כותב המאמר חבר במרכז הליכוד מטעם תנועת ''מנהיגות יהודית'', גר במאחז בגוש עציון, מדבר בגילוי דעת ומתהלך בגילוי ראש.

רבים טועים לחשוב שכאשר התחלף שלטון המנדט הבריטי בשלטון מדינת ישראל, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה – התגשמו שאיפותינו. אבל היום רואים יותר ויותר, כי לא כך קרה. שלטון הממסד הישראלי מזכיר יותר ויותר את המנדט הבריטי – ודווקא בשעותיו המכוערות יותר של המנדט. הבה נשווה את השניים:

• המנדט הבריטי הוקם על מנת להקים בית לאומי לעם היהודי בפלסטינה. מדינת ישראל הוקמה כדי לממש שלטון יהודי על חלק של ארץ ישראל.
• המנדט הבריטי נתן את עבר הירדן המזרחי - ¾ משטח ארץ ישראל - לערבים, כדי שלא תהיה איבה בין הצדדים. מדינת ישראל נתנה את סיני ואת חבל עזה לערבים כדי שלא תהיה איבה בין הצדדים.
• המנדט הבריטי אמור היה לעודד את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, אבל כתב את ''הספר הלבן'' שבו הגביל את היהודים מלהתיישב בארץ, והאשים את המעפילים בכך שהם ''בלתי לגאליים'', כלומר לא חוקיים. מדינת ישראל אמורה ליישב את היהודים בארץ ישראל, אבל היא מחריבה ישובים יהודיים ואוסרת על הקמת ישובים חדשים; היא גם מאשימה את היהודים שמקימים ישובים חדשים בכך שהם ''לא חוקיים'', כלומר בלתי לגאליים.
• המנדט הבריטי אמור היה להשליט סדר ולשפוט בצדק, אבל נטה בצורה יותר ויותר מובהקת לטובת הערבים. מערכת המשפט של מדינת ישראל – כנ''ל.
• המנדט הבריטי אסר על החזקת נשק בידי אזרחים, אבל אכף את האיסור על יהודים בלבד. מדינת ישראל לוקחת נשק מידי יהודים ומוסרת נשק לערבים.
• המנדט הבריטי אסר והגלה לאפריקה יהודים שנלחמו על ארץ ישראל. מדינת ישראל אוסרת ומגלה בתוך שטחי ארץ ישראל המערבית.
• המנדט הבריטי שיסה את שוטריו וחייליו ביהודים ב''שבת השחורה''. יהודים רבים הוכו ונפצעו. מדינת ישראל שיסתה את שוטריה וחייליה ביהודים בעמונה. יהודים רבים הוכו ונפצעו.
• המנדט הבריטי, בסוף ימיו, שיתף פעולה יותר ויותר עם הערבים, עד כדי העברת מפקדות משטרה, בסיסי צבא ונשק לרשותם. מדינת ישראל – כנ''ל.
• רוב היהודים התייחסו למנדט הבריטי כאל ידיד ומגן, גם כאשר לא נהג כידיד. היחס למדינת ישראל – כנ''ל.
• בן גוריון ואחרים לא העלו בדעתם כלל כי הישוב היהודי בארץ ישראל יכול להתקיים ללא תמיכה בריטית. אנשי מועצת יש''ע ואחרים אינם מעלים בדעתם כלל כי הישוב היהודי בארץ ישראל יכול להתקיים ללא תמיכת מדינת ישראל.

את הרשימה אפשר להמשיך עוד ועוד, אולם התמונה ברורה. המסקנה מכל זה היא: גאולת עם ישראל היא תהליך שמורכב משלבים רבים. כל שלב נראה בתחילה כפסגת ההר, אבל מתברר בהמשך כרמה זמנית, שאחריה יש פסגה גבוהה יותר. בכל רמה יש את אלו שרוצים לנוח, להישאר במקום, וכועסים אל אלו שרוצים להמשיך הלאה. באירופה כעסו על ''הציונים''; אנשי ההגנה כעסו על ''הפורשים''; מועצת יש''ע כועסת על ה''קיצוניים''. אבל התהליך מתקדם, כך או כך. בסוף ימי השלטון הבריטי בארץ התחברו גם אנשי ההגנה אל ''הפורשים'', שדרכם הוכחה כנכונה יותר, ותקפו את הבריטים ביחד. גם עכשיו מתחברים יותר ויותר אנשים אל הקבוצה הגדלה והולכת של אלו הרוצים להחליף את הממסד הישראלי במשהו קצת פחות עוין ליהודים. בסופו של דבר, יתחברו כולם – מי במוקדם ומי במאוחר.

חשוב לזכור כי גם אחרי שנחליף את הממסד שבגד בממסד אחר שיהיה טוב יותר, עדיין לא נהיה בפסגה – עוד הדרך ארוכה....

---