פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2765

מגבלה תקציבית וסל התרופות
עגל הזהב / דוד סיון ויובל רבינוביץ (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 15:00)

מגבלה תקציבית וסל התרופות

ד''ר דוד סיון, ד''ר יובל רבינוביץ


רק התרופה הזו היא הסיכוי שלי לחיות. כל הכסף שלי הלך על התרופות, ואפילו מתנות לנכדים אין לי לתת. זו סטירת לחי מצד המדינה. עברתי את כל המלחמות, כל ילדיי שירתו בצבא, כל החיים שלי שילמתי ביטוח בריאות, וכשאני צריך את המדינה, היא מפנה לי את הגב. אני מרגיש שהמדינה רומסת אותי, כשכל מה שאני רוצה זה לחיות.
לשמואל אזל הכסף למימון התרופה לסרטן
מה שאני מנסה לומר הוא שיחסי עם המדינה לאורך שנים היו, אם אדרש שוב להגזמה פואטית, יחסים משפחתיים. ופתאום, אני ''נגד מדינת ישראל''. מין קרע נורא שכזה בתוך המשפחה... מה קרה לנו, אחותי? ....זאת כבר לא משפחה.
שלמה גנוסר נגד מדינת ישראל
הציטוטים הללו הם רק חלק קטן ממה שנכתב בחודשים האחרונים בנושא תיקצוב סל התרופות. הדברים מבליטים את הגישה שהמדינה היא משפחה וכמו משפחה עליה לדאוג לבניה-אזרחיה, במיוחד כאשר בריאותם מתערערת. השמיים הם הגבול...

במציאות הזאת היה ברור שלועדת סל התרופות מחכים דיונים קשים ולא פשוטים בנושא התוספת התקציבית לסל התרופות. הם יצטרכו להחליט ''מי לחיים ומי לא...'' הדילמה הזאת ליוותה אותם לישיבות שהיו קשות מנשוא עד כדי התפטרות מהועדה כפי שנהג ד''ר יורם בלשר (נציג ההסתדרות הרפואית). והתוצאה היתה שהועדה המליצה על סכומים גבוהים פי 2 ויותר ממה שקצבו משרד הבריאות ומשרד האוצר, כאומרת לממשלה: אתם תגזרו.

בעצם מדובר בשתי בעיות קשורות. הראשונה היא הדילמה של הרופאים בבואם להמליץ על הכללת תרופה בסל. השניה היא העובדה שבכל נקודת זמן תקציב המדינה הוא לא בלתי מוגבל.


המערכה התקשורתית

במהלך הקרב על הסל היה הציבור שותף פעיל. כמו בכל מאבק על תקציב שלפה הועדה לבסוף את נשק יום הדין: הפקרת חולי הסרטן. הפעם כיכבה תרופת האווסטין שהוצגה כתרופה מצילת חיים.

בכל מהדורת חדשות מצא המראיין חולה בסרטן המעי כדי שיספר לו כיצד המדינה מפקירה אותו לגורלו ממוות אכזרי. אפילו הוקם אתר אינטרנט להחתמת אנשים על עצומה למען הכללת האווסטין בסל התרופות והודעות דואר אלקטרוני המאיצות באנשים לחתום על העצומה הציפו את הרשת.

לכן טבעי היה שכאשר תנועת שינוי הצליחה להסיט חלק מהתקציב למטרות הנראות לה הכריז יוסף לפיד על השקעת 20 מיליון ש''ח בסל התרופות כדי לממן את האווסטין. לבסוף נכנסה התרופה באופן חלקי בלבד.


השיקול הרפואי

קל מאד לצייר את הממשלה/משרד האוצר כחבורת טכנוקרטים חסרי לב המתעמרים בחולים חסרי ישע ומונעים מהם מזור. האמת היא קצת יותר מורכבת. אווסטין היא תוסף חשוב לטיפולים כימיים לחולי סרטן המעי. במצבים מתקדמים היא מאריכה את תוחלת החיים של המטופלים מ-‏15.6 חודשים בממוצע ל-‏20.3 בממוצע, הארכה של 4.7 חודשים.

אין לזלזל בתוספת הזו לחיים ולחולי הסרטן חשוב כל רגע. בכל אופן – אם כבר יש מאבק ציבורי מתוקשר, ראוי שהציבור ידע לכל הפחות על מה הוא נאבק: על תרופה המאריכה את חיי החולים ב-‏4.7 חודשים בממוצע ועולה כ-‏20,000 ש''ח לחודש. לתרופה יש גם סיבוכים, ביניהם כאבים מפושטים, שלשול ועליה בלחץ הדם.

תרופה אחרת עליה נטוש ויכוח מר היא פלאוויקס. זוהי תרופה המונעת היווצרות חסימות בכלי הדם, כמו אספירין, שהיא תרופה ותיקה וזולה מאד. לפלאוויקס יש יתרון מוכח במניעת חסימות של תומכנים מושתלים בעורקים כליליים לאחר צנתור. הוכח מעבר לכל ספק שמתן פלאוויקס במשך חודש לאחר הצנתור מוריד באופן משמעותי את שיעור החסימות החוזרות. לא ברור מה קורה במתן ממושך יותר. רוב הקרדיולוגים סבורים שכדאי לתת את התרופה זמן ארוך יותר, וזו גם המלצת איגוד הקרדיולוגים הישראלי. ההוכחות שעליהן נסמכת ההמלצה הזו הן עדיין לא מוצקות, אך היות שמדובר במצב נפוץ, מביא הדבר להתנגשויות תכופות בין המלצות המומחים לאישורי ההשתתפות על ידי הקופות ונוצר לחץ מלמטה להאריך את משך ההשתתפות של הקופה במתן התרופה. מתוך מה שהבנו, התוספת לסל הבריאות כוללת גם את הארכת ההשתתפות בפלאוויקס.

בעיה אחרת שהציבור בדרך כלל אינו מודע לה הוא שהתרופות מאושרות להתוויות מסויימות. אוקסאאר היא תרופה שאושרה לשימוש באי ספיקת לב. היא יעילה בשילוב של סוכרת ופגיעה כלייתית, אך לא ניתן לתת אותה לחולים בהתוויה הזו בסל הקיים.


ההיבט הכלכלי

רשומון – סל הבריאות 2003-2005:
2003 – הסל מתעדכן ב-‏20 מליון ש”ח.
2004 – הסל מתעדכן ב-‏40 מליון ש”ח.
1.12.2004 – הצעת חוק של חבר הכנסת שאול יהלום, על פיה יעודכן סל התרופות ב-‏2% מדי שנה, מאושרת בקריאה טרומית. האוצר מודיע על הקצבת 210 מיליון ש”ח לעידכון סל התרופות.
20.3.2005 – ועדת הסל מגישה המלצות: 285 מיליון ש”ח לסל מינימלי, 465 מיליון ש”ח לסל המומלץ.
21.3.2005 – הממשלה מאשרת 350 מיליון ש''ח.
29.3.2005 – המיליונר סמי עופר מודיע על תרומת 35 מיליון ש”ח לסל התרופות.
3.4.2005 – תנועת שינוי מודיעה על הקצאת 20 מיליון ש”ח לסל התרופות.
6.4.2005 – מועצת הבריאות מאשרת את התוספת לסל: 370 מיליון ש”ח. הסכום הזה אינו כולל את תרומתו המובטחת של סמי עופר, שאם תצא לפועל, תעמיד את התוספת לסל הבריאות לשנת 2005 על 405 מיליון ש”ח.
די ברור שכל, או רוב, הטוענים שמדינת ישראל צריכה לממן את הטיפול הרפואי של אזרחיה מאמינים שיש לנו האמצעים לעשות זאת. אנחנו חברה עשירה ויכולים להקצות את המימון הנדרש למטרה הזאת. אבל הם מתעלמים מכך שיש גם גבול לעושר הזה, גבול שאנחנו מקווים שהצמיחה הכלכלית תרחיק אותו. אבל בכל נקודת זמן הגבול הזה הוא בעצם קשיח, בלתי ניתן לשינוי. העובדה הזאת נכונה גם לגבי הפרטים-האזרחים במדינה.

מאחר שעושרה של המשפחה מוגבל, על המשפחה להחליט מהו סדר העדיפויות שלה. כפעולה יום-יומית כל משפחה מתחבטת בשאלה מה קונים, מתי ומהיכן יבוא מקור המימון. די מקובל שכאשר יש בעיית בריאות לאחד מבני המשפחה מוכנים בני המשפחה האחרים לוותר על חלקם בהוצאה המשפחתית כדי לאפשר טיפול נאות בחולה. אם קורה ''אסון'' והמקור הכספי המשפחתי נגמר פונים לחפש מקורות אחרים כמו בקשת תרומות מהציבור הרחב ועוד.

כאשר שוקלים מה על המדינה לעשות הרי שקודם צריך להחליט על גבולות האחריות: מה באחריות הממשלה ומה באחריות הפרט (משפחה). פתרון השאלה הזאת מביא אותנו להתחלת הדיון בשאלת סדר העדיפויות.

כמו עושר המשפחה גם עושר החברה-המדינה הוא מוגבל בכל נקודת זמן. לכן בכל זמן נתון על המדינה-חברה להחליט מהו סדר העדיפויות התקציבי שלה. בשלב ראשון על המדינה להחליט מהם מקורות המימון, מתוך העושר הכללי, בהם היא תעשה שימוש. בעצם, המדינה, באמצעות מוסדותיה, מחליטה כמה כסף היא תיקח מאתנו כדי לממן את פעולותיה ורכישותיה. אנחנו, כרגיל, לא מעוניינים לשלם אפילו אגורה ולכן נחפש דרכים להימנע מתשלום. בשלב שני על המדינה להחליט לאיזה שימושים היא תקצה את אותם מקורות המימון.

ברור לנו שלמרות עושרה של החברה, היא נוטה להגביל את גודלה של הממשלה ולכן את גודלו של תקציב ההוצאות שלה. מצד שני, כמו במקרה של סל התרופות, אנחנו רוצים למתוח את ההוצאה בלי גבול. בדרך כלל אנחנו מבינים את המגבלה התקציבית של המשפחה ונוהגים בהתאם. אבל כאשר מדובר בממשלה אנחנו כאילו לא רואים את המגבלה ונוטים ''לבקש'' עוד הקצאה כאילו היא לא קיימת.

לכן מי שמתייחס לבעיית תקציב סל התרופות צריך לשקול מהו הפתרון הרצוי לשתי השאלות העיקריות:
  1. מהם גבולות האחריות בין הפרט והמדינה; מי אחראי על מה?
  2. על מה אנחנו, כציבור, מוכנים, או צריכים, לוותר תמורת הגדלת סל התרופות?
אם נשתמש בנתונים שהצגנו כאן השאלה השניה מקבלת משמעות מציאותית: על מה אנחנו מוכנים לוותר תמורת הוספת כ-‏100אלף שקלים (כ-‏20,000 שקלים לחודש במשך 4.7 חודשים) על כל חולה סרטן המעי שזקוק לאווסטין?
מי שלא שוקל כך את עמדתו, עושה עבודה חלקית שתשאיר הרבה דילמות לתהליך קבלת ההחלטות היום-יומי.


סוף דבר

המאבק המתוקשר על סל התרופות נשא פרי. הממשלה הגדילה את חלקה במימון סל התרופות ב-‏160 מיליון ש''ח יותר ממה שהתכוונה בשלבים מוקדמים של התהליך. סל התרופות גדל השנה בכ-‏370 מיליון ש”ח – גידול של כ-‏7.4%. זהו כמעט בדיוק הערך שבין המלצת המינימום של ועדת הסל להמלצת המקסימום שלה. מה שבולט בהקשר הזה היא העובדה שבשנתיים הקודמות, 2003 ו-‏2004, כאשר נוספו לסל רק 20 ו-‏40 מיליון ש”ח בהתאמה, לא קמה צעקה ציבורית ולא שמענו על התפטרויות מועדת הסל. מעניין מדוע.

בשנים האחרונות נוקטת הממשלה במדיניות שמטרתה לצמצם את גודלו של התקציב או לפחות להקטין את קצב גידולו. המשמעות היא שרוב הבוחרים תומכים גם הם במדיניות הזאת. הרוב כבר הכריע בשאלה של גבולות האחריות בין הפרט (המשפחה) והמדינה. מצד שני, המאבק המתוקשר על סל התרופות מראה שההכרעה הזאת לא ממש ברורה.

עושר החברה הוא מוגבל בכל נקודת זמן, מכאן שעל החברה להחליט מהו סדר העדיפויות. עליה להחליט באופן רציונלי לאיזה שימושים להקצות את מקורותיה ועל גודלם היחסי – גודל התקציב מוגבל. המאבק על הסל הוכיח שהכלל הזה, שבהקשר המשפחתי אנחנו נוהגים לפיו, לא כל כך מקובל כאשר בציבור נשקלת ההוצאה הממשלתית.


http://www.faz.co.il/thread?rep=58041
אני לא ממש מומחה לנושא אבל...
עמיש (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 15:29)

קשה להסיק מתוך העובדה שנמצא רוב לתקציב כי הציבור תומך בסעיף כזה או אחר.

מה שכן ברור הוא כי ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות הפרו את המחויבות שהמדינה לקחה על עצמה עם חיקוק חוק הבריאות הממלכתי, דהיינו לעדכן את סל הבריאות על פי מדד קבוע ויציב. ועתה ככל הנראה הגיעו מים עד נפש.

דבר נוסף שברור (למרות שקשה להוכיח אותו) הוא כי במאבקים הנוגעים לסל הבריאות יש מעורבות של אינטרסנטים. ודאי כי חברות לתרופות מעורבות בכך באופן מסיבי ויתכן כי גם גורמים נוספים. אני מעז לשער כי מעורב בכך גם כסף העובר מיד ליד.

קראתי בעתון כי לא נעשית כמעט עבודה בנושא הוצאת תרופות וטיפולים מיושנים מן הסל. הדוגמה שהובאה היא ההקצבה לניתוחי אולקוס שכמעט ועברו מן העולם ויתכן כי יש דוגמאות נוספות.

הבעיה הערכית המוצגת כאן - עד כמה חייבת החברה לתמוך בפרטיה - היא בעיה קשה ומורכבת. מה שברור לי הוא כי חברה חייבת למתוח את משאביה ככל שרק ניתן במקרים מהסוג הזה. האפליה בין עניים לעשירים היא בלתי נמנעת אך יש להתאמץ מאד להקטין אותה ככל שניתן במצבים של חיים ומוות, גם אם החיים המובטחים הם קצרים (בממוצע...).

בעיקר מדובר בחברה כמו בישראל. מדינת ישראל היא מדינה תובענית הדורשת מרוב אזרחיה מידה גדולה של הזדהות והקרבה לנוכח האתגרים והסיכונים עמם היא מתמודדת כבר עשרות שנים. הפירוק של האחריות הציבורית בכל המסגרות מביא עמו גם השתמטות של הפרטים ממילוי חובות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58049
לא מדובר ברוב חד פעמי
דוד סיון (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 16:07)
בתשובה לעמיש

למיטב זכרוני בעשור האחרון קיימת מדיניות לצמצם את גודלה של הממשלה ותקציבה. יש גם החלטות בנדון במיוחד מאז ששרון ראש הממשלה. זאת הכוונה במאמר. גם נאמר שם שהמאבק על סל התרופות מראה שזה לא בדיוק ברור לכל תומכי הממשלה (הרוב...).

אם ישנה החלטה על גידול על פי מדד קבוע ויציב כאשר מסגרת התקציב כולה אמורה לקטון בהתאם להחלטות הרי שצריך להחליט היכן (באיזה נושא) מקטינים את התקציב. מקור אחר לגידול קבוע יכול להיות הוצאת סעיפים שאינם רלוונטיים מסל התרופות (אולקוס למשל....).
http://www.faz.co.il/thread?rep=58048
האם המצב חמור יותר?
רמי נוי (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 16:06)

יש הטוענים כי חברת גנטק מנצלת את מצוקת החולים והפוליטיקה העולמית כדי לגרוף לעצמה רווחי עתק בלתי מוצדקים לתרופה שהיא כמעט בלתי אפקטיבית לחלוטין.

יש הטוענים אפילו שמדובר בשחיתות.

מול זעקת חולה סרטן - מי יעמוד? מי יעז לאמר לו שהתרופה אפקטיבית בערך כמו פלצבו?

קראו נא את המאמר הרצ''ב והביעו את דעתכם
http://www.faz.co.il/thread?rep=58055
האם המצב חמור יותר?
סתם אחד (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 20:53)
בתשובה לרמי נוי

לא צריך להגזים לצד השני במיוחד כאשר המבקר של האווסטין נשמע כמו אינטרסנט של רפואה טבעונית. יחד עם זאת צריך לזכור שיש גם טבעונות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58057
האם המצב חמור יותר?
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 21:00)
בתשובה לסתם אחד

יש גם גבינה צהובה ולא רק טבעונות.

מה הקשר?
http://www.faz.co.il/thread?rep=58064
המאמר הוא מקדם מכירות אגרסיבי של ''תרופות'' טבעוניות
דוד סיון (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 7:08)
בתשובה לרמי נוי

הוא גם לא ''מחדש'' לעומת מה שכתוב על האווסטין במאמר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58159
האם המצב חמור יותר?
שמעון מנדס (שבת, 16/04/2005 שעה 11:16)
בתשובה לרמי נוי

רמי, המאמר הזה מזכיר לי את הרופא האמיתי (מבין השניים)
בספר ''The Last Angry Man'' . הספר מלווה שני צעירים
שלמדו רפואה יחד באותו מחזור. הבחור העני היה המוצלח
מבין השניים. במשך כל שנות למודיהם, תמיד הבחור העשיר היה נעזר בבחור העני. כאשר סיימו השניים את למודיהם,
העשיר פתח קליניקה במנהטן, והעני הלך לעזור לאנשים מן
המעמד שלו, ופתח מרפאה בהארלם.

שמעו של הרופא מהארלם יצא ברחבי ארה''ב, וחברה לייצור
תרופות הזמינה אותו לתכנית טלביזיה, כדי שהוא ישבח את
מוצריה. ואז להפתעת כולם זורק הרופא פצצה הצהרתית:
החברות המייצרות תרופות יש להן ענין רק בכסף. הן ממציאות
תרופות למחלות שלא קיימות.

כנראה שהמצב לא השתנה בארבעים השנים האחרונות - או לחילופין אולי - נעשה גרוע יותר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58161
שמעון, עם יד על הלב
דוד סיון (שבת, 16/04/2005 שעה 12:17)
בתשובה לשמעון מנדס

שמעת על חברות עסקיות אחרות של מעמידות את ההכנסה בראש סולם העדיפויות?
האם אתה מכיר עובדים שההכנסה האישית היא לא בראש הדאגות שלהם?
http://www.faz.co.il/thread?rep=58163
שמעון, עם יד על הלב
שמעון מנדס (שבת, 16/04/2005 שעה 15:54)
בתשובה לדוד סיון

דוד, כולנו יודעים שכל גוף עסקי שואף להגדיל את רווחיו.
אנחנו גם יודעים, שעל מנת לשפר את מצב הרווחים, יש לשפר
גם את המוצר. כל גוף עסקי גם יודע שיצור מוצר פגום יפגע במוניטין העסקי שלו - דבר שיביא בהכרח לצמצום הרווחים
ו/או גם הפסדים.

לחברות המייצרות תרופות, שכל תרופה שלהן נבדקת היטב היטב
על ידי גורם מוסמך ובלתי תלוי, אסור שיקרה כדבר הזה. אלא אם כן מישהו ב-FDA קשר עם החברה קשר.

לפני כחמישים שנה קראתי בירחון לענייני חברה וכלכלה -
אתה אולי תזכור את שמו, היה לו פורמט של פוקט-בוק - על
יזם אמריקני שיצא עם מוצר חדש, ''מים מזוקקים'' המאריכים
את חיי המצבר של המכונית. היזם העניק למים שלו גוון
תכלת בהיר (כדי שלא ייראו מים רגילים), ושיווק את המים
בבקבוק של ליטר, ומכר אותו בדולר.

בתוך שלושה חדשים הוא מכר למעלה ממליון בקבוקים. ויום אחד כימאי אמריקני החליט לבדוק את המוצר והוא גילה שמדובר במים רגילים. קיצורו של דבר הענין הובא לערכאות
משפטיות, ושם התגלה שמדובר במים מזוקקים רגילים. האיש
קבל קנס קטן על תעלול פרסומי לא מדוייק.

אבל תסכים אתי שאין דומה ה''פלצבו'' של המים ל''פלצבו'' של
התרופה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58166
שמעון, לפעמים אני מסכים
דוד סיון (שבת, 16/04/2005 שעה 18:44)
בתשובה לשמעון מנדס

אפילו נביא היוזמה החופשית (אדם סמית) וממשיכי דרכו לא חשבו שצריך לבטל את רשויות החוק כגוף ציבורי. בתוך כך התפקיד של אוכפי החוק הוא חשוב, גם כדי לסכל את הניסיונות למכור מים רגילים כמשהו אחר או פלצבו.

מצד אחד יש במקרים כאלו בעיה עם חופש המסחר וחופש הביטוי שהם ערכים חשובים. אבל מצד שני יש כאן גם עסק עם הונאה. ברור שמקרים שקשורים בבריאות נראים יותר חמורים אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

ה-FDA הוא גוף ציבורי ולכן מעורבים בעבודתו שיקולים פוליטיים. מכאן שבסופו של דבר, העבודה מול ה-FDA מערבת עיסוק בפוליטיקה ויחסי אנוש.

האמירה שחברות תרופות ''... ממציאות תרופות למחלות שלא קיימות'' או פלצבו היא קצת מרחיקת לכת בעיני. עוד יותר קשה לי לחשוב על האווסטין במושגים הללו כאשר ברור שישנם אנשים שמוכנים לשלם עבור התרופה מכספם למרות שהיא רק מאריכת חיים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58058
היה כסף
אופק , (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 21:14)

לפני מספר שנים המעביד שילם כ2% מהשכר כמס מקביל, המס הזה הועבר למערכת הבריאות בעיקר להחזקה בתי חולים ולתשלום ביטוח אישפוז.
המס הזה בוטל כדי להקטין עלות העבודה ולהוסיף מקומות עבודה למשק,
הביטול לא הוסיף מקומות עבודה רק הוסיף רווח לכיסי המעבידים.
אין סיבה שהמעבידים לא ישתתפו בעלות הטיפול הרפואי, הרי גם הם מרוויחים מבריאות טובה יותר של עובדיהם,
בחוק נכתב כי חלק מימון ביטוח בריאות יהיה של המעבידים, הממשלה ויתרה למעבידים על המימון, אז לפחות שתשלם את חלקם שנגרע מהמימון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58060
המס המקביל
סתם אחד (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 21:23)
בתשובה לאופק ,

בעיקרון אתה צודק אלא שהמס הזה היה יותר גבוה.

המס הזה בוטל תוך מספר שנים מאז כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי בתאריך 1.1.1995. בשלבי ההעלמתו הוא עמד על 2% בערך. אפשר לקרוא על כך בקישור הבא: http://www.faz.co.il/story_2741.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58065
יש עכשיו חידוש חדש!!!
רמי נוי (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 11:56)

חברת ג'נטק טוענת כי תרופת האווסטין מאריכה בחודשיים (חודשיים!!!) את תוחלת החיים של חולי סרטן הראות שעד כה לא נמצא מזור למחלתם ( גם האווסטין לא אבל הוא מאריך על פי טענת המפתח את תוחלת החיים בחודשיים.)

עלות הטיפול באווסטין היא 4000 דולר לטיפולף כ 100000 דולר לשנה.

בארה''ב מתגלים 170000 מקרים חדשים של סרטן ריאות לשנה.

אם , נגיד 100000 מהם יטלו את התרופה במשך חצי שנה, מדובר בהכנסה של 5 ביליון דולר לחברת התרופות.

הוצאות פיתוח התרופה שבהן מתרצת חברת ג'נטק את תג המחיר, היו 800 מיליון דולר.

תארו לעצמכם כמה מקרי סרטן ריאות ניתן למנוע על ידי הוצאה של 5 ביליון דולר על מניעה או על גילוי מוקדם של המחלה הנוראה הזו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58066
למה להגזים?
דוד סיון (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 15:17)
בתשובה לרמי נוי

4,000 כפול 12 = 48,000 דולר

48,000 כפול 50,000 = 2.4 מיליארד

כאשר לוקחים בחשבון את ההשקעות במו''פ ובתהליכי ייצור וגם את הוצאות הייצור השוטפות הסיפור שלך על 5 מיליארד לפעולות מניעה הוא בלון מאד נפוח.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58068
למה להגזים?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 16:26)
בתשובה לדוד סיון

נו, אז אתה הכפלת ב-‏50,000 חולים והוא ב-‏100,000.

לכן הוא הגיע ל-‏5 מיליארד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58070
לא בדיוק
דוד סיון (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 18:46)
בתשובה ליובל רבינוביץ

הבסיס של החישוב שעשיתי הן ההנחות של רמי.

הוא הניח ש-‏100,000 יקחו את התרופה במשך חצי שנה.
לכן ההכפלה ב-‏50,000 או ב-‏100,000 מחולק בשנים היא
הפעולה שצריך לעשות כדי להגיא להכנסה השנתית.

התוצאה היא כפי שכתבתי בהודעה הקודמת..........
http://www.faz.co.il/thread?rep=58072
לא בדיוק
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 20:05)
בתשובה לדוד סיון

צודק, תודה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58157
חדשות על האווסטין
דוד סיון (שבת, 16/04/2005 שעה 10:24)
בתשובה ליובל רבינוביץ

ממצאים חדשים מראים שהתרופה מאריכה חיי חולים של סרטן השד. יש גם הערכה של תוספת ההכנסות שאנליסטים צופים. כפי שניתן לראות צפי ההכנסות שעשיתי על פי ההנחות של רמי נוי, די דומה.

Several Wall Street analysts on Friday increased their sales forecasts for Avastin, which many now believe will soon surpass $2 billion in annual sales. JP Morgan Securities Inc., for instance, raised its sales estimates of the drug to $1.6 billion from previous forecasts of $1.3 billion for 2006. It said it expects sales to reach $2.6 billion by 2007 (http://biz.yahoo.com/ap/050415/genentech_avastin.htm...).
http://www.faz.co.il/thread?rep=58153
שאלה לדוד סיון
שמעון מנדס (יום שישי, 15/04/2005 שעה 23:13)

בחוק הביטוח לבריאות ממלכתית, המקורי, לאוצר לא היתה שום
נגיעה בכספי הביטוח. מסתבר שהיו רזרבות כספיות בקופת
הביטוח הרפואי, שפקידי האוצר לטשו אליהם את עינם; ואז
כאשר התחילו המשחקים של ''חוק ההסדרים'', האוצר שם יד על
כספי הביטוח הרפואי - מקצה את מה שמקצה, ואת היתר הוא
לוקח אליו לצרכים אחרים.

האם להערכתך, כאשר מפלגת העבודה תשוב לשלטון, האם חיים
רמון יחזיר את המצב לקדמותו ?
http://www.faz.co.il/thread?rep=58156
חיים רמון כבר מנסה
דוד סיון (שבת, 16/04/2005 שעה 10:11)
בתשובה לשמעון מנדס

בשנה האחרונה (מיולי 2004) הוא כבר ניסה פעמיים ללא הצלחה להחזיר את המצב לקדמותו (לפי רוח החוק המקורי). הפעם האחרונה היתה לפני מספר שבועות. במאמר שלי, ''שקיפות וגמישות מקורות מימון''(http://www.faz.co.il/story_2741), כתבתי קצת על הפעילות הזאת של רמון.

קצת יותר קשה לי לנבא מה יקרה אם מפלגת העבודה תחזור לשלטון. ראשית יתכן שאם רמון ימונה לשר (לא במשרד הבריאות) הוא לא יעסוק בכך. שנית, יתכן וקיימת אפשרות שיש התנגדות לתיקון הזה גם במפלגת העבודה.

-----

לדעתי המחלה טמונה במהות התהליך ההצבעות על חוק ההסדרים שמאפשר ל''מומחים'' להכניס שינויים בחוקים חשובים ללא דיון רציני. הרי במהלך של מספר ימים, אולי פחות, חברי הכנסת (המצביעים) צריכים לברר מאות אם לא אלפי סעיפים. כמובן שאין להם זמן לכך. מצד שני מביא החוק ''המומחים'' מהאוצר (כולל השר) הם שכתבו את החוק על פני זמן יודעים ומכירים את כל ''הטריקים'' והעיזים שהם הכניסו לחוק ההסדרים.

להערכתי הסיכוי שהחוק הזה ידולל הוא קטן.
1. הוא נוח לקואליציה.
2. נוח לעובדי המדינה שמעורבים בתהליך (בצורה הזאת מספיק להם לשכנע את שר האוצר, ולפעמים אפילו לא זה).
http://www.faz.co.il/thread?rep=58180
היו שנים בהן כספי הביטוח הרפואי
רמי נוי (יום ראשון, 17/04/2005 שעה 13:52)
בתשובה לשמעון מנדס

שלקח אליו האוצר היו גבוהים מתקציב הבריאות, ובמילים אחרות, האוצר כדרכו עשק את הציבור והונה אותו. מה המצב כיום ידוע למחברים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=58183
הנה תזכורת על מה שקרה
דוד סיון (יום ראשון, 17/04/2005 שעה 16:06)
בתשובה לרמי נוי

אחת המטרות של חוק ביטוח בריאות היתה להבטיח מקור מימון קבוע למערכת הבריאות ובכך להקטין את התלות בהחלטות תקציביות. אלא שבמהלך השנתיים הראשונות מאז שנכס חוק ביטוח בריאות לתוקפו בוטל למעשה המס המקביל. ''כך נעלם מחוק ביטוח בריאות ממלכתי מקור מימון בהיקף של כ-‏50% מסך הגביה של מיסי הבריאות'' (http://www.faz.co.il/story_2741). כך שבדלת האחורית החזירו את התלות בהתדיינות השנתית עם האוצר ופגו ברוח החוק עוד בראשית הדרך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58167
אין כסף
אופק (שבת, 16/04/2005 שעה 20:31)

איזו הפרטה נחמדה.
אין כסף לסל תרופות.בטוח שהפרטה תתן מענה לכל,
הנמלים בדרך להפרטה. כבר יש 3 הנהלות במקום אחת,
כבר יש מכוניות פאר מעל 200000 ש''ח כל אחת למנכלים,
מעניין כמה הנהלות והוצאות יהיו בזמן הפרטת בתי זיקוק והפרטת חברת חשמל.
מי אמר שאין כסף?
מי אמר שההפרטה יעילה וחוסכת כסף ללקוחות?
http://www.faz.co.il/thread?rep=58173
גבינה צהובה
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 17/04/2005 שעה 1:18)
בתשובה לאופק

יש קשר בין המאמר לבין מה שאתה אומר?
http://www.faz.co.il/thread?rep=59110
אפילו תרופה שכלולה בסלהבריאות צריך לדעת לדרוש
דוד סיון (יום רביעי, 18/05/2005 שעה 15:00)

חולים רבים לא מודעים לזכויותיהם, ומתקשים לדרוש מקופות החולים גם טיפולים שכלולים בסל הבריאות. מוקד זכויות הבריאות מסייע למבוטחים הנבוכים (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).
http://www.faz.co.il/thread?rep=59543
חשבון פשוט?
עוזי ו. (יום ראשון, 29/05/2005 שעה 10:01)

אם האווסטין עולה 20,000 ש''ח לחודש ו''תוחלת החיים של המטופלים מ-‏15.6 חודשים בממוצע ל-‏20.3 בממוצע, הארכה של 4.7 חודשים'', אז היא לא עולה 94,000 ל-‏4.7 חודשים, אלא 406,000 ש''ח לאותו זמן, האין זאת?
http://www.faz.co.il/thread?rep=59547
ובכן זה לא חשבון פשוט?
דוד סיון (יום ראשון, 29/05/2005 שעה 13:19)
בתשובה לעוזי ו.

מסתבר שבדרך כלל מתחילים עם תרופות אחרות. אז לכן לא מדובר בכל התקופה של המחלה אלא בערך כ-‏10 חודשים בממוצע לחולה. לכן מדובר בכ- 200,000 ש''ח לחולה.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.