קיים נתק עמוק בין העם למושלים בו ואין לזה כל קשר למדיניות של אולמרט או לעובדה שהוא אינו פופולרי וגם אין לזה קשר לממשלה הזאת, מרכיביה ושריה. הבעיה היא שורשית ועמוקה הרבה יותר.

דומני שכולם יודעים ומבינים את הבעיה, הפוליטיקאים וציבור הבוחרים כאחד, וגם את התרופה והפתרון יודעים, אך משום מה הנושא לא עולה על סדר היום ואי לכך עמנו ומדינתנו נמצאים בסטגנציה מבחינה שלטונית ממלכתית. ממשל תקין אין, שרים נכנסים ויוצאים חדשות לבקרים, שר בלי התאמה לתיקו, עוזב ועובר לתיק אחר שהוא עוד פחות מתאים לו. וכל זה מתרחש בו בזמן שבתוך עמנו גודש ועודף של אזרחים מוכשרים המסוגלים להעלות את רמת הפוליטיקא וכתוצאה מכך את קרנם של השלטון והממשל בעיניי הציבור.

שלושים שנים ויותר מדברים על הצורך לשנות את שיטת הבחירות ואת שיטת הממשל, מדברים ולא עושים מאומה בנדון. גורלו של עם נמצא בכפות ידיו, בדיקטטורה וקל וחומר בדמוקרטיה. מי שמבין את המושג דמוקרטיה ואת הערכים הגלומים בתורה הזאת אינו יכול אלא להגיע למסכנה שישראל לא דמוקרטית היא. להיות גימלאי זה לא אידאולוגיה, ואני מביא את הדוגמא הזאת על מנת להדגים את האבסורד שקיים שהרי אפשר להמשיך ברדוקטיו עד אבסורדום ולהקים מפלגה של מעשני מקטרות או של אנשים נמוכי קומה או של אנשים בעלי הון פרטי מעל סכום הנקבע מראש. כל עוד השיטה הקיימת ממשיכה לא נוכל לקבל כנפיים ולהרקיע שחקים, משולים אנו לשור שמושך מחרשה עם עול על צווארו, התלם אומנם נחרש אבל המלאכה כל כך קשה ומייגעת. וכך היה עד שמר פורד הגה את רעיון הטרקטור ובזה שנה סדרי עולם.

לפני כמה שבועות חשבתי שמצאתי את ה''פורד'' שלנו בדמותו של עמי אילון למרות שאינני מזדהה עם מפלגת העבודה. שלחתי לו מסר אלקטרוני למקום מושבו בכנסת ישראל ואף הדגשתי שדבריי מכוונים גם לידידו ברוורמן. לא זכיתי לתשובה או לכל התיחסות, וזו תמצית הנתק שבין הציבור ונבחריו. אני חוזר כאן על הצעתי למר אילון שגם אם היא שופעת טיפשות הרי שהח''כ הנכבד היה צריך להשיב עליה ולו במילה אחת, תודה.

עמי אילון רוצה להיבחר לראש ממשלה ומבטיח שנוי בסדרי ממשל. מאחר שהובטחו חזור והבטח, על ידי ראשי ממשלה בעבר, לסוגיהם, הבטחות למכביר שלא קויימו הצעתי לו כך:
הוא וידידו ברוורמן צריכים לערוך מסמך בעצה אחת עם עורך דינם. המסמך יכלול בין היתר הבטחה לבוחר שבמידה ונבחרים הם ומפלגתם שלא יכהן בתפקיד שר ח''כ כלשהו. שלראש הממשלה תהיה הזכות למנות את שריו על פי שיקוליו הוא בלי תלות באף גורם או שותף. התפקיד של חברי כנסת הוא לחוקק ותו לא. התפקיד של שרים הוא למשול ואין לערבב את השניים.

לאחר עריכת המסמך יש לכנס מסיבת עיתונאים ולהקריא את התוכן בפני עם ועדה ואז להפקידו בידי בית משפט תחת שבועה. רק בצעד דרמאטי כזה איילון ירכוש את לב הציבור ואת אמונו ולדעתי יבטיח את הצלחתו להיבחר. כל דבר אחר יביא להנצחת הקיים, ממשל מאוס על הציבור, סטגנציה פוליטית ושור הממשיך לחרוש.

---