פורסם בהארץ.

תגובה על ''מענק הממשלה למפעל של אינטל הסב למשק הפסד של 400 מיליון דולר'' מאת אורה קורן (הארץ, 29.7.2005).

שאלת המפתח בהצדקת הכדאיות של מתן מענק השקעה ענקי מכספי משלמי המסים לאינטל היא השפעת מיקומו של מפעל על הפיתוח האזורי. לא די בבדיקת הכדאיות הכוללת למשק ולמולה הכדאיות לאזור ביניים קטן, דוגמת קרית גת וסביבתה הקרובה. המפעל שהוקם בקרית גת, וכמוהו המפעל החדש המתוכנן, הם השקעות ברמה אסטרטגית שנעשות בישראל אולי אחת לעשור; לכן למיקום המפעל יש חשיבות ארוכת טווח על כלל ההתפתחות האזורית ואפילו הארצית.

כידוע לפרופ' אריה שחר, תוכנית תמ''א 15 שהוא אחד ממוביליה מדברת על ארבעה מרכזים מטרופוליניים בישראל בעתיד, שבהם ירוכז הפיתוח העירוני, ובאר שבע נמנית עמם. לא כך קרית גת וסביבתה, שהמשך פיתוחן רק יאריך קמעה דרומה את המרחב הבנוי בצפיפות שבין גדרה לחדרה.

הקמת מפעל דוגמת אינטל היא הזדמנות היסטורית לתכנן ולהשפיע על משיכת אוכלוסייה חזקה לנגב. כוחות השוק לעולם יימשכו למרכז, ולכן מענק של יותר מחצי מיליארד דולר למפעל אפשר להצדיק רק אם הוא ימוקם על פי צורכי המדינה, ולא על פי נטיות לבם של מנהלי החברה (קרוב ככל האפשר לביתם), או לחצי הפוליטיקאים המקומיים (אשר לשאלת הארנונה המציקה להם יש פתרונות אחרים, פשוטים וזולים בהרבה.

דברים אלה היו ידועים בוודאי לשר האוצר בשעתו, בייגה שוחט, בעת הקמת המפעל הראשון של אינטל בקרית גת, וחבל ששיקולים אחרים הכריעו. אך כעת, כאשר אינטל מבקשת מענק נוסף להקמת עוד מפעל, חובה לדרוש מהחברה, שהמפעל החדש יוקם מדרום לבאר שבע; בכך לא רק יתוקן המשגה הקודם, אלא אף יוקם מפעל שיאפשר פיתוח יישובים מדרום לבאר שבע ויתרום לפרישה קצת יותר מאוזנת של האוכלוסייה במדינה.

---