בסמוך לכינונה החליטה ממשלת שרון השניה (הממשלה ה-‏30) על הרפורמה במשק החשמל (החלטה מס' 104 מתאריך 25.3.2003). כחודשים אחר כך תיקנה הכנסת את חוק משק החשמל 1996 (תיקון). אבל בלחץ ועד העובדים והנהלת חברת החשמל החלה מסכת של דחיות כאשר בפעם האחרונה נקבע שיישום הרפורמה יכנס לתוקפו במרץ 2007 (תיקון מס' 4).

החוק הוכן כבר לפני כינונה של ממשלת שרון השניה, בסוף פברואר 2003. אבל די ברור שהמוטיבציה והפעילות של בנימין נתניהו, כשר אוצר עם סמכויות נרחבות, היתה גורם שזירז את קבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת. אלא שאפילו נתניהו לא יכול היה (ואולי לא רצה) למנוע את הדחיות ביישום החוק.

הרפורמה היתה אמורה לפרק בהדרגה את המונופול הענק ובהמשך להפריט בהדרגה את משק החשמל. כל כלכלן יודע שמונופול פועל בצורה לא יעילה ומנצל את ''כוחו'' כתחליף ל''חוסר יעילותו''. בדרך כלל במקרים של מונופול, האזרח-הלקוח משלם עבור המוצר או השרות מחיר גבוה מידי וגם השרות שהוא מקבל לא משהו. פרשת הפסקות החשמל בשבוע הראשון של יוני 2006 מהווה דוגמה טובה, מעין ניסוי במעבדה, לחסרונותיו של מונופול החשמל.

---

הרפורמה ויתרונותיה

כוונתה המקורית של הרפורמה במשק החשמל היתה לפרק בהדרגה את המונופול ששמו חברת החשמל שכמו כל מונופול אינו יעיל ולכן יקר מידי. במציאות של מדינת ישראל היתה, ויש עדין, בעיה מהותית עם גודלו היחסי של המונופול – חברת החשמל. בהמשך הדרך כוונת הרפורמה היתה לפתוח את כל תחומי העיסוק של חברת החשמל לתחרות. כך נוסחה החלטת הממשלה הרלוונטית מיום 25.3.2003 (החלטה מס' 104, ''רפורמה במשק החשמל'') ובהתאם תוקן חוק משק החשמל, התשנ''ו-‏1996. באופן כללי הרפורמה קובעת:

1. במשק החשמל לא יפעל גורם אחד ביותר מאחד מהתחומים הייצור, ההולכה והחלוקה של החשמל אלא במימדים שוליים.
2. בעל רשיון ייצור (חלוקה) לא יחזיק ביותר מ-‏20% מהיקף כושר הייצור (היקף החלוקה).
3. הוגדר אחראי לפיתוח (כולל תכנון) משק החשמל.
4. גורמי הפיקוח אמורים להתאחד.


5. בהדרגה יוכנסו יזמים פרטיים לתחומים השונים.

המשמעות הפשוטה היא שחברת החשמל (המונופול) תפורק ובהדרגה עיקר הפעילות בתחומים השונים תהיה של יזמים פרטיים. גודלה היחסי של חברת החשמל של היום יוצר קושי אמיתי בהשגת אשראי והלוואות בשוק ההון המקומי. אחת הסיבות לכך היא מגבלת הלווה הבודד שנקבעה כדי למנוע יצירת סיכון גבוה מידי עבור ספקי האשראי. לפי המגבלה בנק אינו רשאי להעניק ללווה אחד אשראי בגובה של יותר מ- 15% מהונו העצמי. חברת החשמל קרובה מאד למגבלה זו ולכן לא יכולה לקבל בשוק המקומי אשראי/הלוואה בסכומים שיאפשרו פיתוח וגידול משמעותי.

בשלב זה הרפורמה הוקפאה עד לתאריך 3 במרץ, 2007 (תיקון מס' 4). באמצעות הוצאת הרפורמה מן המקפיא (בהסכמה או בחקיקה) אפשר לתפוס כמה צפורים במכה אחת על ידי כך ש:

1. מזרימים הון חדש למערכת הייצור והאספקה.
2. מפתחים תחרות במשק האנרגיה לרווחת הצרכנים (מחיר ריאלי נמוך יותר ורמת שרות טובה יותר).


3. מסלקים או מרחיקים את המגבלה להשתתפות בשוק ההון המקומי.
4. מייעלים את פיתוח מערכת החשמל, תהליכי הייצור, הולכת החשמל והחלוקה.

---

ועדת הבדיקה – חוסר יעילות

המנכ''ל אורי בן נון

• נראה, כי חברת חשמל לא זיהתה את חומרת המצב בימים 04-05.06.2006. התנהלות מנכ''ל החברה, לפחות ביום א' ה-‏04.06.2006, לא תאמה את מצב החרום, דבר שפגם בתפקוד הדרגים השונים בחברה בעת המשבר...
• ... למבנה הארגוני הנוכחי של חברת החשמל היתה תרומה להתפתחות התנאים שהביאו להפסקות החשמל בימים 04-05.06.2006.

עמ' 7, דוח לבדיקת הליקויים

התנועה לזכויות האזרח דרשה שמבקר המדינה יבחן ויבדוק את פרשת הפסקות החשמל באותם ימים ראשונים של יוני (הפיאסקו והחכמים). אפשר לכן לחשוב שהקמת ועדת הבדיקה במסגרת משרד התשתיות שבראשו עומד השר בנימין בן אליעזר היתה מהלך זריז של התחמקות של מי שהתנגד בזמנו לרפורמה. אפשר וצריך לקוות שגם מבקר המדינה ייכנס לעובי הקורה כי במציאות משרד התשתיות הוא בעצם מנהל העל של המערכת ולכן אין הרבה היגיון שראש המערכת, לבדו, יבדוק את עצמו. אבל גם ועדה זו של משרד ה תשתיות, מצאה ליקויים חמורים בתפקודה של חברת החשמל. בין אלו הועדה הדגישה:

1. עודף תקלות ביחידות הייצור – פי 4 מההיקף ביום רגיל.
2. תכנית התחזוקה לא נתנה מענה ראוי לביקוש הצפוי על פי תחזיות של החברה עצמה.
3. ההנהלה הנוכחית וזו הקודמת לא עשו את הנדרש כדי לספק את הביקושים.
4. כשלים בתכנית הפיתוח של מערכת הייצור: התכנית אינה מיושמת בהתאם לתכנון, לוחות זמנים לא נאכפים וכך יוצא שיש פיגור של כ-‏3 שנים בין התכנון והביצוע.
5. מערך ההסברה לא תיפקד כראוי. זה כולל התרעות מוקדמות מספיק על הפסקות צפויות ומענה לא הולם לפניות הציבור.
6. ניהול לקוי של המשבר ומבנה אירגוני שתרם לכשלים (עמ' 5 - 7, דוח לבדיקת הליקויים).

הביקורת לא חסכה שבטה מן המנכ''ל הטרי, אורי בן נון וגם הדרג הניהולי היותר נמוך חטף על הראש. בעצם מדובר בכשל ניהולי, כשל תכנוני וכשל מערכתי שנמשך שנים. במילים אחרות אפשר להכתיר את המסקנות כ'רשלנות מקצועית' בדרגי ניהול בכירים.

---

מדוע

מה הביא עלינו את המשבר שהתחולל במשך יומיים בראשית יוני?
על פי מסקנות הדוח לבדיקת הליקויים, חברת החשמל התנהלה בצורה מאד לא יעילה, כגוף שאנן חסר מוטיבציה לשפר את תפקודו כי יש שכר אבל אין 'עונש', כפי שקורה במגזר הפרטי התחרותי. כך צופים הכלכלנים ינהג מונופול גם כזה שנמצא בפיקוח, על אחת כמה וכמה אם מדובר ב'מונופול ציבורי' בפיקוח כמו חברת החשמל.


יו''ר הועד מיקו צרפתיברמה הכללית ביותר, מונופול נוהג להחזיק כושר ייצור נמוך מהנחוץ ועל פי מסקנות הדו''ח זה מה שעשתה חברת החשמל. המונופול לא משתמש באמצעי הייצור שלו ברמה האופטימלית והמשמעות היא שהוא בזבזן, לא יעיל והמחיר של השירות שהוא נותן (או המוצר שהוא מוכר) גבוה יותר מהנחוץ. את חוסר היעילות מזכיר הדו''ח בכך שהיו תקלות פי 4 מהרגיל, שהיו כשלים בתכנית הפיתוח, והיו תחנות כוח שלא הופעלו. על הכל כמובן מאפילה העובדה שהכשלים הם לא תופעה חד-פעמית אלא תהליך שנמשך כבר שנים.

מה שלא ממש נאמר במסקנות ומדאיג עוד יותר נובע מהעובדה שהנהלת החברה בבעלות הציבור משתפת פעולה עם ועד העובדים בנסיון לטרפד את הרפורמה שקבע המחוקק. המנכ''ל, שכשל על פי דוח לבדיקת הליקויים, מציג אלטרנטיבה 'לייט' לרפורמה כשלוש שנים אחרי קבלת התיקון לחוק משק החשמל. ה'רפורמה הרכה' שהוא מציע לא ממש תפרק את המונופול ובסופו של יום תפריט רק חלק מינורי מחברת החשמל. אבל מה שיותר מדאיג נובע מההצהרה שלו שהוא עוד לא קיבל את ''אישור'' ועד העובדים. על פי דבריו עלינו לחכות למוצא פיהם של העובדים (רפורמה במימון הצרכנים, ההפרטה היקרה בהיסטוריה).

---

סוף דבר

התקלות הקונקרטיות שעליהן נכתב הדו''ח הן תוצאה של שני מאפיינים קשורים של חברת החשמל. הראשון הוא שחברת החשמל התנהגה ומתנהגת כמונופול. השני הוא שהמונופול מנוהל בתיאום על ידי העובדים וההנהלה בניגוד לאינטרס של בעל הבית – הציבור. אם אלו ישארו כמאפיינים שולטים עלינו לצפות למשברים נוספים שיבואו בתכיפות רבה יותר מבעבר.

לכן אל לנו להמתין להסכמת העובדים בלי סוף ולדאוג להפעלת הרפורמה במהרה כי אחרת הבעיות ילכו ויחריפו או שהטיפול בהן יעלה לנו הרבה כסף כי שרמז המנכ''ל. אולי עלינו לנהוג כפי שממליץ שטרסלר (דרוש שינוי חד בהנהלת חברת החשמל) ולמנות הנהלה שתפעל לפי האינטרס של בעל הבית, עוד לפני שמוציאים את הרפורמה מן המקפיא.

---