לפני 80 שנה, ב-‏10 ליולי 1925, התקיים במדינת טנסי בארה''ב מה שזכה יותר מאוחר לכינוי ''משפט הקופים''. מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון, ג'והן סקופס (John Scopes), הועמד לדין על ה''פשע'' של הוראת האבולוציה לפי תורת דרווין התביעה נגד המורה התבססה על החוק במדינת טנסי (שהתקבל בפברואר של אותה שנה) על פיו ''זו עבירה ללמד תיאוריה המכחישה את תאור הבריאה האלוהית כפי שהוא מופיע בתנ''ך, וללמד במקום זאת שהאדם התפתח מחיות פחות מפותחות''.

עורכי הדין וויליאם ג'נינגס בריאן וקלרנס דרו בעת משפט הקופיםהמשפט עורר בזמנו הרבה רעש, ושניים מעורכי הדין הידועים ביותר של אותה תקופה, קלרנס דרו (Clarence Darrow) ווויליאם ג'נינגס בריאן (William Jennings Bryan) גוייסו למשפט – הראשון ע''י ההגנה והשני ע''י התביעה. הטקטיקה של ההגנה היתה מכוונת נגד החוקתיות של החוק שאסר ללמד את תורת האבולוציה. מאחר שהיה ברור שבית המשפט במדינה הדרומית לא יקבל את זה, הם היו מעוניינים בהרשעה כדי שיוכלו לתקוף את הבסיס החוקתי של החוק בעירעור על פסק הדין. המורה אכן הורשע במשפט. המשפט הונצח על מסך הכסף, כשבגירסה הטובה ביותר (לטעמי) כיכב ספנסר טרייסי.

שנה אחרי ההרשעה, בית המשפט העליון של מדינת טנסי קיבל את העירעור וזיכה את סקופס, אבל לאכזבת ההגנה הוא התבסס על פגמים טכניים בהרשעה ונמנע מלגעת באספקט החוקתי. עברו 43 שנה נוספות עד שבית המשפט העליון של ארה''ב, במסגרת דיון במקרה אחר ב-‏1968, פסק שחוקי מדינות האוסרים ללמד את האבולוציה, נוגדים את חוקת ארה''ב.

לכאורה זה צריך היה להיות סוף הסיפור. אבל לא היא. נושא הוראת האבולוציה בבתי הספר מסרב למות וממשיך להסעיר את הרוחות כמעט כמו לפני 80 שנה. עד היום בתי המשפט ברמות השונות נדרשים לו. לאחרונה הוא זכה לכותרות בעיקבות הצהרה של הנשיא בוש, שהבנה בענייני מדע איננה הצד החזק שלו (יש לא מעט הטוענים שהבנה בכלל איננה הצד החזק שלו, אבל זה כבר נושא לדיון אחר), ש''יש להציג בפני התלמידים תיאוריה אלטרנטיבית לאבולוציה ולתת להם להחליט לבד מה נראה להם'' (זה לא הניסוח המדוייק בו הוא השתמש, אבל זאת היתה המשמעות של דבריו).
זה נשמע כמעט כמו שולמית אלוני שדבריה על ''תיאוריות מדעיות שהיו בעבר 'נחלת מעטים' שהפכו היום להיות קונצנזוס'' צוטטו כאן בפורום לא מזמן. היא הזכירה את גליליאו וקופרניקוס בהקשר הזה.

יש מיעוט גדול (כ-‏48 אחוזים מהציבור לפי ההערכות האחרונות שראיתי), שמקבל את מה שמסופר בספר בראשית על בריאת העולם והיווצרות החיים כפשוטו. המיעוט הזה הוא מאוד קולני, ומאז הפסיקה של בית הדין העליון המונעת את איסור הוראת האבולוציה, מנהל הציבור הזה מאבק עיקש למען הוראת סיפור הבריאה התנ''כי בבתי הספר. חשוב להבין שאלה לא אנשים נחשלים, בורים ועמי ארצות המגלגלים עיניים וקוראים אמן אחרי כל מילה של הרבי (או הקאדי). אלה לא אנשים החיים באיזה גטו תרבותי בטהרן, אפגאניסטאן או מאה שערים. מדובר באנשים משכילים, אנשים המכירים ומעורים בכל פלאי הטכנולוגיה המודרנית, אנשים המודעים לטיסות לחלל ולנחיתה על הירח. רבים מבין הציבור הזה הם בעלי תארים אקדמאיים מהמוסדות המכובדים ביותר ולא מעט מהם עוסקים בעצמם במחקר מדעי. עם כל זאת, תיאוריה המתכחשת לתאור הבריאה האלוהית כפי שמסופר בתנ''ך היא כפירה בעיקר ופגיעה בציפור הנפש עבור הציבור הזה.

ישנם הבדלים מהותיים בין שיטת החינוך בארה''ב לעומת זאת של ישראל (לא אכנס כאן לשאלה מי ומה יותר טוב). בניגוד לישראל, בה לימוד התנ''ך הוא חלק אורגני של תוכנית הלימודים גם בבתי הספר החילוניים, בארה''ב בתי הספר הציבוריים מנועים מללמד את התנ''ך (כולל הברית החדשה). הפרשנות המקובלת של הההפרדה בין דת ומדינה, כפי שנקבע בחוקה, אוסרת ללמד נושאים שיכולים להתפרש כ''דת''. לצורך העניין נחשבים גם בתי ספר פרטיים ל''ציבוריים'' אם הם נהנים מתמיכה ממשלתית כל שהיא. ציבור המאמינים נמצא לפיכך בעמדה נחותה בכל מה שקשור להוראת האבולוציה בבתי הספר. כדי ל''אזן'' את התמונה הם דורשים להציג לתלמידים את סיפור הבריאה כתיאוריה מדעית חילופית. כדי להסיר ספק, הדרישה היא לכלול את הנושא כחלק מתוכנית הלימודים במדעים, ולא במסגרת לימודי דת או היסטוריה של המדע או היסטוריה של התרבות האנושית או מה שהוא בדומה לזה.

''בריאת האדם''. פרט מתוך ציור של מיכאלאנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטיניתבעבר המונח המקובל בקרב המאמינים היה ''בריאתיות'' Creationism, ולפני 15 ו-‏20 שנה כמעט כל חוברת של ה-Scientific American ואפילו ה-Physics Today הכילה מאמרים ומכתבי קוראים בעד ונגד. המושג הזה סר חינו, ואת מקומו תפש היום המונח ''תיכנון אינטליגנטי'' Intelligent design, מונח שאיננו מעורר אסוציאציות מיידיות עם דת. ה''היגיון'' כאן הוא מה שהוא בנוסח ''ראית מכונית שלא תוכננה בידי מישהו?'', ''ראית מקרר, מכונת כביסה או מדיח כלים שלא תוכננו בידי מישהו?'', ''ראית מחשב שלא תוכנן בידי מישהו?'' איך ייתכן שהאדם – יציר הפאר של הבריאה – הופיע כך סתם עלי אדמות, איך ייתכן שדבר מסובך אלפי מונים מכל אחד ממוצרי הטכנולוגיה המודרנית נוצר כתוצאה של המקרה העיוור ולא של תיכנון מגבוה. אני חייב להודות שכשראיתי בדואר הזבל שלי חוברת צבעונית על נייר מאיכות משובחת, משופעת בציורים הממחישים בצורה גרפית את הטעונים האלה, בתוספת כל ה''שטיקים'' הישנים על כך שתורת דרווין ''עדיין לא הוכחה מעבר לכל ספק'', לא יכולתי שלא להתפעל מכושר ההסברה של החבר'ה האלה. שאלות כמו ''מי תיכנן את המתכנן'', או האם התיפקוד והביצועים של גוף האדם באמת מראים על ''אינטליגנטיות'' של המתכנן, נדחקות לצד.

בארה''ב אין תוכנית לימודים מחייבת, לא ברמה הארצית ולא ברמה של המדינות. למעשה אין חוק חינוך חובה כמקובל בישראל – הורים רשאים לשלוח את ילדיהם לכל בית ספר פרטי שנראה להם או לחילופין, להחזיק את הילדים בבית וללמד אותם לבד. יש מחוזות School districts שלכל אחד יש מינהלה Board of Education שחבריה נבחרים בבחירות אישיות לתפקיד (כל אחד, לאו דווקא אנשים עם רקע חינוכי, יכול להציג את מועמדותו). המינהלות האלה נהנות מאוטונומיה כמעט מלאה. במרבית המדינות יש מינהלת גג שבוחרת את ספרי הלימוד ובצורה כזאת משפיעה על התכנים של תוכניות הלימודים. מאחר והמגמה של מרבית מסיימי התיכון היא להמשיך בלימודים אקדמאיים, הקריטריון הקובע מה ללמד הוא מה שנדרש כדי לעמוד בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות.

הטקטיקה בה נוקטים הלוחמים באבולוציה היא להביא לבחירת חסידיהם למינהלות האלה, עד שיש להם רוב אותו הם מנצלים כדי לבחור ספרי לימוד ''מתאימים'' ולפסול ספרי לימוד המכילים ''דברי כפירה'' (בבתי ספר פרטיים שאינם נהנים מכספי הציבור, ובמיוחד כאלה של קבוצות דתיות, הבעיה לא קיימת, כי שם בלאו הכי מלמדים מה שמתחשק להם). זה עובד לא רע, כי כמו בכל תחום, אנשים הפועלים מתוך מניעים פנאטיים מוכנים להתמסר לנושא, ולהשקיע את המאמץ והזמן הנדרשים, יותר מאשר אנשים אחרים. ההתבטאות של בוש באה בעיקבות צעדי נגד של אוניברסיטת קליפורניה (אוניברסיטת קליפורניה UC, היא רשת האוניברסיטאות של מדינת קליפורניה, הכוללת, בין היתר, את אוניברסיטת ברקלי), שהודיעה שלצורך קבלה לא יוכרו לימודי המדעים בבתי ספר המשתמשים בספרי לימוד התוקפים את תורת דרווין. קבוצת בתי ספר דתיים בקליפורניה הגישה תביעה משפטית נגד האוניברסיטה, בטענה של ''פגיעה בחופש הדת''. זה קצת סותר את הטענה המרכזית של חסידי התיכנון האינטליגנטי שלא מדובר בדת אלא ב''מדע'', אבל לך תתווכח עם פנאטיים. חומר נוסף ניתן למצוא ב-opinionjournal.com.

אפשר היה להיתייחס להתערבות הנשיאותית במחלוקת כאל בדיחה אם היא לא היתה משקפת מגמה לא סימפטית שבאה לידי ביטוי לאחרונה בעירבוב שיקולים פוליטיים בהחלטות מדעיות. עיכוב מתן אישור לאמצעי מניעה נגד הריון ע''י ה FDA ומניעת הקצבות ממשלתיות ממחקרים של תאים עובריים Stem Cells הן שתי דוגמאות נוספות.

גם אם ההתבטאות שלי בכותרת אודות ''חזרה לימי הביניים'' היא קצת מוגזמת, זה בהחלט צעד ראשון בכיוון הלא נכון.

---