אם וכאשר תתקבל החלטה לפינוי ישובים צריכים תושבי הישובים, כאזרחים שומרי חוק, לקיים את החוק ולהתפנות באופן מוסדר ללא חיכוכים מבזים. בלב כואב ומדמם יתאבלו על ביתם החרב, על הזכרונות ועל בתי העלמין שיותירו מאחוריהם, ויגלו מביתם שנגזל. יהיה בהם כעס וכאב על מדינה שבגדה בהם, אך הם לא יחזירו בכוח. יש בהם אהבה.

תושבי הישובים שחשים קשורים למקומם ורואים בפינוי מביתם פגיעה קשה בזכויות האזרח מחד ובציונות מאידך צריכים לדעתי להביע זאת באופן הכי אמיתי שיכול להיות. לשנות את שם משפחתם לשם הישוב שלהם. כך ינציחו את הקשר שלהם ושל צאצאיהם למקום. כך גם ישאו זיכרון חי לעקירת יהודים מביתם.

מי יודע, אולי אחרי שאלפי אזרחים יגשו למשרד הפנים וישנו את שמם יתעורר העם וישנה את רוע הגזירה.