פורום ארץ הצבי
http://www.faz.co.il/story_2077
| לוח השנה | |||||||||||||||||||||||
| טורקיז קטן / יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 8:00) | |||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||
 | |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44496 | |
| אני נגד הלוח המוצע החדש ולו רק מהטעם | |
| עפרוני (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 8:26) | |
שאינני יכול לסבול יום, שבוע או חודש שקוראים להם 0. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44530 | |
| לא מובן | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:55) בתשובה לעפרוני | |
מדוע ''אפס'' הוא שם גרוע יותר מ''ספטמבר'', לדוגמא? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44554 | |
| מעמדו של ה''אפס'' | |
| ישראל בר-ניר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:43) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
היה פרובלמטי בתרבות המערב. היו תקופות שראו בו מה שהוא שמקורו בשטן (זו היתה השקפה רווחת בין הפיתגוראים). במושגים של תורת המספרים המודרנית, האפס איננו שייך למשפחת המספרים הטבעיים. כשמוסיפים את האפס למספרים ההטבעיים הם הופכים להיות ''חבורה'' - המספרים השלמים. היוונים והרומאים כלל לא היו מודעים לאפס ולחשיבותו מה שהקשה מאוד על הוראת המתימטיקה. לגיאומטריה זה לא הפריע ולכן היא שגשגה בתקופה העתיקה. חישובים פשוטים - הכפלה של מספרים גדולים למשל - היו מבצע מאוד מסובך שגדולי המתימטיקאים של התקופה התקשו להתמודד עמם. רק כשהערבים הביאו את שיטת הספירה העשרונית עם השימוש באפס הדברים השתנו. זו הסיבה שבספירת השנים מתחילים מ 1 ולא מ 0, וכן במניין חודשי השנה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44563 | |
| מעמדו של ה''אפס'' | |
| ערן בילינסקי (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 1:22) בתשובה לישראל בר-ניר | |
אתה יכול לפרט על מקור האפס בשטן אצל הפיתגוראים? לא מוכר לי מושג של ''שטן'' בפנתיאון היווני. אגב, הקביעה שלך לגבי המספרים השלמים אינה נכונה - המספרים השלמים כוללים, מלבד הטבעיים ו-0, גם את המספרים השליליים. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44564 | |
| מעמדו של ה''אפס'' | |
| יובל רבינוביץ (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 1:28) בתשובה לערן בילינסקי | |
נדמה לי שהפיתגוראים לא הכירו את האפס, לפחות לא בזמנו של פיתגורס עצמו. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44565 | |
| מאחר ואינני יודע מה רמת ידיעותיך במתימטיקה | |
| ישראל בר-ניר (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 3:30) בתשובה לערן בילינסקי | |
לא אכנס כאן לדיון מפורט. לגבי מעמדו של האפס אני ממליץ על הספר ZERO The Biography of a Dangerous Idea מאת Charles Seife בהוצאת Viking. באשר למספרים השלמים, כעיקרון יש צדק בדבריך, מאחר ובתקופות קדומות ללא מתימטיקאים היה קשה לעכל את המושג של מספרים שליליים (מכאן השימוש במושג ''מספר טבעי'' לתאור מספר חיובי). המספרים השליליים הם ''טבעיים'' בדיוק כמו המספרים החיוביים. חבורת המספרים השלמים כוללת את כל המספרים הטבעיים, מה שאנחנו קוראים מספרים שליליים והאפס. המספרים השליליים אינם קיימים בזכות עצמם, הם מה שמכונה במתימטיקה ''איברים הופכיים'' של המספרים החיוביים (= המספרים ה''טבעיים''). זאת לא המסגרת להכנס לדיון יותר מפורט בנושא של תורת החבורות - אחד מהענפים החשובים ביותר של המתימטיקה המודרנית. אולי רק לשם קוריוז, הענף הזה פותח ע''י מתימטיקאי צרפתי בשם אווריסט גלואה (Averist Galois) במאה ה 19, שהיה בסה''כ בן 20. הוא הוזמן לדו קרב ע''י אחד ממכריו בשל סכסוך על אהבתה של עלמת חן, ונהרג בדו קרב הזה. בערב שלפני הדו קרב, היתה לו תחושה שקיצו קרב, והעלה את תמצית רעיונותיו על הכתב, וכך זכינו שהתפתחות המתימטיקה לא נעצרה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44574 | |
| מאחר ואינני יודע מה רמת ידיעותיך במתימטיקה | |
| ערן בילינסקי (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 8:47) בתשובה לישראל בר-ניר | |
לטובת העניין יש לי תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון. כך שההגדרה שלך לשלמים נראתה מאד מוזרה בעיני כשלא כללה את השליליים. בהגדרות המתמטיות שאני מכיר אין שום דבר ''טבעי'' (פרט אולי לתחושות אנושיות באמת) במספרים הטבעיים - זה סתם שם, והמספרים השליליים בהחלט קיימים בזכות עצמם. את סיפורי גלואה אני מכיר היטב, תודה. אבל נושא האפס והשטן אצל הפיתגוראים באמת מטריד אותי, לאור מה שידוע לי על הפנתיאון היווני. אולי בכל זאת תתקצר משהו מהספר בנושא? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44576 | |
| ובכל זאת | |
| רייב משולם (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 9:05) בתשובה לערן בילינסקי | |
מספר שלילי הוא לא מספר ''טבעי'', אלא משחק האדם עם הטבע. משחק שהדימיון בו רב. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44499 | |
| עבודה מושקעת - ברכות | |
| דוד סיון (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 9:04) | |
כל בניין או רעיון מתחיל בניסוח העקרונות והיתרונות שלו. זה מה שעשית בצורה מאד איכותית. אפשר להגיד שהמאמר הוא אבן פינה (או חלק ממנה), יסוד של תהליך שינוי אפשרי...... | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44503 | |
| השינוי אפשרי..... | |
| בננה ספליט (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 10:09) בתשובה לדוד סיון | |
... אבל אי אפשר לשנות. התרגלנו כבר ללוח הגריגוריאני ואנחנו זורמים בו בלי שום בעיה. העובדה שחישובי העיתים לא מובנים לאדם הממוצע מעידים כי איו לו עניין בהם והוא מסתדר היטב עם הלוח הקיים. יחד עם זאת הלוח החדש המוצע מתאים לרוח אורווליאנית שאולי תנשוב בעתיד בעולמנו המתחמם. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44543 | |
| רוח אורלווליאנית? | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 22:58) בתשובה לבננה ספליט | |
''רוח אורלווליאנית'' היא, למיטב הבנתי, מצב בו השלטון מדכא את רוח האדם במסווה של שיפור. מה ללוח המוצע ולעניין זה? יתכן שיש קצת אורווליאניות בקביעת חודש אוגוסט, כפי שהוסבר במאמר. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44504 | |
| יובל, מאמר נאה אך לוקה בחסר | |
| ישראל בר-ניר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 10:12) | |
משום מה לא הזכרת את תרומתו של הד''ר ברוך בן יהודה (מנהל הגימנסיה ''הרצליה'' בשנות נחמישים והששים) לנושא. הוא פיתח את לוח השנה העברי כמודל מתימטי והראה שלמרות שהקדמונים לא הכירו את כללי המתימטיקה המודרנית הם הוציאו מתחת ידם יצירה מעולה. קביעת השנים המעוברות לא נעשתה סתם כך בעלמא (קראו לזה ''סוד העיבור''), ובכלל הכרת המחזוריות של 19 שנה בתקופת בית שני היתה ממש פלא. בן יהודה הראה שאם לוקחים את כללי הדת כאקסיומות, למשל האיסור שחל על ראש השנה להיות בימים א' ד' או ו' - ''לא אדו ראש'', או הדרישה שא' פסח יהיה תמיד אחרי ה 22 למרץ ''יום האביב'' כי במקרא פסח נקרא ''חג האביב'', אפשר להגיע ללוח השנה העברי בדיוק כפי שאנחנו מכירים אותו היום. הוא הוציא בזמנו את עבודתו כספר אבל אינני יודע אם ניתן עדיין למצוא אותו. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44527 | |
| אותי חייבו ללמוד את הספר הזה | |
| רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:05) בתשובה לישראל בר-ניר | |
בתקופת נשיאותו של הדוקטור בגמנסיה... זה היה מרתק , אבל גם אז הייתי חנון , עוד לפני שהמציאו את המילה הזו. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44532 | |
| תודה (למרות ההסתייגויות) | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 18:14) בתשובה לישראל בר-ניר | |
זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך. באינטרנט לא מצאתי זכר לעבודתו זאת. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44552 | |
| עדות אישית - אכן למדו את זה בגמנסיה | |
| רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:35) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
בכיתה טית | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44518 | |
| מדוע לא שנת שמש עברית ? | |
| שמעון מנדס (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 14:02) | |
אני מתפלא עליך יובל. אתה גם מציע וגם אומר שאתה בטוח כי הצעתך לא תתקבל. אז הרי לך הצעה פשוטה יותר. להוסיף 10 ימים ללוח העברי, וזה ימנע את הצורך בשנה מעוברת בת 13 חדשים. הלוח שלנו והלוח האסלאמי הם זהים כי הם מבוססים על השנה הירחית. אצל המוסלמים אין שנה מעוברת, ולכן חגיהם מתקיימים פעם בקיץ, פעם בסתו, פעם חורף ופעם האביב. אצלם איש לא חשב על הבעיה, עובדה היא שלא שינו דבר. אצלנו מצאו לבעיה פתרון בכך שכל שלוש שנים מוסיפים חודש, וזה מתקן את הסטיה. הייתי מציע לרבנות, כי רק היא הקובעת בעניינים אלה, להוסיף 10 ימים בכל שנה, וכך לא תווצר הסטיה. אבל הרבנים שלנו לא מסוגלים לחדש שום דבר, הם כולאים את העם הזה בפסקי הלכה מלפני שלושת אלפים שנה, שאין להם דבר וחצי דבר עם המציאות של ימינו. יתרה מזו, הם מוסיפים שמן למדורת הבערות הזו: הרב הראשי הוציא פסק הלכה, שאסור להאכיל את הפרות במזון חמץ - מחשש שהחלב שלהן יהיה גם הוא חמץ. זה לפני שלושת אלפים שנה איש לא הציע. במאמר מוסגר רק אציין כי המונח ''שנה''=355=שנה ירחית. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44531 | |
| מדוע לא שנת שמש עברית? | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:57) בתשובה לשמעון מנדס | |
ראש חודש עברי מתחיל במולד הירח. אם אתה מחליט לוותר על כך, אין סיבה של ממש להיצמד לחודשים שאורכם 29-30 יום לסירוגין. הפתרון היוליאני של 30-31 יום הוא טוב ממנו, והתיקון הגרגוריאני טוב אף יותר. אם ממילא הולכים על שנת שמש, ניתן פשוט להעתיק את החגים העבריים לחודשים הגרגוריאניים. כך ניתן להחליט שראש השנה הוא 1 בספטמבר, פסח הוא ב-15 במרץ וכן הלאה. כפי שמפורט במאמר, היתה כבר שנת שמש עברית בשימוש אנשי כת מדבר יהודה. אם כבר לעבור לשנת שמש עברית, נראה שההצעה שלהם היא לא רעה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=69133 | |
| תאמין לי שכבר חשבו על זה... | |
| מאיר (יום שני, 31/10/2005 שעה 10:38) בתשובה לשמעון מנדס | |
אבל זה ירחיק את ראש חודש מיום המולד. ולכן רעיון זה נפסל. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44519 | |
| מעניין ועשוי יפה | |
| מושה (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 14:25) | |
האם אתה יודע משהו על שינויי הלוח בתקופת המהפכה הצרפתית? יצויין רק כי למלך קראו נומה פומפיליוס וככל הנראה הדמות שבפסל לא נעשתה על פי דמותו. אבל זה לא ממש רלוונטי למאמר. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44521 | |
| הלוח הצרפתי הרפובליקני | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 15:13) בתשובה למושה | |
הלוח הצרפתי הרפובליקני התקיים בין השנים 1793-1805: כל ''שבוע'' מורכב מ-10 ימים. בכל חודש 3 ''שבועות''. בשנה 12 חודשים. בסוף השנה מוסיפים 5-6 ימים. בסך הכל לא מסובך. גם הכנסיה התנגדה לו וגם היהדות, למרות שלהתנגדות היהודים לא היה משקל של ממש בהחלטות הרפובליקה. הלוח בוטל על ידי נפוליאון. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44524 | |
| אופס אני רואה שכבר ענית על | |
| רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 16:59) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
הבקשה הזו פירוט ניתן למצוא כאן: | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44544 | |
| לעניין הפסל | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:04) בתשובה למושה | |
מילא הפסל של פומפיליוס. לא שמת לב למשהו מוזר בפסל של יוליוס קיסר? בפסלים של התקופה ההיא אין עיניים. הפסל הזה מכיל עיניים מפוארות ומפורטות. מובן שהדבר הזה לא היה מעשי לפני עידן המחשב. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=104307 | |
| לעניין הפסל | |
| ע. זועמת (יום שני, 17/09/2007 שעה 19:37) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
עיניים כן היו - ועל כל פסלי התקופה. הרומאים והיוונים נהגו לצבוע את פסלי השיש וכך העניקו, כדוגמה, עיניים כחולות ושיער בלונדי לפסלי יוליוס קיסר. הצבע נשחק כמובן במרוצת השנים. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44523 | |
| מאמר מעניין ומרתק אבל כדאי שתוסיף הסבר | |
| רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 16:57) | |
על הלוח של המהפכה הצרפתית... זה היה ניסיון מעניין ויחיד במינו לסטות מהמבנה הקלאסי של החודשים , והוא נכשל, כפי שדינם של לוחות חדשים להיכשל. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44526 | |
| הלוח ההודי | |
| רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:03) | |
בשהותי לאחרונה בהודו הופעתי לגלות שלהודים לא לוח אחד משלהם אלא שניים: אחד אזרחי שתוקן רק ב 1957 - המסונכרן עם הלוח הגריגוריאני אבל החודשים בו מתחילים ביום אחר והשנים מחושבות מעידן ה''צ'אקה'' ולוח שני דתי - שמשי - ירחי ומורכב ביותר, לפיו מחושבים אצלם החגים | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44533 | |
| תיקון קל | |
| סתם אחד (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 19:21) | |
הירח לא נראה כעיגול מלא רוב הזמן לא בגלל שכדור הארץ מטיל עליו צל. הסיבה לכך היא שהשמש מאירה תמיד רק מחצית מהירח, ובגלל שאנחנו בכדור הארץ מסתכלים על הירח לרוב ''מהצד'', אנחנו רואים רק את החלק המואר. הטלת צל של כדור הארץ על הירח היא נדירה למדי, ונקראת ''ליקוי ירח''. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44534 | |
| תיקון קל | |
| עמישמיש (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 20:17) בתשובה לסתם אחד | |
מאיזה צד אנחנו מסתכלים על כדור הירח שאנחנו לא מבינים שהצל עליו הוא לא ליקוי חלקי? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44537 | |
| תיקון קל | |
| יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 20:42) בתשובה לסתם אחד | |
מה אומר ומה אדבר? צודק. מישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ עומד בזוית של 5º ביחס למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש, ואכן הסיבה למופעי הירח היא הזוית הנוצרת בין השמש, הירח והארץ. כפיצוי להטעיה, מתנה לציבור: http://home.insightbb.com/~lasweb/images/lunation.gi... | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=54720 | |
| תיקון קל | |
| עוד אחד סתם (יום חמישי, 02/12/2004 שעה 22:37) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
מודה ועוזב ירוחם, אך דומה שבלבלת את קהל קוראיך שוב. מה הקשר לזוית בין מישורי הסיבוב? אילו היתה זו 0, היינו מקבלים הרבה יותר ליקויי חמה וליקויי לבנה (פעם בחודש, בערך), אך לא היה משתנה כלום במחזור הלבנה. הכל קורה במישור, וזה מאוד פשוט: שמש | | | | | | ירח--ארץ ירח חצי מלא: מי שמביט מהארץ רואה כדור שחציו השמאלי מואר וחציו הימני חשוך. שמש | | | | | | | ארץ | ירח ירח מלא. אנו מביטים בדיוק על צידו המואר של הירח. נראה כאילו הארץ תטיל צל על הירח, אבל זה לא קורה בד''כ (באמת בגלל ההבדל במישורים), ובכל מקרה גם אם זה קורה זה רק בירח מלא ממש ורק למספר דקות. שמש | | | | | | | | ירח _/ __/ ___ארץ ירח חסר מאוד. הצד המואר ברובו פונה מאיתנו והלאה, ורק חלקו הקטן נראה, כמו סהר. וכו' וכו' וכו'... | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=54726 | |
| תיקון קל | |
| יובל רבינוביץ (יום שישי, 03/12/2004 שעה 1:06) בתשובה לעוד אחד סתם | |
הוא אשר אמרתי: הסיבה למופעי הירח היא הזוית הנוצרת בין השמש, הירח והארץ. והקשר לזוית בין מישורי הסיבוב הוא בדיוק מה שאמרת: אילו היתה זו 0, היינו מקבלים הרבה יותר ליקויי חמה וליקויי לבנה. היות שהיא אינה 0 אין לנו ליקויי לבנה רבים וזו הטעות במאמר, כך שאינני רואה היכן בלבלתי שוב את הקורא. בכל אופן - אני מודה לך על ההבהרה הנוספת. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44551 | |
| וכי מה רע לנו בימי חלדנו | |
| רייב משולם (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:22) | |
שהולכים אנו לרעות בשדות זרים ולא זכים? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44597 | |
| וכי מה רע לנו בימי חלדנו | |
| יובל רבינוביץ (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 23:42) בתשובה לרייב משולם | |
צר לי, אינני חושב שהלוח העברי הוא זר, או שאיננו ראוי לדיון בפורום. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44606 | |
| וכי מה רע לנו בימי חלדנו | |
| רייב משולם (יום שישי, 16/04/2004 שעה 7:57) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
שיטתך ללכת בהפוך על הפוך לא תיצלח לך. ולעניין, שהרי שתי טענותיך זרות הן ומייצגות רק אותך. יש לנו רק לוח אחד והוא העברי ולא תצליח לשנותו לעולם. וזה של הגויים משרתנו רק לענייני כספים ושאר רעות חולות. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44637 | |
| וכי מה רע לנו בימי חלדנו | |
| יובל רבינוביץ (יום שישי, 16/04/2004 שעה 17:02) בתשובה לרייב משולם | |
את הלוח העברי אינני מנסה לשנות, וממילא לא אצליח. הרי כבר כתבתי במאמר עצמו שלוח המבוסס על מיסטיקה אין טעם לנסות לשנות וגם לא צריך. אני מנסה לשנות דווקא את הלוח הכללי ללוח פשוט יותר, שיותיר לך שפע של זמן לעסוק בלוח העברי המסורבל. אגב, גם את השינוי הזה אני משוכנע שלא אצליח להשיג. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=44623 | |
| עדיי ןלא נתנו דעתנו לשאלה החשובה יותר | |
| עמישוגע (יום שישי, 16/04/2004 שעה 12:43) | |
האם יש קלנדר המתקדם מן הסוף את ההתחלה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55483 | |
| התלכדות התאריך העברי והלועזי | |
| רפי (יום חמישי, 06/01/2005 שעה 9:05) | |
שאלה: באיזה מחזוריות מתמזגים התאריך העברי והלועזי? חשבתי כי התלכדות בין התאריך העברי ללועזי מתרחשת כל 19 שנה אבל נוכחתי שאין זה כך. לדוגמה: 18 בינואר 1973 היה ט''ו בשבט, אך לא היתה התלכדות בחלוף 19 שנה: התאריכים לא התלכדו בשנת 1992 (אז יצא ט''ו בשבט ב-20 לינואר), ואינם צפויים להתלכד גם ב-2011 (אז צפוי לצאת ט''ו בשבט ב-20 לינואר ג''כ), או בשנת 2030 (בה צפוי ט''ו בשבט ב-19 לינואר). אשמח לקבל פרטים נוספים והאם ישנה איזה נוסחה (או מחזוריות אחרת) לחישוב. בתודה, רפי. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55499 | |
| התלכדות התאריך העברי והלועזי | |
| יובל רבינוביץ (יום שישי, 07/01/2005 שעה 0:17) בתשובה לרפי | |
הלוח העברי והלוח הכללי אינם מתלכדים במחזוריות פשוטה. הסיבה לכך היא שהלוח העברי אינו ממש מחזורי. הלוח הכללי הוא בעל אורך די קבוע: 365 יום, ואחת ל-4 שנים (אך לא 100) – 366 יום. ה-1 בינואר יכול ליפול בכל יום שהוא. הלוח העברי הוא בדרך כלל בן 354 יום ואחת לכמה שנים – 384 יום. לכאורה, ניתן היה להגיע למכנה משותף כלשהו, אך נכנס סיבוך נוסף, הוא ה''דחיות'': לראש השנה אסור לחול בימים א,ד,ו וכדי להימנע מכך מוסיפים מדי פעם יום אחד לשנה הקודמת. אם מולד הירח הוא לאחר השעה 18:00, נדחה ראש השנה ביום אחד. אם שני התנאים מתקיימים, הוא נדחה ביומיים. כמו כן אסור למולד הירח של חודש תשרי לחול ביום ג' בשעות מסויימות בשנה מעוברת או ביום ב' בשעות מסויימות בשנה שאחרי שנה מעוברת. במקרה הראשון יידחה ראש השנה בכמעט יומיים, במקרה השני הוא נדחה ליום שלמחרת. לכן, למרות שמחזור העיבור הוא בן 19 שנים (כלומר - מספר החודשים העבריים בכל 19 שנים הוא קבוע), הרי שמספר הימים בכל 19 שנים אינו קבוע. אורך שנה עברית יכול להיות אחד מ-6 גדלים: 353, 354, 355, 383, 384, 385 ימים. כל מחזור בן 19 שנים יכול להיות בן 6938-6942 יום. בכל 247 שנים (13 × 19) יש אמנם אותו מספר ימים, אך כל מחזור בן 247 שנים קצר קצת מקודמו (בערך ב-50 דקות). כך שבקירוב ניתן לקבוע שמחזור הלוח העברי הוא בן 247 שנים. אבל גם כל 247 שנים אין התלכדות של התאריכים. הסיבה לכך היא שלמרות שמחזור הלוח הגרגוריאני הוא 4 שנים בקירוב, הוא חוזר על עצמו בדיוק רק בכל 400 שנה (היות ששנים המתחלקות ב-4 הן מעוברות, אלא אם הן מתחלקות ב-100, שאז אינן מעוברות, פרט לאלה המתחלקות ב-400, שהן מעוברות בכל זאת). לכן אני מאמין שהתאריכים מתלכדים במדוייק רק בכל 98,800 שנים (כלומר 247 × 400), וגם אז ההתלכדות מחזיקה מעמד רק 29 מחזורים בערך, ואז הם ייפרדו (בשל הצטברות החסרים בני 50 דקות). למרות כל האמור לעיל, עם קצת מזל יש סיכוי שתאריכים יתלכדו אחרי 11 שנים. מספר הימים בלוח הגרגוריאני בכל 11 שנים הוא 4017-4018 ובלוח העברי יכולים להיות 4017 ימים (בדרך כלל 4014). גם אם תהיה התלכדות אחרי 11 שנים, זה לא יקרה בכל 11 שנים. פרט פיקנטי: השאלה הזו נשאלה גם באתר הדתי ''מוריה'', ושם ענה הרב משה עמיאל במספר משפטים, כולם שגויים: 1. בדרך כלל אכן יש התלכדות בכל 19 שנים. 2. שינויי אורכי החודשים חשוון וכסלו יכולים להשפיע על כך. 3. הלוח הלועזי אינו יציב. 4. אפשר למצוא נוסחה לבדיקה בהשוואות מחזורי שנים בתוכנות חישוב קיימות. כאמור - 4 משפטים, 4 שגיאות. מצא חן במיוחד בעיני המשפט השלישי, שהלוח הלועזי *אינו יציב* (להבדיל מהעברי, כמובן). http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=13595 נתוני חישוב אורך השנה העברית מצויים במקומות שונים ובמידת מה גם במאמר דלעיל, אבל הם מרוכזים ומסוכמים היטב בכתובת http://cgate.co.il/calendar/calendar.htm , שבה נעזרתי בהכנת תגובה זו. לוח שנה שבו ניתן להמיר תאריכים לועזיים לעבריים ניתן למצוא בכתובת http://www.uzit.co.il/calendar.html . | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=135539 | |
| התלכדות התאריך העברי והלועזי | |
| סתם אחד (יום רביעי, 15/07/2009 שעה 8:32) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
עיין בספר ארבעה טורים חלק אורח חיים פרק תכ''ט שם יש טבלא שממנה יוצא שהלוח העברי חוזר על עצמו כל 247 כפול 4 !!! שנים ואז הוא כנראה גם משתווה עם הלועזי שלדעתי מחזורוהוא כל ארבע שנים | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=177389 | |
| תיקון טעויות אחדות בַּתשובה | |
| מאיר (יום שישי, 10/02/2017 שעה 16:03) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
לדעתי, יש צורך לתקן שגיאות קטנות שנפלו בתשובה. בנוגע לכללי ארבע הדחיות, השעה הקובעת לעניין 'מולד זקן' היא 12:00 בצהריים, וגם זה קירוב (חשבון המולדות הוא תיאורטי ובהמרתו לשעוננו יש להתחשב גם בעובדה ששעוננו מכוון לפי אופק קהיר, בעוד שאת המולד אנחנו מחשבים - לכאורה - לאופק ירושלים. ואכמ''ל. השעה 18 שצוינה בתשובה לקוחה מהשיטה הקלאסית לחישוב המולד כפי שמופיעה בספרי ראשונים, ומקבילה לשעה 12 בצהריים, בערך, וזה מקור הטעות); וביחס לדחייה השלישית (המכונה בספרות התורנית העוסקת בזה 'גטר''ד'), שבה נדחה ראש השנה אם המולד חל בשעות מסוימות - מדובר בשנה פשוטה (לא במעוברת כאמור). כן שגה המשיב, ביחס למשפט שכתב בשם תשובת הרב באתר הדתי מוריה (האתר אינו קיים מזה שנים, ואיני מכיר את הרב הנזכר, ועל כן אוכל להתייחס לתוכן הדברים כפי שהובא כאן). כוונתי למשפט מס' 2 - ''שינויי אורכי החודשים חשוון וכסלו יכולים להשפיע על כך''. משפט נכון, ובהחלט טעה המשיב בכך ששלל משפט זה. ונסביר. המשיב הזכיר את ארבע הדחיות כגורם (''סיבוך'') לכך שאורך השנה העברית אינו אחיד. צד אחר של המשוואה - והביטוי המעשי הנִּכָּר שלה - הוא אורך החודשים מרחשון וכסלו. הרי אם על ראש השנה להידחות בגלל 'לא אד''ו ראש', יש חודש ש''מרוויח'' מזה, ואין זה חודש אלול. הלוח מתוכנן מראש, שחודש מרחשון יקבל יום נוסף (ויהיו בו 30 יום). כמו כן, במידה שיש לגרוע יום מהשנה (דבר שעשוי להיגרם בשנה שראש השנה שלה 'נדחה' וראש השנה שלאחריה לא), חודש כסלו משלם את המחיר. וזה הביטוי הנראה לעיני המעיין בלוח השנה. יתרה מזאת, המשיב התייחס למספר הימים בשנה ובמחזור של 19 שנה. הביטוי הבולט לשינוי במספר הימים בין שנה לשנה - מלבד חודש שנוסף בשנה מעוברת - הוא אורכם המשתנה של מרחשון וכסלו. [היה אפשר להסתייג מעט מדברים נוספים שנכתבו: ''בדרך כלל אכן יש התלכדות בכל 19 שנים''. אכן, המשיב כאן צודק שמשפט זה אינו מדויק סטטיסטית (כפי שאפשר לראות במאמרו של א' רוקח: https://musaf-shabbat.com/2012/04/20/%D7%90%D7%92%D7%...). אלא שגם אני נוהג, כבר שנים, לומר משפט מעין זה. כוונתי שתמיד התאריכים העברי והלועזי חלים בסמוּך כעבור 19 שנה, אם לא מתלכדים ממש. וזו תוצאה של מחזוריות העיבור, שמכוון בקירוב להתאים 19 שנות שמש עם 19 'שנים' המורכבות מחודשי ירח. וכן לגבי ''הלוח הלועזי אינו יציב''. 'יציבותו' של לוח היא דבר סובייקטיבי. כללי הלוח העברי לא עברו כל שינוי שהוא למעלה מ-1000 שנה, ואילו כללי הלוח הלועזי - כ-435 שנה (מאז התיקון של גריגוריוס ה-13). מי שרגיל לחיות לפי הלוח העברי יאמר - מבחינתו בצדק - שהלוח העברי יציב יותר. ואילו מי שרגיל לחיות לפי הלוח הלועזי אינו מסוגל להבין את החודש הנוסף מדי פעם ומבחינתו הלוח אינו יציב. לכן, אם רב כותב באתר דתי על הלוח הלועזי שאינו יציב, זו אמירה סובייקטיבית, שבהקשר שלה היא נכונה בהחלט (מה גם שהחריגים בתוך הכללים להוספת יום לשנה - שנה המתחלקת ל-100 ולא ל-400 - הם שרירותיים. ונוסיף לזה את חוסר ההיגיון לכאורה בקביעת חודש אחד בן 28-29 יום בעוד שאורך כל שאר החודשים 30-31 יום). עד כאן לעת עתה.] | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55786 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| צדוק דנגורי (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 21:36) | |
מר יובל רבינוביץ קראתי את מאמרך אולי אתה יודע מה הסיבה כתבת ''...... הוא קובע שהחודשים ינואר, מרץ, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר יהיו בני 31 ימים. פברואר יהיה בן 29 ימים בשנהרגילה ו-30 יום בשנה מעוברת....'' הקיסר יוליוס קבע 6 חודשים של 31; יום 5 חודשים של 30 יום חודש אחד של 29 או 30 מה הייתה הסיבה האם לא הגיוני יותר 5 חודשים של 31 6 חודשים של 30 חודש אחד של 30 או 31 בברכה, צדוק דנגורי | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55789 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום חמישי, 20/01/2005 שעה 1:47) בתשובה לצדוק דנגורי | |
אני יכול רק לשער. בשיטה שאתה מתאר יש היגיון, אבל היא שוברת את התבנית של חודש ארוך וחודש קצר לסירוגין. אם נלך לפי השיטה שלך תהיינה שנים שבהן יש 6 חודשים ארוכים ו-6 קצרים, ושנים שבהן יש 5 חודשים ארוכים ו-7 קצרים. הדבר יגרום לכך שברוב השנים יהיו שלושה חודשים רצופים קצרים ורק בשנים מעוברות חודשים ארוכים וקצרים לסירוגין. בצורה שנקבעה נשמרה התבנית של חודש ארוך וחודש קצר לסירוגין. המחיר היה שאחד מהחודשים הקצרים הוא קצר מהרגיל. מובן שכשאוגוסטוס קבע את השינוי שלו הוא טרף את הקלפים ועיוות את התבנית. מאז אוגוסטוס יש לנו פעמיים רצפים של חודש ארוך: יולי-אוגוסט ודצמבר-ינואר, כך שמה שאתה מציע הוא ודאי יותר הגיוני. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55827 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| צדוק דנגורי (יום שישי, 21/01/2005 שעה 19:36) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
קשה להגיד שבשיטה של יוליוס יש תבנית. מדובר על חודשים ארוכים חודשים קצרים וחודש קצר במיוחד. תבנית לא הייתה גם בלוח היוליאני. מה שאני עדין לא מבין מדוע אחרי ההחלטה של אוגוסטוס נשמר העיוות ואף הוחמר. מדוע אחרי ששינה בלה וכי את הימים אחרי אוגוסט נטל את היום החסר מפבואר?!? אולי יש שיקולים אסטרונומים גם?! | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55829 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום שישי, 21/01/2005 שעה 23:07) בתשובה לצדוק דנגורי | |
יתכן שהיתה סיבה מיסטית או אסטרולוגית. אינני יודע. נראה שהיה יותר קל לקחת את היום מפברואר, שהיה חודש שכבר התעללו בו בעבר. כעת אני חושב על כך שיתכן שהיתה סיבה נוספת. ראש השנה הרי נחוג בימים ההם ב-25 במרץ, כך שהוצאת ימים מפברואר היא גריעת ימים מסוף השנה. כלומר - אוגוסטוס קבע שחודש אוגוסט יהיה בן 31 יום ובכל החודשים שאחריו יוחלף מספר הימים עד דצמבר. הוא נותר עם יום אחד עודף, שאותו גרע מהחודש השלם האחרון של השנה, הוא חודש פברואר. נראה שזה היה הפתרון הקל ביותר מהבחינה הטכנית. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55839 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| צדוק דנגורי (שבת, 22/01/2005 שעה 20:01) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
לא הבנתי את השערתך לגבי חודש פבואר. ומדוע התעקש להחליף את הימים אחרי אוגוסט. יובל לדעתי הלוח השנה שמתקרב לאידיאל הוא 52 שבועות נותן 364 ימים בסוף השנה או בתחילתה יומים או שלושה, שבתון או חג. והם לא יקראו ראשון עד שבת אלה שבתון 1 שבתון 2 שבתון 3. או כל שם אחר אבל לא יום ראשון עד שבת. שני/שלושת הימים יכולים להיות בבסוף השנה או בתחילתה. 1.כל חודש 4 שבועות בדיוק. 2. כל תאריך חל בקבעות באותו יום בשבוע. 3. 13 חודשים בשנה אוף....13 איו סיכוי שזה יעבור 4 .אז 14 חודשים בשנה החודש ה14 יומים או שלושה ואחרי היום השני או השלישי תמיד יבוא יום ראשון לדעתי יותר קל לזנוח את המושג חודש שאין לו שום משמעות ולדבר על שנה כ52 שבעות ועוד יומים שלושה שבתון. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55872 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום שני, 24/01/2005 שעה 6:03) בתשובה לצדוק דנגורי | |
על פי הלוח היוליאני המקורי, לפני שאוגוסטוס החליט לתחוב את אפו לתוכו, היה חודש יולי בן 31 יום, חודש סקסטיליס (כיום אוגוסט) בן 30 יום וחודש ספטמבר בן 31 יום. אוגוסטוס החליט לקבוע את חודש הולדתו כחודש על שמו ולהאריכו ביום אחד. השינוי גרר צורך בשינויים אחרים כדי לתקן את העיוות של ההחלטה המטופשת הזו. קודם כל היה צריך לקצר את השנה ביום אחד. הדבר השני הוא שכעת היו שלושה חודשים רצופים בני 31 יום: יולי אוגוסט וספטמבר. לכן הפך אוגוסטוס את סדר מספרי הימים שנותרו ב-4 החודשים הבאים שאחרי אוגוסט וקיצר יום אחד מהחודש השלם האחרון של השנה, שהיה באותה תקופה חודש פברואר. ההצעה שלך היא לזנוח את החלוקה של השנה ל-12 חלקים שווים, ובמקומה לחלק ל-13, כדי שניתן יהיה להמשיך לחשב בקבוצות של 7 ימים. אבל גם חלוקה לקבוצות של 7 ימים היא מסורבלת. מה פתאום 7? מדוע לחשוב בקבוצות של מספר ראשוני שלא ניתן לחלקו? כנראה שהסיבה המקורית היא מיסטית: בזמן שנקבעו העניינים האלה היו מוכרים 7 ''כוכבי לכת'': השמש, הירח, כוכב-חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. סברו שכל אלה מקיפים את כדור הארץ. שניים מ''כוכבי הלכת'' האלה קבעו, לדעת הקדמונים, את החלוקה ליום וללילה: השמש והירח, והדבר אף נאמר במפורש בספר בראשית, למרות שאינו נכון (הירח אינו קובע את הלילה). לכן אך טבעי היה שמספר הקפות הירח את כדור הארץ בשנה ייחשב למספר בעל משמעות קוסמית: 12. 12 מזלות בשמיים, 12 חודשים בשנה ו-12 שבטי ישראל. גם המספר 7 מצא את דרכו לתחומים נוספים, פרט לכוכבי הלכת: 7 ימים בשבוע, 7 צלילים בסולם (דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי) וכן הלאה. יש חשיבות מסויימת לחשיבה גם בקבוצות של חודשים, כפי שידוע לכל מקבל משכורת. חקלאים צריכים לחשוב במונחים עונתיים, כך שיש לחלק את השנה לפחות ל-4 חלקים. המספר 12 עונה על הצורך הזה. חלוקה למספר ראשוני של חודשים תיצור בעיות נוספות (כפי שיוצרת החלוקה ל-7 ימים, בעיות שלא נכנסתי אליהן במאמר). | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55882 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| צדוק דנגורי (יום שני, 24/01/2005 שעה 22:25) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
יובל שלום סוף סוף הבנתי הצאצקע אוגסטוס בחר ב''סקסטיליס'' בגלל יום הולדתו. אבל מדוע היה חייב לשמור על חודש קצר ארוך אחרי אגוסט לאחר שבלה וכי בלגן את התבנית הקודמת. אני חושב שלא הבנת אותי במדויק הצעתי לחלק את השנה לשבעות בלבד החלוקה תהיה ל52 שבעות ובשבוע כמובן רק 7 ימים. בעידן המודרני שבו יש 5 ימי עבודה בשבוע ועוד חגים לרוב לא תהיה בעיה לספוג עוד יומים של יום שבתון או שניקרא להם בכל שם רק לא ראשון עד שבת ובשנה מעוברת שלושה ימים כאלה. הצעתי לקרוא להם יום תרועה אחד יום תרועה 2 יום תרועה 3. כל אחד יחגוג את יום הולדתו באתו תאריך באתו יום בשבוע תמיד. למעט מי שיוולד ביום תרועה 3 הוא יחגוג יום הולדת רק בשנה מעוברת. החלוקה לחודשים מיותרת ואין לה שום קשר למשמעות ההיסטורית עדיף לדבר רק על השבוע הראשון עד השבוע ה52 אפשר גם לפזר את ימי התרועה בכל השנה כדי שהימים בכל חלוקה רבעון חציון יהיו קרובים ככל שאפשר. אבל אני אישית הייתי מעדיף בתחילת השנה או בסופה ימי שבת שבתון. 52 נתחלק הרבה יותר טוב מ12 לא ידוע לי שנאמר בבראשית שהירח קובע את הלילה. הירח לממשלת הלילה והשמש לממשלת היום. לפי דבריך שרון לממשלת המדינה קובע אם המדינה תתקיים שמח תמיד לעזור צדוק דנגורי | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55883 | |
| אורכי החודשים בלוח הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום שני, 24/01/2005 שעה 23:19) בתשובה לצדוק דנגורי | |
נסכם: ההצעה שלך היא 52 שבועות ועוד יום או יומיים. ההצעה שלי היא 60 שישיות ועוד 5 או 6 ימים. ההצעה שלי נראית לי מוצלחת יותר. היא מקילה על חלוקת היחידה המאגדת הקטנה (''שבוע'') לחלוקות משנה נוחות. אני מבין שדעתך שונה. כאמור - אין שום סיכוי שהצעה כלשהי מאלה תתקבל אי פעם. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55967 | |
| איזה הצעה טובה יותר | |
| צדוק דנגורי (יום שישי, 28/01/2005 שעה 17:12) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
ההצעה שלי היא יותר טובה 1. יש תוספת של יומים שלושה בסוף השנה אצלך יש תוספת של חמישה שישה ימים. 2.אצלי היחידה צמודה לשבוע שהוא עובדה קימת אצלך יש יצירה חדשה שישיה ולמה דבקה שישיה ולא חמישיה ואז גם ישארו אפס או יום אחד בסוף השנה. 3. החלוקות הנוספות שיש אצלך מיותרות נכון ש5 שישיות קרוב יותר לחודש מאשר 4 שבועות אבל עובדה קימת שימי המנוחה מבוסיסם כיום על השבוע והחלפה בשישה תגרום לעיות גדול יותר. כדי להגדיר מה טוב צריך קודם להגדיר מה הדרישות מה הקרטריונים. לדעתי 1. פשטות 2. הצמדות למה שיש. חלוקה לחמשיות היא הטובה ביותר. הבאה אחריה הצעתי. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55970 | |
| איזו הצעה טובה יותר? | |
| יובל רבינוביץ (יום שישי, 28/01/2005 שעה 20:59) בתשובה לצדוק דנגורי | |
אני מרגיש שאנחנו טוחנים מים. אף אחת מההצעות לא תתקבל. לא שלי ולא שלך, כך שהיצמדות לשבעה ימים משום שזו ''עובדה קיימת'' נראית לי לא במקום. כל הלוח הגרגוריאני הקיים כיום, על כל עיוותיו, הוא ''עובדה קיימת''. אם אתה רוצה ''להיצמד למה שיש'', לא כדאי לשנות שום דבר. בשיטה שלי ניתן לחלק את ה''שבוע'' לשני חלקים או לשלושה חלקים, וכך להגדיר משימות שיבוצעו אחת ליומיים או אחת לשלושה ימים, והן יפלו תמיד באותם ימים (דוגמאות למשימות: עבודה במשרה חלקית, נטילת תרופות וכדומה). מבחינת הפשטות, אצלך יש חלוקה ל-13 חודשים שבהם יש שבועות של 7 ימים. אצלי החלוקה היא ל-10 חודשים וה''שבועות'' הם בני 6 ימים. אין התעסקות במספרים ראשוניים והחיים פשוטים יותר. אבל שוב: זהו משחק ב''נדמה לי'' וזה בסדר גמור שדעתך שונה. אינני מתכוון להשקיע מאמצים בשיכנוע של משהו אבוד מראש. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55972 | |
| איזו הצעה טובה יותר? | |
| צדוק דנגורי (יום שישי, 28/01/2005 שעה 21:52) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
הרי זה ברור שבמציאות של עולמנו לא תתקבל הצעתי וגם לא הצעתך אבל זה לא מונע אותנו מלחפש הגיון בעולמנו. אני עובד במשרה חלקית ותמיד באותם ימים. לא מבין את יתרון שיטתך. אין בשיטתי חודשים מי שרוצה שיגדיר לעצמו משימות לפי 4 5 או כל מיספר שבועות אחר. העיוות הגדול ביותר בלוח היוליאני והגרגוריאני הוא הגדרת חודש שאין לא שום קשר למסלול השמש וגם לא ליחידת זמן קבועה. לא אינני חושב שצריך להיצמד למה שיש אבל זה צריך להיות שקול ולדעתי שיקול משני. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55973 | |
| איזו הצעה טובה יותר? | |
| יובל רבינוביץ (יום שישי, 28/01/2005 שעה 23:54) בתשובה לצדוק דנגורי | |
נניח שמישהו צריך לקחת תרופה אחת ליומיים. כיום הוא נוטל אותה בשבוע הראשון בימים א',ג',ה',ש'. בשבוע השני הוא נוטל אותה בימים ב',ד',ו'. וחוזר חלילה כל 14 יום. בשיטה שלי הוא יקח אותה תמיד בימים א',ג',ה'. אם הוא צריך לקחת אותה אחת לשלושה ימים, הוא צריך לעשות זאת במחזורים של 21 ימים כדי לזכור את הימים בשבוע: בשבוע הראשון: א',ד',ש'. בשני: ג',ו'. בשלישי: ב',ה' וחוזר חלילה. בשיטה שלי הוא ייטול את התרופה תמיד בימים א', ד'. זה היתרון של יחידת מניה שאינה מספר ראשוני. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=55979 | |
| צודק אבל זה מקרה פרטי | |
| צדוק דנגורי (שבת, 29/01/2005 שעה 13:22) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
יובל אתה צודק לגבי מי שצריך לקחת תרופה אחת ליומיים. גם לגבי מי שצריך לקחת תרופה כל שלושה ימים. ומה לגבי מי שמריך לקחת תרופה כל חמישה ימים? ומה מי שצריך לקחת תרופה אחת לשבוע?אני אישית מקיר מקרה כזה. ועוד כהנה וכהנה יש דוגמאות רבות. נכון תגיד לי שיומים שלושה זה התדר מהגדולים(בדרך כלל) בתרופות ומנגד אומר ומה עם כל הטיפולים הטכנים בעולמנו הטכנולוגי והם רבים מאוד ומתבצעים אחת לשבוע. סך הכל אנחנו מסכימים לגבי השיטה. וחלוקים רק לגבי יחידת הזמן הגדולה יותר מיום | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=56106 | |
| המקרה הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 3:32) בתשובה לצדוק דנגורי | |
למי שאמור לקחת תרופה אחת ל-5 ימים אין פתרון באף אחת מהשיטות. אבל אין סימטריה, היות ש-7 הוא מספר ראשוני ו-6 אינו כזה. כמספר ראשוני - שבוע בן 7 ימים נותן פתרון רק למחזור בן 7 ימים. שבוע בן 6 ימים נותן פתרונות למחזורים בני 2, 3 ו-6 ימים. ניקח, לדוגמא, חולי דיאליזה. יש חולי דיאליזה המקבלים את הטיפול אחת ליומיים, ויש כאלה המקבלים טיפול אחת ל-3 ימים. למעשה - אצל החולים שהכרתי, לא נשמרה המחזוריות של 2-3 ימים, אלא ימים קבועים בשבוע: ימים א, ג, ה או ימים א, ד. התוצאה היתה בחלק מהמקרים התפתחות סיבוכים במוצאי שבת. אני סבור שכל טיפול המתבצע אחת לשבוע יכול להתבצע גם אחת ל-6 ימים. תרופות הנלקחות אחת לשבוע הן בדרך כלל פיתוח של תרופות קצרות טווח שעברו טיפולים מיוחדים כדי להאריך את הטווח. ברוב התרופות האלה ניתן לייצר גירסאות שיכללו 6/7 מהחומר ויספיקו ל-6 ימים. נקודה נוספת: כמה תרופות צריכות להיות בחפיסה המספיקה לחודש ימים? רוב יצרני התרופות הכרוניות מכניסים בחפיסה כמות המספיקה ל-30 יום. מיעוטם מכניסים כמות המספיקה ל-28 יום (ואני, לפחות, משתדל למצוא חלופות לתרופות של יצרנים אלה) ולא זכור לי מישהו המספק בחפיסה תרופות ל-31 יום. התוצאה: אין תאריך קבוע שבו המטופל מצטייד בתרופות. אחת לכמה חודשים נוצר חוסר המחייב רכישת חפיסה נוספת. חודש בן 6 שישיות, שהן 36 יום, שבו נוותר על השבוע בן שבעת הימים, יפתור את הבעיה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=56109 | |
| זה לא המקרה הכללי | |
| דוד סיון (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 7:03) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
אתה מציג את נקודת המבט של יצרן וצרכן תרופות (והרופא). איך זה הופך למקרה כללי? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=56110 | |
| הסבר למקרה הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 7:24) בתשובה לדוד סיון | |
זה מקרה כללי של חלוקת משימות על פני השבוע. לכל משימה החייבת להתבצע ברווחי זמן קבועים יש בעיית יישום בשבוע שאורכו הוא מספר ראשוני. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=56211 | |
| המקרה הכללי | |
| צדוק דנגורי (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 17:46) בתשובה ליובל רבינוביץ | |
נכון מסכים איתך שישיה היא פתרון ל מחזוריות של 2 3 וגם שש ואילו שבוע פתרון רק למחזוריות של שבוע. מהבטן וללא שיקול רציונלי אני סבור שמחזור של שבוע עדיף. ואם בצורה רציונלית מדוע לא תעדיף רביעיה על שישיה שיש לה מחזוריות הרבה יותר טובה משישיה. האם מפני ששישיה קרובה יותר לשבוע מרביעיה? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=56219 | |
| המקרה הכללי | |
| יובל רבינוביץ (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 21:31) בתשובה לצדוק דנגורי | |
שישיה נותנת מענה למחזורים בני יומיים ובני שלושה ימים, שהם הנפוצים, מול רביעיה, שנותנת פתרון למחזורים בני יומיים ובני ארבעה ימים, שהם הרבה פחות נפוצים. אבל גם הקירבה לשבוע, שכבר התרגלנו אליו, יכולה להוות שיקול. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=60581 | |
| לקריאה נוספת – קישור | |
| יובל רבינוביץ (יום שני, 13/06/2005 שעה 23:14) | |
לקריאה נוספת – מקור ששכחתי לציינו בעבר: פריסת החגים על פני השנה, מאת אליצור סגל: http://www.faz.co.il/story?id=1321&NewOnly=2 | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=66345 | |
| שמות החודשים | |
| רונן (שבת, 17/09/2005 שעה 13:14) | |
מהיכן הגיעו שמות החודשים האם אלו שמות רומאים? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=66365 | |
| שמות החודשים | |
| יובל רבינוביץ (שבת, 17/09/2005 שעה 17:30) בתשובה לרונן | |
שמות החודשים הם רומיים/לטיניים כמפורט להלן. ינואר – על שם האל הרומי יאנוס, אל הדלתות והכניסות. בעל שני פנים, המביטים קדימה ואחורה. נראה שתפקידו הביא לכך שבסופו של דבר התחילה השנה ממנו. בחודש ינואר היתה חגיגה לאל יאנוס אחת לשנה. פברואר – חגיגת פברואה התקיימה בחודש זה. פברואו פירושו היטהרות. זהו חג של היטהרות על ידי העלאת קורבן. מקור החגיגה הוא סַבִּינִי, עם שחי באיטליה צפונית לרומא, נכבש על ידי הרומאים במאה השלישית לפני הספירה והתבולל בתוכם. מרץ – על שם מארס, אל המלחמה הרומי. אפריל – ניתן למצוא שתי דעות בהקשר זה. „אפריר” בלטינית פירושו פתיחה. הכוונה היא לפתיחת ניצני הפרחים של האביב. דעה אחרת היא שהחודש נקרא על שם אפרודיטה, אלת האהבה היוונית. אני מפקפק בכך שהרומאים היו מוותרים ליוונים ומותירים על כנו את השם. אלת האהבה בפנתיאון הרומי היא ונוס. מאי – מאיה היא אלת האביב. יוני – יונו היא אלת הנישואין הרומית והאלה הראשית בפנתיאון הרומי. יתכן שבשמות מאי ויוני טמון סיפור נוסף. בלטינית מאיור - פירושו גדול וחשוב. יוניור או יוּבֶניס פירושו צעיר. אפשר שחודש מאי נועד לתת כבוד לזקנים וחודש יוני להזכיר את הצעירים. לא מן הנמנע שנבחרו שמות דו-משמעיים הן לציון שמות האלים והן לַציון השני. יולי – על שם יוליוס קיסר. מפורט במאמר. אוגוסט – על שם אוגוסטוס קיסר. מפורט במאמר. החודשים ספטמבר-דצמבר נקראים בשמות מספרים לטיניים המשקפים את הסדר המקורי של הלוח. ספטא=7, אוקטא=8, נובם=9, דקם=10. במקור הם היו חודשים מספרי 7-10, כפי שמפורט במאמר. שמות חודשים שכיום אינם קיימים והוזכרו במאמר: קווינטיליס – במקור החודש החמישי. קווינטה=5. שונה על ידי יוליוס קיסר ליולי. סקסטיליס – במקור החודש השישי. סקסטה=6. שונה על ידי אוגוסטוס קיסר לאוגוסט. החודש שהיה מתווסף מדי פעם נקרא מרצדינוס. נראה שהשם קשור בצורה כלשהי לתשלום שכר (יתכן שכר נוסף ששולם בחודש זה). מרצס פירושו שכר. בכמה מקומות הוא מופיע בשם „אינטרקלאריס” שפירושו „בין הלוחות”, שם המשקף את תפקידו כמילוי ימים להחזרת אורך השנה לקדמותו. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=72340 | |
| רק שניה | |
| יובל רבינוביץ (שבת, 31/12/2005 שעה 3:50) | |
אטום צזיום 133 רוטט 9,192,631,770 בשניה. לצרכים מדעיים נקבע שזהו הסטנדרט לאורכה של שניה. החל משנת 1949 יש בידי המדע שעונים אטומיים מדוייקים. כך התגלה שמהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו אינה קבועה. מדי פעם הוא חג סביב עצמו בזמן ארוך מעט מ-24 שעות והחריגות האלה יכולות להצטבר לגדלים משמעותיים. לכן מוסיפים בכל כמה שנים שניה נוספת לשנה. השנה הראשונה שבה נעשה הדבר היתה 1972. באותה שנה נעשה הדבר פעמיים. היו שנים רצופות שבהן הדבר נעשה, אך לפני 6 שנים האיץ כדור הארץ את מהלכו מסיבה לא ברורה, ומאז לא היה צורך להוסיף את השניה. 7 השנים האחרונות היו התקופה הממושכת ביותר שבה לא היה צורך כזה. התוספת היא תמיד בסוף חודש יוני או בסוף חודש דצמבר. השנה זה יקרה בלילה שבין יום שבת ליום א', כלומר: בלילה הקרוב. לאחר השעה 23:59:59 תהיה השעה 23:59:60 ורק לאחר מכן תהיה השעה 00:00:00 ותתחיל שנת 2006. זו תהיה הפעם ה-23 בה נוספה שניה לשנה. שנה טובה לכולם. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=86230 | |
| 6,000 שנים בלוח היהודי | |
| ניב (שבת, 11/11/2006 שעה 23:27) | |
במילים אחרות, הרעיון שלך נשמע מאד מפתע ואף כאדם ''דתי'' הייתי מאמץ אותו. אך לא הבנתי, מניין לך הקביעה שהעולם לא יסתיים בשנת 6,000 לבריאה היהודית? בוא נגיד כך - ניתן להווכח על כך. את האמת ידעו רק הדורות הבאים, בעודה של העולם ימשיך להתקיים או לא... בכל מקרה... דבר אחד אוכל להבטיח לך, בצואה שלי (שיום פטירתי בטוח יגיע...) אמליץ לצאצאי לאמץ את הלוח ה''לוגי'' שלך באם העולם לא יגיע לסיומו בשנת 6,000 למנין היהודי. אגב, לו היית קצת יותר לומד יהדות במקום להתלהב מהלוח הנכרי, היית מגלה שכבר קיים חישוב לאלף השביעי ביהדות (שבו חג הפסח לדוגמה לא חל בחודש האביב - ''ניסן'' בשמו הבבלי). אל תדאג, כבר הקדימו אותך יהודים חשובים בחישובים שונים. בסה''כ, הצעה מעניינת.. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=93312 | |
| 6,000 שנים בלוח היהודי | |
| יובל רבינוביץ (שבת, 10/02/2007 שעה 19:00) בתשובה לניב | |
אשמח לקבל פירוט על חישוב השנה באלף השביעי ליהדות. עוד 233 שנה, לא הרבה מאד זמן. ניפגש אז. | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |