במאמר הקודם שלי בפא''צ תיארתי את יום המשאל. עכשיו אחזור אחורה כדי לתאר את המהלכים מאז הוחלט על המשאל עד המשאל עצמו.

ההחלטה על קיום המשאל נפלה בועידת הליכוד כמה ימים לפני פסח.
צריך לשים לב - בועידת הליכוד. לא במרכז. כי הועידה לא נסתימה. אריק שרון עשה כל מאמץ למנוע את כינוס הועידה כי בכל העימותים בינו לבין הפורום לשמירת ערכי הליכוד, שגם מנהיגות יהודית היא חלק ממנו, הוא הפסיד בגדול.
ובכן, הועידה התכנסה בעצם בשביל לדבר. אבל אריק שרון בתוקף סמכותו כיו''ר התנועה רשאי בכל רגע נתון להעמיד להצבעה כל עניין המתחשק לו.

ובכן, הוא החליט להעלות להצבעה את המשאל ועוד כמה דברים. במנהיגות יהודית חששנו בעיקר מכך שהוא ינסה לאשר את מפת הדרכים או אפילו את תוכנית ההתנתקות. לכן ערכנו גיוס כללי וההוראות היו שאם הוא ינסה לעשות זאת לפוצץ מיד את הועידה ולתבוע הצבעה חשאית שבה לפי הנסיון שרון מפסיד תמיד.
שרון, כדרכו, עלה, הציע ודרש הצבעה מידית. כולם הצביעו עוד לפני שהשרים וחברי הכנסת הספיקו להבין מה מתחולל ועל מה מציבעים.

כדרכם של לוזרים, מיקי איתן מיהר להגיש עתירה לבית הדין לבטל את ההחלטה - בית הדין, שמנסיוננו המר משרת את שרון, החליט שההחלטות בטלות אבל המשאל יתקיים משום שיו''ר התנועה רשאי להגיש כל נושא למשאל חברים.
ובכן שרון הכריז באתי ראיתי ניצחתי - ליתר דיוק היה עליו להגיד באתי ראיתי וקפצתי ישר למלכודת שהכין לי הפורום לשמירת ערכי הליכוד.

שרון ניהל את כל המהלכים במבצע לטמטום מתנגדים - הוא החליט על המועד שלושה שבועות לאחר פסח. כדי שלא להשאיר זמן למתנגדים להתארגן. בתחילה קבעו את המועד ליום חמישי הפיינל פור ולשם כך גם האריכו את שעות ההצבעה עד 24:00. אחר כך הוא חזר בו והעביר את המשאל ליום ראשון וקיצר את שעות ההצבעה עד 22:00 בלבד. בכל התרגילים הללו עמדו לצידו בית הדין של הליכוד וועדת הבחירות ששיתפה איתו פעולה באופן מלא, בנסיון למנוע מהמתנגדים להתארגן או להשפיע. נוסף לכך, לכל אורך המערכה הקרינו אנשיו של שרון בדיבור וגם בתנהגות לא מילולית שלא משנה כמה פתקי נגד יכנסו לקלפי, מהקלפי יצאו פתקי בעד.

בכל אופן, בגלל הנסיון המר שצברנו עם שרון ואנשיו, הנחת העבודה שלנו היתה שזה מה שיהיה ובהתאם לכך נערכנו. בסניף עפרה ההערכות העיקרית היתה להגיע למאה אחוז מצביעים ומאה אחוז מצביעי נגד. זה היה קצת קשה, כי במצודה שרר בלגן גדול; מצביעים רבים נמחקו ובמקומם הופיעו אחרים שלא ידעו שהם ליכודניקים בכלל. בעיה זו שררה בכל הארץ. יתכן ואלו היו זיופים מכוונים ויתכן שלא, אבל ברמה ארצית כנראה שקרוב לשלושת אלפי מצביעים ממחנה המתנגדים (שלושה אחוזים) לא קיבלו זכות הצבעה. עקב הזמן הקצר לא ניתן היה לתקן זאת, בודאי לא כאשר בית הדין של הליכוד משתף פעולה עם כל שגעון של שרון. סביר להניח שאילו היתה תוצאה צמודה לרעתנו היינו מגיעים לבית המשפט בענין הזה, אבל עכשיו נעשית עבודה מקפת לנתח את התוצאות ולראות מה בדיוק קרה כדי להיערך לפעם הבאה. אני חושב שאילולא כל התרגילים האלה, אחוז ההצבעה נגד בכל הארץ היה כמו בירושלים, בערך שבעים וחמישה אחוזים.

באחוזים ארציים, כמה בסופו של דבר השתתפו?
בליכוד היו אז 193 אלף חברים רשומים. השתתפו בהצבעה מאה אלף שזה חמשים וחמשה אחוזים בערך. על חיילים ושוטרים נאסר להצביע וכמו כן היו אנשים שמתו - למשל אצלנו הופיעה בפנקס הבוחרים מורה של הבנות שלי שנהרגה בתאונת דרכים על ידי משאית ערבית. וכן היו אנשים בחו''ל ואנשים המאושפזים בבתי חולים. סך הכול אני משער שאחוז ההצבעה מבין אלו שיכלו להצביע היה כשבעים אחוז. לדעתי אחוז גבוהה מאוד ברמה ארצית.

הישוב עפרה אימץ את חברי הליכוד בחולון, טלפנו אליהם ויצאו לשכנוע מבית לבית. אני לא עסקתי בזה. במקום זה כתבתי מאמרים באינטרנט.

השאלה, כמובן, איך מגיעים לציבור היעד שהוא חברי הליכוד. הרי יכולתי לכתוב בפא''צ אבל שם למאמרים לא היתה תועלת.
ובכן, קיים אתר הנקרא אני ליכודניק. זהו אתר עצמאי המנוהל על ידי אריק זיו ופיליפ הוברט. אתר זה הוא מעין מערכת תמסורת ראשית עבור אנשי הליכוד ברשת. ממנו אפשר להגיע לכל מיני מגזנים אינטרנטיים של אנשי הליכוד לאתרים שונים הקשורים בליכוד (גם לאתר של
מנהיגות יהודית) ולכתובות דוא''ל של נושאי תפקידים ליכודיים. לליכודניקים רבים ואני ביניהם יש אישור להעלות כתבות ישר לאתר.

ובכן בתקופה הזו כתבתי מאמרים בעיקר לאתר זה. כמו כן אותם מאמרים או מאמרים דומים עלו לאתרים נוספים כגון קטיף נט, האתר של גוש קטיף בפוליטיקה, וכמובן אתר מנהיגות יהודית וכן נשלחו בדו''אל לאנשים שהיה עניין לשלוח להם.
את המאמר האחרון כתבתי ביום חמישי לפני המשאל והעליתי אותו לאתרים ביום שישי.
סקר אני ליכודניק במוצאי שבת היה האמין ביותר והראה מה עומד לבוא - הוא הראה על שישים וששה אחוזים נגד. הסקר הראה שאתר זה מלמד על הדופק הליכודי הרבה יותר מכל המומחים מטעם עצמם בעיתונות הרגילה.

השאלה המענינת היא האם היה מהפך?
כלומר האם חברי הליכוד תמכו בתחילה בתוכנית שרון ואחר כך היה מהפך להתנגדות. ראיתי אפילו איזה עיתון שציר דיאגרמה של מהפך וקבע את נקודת הזמן שבו התחולל המהפך.

ובכן לדעתי לא היה שום מהפך בשום שלב. חברי הליכוד מעולם לא רצו בתוכנית הזו והתנגדו לה נחרצות מרגע שנהגתה. לא לחינם שרון נאלץ ללכת למשאל חברים וזאת משום שלא היה לו רוב בממשלה ובכנסת והעיתונות דפקה לו שבין חברי הליכוד יש רוב. זה דבר שהתברר כשטות מוחלטת. לדעתי, גם הטענה שבין מצביעי הליכוד יש רוב לתוכנית הזו אין לה שחר ואילו ניתן היה לבדוק אותה בקלפי זה היה מתברר בכל עוצמתו. מה שהתברר הוא שחברי המרכז (בעצם הועידה כפי שהסברתי) מייצגים את דעת הבוחר הליכודי.

רבים מהעולים מרוסיה שתרמו לניצחון משוים את הנצחון במשאל לניצחון בסטלינגרד. גם אחרי הנצחון ההוא היה קשה והיו תבוסות אבל זו היתה תחילת הסוף של גרמניה. גם היום אנו רואים סוף סוף את תחילת הסוף של אסון אוסלו ושל הרישעות הפלשתינאית שבאה בעקבותיו. יהיו עוד הרבה קרבות - נצחונות ומפלות אבל טיהור ארצנו מכנופיות אוסלו שהגיעו לכן מכל רחבי המזרח התיכון כבר נראה באופק.