בכל חברה אנושית יש פערים חברתיים שאפשר לצמצם או למנוע את הרחבתם. החברה האנושית בנתה במהלך שנות הישרדותה האנושית בעולם כלים שנועדו לשמור על איזונים חברתיים, כלכליים ותרבותיים שיוצרים חברה תקינה במרחב דמוקרטי או חברה הבנויה על בסיסי הרודנות והאנרכיה של השלטון כלפי העם.

ההיסטוריה האנושית ידעה למנוע פערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. היא ידעה לזהות את הסממנים של התרחבות הפערים המסוכנים, אולם לא תמיד ידעה למנוע אותם, דבר שהוביל עמים לחיות תחת שלטון אכזר חברתית כלפי נתיניו האזרחים עד לקריסה.

האנושות העתיקה הפרימיטיבית בעבר, כמו האנושות הנאורה והמתקדמת כיום, ידעו שפערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים הם כלי שלטוני חזק, שנועד להגדיר את גבולות האפשרויות של שימוש הכוח על החברה, על מנת ליישם את המאוויים והרצונות של המנהיגות. פערים חברתיים מאפשרים לכוח אידיאולוגי אפשרות למנהיגות או לשלטון לממש את חזונו האידיאולוגי בין אם הוא דתי, פוליטי, חברתי או כלכלי.

גבולות הפערים החברתיים מאפשרים לכל אדם בחברה למקם את עצמו בתוך הגבולות של החזק בקצה האחד העליון ולחלש בקצה השני התחתון. לאחר שהוא מייצב את עצמו בחברה חלים עליו ההגדרות של פערים חברתיים. בנקודה זו מתחילה התודעה החברתית של האזרח להבשיל כשהוא בוחן בכל רגע את מקומו בחברה. בשלב זה גם מתפתחות השאיפות של האדם, הפרט, להיות בחלק החברתי הנוטה להיות חזק, בשאיפה מתמדת להתרחק מהתחתית של גבולות הפערים החברתיים. בתוך התבונה האזרחית הזו, פועלת המנהיגות השלטונית במלוא כוחה לקביעת הגבולות, לגבולות דמוקרטיים, המקנים כלים לשוויוניות חברתית, כלכלית ותרבותית לכלל האזרחים, או לגבולות האוליגרכיה של שלטון מעטים על רבים, תוך עושק אוצרות העם והאזרחים לחיזוק מעמד הנבחרים.

הגלובליזציה הכלכלית בעולם אפשרה גם לגלובליזציה החברתית להתפתח וכך מוצא עצמו אדם ממקם את עצמו כפרט בתוך הכפר הגלובלי ובוחן בכלים יותר רחבים את מעמדו בתוך הפערים החברתיים בהם הוא חי ומתקיים. ככל שרמת הידע של האדם כפרט גדלה, כך פועל השלטון בתוך מבנה הגבולות החברתיים בסביבתו ומקבל החלטות להרחיב את הגבולות של הפערים החברתיים או לצמצם אותה, הכל בהתאם לתובנה של הפרט בתוך הכלל החברתי-כלכלי-תרבותי.

לוח 1: מבנה השכר במשק

המגזר	שכר שעת עבודה (₪)
מנהל בנק	1667
מנכ''ל קופ''ח	253
בכיר באקדמיה	223
חברי ממשלה, רוה''מ, שרים ושופטים	133
חברי כנסת	97
עובדים בשכר הממוצע	23
עובדים בשכר החציון	17
עובדים בשכר מינימום	11
פועלים עניים	10

כשכלכלה נפגשת עם החברה נוצרים פערים - פערים חברתיים, פערים תרבותיים, פערים חינוכיים, פערים כלכליים, פערים מעמדיים, שיוצרים גם חוסר צדק שוויוני חברתי-כלכלי שהולך ומתרחב עד לידי קרעים חברתיים קשים. בישראל פערים חברתיים מהגבוהים בעולם המפותח, ורבים רואים בפערים אלו את הסכנה האמיתית לדמותה, איכותה ואף לקיומה של המדינה. פערים חברתיים אינם מולדים. הם יצירת מעשי אדם. בידנו האפשרות לפעול למען הקטנתם כצו השעה לחברה או להתעלם מהם כצו הכוחניות האוליגרכית.

לאור הפרסומים הרבים על שכר מנהלי הבנקים במדינה, הרווחיות הגדולה, דו''ח השכר השנתי של הממונה על השכר באוצר והכתבות הרבות על שכר העובדים העניים, פרטתי את הנתונים לדבר מוחשי וקל להבנה עד לכדי בהלה. בדקתי את שכר העבודה לשעה של המאפיינים את הגבולות של הפערים החברתיים ואנחנו בדרך להפיכת דמים חברתית-כלכלית.

מנהל בנק מרוויח כ-‏1667 ₪ לשעת עבודה; מנכ''ל קופ''ח מרוויח כ-‏253 ₪ לשעת עבודה; בכיר באקדמיה מרוויח כ-‏223 ₪ לשעת עבודה; חברי ממשלה, רוה''מ, שרים ושופטים מרוויחים כ-‏133 ₪ לשעת עבודה, חברי כנסת מרוויחים כ-‏97 ₪ לשעת עבודה, עובדים בשכר הממוצע מרוויחים כ-‏23 ₪ לשעת עבודה, עובדים בשכר החציון מרוויחים כ-‏17 ₪ לשעת עבודה, עובדים בשכר מינימום מרוויחים כ-‏11 ₪ לשעה ויש הרבה הרבה מאוד פועלים עניים שעובדים 12 שעות ביום 300 ימים בשנה ומרוויחים 10 ₪ לשעת עבודה, את הפערים החולניים האלו שום כלכלה מודרנית לא תצליח לרפא.

הפערים הללו נולדו מתוך שבר מנהיגותי שבונה וואקום פוליטי שמאפשר לתורה כלכלית חולנית להרחיב את הפערים החברתיים עד לכדי כאוס חברתי מתרחב המחולל את המפץ החברתי הגדול חסר השליטה שאחד מתוצאותיו הם חורים שחורים.

מי שגרם לפערים החברתיים כלכליים הללו צריך לחול עליו ''דין רודף'' חברתי-פוליטי לפני שתגיע שפיכות הדמים מהעם ותשטוף את המדינה לים, העם יודע שפערים חברתיים כאלו אי אפשר לצמצם, אפשר רק למות מהם כפרט, ככלל וכמדינה.

יתרו מציע למשה רבנו, בספר שמות פרק י''ח כלים לבחירת שופטים בישראל ''כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע;'', ומשפט זה טוב גם לימים אלו כצו השעה למדינת ישראל, רגע לפני הפיכת הדמים החברתית בישראל.