השבוע השתתפתי במפגש מיוחד של ''סיעור מוחות'' שאותו אירגן המכון לתכנון מדיניות עם יהודי בהנהלת פרופסור יחזקאל דרור. המכון מנסה להציע תוכניות ארוכות טווח לעתיד העם היהודי בעולם. שרק הולך ונעשה מסובך ומסוכן יותר מידי יום ביומו. על הפרק עמד עתיד המדע והטכנולוגיה והעם היהודי.

במחקר שביצע המכון התברר שהיהודים, בני העם שמבחינת גודלו תרם יותר מכל עם אחר למדע ולטכנולוגיה, מראים סימנים של עניין פוחת והולך בעיסוק במדע ובטכנולוגיה ויהודים צעירים מעדיפים לעסוק בתחומים אחרים כמו עריכת דין ועסקים, שבהם שכר גבוה יותר לטווח הקצר. לכך יש השלכות ארוכות טווח, שכן להערכת מומחי המכון חלק מהשפעתו של העם היהודי והצלחתה של מדינת ישראל נבעו מהיתרון המדעי טכנולוגי שהיה להם, ושיוחס להם על ידי בני עמים אחרים. אולם לאור נתונים אלו, לא ברור אם יתרון זה יישאר גם בעשורים הבאים. לכך יש חשיבות עצומה, בעיקר לאור האתגרים העצומים של העשורים הבאים, ובהם התחממות כדור הארץ שתדרוש יכולת התמודדות מדעית. (על סמך אחד המרצים נתונים מראים שב-‏50 או לכל היותר מאה השנים הבאות מי הים באזורים שונים יעלו על גדותיהם ויציפו אזורי חוף עצומים – אזורים שבהם נמצא בין השאר חלק גדול מיהודי העולם כיום). כמו כן, בעבר היה העם היהודי העם המקושר ביותר בעולם בקשריו בין אזורים שונים אולם כעת עם התפשטות הרשת גם יתרון זה אבד.

אז מה אפשר לעשות כדי להחזיר את העניין במדע וטכנולוגיה לבני העם היהודי? והאם בכלל צריך לעשות משהו בעניין או לתת לדברים להסתדר (או שלא) בעצמם? לסיעור מוחות בעניין ולהצעת רעיונות שונים ומשונים בנושא הוזמנו 15 איש, רובם אנשי אקדמיה וותיקים, וגם אנוכי. נפגשנו בספריית המכון המלאה בספרים על חיזוי העתיד וספרים על עלייתם ונפילתן של תרבויות, שהוא נושא שמעסיק מאוד את חוקרי המכון (שאף הכינו מחקר מיוחד על משחק המחשב ''ציביליזציה'' שבו השחקן בונה תרבויות בכוחות עצמו ועוקב אחרי שלבי עלייתן ונפילתן).

במפגש עצמו הושמעו דברים מעניינים רבים. אבל הופתעתי והתאכזבתי שהושמעו מעט מאוד דברים הנוגעים לנושא הספציפי של הדיון. כך למשל היה שם מישהו שהשמיע דברים מעניינים מאוד על התחזקות האנטי ישראליות בקמפוסים האמריקניים ועל כך שזה ישפיע על המדיניות האמריקנית כלפינו בעוד עשרים שנה. הוא סיים בקביעה שצריך לחזק את העניין במדע ובטכנולוגיה בקרב העם היהודי. יפה מאד, אבל את זה אנחנו כבר יודעים והאם לא התכנסנו על מנת להציע הצעות איך לשפר מצב זה ולא רק להתלונן עליו?

מפתיעה במיוחד הייתה הערתו של המפורסם במשתתפי הדיון, דמות מרכזית וידועה בעולם המדע הישראלי, בעלת שאיפות פוליטיות. לאחר שדן בנושא תיאורית המהפכות המדעיות של קון סיים במפתיע בהערה יבשה שאין לו שום דבר חיובי לתרום לדיון.
מאכזב, דומה שיש כאן משום הרמת ידיים פסימית.

אני עצמי הצעתי רעיונות בעניין על ידי שימוש בתרבות הפופולארית וראוי להיזכר עוד אדם נוסף שדיבר על התרומה החשובה שיכולים משחקי מחשב לתרום בעניין שחלקם מפתח חשיבה מדעית של ממש (אם כי מסתבר שלאו דווקא המשחקים הפופולריים בישראל).

אין לי מושג עד כמה התרשמו אנשי המכון מהרעיונות (המעטים יחסית) שהושמעו אם כי הם הביעו את התפעלותם ממגוון הנושאים שטופלו בדיון. אבל עד כמה הם מצאו את אלה קונקרטיים למטרתם זאת שאלה אחרת לגמרי. חוץ מזה התאכזבתי לגלות שאין בין הנאספים אפילו אשה אחת לרפואה. מסתבר ששתיים אכן הוזמנו אבל לא הגיעו מסיבות שונות. נציג המכון הסביר במבוכה שהם אכן חיפשו נשים מתאימות לדיון אבל ''לא מצאו''.

התוצאה: לא היו נציגים של מחצית העם היהודי שמן הסתם היה להן הרבה מה לתרום בעניין.

---