פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_33

ספר משנת 1936 שכאילו נכתב אתמול

יורם המזרחי (יום רביעי, 06/03/2002 שעה 11:51)

הוזמנתי להרצות בפני חברי אירגון משכילים יהודים, שביקשו ללמוד על יחסי יהודים-מוסלמים מאז מוחמד ועד ימינו.
לפני הפגישה בדקתי דוכן מכירת ספרים משומשים ומכיוון שמדובר בשעור שניתן במסגרת מוסד יהודי, מצאתי שחלק ניכר מהספרים עסק בתולדות היהודים, בדת היהודית, או בציונות וגם בארץ-ישראל/פלשתינה בה נולדתי.

ספר מצהיב בכריכה קשה משך את תשומת לבי, בעיקר משום שהכותב הוא העיתונאי הוותיק לאדיסלב פאראגו, שהכרתי מעבודותיו על מלחמת העולם השניה. הפעם, כך גיליתי, העליתי ''אוצר'' אמיתי, שכן הספר עוסק בסיורו הארץ-ישראלי של פאראגו, שבשנת 1936 בא בשליחות עיתונאית לתל-אביב, על רקע המאורעות.

וכך נפתח הספר (תרגום חפשי) ''ב-‏15 לאפריל 1936 נשמעו ביפו יריות אקדח. שמונה יהודים שנכנסו ליפו בדרכם למקומות עבודה חזרו לתל-אביב, על אלונקות, ללא רוח חיים.''

פאראגו ממשיך ומתאר את הארועים שהובילו לרצח שמונת היהודים ובין השאר מספר, גם כן בעמוד הראשון, ''שבישוב הערבי כארטייה, שאדמותיו נמכרו ליהודים, פרצו באותו יום תגרות אלימות בין המשטרה הבריטית והפלאחים, שסרבו לפנות אדמות שהחזיקו בחכירה. הערבים התנגדו, רגמו את השוטרים באבנים ובמהלך הקרב הקצר שהתחולל במקום נורה אחד מהם למוות.''

במקום אחר, עדיין בעמוד הפתיחה, מתאר פאראגו איך באוקטובר של אותה שנה חשף המכס הפלשתינאי מטען מסתורי שהגיע לנמל יפו, וכלל שקי מלט בתוכם הוסתרו לא פחות משלוש מאות רובים, ארבע מאות כידונים וארבע מאות אלף כדורים. המטען נועד לכתובת פיקטיווית של חברת איזק קטן בתל-אביב.

הספר המאלף, שאינו אלא עדות ראיה והתרשמות עיתונאית, כולל סיפורים רבים על הערבים הפלשתינאים, המתיישבים היהודים ואישים כמו הגיבור הלאומי פלשתינאי עז א-דין אל קאסם, שנהרג בהתקלות עם המשטרה, והמופתי הירושלמי, חג' אמין אל חוסייני, שהצטלם על רקע מסגד עומר והוצג כ''גראנד מופתי''.

כחובב ותלמיד הסטוריה נלהב,קראתי בשקיקה את הספר שלפעמים הזכיר את הימים האחרונים. ללא קושי ''החלפתי'' שמות... ערפאת במקום עז א-דין... שרון במקום בן-גוריון וקיבוצים או ישובי חומה-ומגדל כהתנחלויות או ישובים וותיקים.

הלקח ישן. הסכסוך הנוכחי החל לפני שנים, מייד עם פירסום הצהרת-בלפור, ומאז ידע עליות וירידות, מחזה דמים ובלהות המתרחש על אותה במה עם שחקנים אחרים.

כשהצעתי את הספר לעמית ערבי נתקלתי בסירוב אדיב. ''כל מה שאמריקאי הוא מראש פרו ישראלי'' הוא אמר ובתשובתו המחיש את הקשר הרצוף בין 1936 לשנת 2002 ואם נרצה בין שנת פירסום מכתבו הקצרצר של לורד בלפור לימי אוסלו ועד היום הזה.

הצעתי את הספר לעמית יהודי, שבעבר התגורר בארץ וזה עיין אך העיר ''שיותר חשוב להבין מה קורה בעצם רגעים אלה, ולכן חבל לבזבז זמן על היסטוריה חלודה'', כמעט כמו תשובות שהשיבו קיבוצניקים וחברי גדודי עבודה שראיין פאראגו. אנשי מעש שלא רצו לדעת על העבר, או על היריב בשטח והאמינו, כאז כן עתה, בנוסחת ''אני ואפסי עוד''.

במקום אחר מצאתי מאמר שכתב אחד, צבי פנקס, המציג עצמו כחבר פ.ק.פ/המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה שעל רקע המשך המאורעות כתב בשנת 1937 על הצורך להתארגן ''להבנת מניעי הצד הערבי ולהדבר עם מנהיגיו הצעירים והנאורים''. כל זה ללמד שגם אז נשמעו ברחוב היהודי ''קולות שמאל'' שבחלו בגישה הלוחמנית שפיתחו ההגנה והארגון הצבאי הלאומי ובתפיסת היציאה לשדה של צ'ארלס אורד ווינגייט. פנקס האשים את מוסדות היהודים ''במתן שרות לקולוניאליסטים הבריטים'' ותקף עמדות שקרא לדבריו בעתונות העברית ''על הצורך לסייע לאנגליה להתכונן למלחמה באירופה''. ללא קושי אפשר להחליף את שמו של פנקס האלמוני בזה של יוסי ביילין ואת בריטניה בארצות-הברית.

היסטוריה היא מסמך חיוני להבנת כל סכסוך לאומי-טריטוריאלי, הכולל היבטים אתניים תרבותיים וחברתיים, וכך ''בא לי'' להציע לקוראים לטרוח מעט ולחפש במקורות חומרים כמו ספרו של פאראגו כדי ללמוד על עומק שורשי הסכסוך וכמעט חוסר התקווה של חיפוש פתרונות ''יפים'' ברוח ''פוליטיקה נכונה''.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=290
	אם כך יהיה האיזור כר ניסוי לכלי נשק, ותו לא?
	דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 06/03/2002 שעה 12:49)
	משום שאם זה העניין, אולי כדאי לפרסם זאת ברבים, כדי שמי שלא רואה את תפקיד המטרה במשחק ''יורים!'' כהגשמת שאיפותיו להגשמה עצמית עשוי, אולי, לרצות לוותר על הכבוד ולחיות במקום שפוי יותר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=318
	לדינה ביכל.....
	יורם המזרחי (יום שישי, 08/03/2002 שעה 8:13) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	[בתגובה לדינה ביכל] בימים טרופים ומטורפים אלה קשה לכעוס על מי שקם ועוזב את המדינה והאיזור. בעוונותי-גם אני מהגר שעזב את ארץ-חמדת ,ואף שליבי במזרח חיי במערב ואינני מצטער על כך. יחד עם זאת אין לאבד תקווה....הרקע לעזיבת ישראל שארעה אצלי -לא היה קשור לארועים מהסוג המכה במדינה אולי גם ברגעים אלה....עזבתי בגלל מניעים אחרים ואכזבות בעלות אופי אחר ואפילו השתדלתי לשוב.אך לא איבדתי תקווה,עניין ומעורבות ולדעתי אפשר וצריך למצוא דרך להחלץ ''מפלונטר הדמים''


	http://www.faz.co.il/thread?rep=321
	הבעיה שלי אינה במישור האישי אלא במישור ההסברתי
	דינה ביכל-שונרא (יום שישי, 08/03/2002 שעה 8:30) בתשובה ליורם המזרחי
	...אדם מבסס את חייו על תקווה לדרך חיים זו או אחרת. ישראל מנפנפת מול עיניהם הכלות של אזרחיה חזון של ''שלום'' כאפשרות. הטענה שלך מרמזת על כך ששלום אינו אפשרי כלל -- ושכל מי שבוחר לחיות בישראל, ימות כשחרבו חגורה על מותניו (או כשחרבו של מישהו אחר תקועה עמוק אל תוך בטנו). מן הראוי שהדבר יובהר לאזרחי המדינה, כדי שיוכלו לעזוב (או להחליט במודע לחיות על חרבם).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=323
	ההיסטוריה מלאה דוגמאות עמים החיים על חרבם
	יורם המזרחי (יום שישי, 08/03/2002 שעה 8:48) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	מרגע שחלק מיהודי אירופה המזרחית נאחזו בציונות התאורטית של הרצל ויצרו דפוסי ציונות משלהם,כולל עליה לארץ-ישראל העותומנית או המנדטורית,כדי לרשת את הארץ בקניין כסף או זיעה-היה ברור שלציונות יש מחיר לוואי.....חרב ודם....כך היה בימי ''השומר'' או ''גדוד העבודה'' כך קרה כששלוות הדו קיום היהודי-פלסתיני שררה בארץ מימי סוליימאן המפואר- הופרה במאורעות שנות העשרים והשלושים, או כאשר הוקמו ''כוחות מגן'' שבסופו של דבר כבשו והקימו מדינה בזכות ...החרב. מאז ועד היום לא השתנו גורמי היסוד ומרכיבי הסכסוך,אף ששמות ''הגיבורים'' השתנו....צ.ה.ל במקום ארגוני המחתרת.....אריאל שרון בנעלי בן-גוריון ז''ל....יאסר עארפת כממשיכו של הגיבור הפלסתיני עז-אל דין קאסם ושיח' יאסין בגלימת המופתי חג' אמין חוסייני.....כבר אז,מההתחלה של העליה הראשונה לא ערכו לציונות קבלת פנים אוהדת ומאז ועד היום חיינו,אנו והערבים,על... החרב....1947-49......1956......1967.....1973.....1982...ועוד ''ארועים אלימים בתוך''...כל שנתון שגוייס לצבא השחיז חרב...כל ילד פלסתינאי שגדל בישוב ערבי או במחנה פליטים עשה בדיוק את אותו דבר....אנחנו מוקפים חרבות,רוקדים במחול החרבות,טובחים בחרב ונטבחים בלהבה...זו קללת ילדי אברהם...אך אסור שדווקא היא תרפה ידיים....הרבה עמים חיו וחיים על חרבם או על...מפציצי הבי- 52 שלהם ואלה שקברו חרבות מצאו עצמם,בדרך כלל שבע אמות באדמה....אז אם זה מפחיד... אפשר לקום וללכת....אך זכרי את התאור האיום הציורי והטראגי של ''וינוס איש מפני הארי'' וכו' וכו' יורם


	http://www.faz.co.il/thread?rep=324
	אבל בני העמים הללו לא היוו 80% ''יבוא''
	דינה ביכל-שונרא (יום שישי, 08/03/2002 שעה 9:01) בתשובה ליורם המזרחי
	ראה אחוז האנשים שנולדו בישראל, מבין האוכלוסיה היהודית בשטחה בספר העובדות של ה-CIA לגבי ישראל. ממשלות ישראל מסמאות את עיני היהודים שהיא מזמנת אליה, כעכביש בקורים -- היא מביאה אנשים לקברם, ביודעין. לא תמצא שליחי עלייה שמסבירים לאנשים ''בואו, בואו, זה מקום טוב להיהרג!'' קישורים: נכון ש-‏80% יבוא נשמע גבוה מדי? עיין נתוני Ethnic: http://www.odci.gov/cia/publications/factbook/geos/i...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=325
	STEP INTO MY PARLOUR...
	אסתי (יום שישי, 08/03/2002 שעה 11:59) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	לדינה- תגובה כללית לטענותייך בשני הפורומים: א.בעניין שורשי הסכסוך, עמדתך חד צדדית מאוד. את רואה בצד הישראלי את האשם היחיד, או העיקרי. אני חולקת עלייך קשות בנקודה זו. כידוע לך יש מעט מאוד (אם בכלל) סכסוכים בעולם, שבהם התמונה היא בשחור ולבן. והסכסוך היהודי-ערבי הוא מהמורכבים והמסובכים בעולם. וגם- לבוא ולהטיח האשמות בטון עויין, רק גורם לסימור שיער ותקיפה בחזרה. כך לא נגיע לשום פתרון. ב. בעניין ההצעה שלך, שישראל תבקש סליחה, והשוואה לתהליך הפיוס ובדיקת האמת בדרום אפריקה- אני לא ממש מתמצאת בפרטים, אבל עד כמה שזכור לי בקשות הסליחה היו הדדיות, בדיקת האמת הלכה לשני הכיוונים, וכל זה התחיל /לאחר/ שנפתרו הבעיות ה''פרקטיות'' (כלומר, לאחר שהתחלף השלטון), והיה תוצאה של הפתרון, ולא גורם שלו. ג. ו-מה בעצם את רוצה מחיינו? (כלומר, חיי הישראלים?) שנקום ונעזוב בהמונינו? למה בעצם? ועוד יותר פשוט- לאן? (זה ש/לך/ היה לאן לעזוב, לא אומר שלכולם יש). שישראל תפסיק לעודד הגירה אליה, מפני שהמצב בה קשה? אני לא חושבת שישראל ''מפתה'' אנשים כעכביש טורף, כטענתך. בעידן זה של אינפורמציה נגישה לכולם ובכל מקום (כמעט), אנשים יודעים מה המצב, ועושים את השיקולים שלהם. עובדה שישראל נאלצת לאחרונה לנקוט צעדים של סינון ומניעת כניסה של מהגרים (שאינם עונים לקריטריונים של הגירה לישראל), שנוהרים לכאן בעשרות אלפיהם. ד. באופן כללי נראה לי שאם יש צורך כלשהו להביא נקודת מבט אלטרנטיבית אל תוך הדיסקורס הפנים-ישראלי (וזה מה שאת אולי עושה באייל), הרי שיש צורך גדול פי כמה וכמה להביא נקודות מבט אלטרנטיביות אל תוך הדיסקורס הפנים ערבי. שם המונוליטיות מושלת בכיפה, ואוי למי שפוצה פה ומצפצף לכיוון הלא מקובל. אם את רוצה באמת ובתמים לעזור לפתרון הסכסוך, נראה לי שאת צריכה לפעול במרץ בקרב ידידייך, שאחדים מהם הם אולי אוייבי, לעידוד אינטרוספקציה אמיתית, וביקורת עצמית כנה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=328
	אסתי, אכתוב ואענה על כל השאלות...
	דינה ביכל-שונרא (שבת, 09/03/2002 שעה 11:39) בתשובה לאסתי
	...אבל הן מחייבות זמן חשיבה נוסף. בעיקרון, את מבקשת שאכתוב מניפסטו משלי, מעין ''דוקטרינת ביכל-שונרא''. אני מבטיחה להשתדל לעשות זאת בימים הקרובים. אבל בימי אביב אלה ישנן הסחות דעת מסוימות -- ואני גם עסוקה בביצוע חריש עמוק באותם חצי-מטר ספרי הסטוריה... ...אז תשובה תבוא, אך עוד-לא, עוד-לא.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=329
	דוקטרינת ביכל-שונרא?
	אסתי (שבת, 09/03/2002 שעה 13:58) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	נשמע טוב. [ובגרמנית זה נשמע עוד יותר טוב] תיהני מהאביב.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=327
	%80 מבחוץ....
	יורם המזרחי (יום שישי, 08/03/2002 שעה 15:43) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	[בתגובה לדינה ביכל-שונרא] אני חולק על המידע לפיו 80% מתושבי הארץ נולדו בחו''ל. תודה על ההפניה לספר האמריקאי הרשמי. מאד מעניין. באשר לעצם העניין אין לכך כל חשיבות באשר לנושא הראשי שהעלית-החרב וכיו''ב. תרבויות מערביות גדולות, למשל ארצות-הברית, היו בראשיתן ובהמשך מבוססות על הגירה כלכלית או פוליטית, ללא זיקה היסטורית ''לארץ מובטחת'' (למעט המורמונים שהמציאו היסטוריה אמריקאית עתיקת יומין). האמריקאים כבשו, פשוטו כמשמעו, צפון יבשת שלמה, או שרכשו חלקים ממנה בלי לשאול את רשות''הוותיקים''... גם תולדותיהם עקובות מדם ורצופות מעשי טבח ואפילו השמדת עם, שבהשוואה אליהם אפשר לצייר את ברוך גולדשטיין (ימש''מ) כהומניטר ולהקים כנסיה על שם כהנא (ימש''מ)... ראי קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, מדינות מרכז ודרום אמריקה, דרום-אפריקה וגם תנועות אוכלוסיה במזה''ת... כולל מספרים ''מנדטוריים'' על הגירה כלכלית של ערבים. אני יליד פלסתינא-א''י... בדרכון הקנדי שלי כתוב בפירוש ארץ הלידה פלסתיין...(כל זה כי הקנדים אינם מכירים בירושלים אחרת לעידן שלפני 1948)... זה לא עושה אותי ליותר ''קביל'' בסכסוך הדלא-ניידי הזה, הנקרא ישראלי-ערבי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=294
	מהות הסיכסוך
	יובל רבינוביץ (יום רביעי, 06/03/2002 שעה 22:02)
	מאמר מאלף. זה רק מאשר את דעתי, שנכתבה כבר במקום אחר: הסיכסוך הוא אמוציונלי ולא טריטוריאלי. כך היה וכך הווה. גם אם נבין עובדה זו כעת, הדור הבא ילמד זאת שוב בדרך הקשה, משום שאנו נוטים שלא ללמוד מן ההיסטוריה. אגב, מה שם הספר?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=300
	שם ספרו של פאראגו farago book
	יורם המזרחי (יום חמישי, 07/03/2002 שעה 9:30) בתשובה ליובל רבינוביץ
	להלן שם ספרו של ladislas farago: palestine on the eve by:lasdilas farago putnam london 1936 also author of abyssinia on the eve


	http://www.faz.co.il/thread?rep=319
	ליובל - על ההיסטוריה
	יורם המזרחי (יום שישי, 08/03/2002 שעה 8:18) בתשובה ליובל רבינוביץ
	אכן,לימוד ההיסטוריה יכול וצריך לשמש כלי העשרה ומידע. הבעיה היא שידיעת ההיסטוריה מרמזת על ''חוזר חלילה'' או למשל ''אין חדש תחת השמש'' ומכך יראים רבים ובראשם מדינאים וקברניטי מדינה.... אני מכיר את רוה''מ,את שר הביטחון ואת שר החוץ....נדמה לי שרק האחרון הוא תלמיד מסור של לקחים היסטוריים ועולי משום כך הוא עגום ומודאג...לו היה בידי -הייתי מאלץ את חברי הממשלה ובראשם באי ''המטבחון'' לשמוע הרצאות בתחום היסטוריה השוואתית....


	http://www.faz.co.il/thread?rep=305
	ישחקו הנערים לפנינו
	אלכסנדר מאן (יום חמישי, 07/03/2002 שעה 17:36)
	[בתגובה ליורם המזרחי] מר המזרחי היקר מאמרך הינו בהחלט מאמר מעניין, וניתן ללמוד ממנו רבות באשר לדינמיקת הסכסוך ולתפיסות השונות אשר מנחות את המחנה הערבי והמחנה היהודי; יחד עם זאת עלינו להקדיש מחשבה לרעיון כי אף נאראטיב היסטורי, מוצק ככל שיהיה, אינו יכול 'ללמד' משהו באופו טאוטולוגי רטרואקטיבי, שפירושו מציאת ה'סיבה' ו/או ה'הוכחה' בהתנהגות או אירוע מסויים, ממנו אמורה להגזר הבנה מסויימת. תפישה זו הינה ילדותית משהו, ממש כתפישות עולם דומות בקרב העולם המוסלמי. ההסברה הישראלית יכולה לחולל נפלאות, ומי כמוני יודע זאת, אך אינני רואה בשום פנים ואופן כיצד ניתן להסביר ולקרב לבבות אל פרשת ההתנחלויות היהודיות בשטחים הכבושים למן שנת 1970 ואילך. דומני כי בדיעה כללית זו מחזיק חלק ניכר מהציבור הישראלי-יהודי בארץ, ואין כל דרך למכור לציבור זה ולמדינות העולם את שהותה הסכיצואידית של ישראל בשטחים. העובדה שהערבים אוחזים במוראל ובערכים אחרים המתירים רצח לשמו, אינה קשורה לבעיית הסיכסוך בשלב זה, ואינה קשורה לכל צדק היסטורי שהוא. הברירות היחידות האופציונאליות עומדות אכן בין 'דוקטרינת מאן' ל'דוקטרינת רבינוביץ', וכאן כמובן תיפול ההכרעה באשר לעתיד האזור. כל שאר ההצעות הינן לשיטתי בבחינת זריית חול בעיני הציבור במיקרה הטוב, ו/או התחסדות והשתטות פומבית במיקרה הרע. הציבור הישראלי נקרא להכריע כיצד ישחקו הנערים לעינינו ולפנינו. שלך בברכה א. מאן


	http://www.faz.co.il/thread?rep=322
	ההתנחלויות וסיזיפוס
	יורם המזרחי (יום שישי, 08/03/2002 שעה 8:33) בתשובה לאלכסנדר מאן
	[בתגובה לאלכסנדר מאן] אינני חסיד ההתנחלויות.לא מבחינה לאומית ולא מבחינה אסטרטגית. בהיבט הלאומי ההתנחלויות גרמו ''נזק-חומצתי'' שבשנים הבאות עוד יכרסם ''בפלדה'' הישראלית. ההתנחלויות נולדו בעידן שכרון ניצחון 1967 כאשר ישראל הקטנה והצנועה, החלה להתנפח כפרימדונה לא מוכשרת וגדלה לממדים לא סבירים מעבר ליכולתה האסטרטגית והדמוגרפית. תושבי ההתנחלויות הקיקיוניות , הם הליליפוטים הכובלים את גוליבר הישראלי ומרתקים אותו לאדמה....מעניין שרק הימין ידע לטפל בהתנחלויות ועקירתן (בגין ז''ל ושרון יבדל''א) אלא שאז היה מדובר בהתנחלויות תוצרת השמאל ומפלגת העבודה....לא בגידולי המורסה הימנית-קיצונית שעקירתן תביא קץ לעידן שרון ובבואותיו וכך אנו מוצאים את ישראל...שבויה בידי עצמה.....כמו יוצרי הגולם מפראג,פרנקנשטיין ושאר יצירי אדם שקמו על יוצרם.....

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.