פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_241

מדוע אינני מגיב על הצעות ''שיפור'' לתיפקוד הצבא?

גדעון ספירו (יום שלישי, 07/05/2002 שעה 16:52)

אחד ממשתתפי הפורום צילצל אליי בעילום שם, וביקש לדעת מדוע אינני מגיב על הצעות שיפור בתחומי התיפקוד הצבאי שמעלים מעת לעת יורם המזרחי ואורי מילשטיין?
והיה ויש עוד מישהו שמוטרד מאותה שאלה, הריני מעלה את תשובתי למטלפן על הכתב.

כאשר יורם מציע לצה''ל לשכלל את אפשרויות השליטה של צבא הכיבוש הישראלי בישובים עירוניים פלסטינים; כאשר הוא מגייס את נסיונו כאיש צבא הכיבוש הישראלי בשעתו בלבנון ומציע להשתמש בטנקים קלים במקום במרכבה, או בסוג נייד יותר של שריוניות כדי להקל על פעולות הטרור והדיכוי של צה''ל בשטחים הכבושים; כאשר אורי מילשטיין מציע להחליף את טנק המרכבה הכושל לדעתו במפלצת אחרת; כאשר הוא מציע דרכים לשיפור הכשרת המפקדים הצבאיים - הרי ששניהם שוחים בים ההרג וההרס שאינני רוצה להתרחץ בו.

לי אין עניין בשכלול יכולתו של הצבא להרוג ולרצוח, אינני רוצה שחיילים יוכלו לדרוס ולמחוץ ולהרוס ולהרוג ולרצוח בכלים יותר משוכללים או בשיטות יותר מתוחכמות במסגרת איזו ספרטה מזרח תיכונית מודרנית שאורי מילשטיין חולם עליה. (שעל פי הבנתי אינה אלא מדינת משטרה שתנוע במרחב שבין משטרו של סדאם חוסיין לאיטליה הפשיסטית של מוסוליני).

כי מה זה צבא אם לא הפיכת חיילים צעירים לרוצחים ברשיון. הנה, לפני יומיים, הרגו חיילי הכיבוש הישראלי אם פלסטינית ושני ילדיה הקטנים משום שחשבו בטעות שמדובר ''במחבלים''. הם לא יואשמו ברצח. צה''ל הביע התנצלות, סליחה טעינו, הלכו שני ילדים ואימם, וקדימה למשימה הבאה. אז הבה נניח לרגע שהצעתו הפטריוטית של יורם תתקבל, והחיילים שהרגו את האם ושני ילדיה מטנק מרכבה, יעשו זאת להבא משריונית ניידת וקלילה. נו אז מה? מבחינתי זה אותו גיהנום ואותה רשעות.

אני שוחה בים אחר, ובים שלי הדעת נתונה ומתמקדת בנושאים לגמרי אחרים: איך יוצרים מציאות שבה לא נזדקק למכונות הרצח הצבאיות; איך ליצור מציאות שחיילים ישראלים לא יסתובבו בשכם ובג'נין כחיילי כיבוש, לא בטנק המרכבה, ולא בשריוניות של יורם; איך ליצור מצב שבו מפקדים ישראלים, בין שקיבלו הכשרה משופרת על פי מילשטיין ובין על פי הנהוג כיום בצבא, לא ישברו את הראש בדבר הדרכים ''היעילות ביותר'' להרוג לטרטר, לדכא, להשפיל את העם הפלסטיני.
לכן, כאשר יורם ואורי מגלים רוחב לב ואבירות כלפי צה''ל ומוכנים (זה ממרחקים וזה מקרוב) לייעץ לצבא מפרי מוחם הקודח, איך להשתפר ולהשתכלל, אני מחוץ למגרש שלהם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1358
	קושיות בדבר הצורך בקיום צבא
	אלכסנדר מאן (יום שלישי, 07/05/2002 שעה 20:19)
	גדעון שלום, דבר ראשון הרשה נא לי לברכך על כי בכל זאת הגבת והסברת, לפחות מבחינתך, מדוע אתה בוחר שלא להגיב להצעותיהם השונות של ה''ה המזרחי ומילשטיין. זהו כמובן עניינך הפרטי, ואני בהחלט מכבד אותו - אך מספר דברים מציקים לי בכל זאת בסוג הטיעון בו נקטת: 1. האם למדינת ישראל ולקברניטיה אין הזכות לרצות ולשפר את צבא ההגנה לישראל, על מנת שיוכל לעמוד בכבוד במשימותיו השונות, בעייתיות ככל שיהיו? 2. האם אין בצבא יעיל וחכם ערובה ליכולתה של ישראל להפרד משטחי כיבושי 67, ולו למען תחושת הגנתה הפנימית? 3. מדוע אין למדינת ישראל לשיטתך, הזכות להחזיק צבא יעיל ומתוחכם, כפי שעושות מדינות דמוקרטיות אחרות למופת - כולל שווייץ הנייטראלית? האם פעילותו השנוייה במחלוקת של צה''ל בשטחים הכבושים היא הסיבה לכך ? 4. מהי האלטרנטיבה לקיומו של צבא מסודר באיזור המזרח התיכון - על בעיותיו וקשייו של איזור זה? וככלל - אם נצא מנקודת הנחה, אוטופית ככל שתהיה, כי ישראל נפרדה לצמיתות משטחי כיבושי 67, האם גם אז לדעתך אין לישראל הזכות להחזיק בצבא יעיל ומתוחכם? שלך בברכה, אלכסנדר


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1359
	מוח קודח?! לך למדוד חום ...ונראה מי קודח
	יורם המזרחי (יום שלישי, 07/05/2002 שעה 20:20)
	גדעון ספירו רשאי להחזיק בדעות חד צדדיות ומקובעות כשירצה ולהמשיך להפליג, או לצוף, על גלי שנאה תהומית לכל מה שנראה, נשמע, מגיב או מריח ישראלי, כשהוא עצמו... מהווה למרבית הלעג והגיחוך את אב הטיפוס הצברי... הוא מתקרב לשטח המסוכן של התקפות אישיות והכפשות. גדעון רשאי כמובן להעריץ את ''הלוחם הפלסתינאי הנועז, הגיבור, הצדיק, הרחמן המפואר והסובל'' ואפילו לעלות לרגל ולהשתטח בקול בוכים על קברו של עז-א-דין-קאסם (גדעון, הוא טמון בחיפה) ושאר יריבים או אויבים או סתם ''מסוכנים'' שאחדים מהם עשויים ביום מהימים להעיף גם אותו לכל הרוחות, עם בית הקפה התורן, או האוטובוס וכיו''ב. (לעניות דעתי, כאשר מעי גדעון ישפכו לרוחב רצפת בית הקפה ,הוא יחקה, באופן מפתיע, את הכזב ההיסטורי של טרומפלדור ובשארית כוחו ימלמל - ''טוב למות למען פלסתין...'') למזלו של גדעון,שהוא ''מיתוסאי בגדול'' נותרו, גם אחרי טורי סמרטוטים אדומים - די אתרי פורום פתוחים לכל דעה, מכל כוון, בין אם זה נראה בעיני ''מר פלסתין'' וגדול הלוחמים בפשעי מלחמה או לא... אלא שהשתלחויות פרועות, מהן אינו יכול להמנע, לא יועילו לו ולאלה עליהם הוא מסוכך ומגונן בעוורון. גדעון מגדיר את מוחי כ''קודח''... מדדתי חום... מעלות... וכל זה למה? כי כתבתי על צורך לצייד ז'נדרמריה בכלי שריון ייחודי. משתלח אחר, אורי מילשטיין (אני מכיר את שניהם מזה שנים ופעמים מצאנו עצמנו מאחורי אותו מתרס) שגם אצלו אין נכונות להקשיב, לקרוא עד תום ולהתייחס לדברי אחרים שולח אותי ללמוד מ...כתביו, שכן, כך נראה, בעולם האקדמי אין מורה נבוכים אחר מאשר מילשטיין, או מי שיקבל ללא ערעור את משנתו. שני אלה ראויים לחיוך. לא הייתי מתייחס להערותיהם, אם לא היו מודפסות בפורום. מעניין שלגדעון יש ''אורקל טלפוני'' מודאג המתקשר ושואל בחרדה ''איך זה שאינך מגיב ליורם או אורי?!!'' בלשון המעטה - אני מקווה שזה סיפור נכון, וכך נשאלת השאלה כמה פחדנים מצויים במחנהו ה''נועז'' של גדעון, מהזן שאינו מעז לשאול בפורום אך... טורח לטלפן לגדול מכולם. באשר למעשיי בלבנון, הרי שמרגע שהמערכה שם הלכה והסתבכה לתחום שלא יכולתי להסכים אתו - התפטרתי, ואינני מתחרט לא על הקטע בו שרתתי לצד לבנונים ולא על רגע החלטתי להתפטר מהצבא. מה שמפתיע הוא שאבירי נפשו של גדעון, הפלסתינאים שהרסו את מדינת הלבנון והקימו בה מדינה בתוך מדינה (כפי שניסו לעשות בירדן), התחמשו בכל כלי נשק אפשרי מטנקים ועד תותחים ארוכי טווח, התארגנו במסגרות צבאיות מובהקות ולמדו תורה צבאית באקמיות ערביות או מזרח ארופאית... קראתי הרבה מאד חומר שלהם... אחד הנושאים שענינו אותם היה לבנות שריונית, על בסיס שלדה גרמנית של מרצדס או מ.א.ן כדי - ואני מצטט ממסמך שבידי - ''להלחם טוב יותר בסמטאות, רחובות צרים ושטחים בנויים למשל טריפולי וביירות''.....(המסמך: תכנית רכב אל-כביר 1979). אני מניחח ששריונית כזו,היתה עולה אצל גדעון למעמד ''שריונית קדושה''... ענינית: ישראל נמצאת במלחמה ובמהלכה מפעילים כלי נשק. לו היה בידי צה''ל כלי יעיל, יתכן שחלק מהנזק המיותר שנגרם בג'נין היה נמנע. אך לא זה העניין... שונא מקצועי גרוע מאויב מקצועי, כשלמרבה הפלא אני מוצא קווי דמיון ברורים בין גדעון, אורי, אלייקים העצני, רבני נטורי-קרתא, הרב כהנא ואפי איתם... כולם ניזונים מחמצן מסוכן של ממונים בחסדי השכינה על צדק יושר ומידע. אינני מתכוון להמשיך ולהגיב להבא על השתלחויות חסרות בסיס ומרושעות לשמן. אם גדעון מתכוון להפוך את הפורום לכלי שנאה שיבוסם לו... אם אורי מתכוון להרביץ תורה שנויה במחלוקת שיבושם גם לו... מעתה אכתוב על פרחים, גידול גלדיולות או יוני דואר... אלא שגם שם יקפוץ גדעון ויקבע שצהל השתמש בשנות החמישים ביוני דואר לביצוע פשעי מלחמה ואורי יצא חמס נגד הפסקת השימוש בהן בגלל חוסר חשיבה מובנית ופרימיטיביות הפיקוד העליון של צה''ל.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1361
	הערות כלליות
	אלכסנדר מאן (יום שלישי, 07/05/2002 שעה 20:46) בתשובה ליורם המזרחי
	יורם שלום, אני הוא 'האורקל הטלפוני' כלשונך, שהתקשר לגדעון כדי לשאול אותו מדוע אינו בוחר להגיב לכתבותיו של אורי מילשטיין ולכתבותיך על ענייני צבא. כפי שאולי ששמת לב בנימת דבריי, אינני מסכים להרבה מקביעותיו של גדעון, ממש כפי שאיני תמיד מסכים לקביעות נוספות של באי פורום זה - אך חשוב לנסות ולשמור על מסגרת וויכוחים עניינית ובלתי אישית, ככל שהדבר מפתה. מבחינה זו אני בהחלט שמח שגדעון נמצא איתנו כאן בוויכוח, ממש כפי שאתה, אורי ואחרים מצויים בקלחת העניין. אני שמח ונהנה באופן אישי כל פעם מחדש לקרוא ממאמריך ומאמריהם של משתתפים אחרים, גם, ואולי במיוחד, אם אינני מסכים לקביעותיהם השונות, עליהם אינני מהסס לערער. כפי שכבר ראית בעבר הערתי לא אחת לגדעון על שימושו הסמנטי המוגבר בשפה סופרלטיבית, אך זהו כנראה סגנונו, ועם זה עלינו אולי להשלים - ממש כפי שאני מקבל ואוהב את סגנונך, סגנונו של אורי וסגנונות של מגיבים נוספים, אשר כולם יחד תורמים לתמונת המוזאיקה של פא''צ (פורום ארץ הצבי). אני מצרף בזאת, פעם נוספת, קישורית חשובה ומועילה לרשימת הדרכה כללית, אשר עוסקת בכשלים לוגיים בכלל ולבעיות וויכוח וארגומנטציה באינטרנט בפרט, רשימה אשר חיבר וערך ברוב כישרון וטעם אדם בשם גלעד ברזילי. שלך להפעם אלכסנדר ראה קישורית מצורפת קישורים: על לוגיקה וכשלים לוגיים: http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#hominem


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1375
	גם לי יש מוח קודח - אבל הוא עסוק בשמירה על החיים
	גדעון ספירו (יום רביעי, 08/05/2002 שעה 3:01) בתשובה ליורם המזרחי
	יורם המזרחי סידר לנו כאן סופת הוריקן של כעס, והכל בגלל שכתבתי על ''מוחו הקודח''. יורם המסכן, פשוט כבר שכח את מעט העברית שידע ועל כן מתקשר אצלו המונח ''קודח'' רק בהקשרו השלילי, ''השחית ''פגם'' (מילון אבן שושן עמ' 615), אבל יש למלה זו גם הקשרים אחרים כמו ''התלהב'' ''התלהט'' (אבן שושן -שם), ואת זה יורם לא ידע. לא נורא, עכשיו הוא יודע. אז מה אמרתי בסך הכל? שמוחו הקודח עסק בהתלהבות יתירה בשיפור כלי המשחית של צה''ל. גם התלהב, גם השחית. גם לי יש מוח קודח, שעוסק בהתלהבות ובלהיטות, בחיפוש דרכים לסיום המלחמה, לביעור כלי משחית, ליצירת חברה של דו קיום ושלום. אינני יודע מתי ואיפה שמע או קרא יורם דברים מעטי או מפי, כי הלוחם הפלסטיני הוא ''צדיק, נועז, רחמן'', וכל מיני שטויות כאלה. מעולם לא עסקתי בגלוריפיקציה של הלוחם הפלסטיני, זה פשוט לא הכיוון שלי. אינני מעריץ חיילים. מהשלב הילדותי הזה ניגמלתי עם סיום שירותי הצבאי. נקודה. ברצוני להרגיע אותו שאין שום צורך לשפוך את מעיי על ריצפת בית קפה, כפי שהוא מאחל לי, כדי לקרוא ''טוב למות בעד פלסטין''. אלה דברים שבאמת יוצאים ממוח קודח, הפעם כוונתי למוח קודח ש''נחרך'' ו''נשרף'' (ראה אבן שושן -שם) מחמת עודפי כעס ששיבשו לפחות באופן זמני את סדירות פעולותיו. בניגוד ליורם, אני שומר בעקביות על עמדה פצפיסטית המעדיפה שיטות מאבק בלתי אלימות, וכפי שאני מתנגד למיתוס ההתאבדות של ''מצדה'' וסיסמת טרומפלדור ''טוב למות בעד ארצנו'' כך אני מתנגד לאלה הסבורים שטוב למות בעד פלסטין, או בעד קנדה או בעד אמריקה או בעד ההתנחלויות, או בעד אללה, או בעד קידוש השם. באחת: אני נגד פולחן המוות, בין בתוך השריוניות של יורם, או של אש''פ או בתוך טנק המרכבה וכך הלאה. אחת הסיבות שאני תומך בשיטות מאבק בלתי אלימות, היא התנגדותי הגורפת והעקרונית לעונש מוות, (ואינני יודע מה עמדתו של יורם בעל הז'נדרמריה) וכחבר אמנסטי אינטרנשיונל אני משתתף בקבוצת ''פעולה דחופה'' ובמסגרתה שולח מכתבים לראשי מדינות בהן קיים עדיין העונש הברברי של עונש מוות, בדרישה לבטלו. (דברים אלה אני כותב ומשמיע לאורך שנים, גם באזני הפלסטינים, ומדגיש בפני כל מי שרוצה לשמוע כי שיטת זריעת המוות בקרב אזרחים באמצעות מתאבדים היא בלתי מוסרית מהסיבות שציינתי לעיל). יורם יכול להירגע. הפלסטינים אינם אבירי נפשי והוא לא חייב להכתירני כ''מר פלסטין''. תודה על הכבוד, אבל נראה לי שיורם טרם הבין, אזי הנה אני אומר לו כאן ברחל בתו הקטנה (שלא יכעס, אינני מתכוון לבתו ממש, אלא זהו ביטוי בשפה העברית שפירושו ''בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים'' - אבן שושן עמ' 671), כי עברתי זה מכבר את השלב הלאומי בחיי. בתודעתי אני רואה עצמי חבר בקהילה על לאומית של שוחרי זכויות אדם, על כן אינני יכול להיות ''מר ישראל'' ולא ''מר פלסטין'' ולא ''מר קנדה'' ולא ''מר אמריקה'' או ''מר רוסיה'', אלא רק מר אדם. ובדיוק משום כך, אינני מסוגל לתכנן תכניות ולהעלות רעיונות לשפר ולשכלל את מכונת ההרג וההרס של מדינת לאום כלשהי. יורם המזרחי, על אף שחי בקנדה כבר שנים רבות, טרם השתחרר מהחיידק הלאומי, הוא עדיין טובל בבצה הלאומית, או הלאומנית, ועל כן מוחו קודח (במובן מתלהב) ממאמצים לסייע לישראל לשכלל את מכונת הכיבוש וההרג, שעה שהיא עורכת סיורים בערים פלסטיניות. אני בטוח שישראלים רבים יעריכו את העובדה שכל ההצעות של יורם ניתנות בהתנדבות כי הרי צה''ל לא ביקש ממנו עצות. תחי ההתנדבות. (ועל מנת שיורם לא יעלב פעם נוספת, אני כבר מודיע שגם אני מנדב, חינם ובלי שהתבקשתי, עצות לממשלת ישראל כיצד לעשות שלום). דווקא בחיפוש דרכים לשכלול מכונת ההרג הישראלית, יוכל יורם למצוא לו בן ברית נאמן בדמותו של מנהיג המפד''ל החדש, איש הימין הפשיסטי והגזעני השר הגנרל אפי פיין-איתם.(''הערבים הם סרטן'' ויש לטרנספרם - ראה הראיון עימו ב''הארץ''). איתם, כמו יורם, בא מרקע של שליט צבאי על אוכלוסיה אזרחית, (יורם בלבנון, איתם ברצועת עזה) וגם מוחו קודח כל הזמן בחיפוש אחרי רעיונות לשכלל ולשפר את מנגנון הרצח וההרג של הצבא הישראלי למען יוכל לבצע טוב יותר את מזימותיו הצבאיות. יורם מאמץ את השיטה הפרימיטיבית והנלוזה של הימין הישראלי, הנוהג להדביק תוויות של ''אהבת ערבים'' למתנגדי הכיבוש. זה מזכיר לי את הנהגים העוברים ליד משמרות ''נשים בשחור'' בירושלים ובמקומות אחרים, שעומדות עם שלטים ''די לכיבוש'', והם לא נרגעים אם הם לא צועקים לעברן ''לכו להזדיין עם ערפאת''. זהו נוהג ידוע של פשיסטים בכל מקום בעולם, לנקוט בסגנון מיני בוטה שנידמה להם כי הוא מעליב. אבל הנהגים שטופי השנאה אינם מבינים כי הנשים בשחור לא מפגינות בכיכר צרפת בירושלים משום שהן רוצות להזדיין עם ערפאת, אלא משום שהן רוצות שהילדים שלהן והילדים הפלסטינים לא יהרגו. יורם חושב ומגיב כמו אותם נהגים, שמוחם הקודח נשטף בזימה לאומנית, כאשר הוא מכנה אותי ''אוהב ערבים''. מוחו הקודח (במובן מתלהט) לא מבין כי אינני אוהב עמים שלמים. לכן אינני אוהב ערבים, או סינים, או רוסים או יהודים. אני אוהב את ילדיי, את חברתי, את חבריי אבל לא עמים שלמים. ולסיום. רצוי שיורם לא יהיה בעל אגו כה נפוח שגורר התלהמות והיעלבות כל אימת שמכוונת אליו מלת ביקורת. אין דבר בריא יותר מאשר לצמצם את נפח האגו, ולהיות בעל יכולת ספיגה בריאה של ביקורת, שאחרת הבן אדם יכול לקצר את חייו, ואת זה אינני רוצה שיקרה ליורם. כי גם אם הוא רוצה ז'נדרמריה עם שריוניות, הוא בסך הכל בחור טוב.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1371
	רצונך בשלום היכון למלחמה
	אורי מילשטיין (יום רביעי, 08/05/2002 שעה 0:45)
	גדעון ידידי, שיפור תיפקודו של הצבא איננו קשור בהכרח במדיניות כיבוש או במדיניות שלום. צבא הוא השרירים של המדינה, ושרירים צריכים להיות בריאים. גם לשיטתך, הסיכוי היחיד להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים ועם העולם הערבי יהיה כאשר צה''ל יהיה צבא יעיל יותר. אז הוא יגביר את נכונותם של הישראלים להסתכן בהסכם, ובעיקר הוא יוכל למנוע מאנשי חזית הסרוב הפלסטינית להפר את ההסכם. חוסר יכולתם של אנשי השמאל, כמוך, להבין את ההגיון הזה הופכת אותם -אותכם-אותך- אחראיים למצב הכיבוש לא פחות מאנשי תל רומידה ותפוח. ואפילו אם תדחה את הטיעון הזה לא תוכל להתחמק ממנו, הוא ירדוף אותך עד אחרון ימיך, שהרי אתה בכל זאת אדם הגון כזכור לי מלימודינו המשותפים באוניברסיטה העברית בשכבר הימים. גם לסמל הומניזם כמוך ראוי לשנן את הפתגם הרומאי: ''רצונך בשלום, היכון למלחמה''. אולי בסופו של דבר גם תבין את משמעותו העמוקה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1402
	תשובה לאורי
	גדעון ספירו (יום חמישי, 09/05/2002 שעה 3:17) בתשובה לאורי מילשטיין
	אורי ידידי, אני מכיר את הפתגם הרוצה בשלום יכון למלחמה, אבל במציאות הישראלית, אני מבקש לשנות אותו ל''הרוצה בשלום יכון לשלום''. אין בישראל בעייה של חוסר נכונות למלחמה, או צבא חסר ציוד וכוח אדם שאינו מסוגל להילחם. ישראל היא בעלת הצבא הגדול ביותר והמצוייד ביותר במזרח התיכון, שבנוסף לכל הציוד המודרני של מטוסים וטילים וטנקים ומאות אלפי חיילים, יש לה גם כמה מאות פצצות אטום. בקיצור, עם כל הביקורת שלך על הצבא, על התנהלותו, על תפקודו ורמתם המקצועית של קציניו, אין ישראל סובלת מאותו חלק של הפתגם ''יכון למלחמה''. יש כאן שמחת לחיצה על ההדק, שהיא בעיני מסוכנת. יש בישראל ששון מלחמה (תנו לצה''ל לנצח) בטונות. מה שחסר בישראל באופן דחוף, זה החלק הראשון של האימרה ''הרוצה בשלום''. אין בישראל רצון לשלום, זו האמת העצובה. על כן אני רואה את תפקידי לפעול במסגרת יכולתי הצנועה בתחום החלק הראשון של האימרה. לעשות למען השלום ולמנוע מלחמה. דרך אגב, הערה שקשורה לויכוח שהיה לי כאן עם כמה משתתפים באשר לעבודה של תדי כץ. קראתי כמה ממאמריך הביקורתיים על הספרים מטעם שעסקו בתולדות מלחמת העצמאות, ונטיתי לקבל אותם משום שהם נראים לי רציניים, מנומקים, מבוססים על מידע ועל מקורות, ועל כן משכנעים. בדיוק מסיבות אלו נטיתי לקבל את מימצאי עבודת המ.א. של כץ שהגיע למסקנה כי היה טבח בטנטורה במלחמת העצמאות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=1407
	הכנות למלחמה לא באמל''ח אלא בהכנת שרשרת הפיקוד
	אורי מילשטיין (יום חמישי, 09/05/2002 שעה 6:52) בתשובה לגדעון ספירו
	גדעון ידידי, א. למלחמה יש להתכונן לא בייצור וברכש פצצות גרעיניות, מטוסים וטנקים, אלא בהכשרת שרשרת פיקוד יעילה המסוגלת להפעיל כהלכה את אמצעי הלחימה. ללגיונות הרומאים לא היה ציוד לחימה טוב יותר מאשר לאויביהם הפונים, היוונים או הסורים, אלה היתה להם הכשרה יעילה של הלוחמים ובעיקר של שרשרת הפיקוד. כשתהליך ההכשרה הסתאב הביסו הגרמנים את הרומאים ונכנסנו לימי הביניים. לדעתי, תנאי הכרחי (לא בהכרח מספיק) להגיע לשלום בין יהודים וערבים הוא לעשות רפומה יסודית במערכת ההכשרה של שרשרת הפיקוד בצה''ל. ב.הליקוי העיקרי במחקרו של טדי כץ שהוא לא היה מבוסס דיו, כי מדריכיו באוניברסיטת חיפה לא הדריכו אותו כהלכה בחקר במלחמות שהרי הם בעצמם לא חקרו מעולם מלחמות. מטעם זה הוא לא עמד במבחן המשפטי ולא מן הטעם שהיה או לא היה טבח בטנטורה. לעומת זאת המחקרים שלי עמדו בכמה מבחנים משפטיים.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.