פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_368

ביסטיאליות וחופש בטוי?

יורם המזרחי (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 2:58)

ביסטיאליות וחופש בטוי?

יורם המזרחי

המערכה ה''גורלית'' המסתמנת בשאלת עתיד שימוש חופשי
באינטרנט, לכל מטרה ללא הגבלות, כוללת כבר כעת עימותים בשאלת הגדרת ''חופש הביטוי'' וברור המותר והאסור בתקשורת האלקטרונית. אבירי זכויות האזרח, הטוענים, כמובן, שכל הגבלת ''ביטוי'' היא בבחינת ''יהרג ובל יעבור'' נערכים לקרב פתיחה בו הם מנסים להציג תיזה של ''חופש בטוי כולל - מהתנ''ך ועד אתר משגל בהמה'', וגורסים שכל מה שעולה על דעתו של פלוני לאמר, לכתוב, לצייר או להציג בכל דרך וברשות הרבים נכלל במסגרת ''חופש הביטוי''.

יריות ראשונות נורו השבוע בארצות-הברית, שם נדרש בית-משפט לקבוע אם ספריות ציבוריות רשאיות לחסום במסופיהן אתרי פורנו. בקביעה ראשונה פסק בית המשפט, שעד ברור נוסף ותחוקתי, אסור לספריה לחסום מידע, במסגרת הרשות להתבטא והזכות לשמוע ולקרוא.

בית המשפט נרתע מכניסה למבוך המוליך לשאלת מהות הפורנוגרפיה, ובינתיים השאיר את הויכוח תלוי באויר, פתוח להגדרה אישית, כמעט כמו המשפט המפורסם מבית-התה של ירח אוגוסט, שם נאמר ''פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה''... לכאורה נראה שהזכות לעסוק, להתעניין ולהתעמק בפורנוגרפיה היא עניינו של היחיד, אך השאלה היא אם עיון פרטי בדפי אתר הוא אמנם ענינו של היחיד במלוא מובן המילה, כשאין פיקוח מי מצטרף לעיון.

כעיתונאי, סופר וחוקר אין לי ספק בשאלת חשיבותו המוגדרת והצרה של חופש ביטוי, אך אינני מוכן להשלים עם השוואה בין הבעת דעה פוליטית או אחרת - הבאה בעזרת אמצעי ביטוי שונים - לשימוש פרוע באמצעי תקשורת לצורך הפצת תכנים הנשאבים מעומק ביב השופכין האנושי.

והנה מספר דוגמאות לעיון ומחשבה. כמעט מדי יום אני קולט בדוא''ל, לפי כתובתי, חומרים של המאואיסטים הפרואנים, הכוללים מאמרים, צילומים והפרחת סיסמאות קומוניסטיות-מאואיסטיות שונות ומשונות. אני מעיין גם באתרי טומאה-פוליטית (לדעתי) או באתרי אנארכיסטים וכיו''ב, ולא יעלה על דעתי לתבוע לסגור אותם - אך באותו מסוף ולעיתים בדרך של ''אלימות אלקטרונית'' קופצים למסך אתרים מחרידים, שהם הרבה מעבר לפורנו כחול של חמוקי אשה או גבר ואפילו שניהם יחד, אלא אתרי חיטוט בנושאים מוזרים (בלשון המעטה) כמו ביסטיאליות וצילומי אשה מזדווגת עם חמור או גבר מזדווג עם כלב, צילומי פטישיזם מכל סוג, פרי כל דמיון.

לאלה אינני מאחל ''חופש ביטוי'', ולמרות הכרתי בחשיבות חירות הבטוי כעקרון, אני מוכן לסייע בסילוקם מהאינטרנט.

אחד ממכרי, עורך דין קנדי, הנאבק (כמעט באופן כפייתי) למען חופש הבטוי וזכויות האזרח, מטפל בימים אלה, למשל, בהגנת פדופיל, שהשתמש באינטרנט לצבירת רבבות צילומי קטינים עירומים, ואפילו השתמש בדוא''ל ''לחילופי מידע'' עם סוטים אחרים, מכירת והפצת צילומי תועבה ועוד.

חברי טוען שמדובר בזכויות יסוד של החשוד, שלפי בחירתו הבלתי כפויה, מצא שהוא חומד אחורי קטינים ודווקא למראיהם הוא מספק יצרים. ''מה ההבדל בינו לבין פטישיסט הצובר צילומי כפות רגליים?'' נשאל בית המשפט (כך למדתי שבאינטרנט אכן -יש אתרים העוסקים בצילומי כפות רגליים ובעיקר בהונות...). חברי השתמש, בין השאר, בתקדים משפטי מארה''ב, שם זוכה מנהל גלריה שהציג תערוכת צילומי אמן ''עליז'' שכללו רמזים מיניים ברורים וגם צילום ילד עירום וחלק-עכוז.

בית המשפט שמע את מנהל הגלריה אומר שאם יאסרו עליו להציג צילום קטין עירום, הרי שיש לסלק ממוזיאונים יצירות אמנות חשובות, המראות ילדים עירומים בדמות מלאכים וכרובים המפרפרים ברקיע סביב ראשו של קדוש או כחלק מציורי קופידון.

ההבדל - כך טענתי כששמעתי על מנהל הגלריה - נעוץ בעובדה שמי שנכנס למוזיאון שמטרתו מוגדרת, יכול לבחור אם להנחות לשם גם את ילדיו ובכלל... אם לצאת לראות את התערוכה או להתעלם ממנה. לעומת זאת, אין לספריה המפעילה מסופי מחשב כלי לשלוט בחומר שמעלה המשתמש, בין אם מדובר בקטין או בוגר.

במקור אחר מצאתי עורך-דין מומחה לאינטרנט, התומך בהגבלות ומסביר שמעבר להיבט חוקי, האוסר פדופיליות או נקרופיליה בסטיאליות ועוד, מפעיל כל אמצעי תקשורת המונים מערכת בקרה עצמית השומרת על אינטרס ציבורי רחב ומסייעת לקביעת נורמות.

המשפטן אומר שאין להעלות על הדעת ''היתר ציבורי'' או משפטי לעיתון חשוב ומקובל לפרסם צילומי אשה מזדגווגת עם חמור, ועל כן יש להפעיל אותה נורמה גם באינטרנט.

בעל אתר פורנו שהועמד לדין בעוון הפצת מין עם קטינים העלה טענה ממשפחת ''ירצו יאכלו ואם לא אז לא'', אך התובע, הממשיך בינתיים לנהל את המשפט, טען שבשאלות מסויימות אין מקום לרצון הפרט ויש לשמור על האינטרס החברתי הרחב.

אחד העדים,מומחה טכני לאינטרנט,טען שבשלב הזה קשה מאד לשלוט בזרימת מידע, אך הסכים שניתן לשלוט בסוג האתרים וכי עם מעט מאמץ אפשר יהיה לפקח ביתר יעילות על הנעשה ברשת.

בינתיים,בעוד הויכוח נמשך, אף שהוא רק בראשיתו, נראה לי שחובת כל משתמש להתייחס לשאלה ולעסוק בה ברצינות ובמידה רבה של אחריות, שכן אם לא תווצר מעורבות המונית ורוב המשתמשים/גולשים ימשיכו לעסוק בשלהם בלא להתייחס לשאלה, יווצר ח''ו מצב מסוכן, בו יאלצו רשויות החוק להתערב בכל הנעשה באינטרנט, לא רק בשאלת הפורנוגרפיה, ואז... מבחינת המחוקק ''השמיים הם הגבול''.

ומה עושים? נדמה לי שאלה הרואים בסוגים שונים של מידע אלקטרוני - תועבה לכל דבר,חייבים להטיל ''מצור'' על השרתים. לתבוע הפרדת רשתות, בידוד ומידור מדורי תועבה ובעיקר להתבטא בשאלת היסוד של מהות ''חופש הביטוי'' והשלכותיו על חיינו ביום-יום.

נראה לי שרוב המשתמשים/גולשים יבינו שיש למצוא דרכים לביטול אתרי הפורנו ה''קשה'', כאמצעי הגנתי שמטרתו למנוע התערבות בביטוי עצמו, אך לא במעשי אלה הנתלים בו לקידום עסקים ולמכירת חומרים, שכל קשר בינם לבין חירות הנפש אינו אלא מקרי...

וכמו שנהג לחתום הרצפלד המנוח הרי ''שיפה שעה אחת קודם...''


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2746
	פתח למחשבה ופעולה מאמר באמת במקום!
	עמוס ג (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 3:11)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2773
	פורנוגרפיה במדה מלווה אותנו הרבה הרבה שנים
	אנשים אוהבים (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 19:26) בתשובה לעמוס ג


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2774
	אז מה זה בסדר?! לאוהבים
	רחלי ע (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 19:29) בתשובה לאנשים אוהבים
	נכון שבני אדם אוהבים כל מיני משונים אז מה -זה עושה את זה ללגיטימי? פה לא מדברים על מה שכל אחד עושה עם כל אחת לבד בצנעתם אלא בהצפת הרשתות בחלאה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2801
	הידעת שברומא?
	אנשים אוהבים (יום שני, 10/06/2002 שעה 2:31) בתשובה לרחלי ע
	הגברים הרומאים העדיפו גברים ואם אפשר נערים לעשות אהבה.הנשים שימשו לפריון.אז למה להתעלם מזה?יש דחפים חשובים שאפילו פרויד עמד עליהם ולכן אסור לדכא אותם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2803
	פרויד המסכן.....לא התכוון למין עם כלבים
	יורם המזרחי (יום שני, 10/06/2002 שעה 2:34) בתשובה לאנשים אוהבים
	פרויד עמד על, כך זכור לי, על מוות תוקפנות ומין לא זכור לי שבראייתו הפסיכולוגית הוא כלל מין עם כלבים או סוסים....צריך להשמר כשנתלים באילנות כמו פרויד או יונג.....


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2823
	ואיפה עובר הקו? מה מותר מה אסור ומי קובע את זה?
	רועי (יום שני, 10/06/2002 שעה 19:51) בתשובה ליורם המזרחי


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2827
	לרועי: מה מציין למשל,כקו ''האסור''...ביסטיאליות??
	יורם המזרחי (יום שני, 10/06/2002 שעה 21:53) בתשובה לרועי


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2831
	מה?
	רועי בלום (יום שני, 10/06/2002 שעה 22:09) בתשובה ליורם המזרחי
	לא יודע מה זה ביסטיאליות. השאלה שלי היא פשוטה, אתה חושב שסקס עם כלבים ושאר חיות זה קו אדום, אחר חושב שסקס בכלל הוא קו אדום, מי מכם צודק? ואיך ניתן להוכיח כי הוא צודק? האם בגלל שחונכנו שזה מגעיל לראות לשמוע ואו כל דבר אחר אנחנו יכולים להחליט כי פה הוא הקו האדום ? השאלה היא למעשה שאלה מוסרית. והיות והמוסר הוא דבר משתנה אם בין עמים, ואם בזמן. הרי שיתכן ומחר או בעוד מאה שנה לא יראה מוזר לאוכלוסיה כי לשכב עם כלב זה כזה דבר נורא? (לא שאני חושב כך אבל רעיונית זה אפשרי) בכל צנזורה מסוג זה יש בעיה, האם להראות איש ערום עומד ליד כלב זה בסדר? והאם להראות איש עירום עומד ממש קרוב לאחורי הכלב זה בסדר? מה הוא אותו קו אדום, האם הוא בכלל קיים, מי האיש שיחליט עליו ועל סמך אילו עקרונות? אני יודע בערך מה הם הקווים האדומים שלי, ולכן אני לא מחפש באינטרנט סוג של אינפורמציה כזו, אולם האם הקוים שלי ושל אחר שווים? ואם כך מי צודק? הרוב? אני מתנגד לצנזורה מכל סוג בכל מצב, אני כן בעד הסברה בנושאים הללו. אבל צנזורה באופן אוטומטי זה רע בעיני.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2842
	התנגדות רעיונית מול מוסכמות חברתיות
	יורם המזרחי (יום שלישי, 11/06/2002 שעה 0:29) בתשובה לרועי בלום
	אכן נגעת בלב הבעיה - ההתנגדות הרעיונית לצנזורה מול מוסכמות חברתיות / תרבותיות. בעניין המין לסוגיו ונטיותיו יש גם מוסכמות חוקיות,השונות ממדינה למדינה. הבעיה שווה דיון מעמיק,שכן היא נעה בין חלום אוטופי של חברה פתוחה למציאות המנוונת של החברה (כיום) המערבית בעיקרה. ביסטאליות: קלעת נכון מגע מיני עם בעל חיים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=2864
	אם כך
	רועי בלום (יום שלישי, 11/06/2002 שעה 10:49) בתשובה ליורם המזרחי
	אז יש בעיקר מוסכמות של לא להסכים, זה שמדינה החליטה על חוקים אלו ואחרים לא אומר שאזרחיה מסכימים איתם, זה אומר שחלק מציבור כל שהוא בתקופה כל שהיא במדינה החליט להחליט בשביל השאר, ומאז דבר לא שונה, כמו שידוע שינוי חוק או כל שינוי אחר הוא צעד שקשה למחוקק לבצע גם אם החוק חסר כל היגיון ונכשל בברור. (לדוגמה איסוף בקבוקי השתיה שלא מצליח בארץ לחלוטין) עכשיו נשאלת השאלה האם כל מדינה תחסום בהתאם לחוקיה? במידה וכן איך תינתן האופציה לשנות את החוק כאשר הקהל לא יוכל להכיר את הנושא, כיוון שהוא יהיה חסום לקהל על ידי המדינה. אכן ראוי לנהל דיון מעמיק בסוגיות מסוג זה, אתה מוזמן לפתוח לינק חדש שעוסק בנושא למעלה ואני אצטרף. רק נקודה אחרונה, זה שהעולם פועל היום כמו שהוא בגלל שהוא רגיל לזאת לא אומר שעלינו להסכים לקבל את המוסכמה הזאת , וכאשר אנו רואים דבר שלפי דעתנו אינו נכון ראוי שנפעל לשינוי שלו.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.