| מי מפחד ממדינה פלשתינאית | |||||
| ישראל בר-ניר (שבת, 25/05/2002 שעה 6:09) | |||||
|
|||||
| http://www.faz.co.il/thread?rep=2044 | |
| המשותף לך, לי ולראיס | |
| יובל רבינוביץ (יום ראשון, 26/05/2002 שעה 1:58) | |
אני מסכים לדעתך שרעיון המדינה הפלשתינאית הוא שגיאה. זאת ועוד: 'שתי מדינות לשני עמים' היא סיסמה גזענית, שמשמעותה האמיתית היא טרנספר דו צדדי (בכפיה, בכפיה, מה חשבתם?) לא כתבת *מדוע* מתנגד ערפאת למדינה פלשתינאית. מה איכפת לו לעצבן את אפי איתם ולעשות קצת נחת ליוסי שריד ולגדעון ספירו? לדעתי, הסיבה העיקרית היא שרוב מדינות ערב הן מאד אנטי-פלשתינאיות, והעימות בינן לבין ערפאת ומשטרו הוא רק עניין של זמן. ערפאת יודע שטרנספר של פלשתינאים ממזרח למערב בגבול הירדני הוא עניין די פשוט, והערבים לא הולכים לדקדק דקדוקי עניות בנושא זכויות אדם וזוטות דומות. גם זכות השיבה תאבד מעט מהזוהר שלה בעיני העולם, שבטוח שמדובר בעם שאין לו מדינה. | |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=2049 | |
| מדוע אש''ף איננו מעוניין במדינה פלשתינאית? | |
| אריה פרלמן (יום ראשון, 26/05/2002 שעה 3:02) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
הסיבה פשוטה ביותר - מכיוון שאין שום עם ''פלשתינאי'', שבשבילו צריך או רצוי להקים מדינה. מטרתו היחידה של אש''ף היא לסלק את היהודים מן החלק הקטנטן הזה של 'המולדת הערבית הגדולה' - ותו לא. אם נבחן לרגע - להבדיל - את הכיוון ההפוך, הדבר דומה לתרגיל ביחסי ציבור שנקט בו מיכאל בן-חורין, כאשר הכתיר את עצמו ל''נשיא מדינת יהודה''. בשם איזה ''עם'' דיבר בן-חורין - ולו לכאורה? בשם ''העם היהודאי''? ברור שהמטרה היתה התנתקות טאקטית זמנית של עם ''יהודה'' מעם ''ישראל'' - לשם שמירת השליטה היהודית על יהודה ושומרון. כך כתב, למשל, הרי (חנוך) מ. ובר, במכתב לביטאון מסדר ז'בוטינסקי - ''האומה'', בגיליון חורף תשנ''ד: ''תושבי יהודה ושומרון מתגוררים באזור שהוא עכשיו חסר מדינה... המצב הזה פותח חלון חוקי של הזדמנות - ליהודים החיים ביהודה ושומרון להתגרש מישראל, לוותר על אזרחותם, לעזוב את ישראל ולהקים את מדינת יהודה''. אולם המהות הטאקטית של הצעה זו מתבררת כעבור שורה וחצי, כאשר הוא מדגיש כי מדובר ב''לב הארץ של ישראל'' ששייכת ל''עם היהודי''. יש להניח שרעיון ''מדינת יהודה'' מעורר חיוך קל של אירוניה בקרב הקוראים - וכך גם צריך להיות במקרה של רעיון ה''מדינה הפלשתינאית''. אלא שישנו הבדל קטן אחד: להלצה המדינית של בן-חורין אין תמיכה של 56 מדינות (מוסלמיות); הגוש האפריקני וסין, וכן אין סוף מיליארדים של פטרו-דולרים, שוק כלכלי ענק ומכונה צבאית משומנת. להלצה של הליגה הערבית ושל אש''ף - יש ויש. וכאשר ביריון אלים עם בזוקה והרבה נפט מדבר שטויות - רצוי מאוד לענות אמן... | |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=2052 | |
| משחק סכום אפס | |
| אלכסנדר מאן (יום ראשון, 26/05/2002 שעה 3:46) בתשובה לאריה פרלמן | |
הראיס אינו מעוניין במדינה פלסטינאית כי אם בשתי מדינות פלסטינאיות, ככל הנראה. אחרת אין להבין את ההגיון העומד מאחורי דחיית הצעות ברק, גרועות ככל שיהיו לכאורה. הישראלים אינם יכולים להבין זאת, והם בהחלט לא לבד. הרבה פוליטולוגים ואנליסטים פוליטיים בארה''ב ובאירופה אינם יורדים לסוף דעתו של הראיס. גם פוליטיקאים לא. מבחינה זו הולכת ומתגנבת המחשבה כי זהו באמת משחק סכום אפס, וכי הנהגת הפלסטינאים אינה מעוניינת כלל בסיום הסיכסוך, מסיבותיה היא. הטלת האשמה, וגרוע מכך - הטלת כל האשמה על ישראל, תוך העמדת 'אשמתה' לפיגועים הניחתים עליה משולה לתיאולוגיית טרור, ולנסיון הסברת הטרור באמצעים של עובדים סוציאלים המטפלים באוכלוסיית מצוקה. ''ככל שמעשה הטרור מתועב ואיום יותר, כך בעצם מרמז הדבר על סיבלם של המדוכאים, שהפושע האמיתי גורם להם להיות כה אכזריים כלפיו''. הדבר היחידי שישראל יכולה לבצע על מנת להציל עצמה הוא לסגת משטחי כיבושיה, כאן ועכשיו, על תקן הבחירה ברעה הקטנה. הרי ברור שהטרור יימשך גם אז. הרעה הגדולה תהיה לא לבצע כל נסיגה, ולהרוס בשלבים את המרקם הדמוקרטי בישראל במלחמת אין קץ. ברירות אחרות אינן בנמצא. | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |