בטרם כתיבת מאמר זה, בדקתי את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2004, ולהלן מובא נתון עכשווי החשוב לענייננו:

ממוצע נפשות למשפחה בקרב היהודים – 3.54 ובקרב הערבים 4.92.

על סמך נתון סטטיסטי זה, שאין לערער עליו כשם שאין להשיג על העובדה המתמטית כי 1+1=2, בונים הדמוגרפים תלי תלים של תחזיות שחורות, בלתי ריאליות לחלוטין מבחינה מתמטית ומתנפצות (כצפוי) אל פני המציאות.

נתון סטטיסטי (נכון) זה, מראה כי בממוצע המשפחה הערבית גדולה מהמשפחה היהודית פי 1.39 – והשאלה העומדת על הפרק היא, האם זה צריך להדאיג את מי שחרד, שמא בזמן עתידי כלשהו לא יהיה רוב יהודי בארץ? האם נתון זה של פתיחה – משמעותו כי הרוב היהודי הקיים בארץ ילך ויצטמק לכדי מיעוט עם חלוף השנים?

את התשובה לכך אי אפשר, למרבה הצער, למצוא בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למרות שמבחינה מקצועית ומבחינת הנגישות שלה אל מאגרי מידע – היה צפוי כי הדבר ייבדק ישירות.

אבל בניתוח נכון וללא פניות, מסתבר כי מבחינה דמוגראפית המצב של האוכלוסייה היהודית הוא יותר טוב ממצבה של האוכלוסייה הערבית, ואין סיכוי שלא יהיה כאן רוב יהודי אלא להפך – הפער לטובת האוכלוסייה היהודית, משלב מסוים ילך יגדל.

כדי להבין זאת, יש לנבור בנתונים סמויים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלא מפורסמים במישרין ובריש גלי אלא מובאים כנספח למאמר פנימי, ובנוסף, לא מובאים במלואם אלא בחלקם – כאילו נעשתה במתכוון חצי עבודה, ואלה הנתונים עם ההשלמות הדרושות:

• יש בקרב האוכלוסייה היהודית גרעין של אוכלוסייה חרדית, אשר שיעורו כ- 5% מכלל האוכלוסייה היהודית.
  
  
• הייחוד של גרעין זה הוא ריבויו הטבעי הגבוה, גבוה מהממוצע של הריבוי הטבעי של כלל היהודים, וגם גבוה בהפרש רב מהריבוי הטבעי של הערבים.
  
  
• מכיוון שאנו עוסקים בדמוגרפיה ובהשוואה בין ערבים ליהודים, צריך לצרף לגרעין זה גם את החלק המגובש המהווה אף הוא קבוצת משנה בקרב היהודים בעלת ריבוי טבעי דומה – והוא – דתיים לאומיים. דבר זה לא נעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אף שהוא נחוץ בניתוח מתמטי.
  
  
• להבהיר, יש הבדל מהותי בין ניתוח חברתי, בו לא סביר כלל לחבר בין הדתיים לבין החרדים בגלל השוני הרב שביניהם, לבין ניתוח דמוגרפי בו חלה חובה לוגית לאחד בקרב היהודים תת קבוצות בעלות ריבוי טבעי דומה ברמה מסוימת – כדי ליצור תת קבוצה אחת, הומוגנית מהבחינה הנבחנת.
  
  
• על דרך הערכה זהירה, ייאמר כי ביחד עם הדתיים-לאומיים, תת הקבוצה של היהודים בעלת הריבוי הטבעי הגבוה היא בגודלה מעל 10% מכלל היהודים (במקום 5% – הגרעין החרדי בלבד).
  
  
• בתת קבוצה יהודית זו, בעלת הריבוי הטבעי הגבוה, שיעור הפריון (ממוצע ילדים לאִשה) עומד על 7.7 והוא גבוה לפחות ב- 10% מעל שיעור הפריון של המשפחה הערבית. זאת ועוד, שיעור זה הולך ועולה והפער גדל לטובת החרדים.

עתה נחזור לניתוח המתמטי: יהא a₁ מספר מוערך של האוכלוסייה הערבית כיום, ובאומדן גס מספר החרדים + יתר הדתיים היהודים אשר מבחינת הריבוי הטבעי כמוהם כחרדים הוא a₂=0.5a₁. תהיה q₁ מנת הטור הגיאומטרי העולה לגבי הערבים ואילו q₂ לגבי היהודים הדתיים כאשר ידוע ש-q₂>q₁.

עם קבלת נתונים משלימים מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוכל לחשב מתי (בעוד כמה שנים) ישווה מספר היהודים החרדים והדתיים למספר הערבים בארץ, וכמובן שמאותה עת והלאה, הפער ילך ויתעצם כדרכו של טור גיאומטרי לטובת העם היהודי.

להזכיר, במאמר שפורסם בעיתונות על ידי ''עמותת התקווה'' (מודעה ב''מעריב'' 30 ינואר 2004), נכללו הנתונים הבאים:

• בשנת 1922 אחוז היהודים במדינת ישראל מכלל האוכלוסייה היה 11.3%.
  
  
• בשנת 1948 אחוז היהודים במדינת ישראל מכלל האוכלוסייה היה 34.2%.
  
  
• בשנת 1952 אחוז היהודים במדינת ישראל מכלל האוכלוסייה היה 50.0%.
  
  
• משנת 1967 ועד היום, אחוז היהודים בקו הירוק כ- 80% וממערב לירדן כ- 60%, ובשנת 2003 אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה בקו הירוק היה 81.8% וממערב לירדן 59.3%.

כמובן שנתונים אלו הם גם, ואולי בעיקר, תולדה של הגירה ולא רק תוצאת הריבוי הטבעי, אולם יש בהם כדי להדוף נבואות שחורות.

יש לצפות (מי במפח נפש, מי בכליון עיניים) כי המיעוט הדתי-חרדי (היהודי), שהוא בעל השפעה דומיננטית כשהוא מופרד מכלל אוכלוסיית היהודים בשל תכונותיו השונות, יהיה לרוב הולך וגדל, ואם הרוב החילוני יישאר עם ממוצע של 2 ילדים (ופחות מזה) למשפחה – דינו להצטמצם.

ניתוח זה נובע מההפרדה לתת קבוצות, ואילו אותם נתונים – אך ללא הפרדה לקבוצות – יביאונו למסקנה (שגויה) הפוכה, שכאמור אינה נכונה כלל ועיקר מבחינה מתמטית.

להבהיר, בשגרת החישובים של הסטטיסטיקאים, החוקרים השונים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובאקדמיה בישראל, יש שגיאה בסיסית וכמותית: אין התייחסות לקבוצה הדמוגרפית בת ההשפעה המכרעת של חרדים+דתיים.

ההתייחסות השכיחה היא לכלל היהודים כאילו הם מהווים קבוצה אחת הומוגנית, דבר שאינו נכון. תת הקבוצה בה מדובר היא בעלת ריבוי טבעי גבוה ב- 10% ויותר מהריבוי הטבעי של הערבים, והתעלמות בכך יוצרת הטעייה.

---