הממשל האמריקני מכין עצמו למהלומה תקשורתית נוספת השבוע: סרטים ותמונות זוועה חדשות המציגים, בין היתר: אונס של אסירה עיראקית על ידי חיילים אמריקניים, אונס נערים עירקיים על ידי סוהריהם כשחיילי ארצות הברית מצלמים, הכאת אסיר למוות ועוד.

עד כה התגלו למעלה מ-‏12 מקרים של עצירים שמתו בעינויים, מהם שלושה נקבעו על ידי החוקרים האמריקניים כרצח בכוונה תחילה.

החיילים שהועמדו לדין על הפשעים טוענים שנצטוו לבצע אותם על ידי חוקרי ה-CIA.

ה''שחרור'' האמריקני מתגלה ככיבוש ברוטלי מלווה בפשעים חמורים בהיקף לא מבוטל, פשעים שלעומתם נראה ה''לחץ הפיזי המתון'' שהיה נהוג בעבר על מחבלים כמשחק ילדים.

מה שעוד מזעזע אותי היא העובדה שהחיילים תיעדו את מעשי הפשע שלהם והצטלמו לצד קרבנות העינויים שלהם כשחיוך על שפתיהם. זוהי התבהמות מוסרית נוראה.

הנזק שנגרם לתדמיתה של ארצות הברית הוא אדיר. אם היה עוד מישהו שהאמין ברצונה של אמריקה להביא שחרור ודמוקרטיה לעירק, הרי פרשיות העינויים המזויעים כמו גם הלחימה האמריקנית נגד אנשי הדת במקומות הקדושים, אופיה של ממשלת הבובות שהם מנסים ליצור בעירק (הרבה יותר מגוחכת ופחות מייצגת מאשר ממשלות דרום וויטנם למשל) פגעו בשארית אמינותו של בוש.

גם מבית גוברות הקריאות לפיטורי שר ההגנה, שלקח על עצמו את האחריות לכך שהסתיר את המידע מעיני הנשיא והקונגרס למרות שהיה ברשותו. להגנתו טען רמספלד כי לא ידע שהמידע יתפרסם ויגרום לנזק כזה ולכן העדיף להסתירו.

כל הקרדיט שהשיג בוש במלחמתו הצודקת (לדעתי) באל קאעידה והטליבן באפגניסטן, ירד לטמיון בשרשרת השקרים שהוליכה למלחמה בעירק, ובהיעדרה המוחלט של כל אסטרטגיה ליום שאחרי.

אני חושש שהסתלקותה הצפויה של ארצות הברית מעירק בבושת פנים מוסרית, תגרור אחריה פגיעה חמורה ביותר בישראל כבת חסותם של האמריקנים, וכמדינה שעודדה ותמכה בכוונתו של בוש לתקוף את סאדאם חוסיין.