוג להטמעתו על ידי שימוש במכונית שאינה חורגת מהממוצע בכבישי ישראל. במקום מכונית שבולטת בשונותה וממקדת את העין, נסיעה במכונית סטנדרטית שיכולה להיות גם נוחה, עם חלונות שאינם מאפשרים מבט פנימה, מלווה לכל היותר במכונית אבטחה דומה, וזהו. הדבר יחייב שינוי מה בלוח זמנים, שהרי המכונית האלמונית של ראש הממשלה תחכה ברמזורים כמו כולם. למקומות רחוקים הוא ממילא טס במסוק.
כשראש הממשלה יגיע לאירוע לא צריך את כל האוהלים ושאר סידורי ביטחון שלא שווים דבר, כפי שהוכחתי. במקום האירוע יחכה לו המארגן ומספר שוטרים והוא ייכנס כאחד האדם.

איני מציע זאת בשם הדמוקרטיה, שהרי אין בישראל דמוקרטיה כל עוד הכיבוש מתקיים, אלא משום שזה חוסך חיי אדם וטרטורים מהאזרחים, וגם יותר יעיל וזול.
במקום כל אותה ריצת אמוק סביב שמירת ראש הממשלה, שכאמור חסרת תוחלת, ראוי למקד את מעיינינו בשמירה על ראש הממשלה שלא יסכן את חיינו במלחמות מיותרות.

---

השופטים כטרוריסטים

23 באוגוסט 2007לכבוד
דורית ביניש
נשיאת בית המשפט העליון
רחוב שערי משפט
הקריה,
ירושלים 91950

גברתי הנשיאה

הנדון: בג''צ 834/07- פסק דין מיום 2.8.2007

הבג''צ עניינו בעתירת תושבי הכפר אום סלמונה שבנפת בית לחם נגד תפיסת 152 דונם על ידי כוחות הכיבוש הישראלים (''המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית'' בטקסט המשפטי) לשם ''הקמת גדר ביטחון ממזרח ודרום מזרח לאפרת''. מדובר בקרקע חקלאית הנטועה בעצי גפן, תאנה ושקד המשמשת לפרנסת תושבי הכפר. העותרים טענו כי לא הייתה כל הצדקה לתפיסה, כי יש אלטרנטיבות שלא מחייבות פגיעה בחקלאים הפלסטינים, אולם גם אם תתקבל טענת צבא הכיבוש בדבר התוואי, ניתן היה לבנות את הגדר סמוך לבתי ההתנחלות וכך להקטין באופן משמעותי את שטח הקרקע שנלקח מהחקלאים הפלסטינים.

בפסק הדין אותו כתבת, ואליו הצטרפו חברותייך להרכב, אילה פרוקצ'יה ואסתר חיות, קיבלתן במלואן את טענות צבא הכיבוש לפיהן לא היה מנוס מתפיסת הקרקע. למה? כי כך עושים כאשר ''המפקד הצבאי'' מעלה את מלת הקודש ''ביטחון''. בפסק דינך השתמשת באותם דפוסי לשון שהפכו בבתי המשפט לחלק ממכבסת המלים של הכיבוש כמו ''נחה דעתי, שהפגיעה בעותרים אינה חמורה עד כדי כך שאינה מדתית''. אינה חמורה? מדתית? איזה עזות מצח ואטימות מסתתרות מאחורי מלים אלו שעה שאת יודעת כי אותם 152 דונם שנתפסו מהווים למעלה מחמישים אחוזים מחלקת קרקע של 272 דונם.
מרגיזה במיוחד הפיסקה בפסק דינך בה את דוחה את טענות העותרים כי ניתן היה להקים את הגדר סמוך לבתי המתנחלים וכך להקטין משמעותית את הנזק לחקלאים הפלסטינים. את מקבלת את טענת הצבא כי צריך להקים את הגדר במרחק ניכר מבתי המתנחלים ''להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות טרור''. את יותר אורווליאנית מאורוול עצמו.

מי כאן הטרוריסט ומי כאן הנפגע? את מעמידה הכל על הראש. החקלאים הפלסטינים הם נפגעי הטרור הישראלי. הקמת ההתנחלויות היא טרור, צבא הכיבוש בשיטות הדיכוי האכזריות שלו הוא טרור, וגם את וחברייך השופטים הנכם חלק ממערכת הטרור, טרור שולחן כתיבה שנותן גיבוי לטרור הישראלי בשטחים הכבושים.
בסעיף 9 של פסק דינך את אומרת ''כי שאלת חוקיות ישיבתם של התושבים הישראלים באפרת אינה עומדת כיום להכרעה בפנינו''. גם זה משפט שחוזר על עצמו בעשרות פסקי דין של העליון בבואו לדון במתרחש בשטחים הכבושים. מדוע זה לא עומד להכרעה בפניכם? שהרי העותרים העלו סוגיה זו. אלא שאת, חברותייך להרכב וחברייך השופטים האחרים, הנכם חבורה של שפנים ומשת''פים עם הכיבוש. שפנים – משום שאת וחברייך יודעים שההתנחלויות הן בלתי חוקיות, שישיבתם של תושבי התנחלות אפרת בשטחים הכבושים אינה חוקית, שהפקעת הקרקעות הפלסטיניות לבניית גדרות וחומות הפרדה אינה חוקית, כך קובע הדין הבינלאומי, כך גם קבע בית המשפט הבינלאומי בהאג, ואין לכם את האומץ לומר הרף. משת''פים – משום שאתם פוסקים שוב ושוב לזכות הפושעים והטרוריסטים ונגד הפלסטינים נפגעי הטרור הישראלי. אני מקווה שיבוא יום וגם אתם תעמדו למשפט על המשפח שלכם.

בינתיים, עד שאת וחבריך תועמדו לדין, יש לעשות מעשה, חשוב להמחיש לך מה משמעות פסק דינך, מה פירושו לפגוע בחלק הארי של השטח החקלאי ולומר שזה ''מדתי''
אשר על כן אני מתכנן לגייס קבוצת חברים ש''תתפוס'' למעלה מחמישים אחוזים מדירתך המרווחת, נתמקם בה, נותיר לך ולבעלך חדר עם שירותים, נקים גדר בין החלק התפוס ,לבין החלק שיישאר ברשותך, ונשגר לך פתק שהכל מדתי, וכי ''נחה דעתנו'' שהחלק שנתפס ''לא גרם לך פגיעה חמורה''. לאחר מכן נשוחח שוב.

בברכה,
גדעון ספירוהעתקים: השופטות פרוקצ'יה וחיות, היועץ מזוז

---