..... הדגשתי את הצורך להשקיע בתשתיות כדי להניע צמיחה בת קיימא. במקומות אחרים הדגשתי כמה חשובה התפתחות ההון האנושי כאמצעי לפיתוח כלכלי....... הון אנושי הוא אולי התשתית החשובה ביותר שיש לו לאדם...... במציאות של היום, שוק עולמי תחרותי מאד, הופכת רמת ההשכלה – ההשקעה בהון אנושי – תנאי עוד יותר חשוב לניצול יתרונות יחסיים ולצמיחה כלכלית.

רפורמה בחינוך היא צמיחה

דברים אלו נכתבו בעקבות הפרסום של הרפורמה במערכת החינוך עליה המליצה ועדת דברת לפני כשנה וחצי. עבודה רבה הושקעה סביב פרסום המסקנות וההמלצות של הועדה. ברמת הפרט, טיפוח הון אנושי משפר את הסיכוי לשיפור רמת החיים דרך שיפור כשר ההשתכרות לטווח ארוך. אבל למרות החשיבות שיש לטיפוח ההון האנושי מבחינת הפרט והכלל בחברה הישראלית, מעט אם בכלל הגיע לשלבי יישום.

עם השתפרות המצב הכלכלי החלו לעלות תביעות להחזיר על כנם חלק מתקציבי הרווחה שקוצצו בשנים האחרונות. התביעות התחזקו עם התחזקות ריחן של הבחירות הקרבות ובאות. לעומת זאת, למרות חשיבות מערכת החינוך בלטו בחסרונן דרישות לשינויים שישפרו את יכולתו של המשק לייצר עליה בת-קיימא של רמת החיים. אבל מתברר שכמעט בסתר מתנהלת לה יוזמה חדשה לטיפוח ההון האנושי, תוכנית שאמורה להרחיב את ההשתתפות ברכישת השכלה גבוהה בכלל ובמיוחד בשכבות אוכלוסיה עניות.

---

מדובר בשינוי יסודי בשיטת המימון שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. עיקרה של ההצעה, ולכן היא מהפכנית, הוא לעודד רכישת השכלה גבוהה באמצעות דחיית התשלום עבורה. המקום הראשון בו יושם הרעיון היה אוסטרליה. במסגרת החוק שנחקק שם בשנת 1989 התאפשרה העלאת שכר הלימוד באופן משמעותי. במקביל לסטודנט הפוטנציאלי ניתנה האפשרות לדחות את התשלום עד אשר הכנסתו תגיע לרמה מסוימת שנקבעה, וללא שתחושב ריבית על החוב. בעצם לסטודנט הפוטנציאלי הוצעה הלוואה, ללא ריבית, בערבות המדינה שתוחזר כאשר ירווח לו. היתרונות של השיטה הזאת הם כאלו:

1. הסטודנט הפוטנציאלי לא צריך להשיג את הסכמת או ערבות המשפחה כדי להשיג מקורות מימון. ברור שעבור צעיר ממשפחה מעוטת אמצעים המאפיין הזה הוא בעל חשיבות גדולה.
2. גם מנגנוני הגביה שהופעלו (באמצעות מערכת גביית המסים) הבטיחו שיהיה קשה לבוגר להתחמק מתשלום חובו. רק במקרה שהכנסתו של הבוגר לא הגיעה לרמה הקבועה בחוק יהיה על הממשלה לשלם את חובו.
3. מאחר ותשלום החוב תלוי בהכנסתו העתידית של הסטודנט הפוטנציאלי, יישום החוק הסירה דאגה מליבו של מה יהיה עם תשלום החוב אם..... בכך הוסר גורם עיקרי שפועל למניעת הצטרפותו לרוכשי ההשכלה הגבוהה (Bruce Chapman).

ההנחה של יוזמי התכנית היתה שהורדת נטל המימון מהאדם הצעיר ששוקל השקעה בלימודים אקדמאים, תקל עליו לבחור במסלול לימודים אקדמאים. לימודים אקדמאים, כמו לימודים בכלל, הם השקעה בהון אנושי שהוא המנוע החשוב לצמיחה בת-קיימא של המשק ורמת החיים. אם גם מתרחב שעור ההשתתפות בלימודי ההשכלה הגבוהה בשכבות שממעטות להשתתף בהם הרי שתתרחב ההשפעה של הצמיחה על רמת החיים של אותן שכבות.

הנה כי כן, יש לנו רעיון, אמצעי, לעידוד ההשקעה בטיפוח ההשכלה, ולכן טיפוח ההון האנושי ללא הוצאה ישירה אלא באמצעות הלוואה בערבות ממשלתית. הנה כי כן, יש לנו רעיון שהוא שוויוני בעיקרו – בר מימוש לכל אזרח באותם תנאים. הנה כי כן, יש לנו השקעה בתשתית חיונית לצמיחת המשק ורמת החיים. תוצאות יישום התכנית באוסטרליה מראות שאכן התרחבו מעגלי הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. הצמיחה בשיעור ההשתתפות הקיפה את כל השכבות והיתה הכי גבוהה בשכבות המעמד הבינוני, אבל גם בין השכבות העניות היתה צמיחה (היוזמה למימון שכר הלימוד באוניברסיטאות).

מאוסטרליה התפשטה ''השמועה'' ותוכניות מהסוג הזה כבר מיושמות היום במספר ארצות נוספות כמו ניו-זילנד, בריטניה, גאנה, נמיביה צ'ילי ועוד (Bruce Chapman). בארצות אחרות (כמו אצלנו) התחיל תהליך של לימוד הרעיון ואפשרות יישומו. אחת מן הארצות הללו היא ישראל. אצלנו הוביל את היוזמה איש העסקים גיא שפיגלמן, ואת תהליך החקיקה מובילה חה''כ יולי תמיר. כפי שזה נראה כרגע הרי שאין התנגדות עקרונית לאפשרות שיועלה שכר הלימוד במקביל ליישום העיקרון החדש למימון שכר הלימוד – סיוע פיננסי תלוי הכנסה עתידית.

כבר אמרנו לא פעם שהתיאוריה של היוזמה החופשית אומרת שאם כל אדם פועל, מתוך אינטרס פרטי, במטרה להשיג עבור עצמו את הטוב ביותר הרי שהתוצאה תהיה אופטימלית עבור החברה כולה (עיקרון היד הנעלמה). אין זה אומר שלממשל אין תפקיד אלא שהוא מצומצם ומוגבל. בעולם כזה תפקיד הממשלה דומה לתפקידה של מערכת השמן במכונית. אמנם השמן לא מניע את המכונית אבל היא לא תיסע רחוק בלי שמן או עם תקלה במערכת השמן. הממשל צריך ליצור את כללי המשחק הכלכלי ולתחזק (לאכוף) אותם כמו שבעל הרכב צריך לשמור על תפקודה של מערכת השמן במכונית.

על הרקע הזה, אם כבר נוקטים במדיניות כלכלית אז עדיף ורצוי שהיא תהיה מהסוג של סיוע פיננסי תלוי הכנסה עתידית. הממשל, הכנסת, יחוקק את הכללי ''המשחק'' וידאג לאכיפתם באמצעות המנגנון הקיים. אין גם צורך בהגדלת המערכת הביורוקרטית-הציבורית כי את ההלוואות יספקו הבנקים. יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון את האפשרות שחלק מן המשתתפים לא ישלמו את חובם (או חלקו) על ההלוואה מפני שהכנסתם לא תגיע לרמה ''קבועה בחוק''. לעומת הסיכון שהממשל יממן חלק מן ההחזרים על ההלוואות עומד הסיכוי שהחלק הזה יהיה קטן יחסית (באוסטרליה נמצא שזה כרבע מסך ההחזרים......).

---

צריך להדגיש שתכנית מהסוג הזה היא שוויונית משום שהיא לא משתמשת באפליה בין קבוצות אוכלוסיה כדי להשיג את מטרותיה. אם הנסיון האוסטרלי מהווה אינדיקציה למשהו הרי שיישום חוק דומה אצלנו יגרום לגידול ההשקעה בטיפוח-פיתוח ההון האנושי. במקרה הזה מקור הצמיחה הזו יהיה גידול יחסי במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. כתוצאה כושר ההשתכרות של רבים ישתפר ולכן אפשר לצפות לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. פוטנציאל הצמיחה של המשק יעלה ולכן האפשרות של עליה ברמת החיים.

הדבר החשוב בקשר ליוזמה הזאת הוא הסיכוי-הצפי שיישומה ירחיב את ההשתתפות בהשכלה אקדמאית לשכבות אוכלוסיה שממעטות להשתתף. לכן יגדל מספר האנשים שיושפעו באופן ישיר מגידול ברמת החיים הממוצעת. לבסוף יישום סיוע פיננסי תלוי הכנסה עתידית יכניס, בדלת האחורית, למערכת ההשכלה עקרונות עליהם מבוססות המלצות ועדת דברת.

---