ימי החנוכה הללו הם זמן נוח לדון בכמה מקורות של התקופה.

המקורות הראשוניים הם ספרי החשמונאים.

ספר חשמונאים א' נכתב על ידי יהודי שגר בארץ. לפי מסקנותיו של בצלאל בר כוכבא (להלן) הוא השתתף בחלק מן הקרבות לפחות באופן אישי. והוא מכסה את התקופה שעד ימי שמעון.
שפתו המקורית הייתה עברית. אבל הוא שרד לנו בתרגום היווני שלו בלבד.
חשמונאים ב' הוא קיצור של עבודה רחבה יותר שכתב יאסון איש קוריני, יהודי שגר בקיריאנקה - לוב של היום. שמו של המקצר אינו ידוע לנו. הוא מכסה את התקופה שעד נפילת יהודה המכבי. שפתו המקורית הייתה יונית והוא מתאר דברים רבים שענינו את יהודי חו''ל בעוד שלא העסיקו את כותב חשמונאים א'.
שפתו המקורית היתה יוונית.

אני מעדיף להשתמש במהדורתו של אברהם כהנא, הנחשבת למהדורה מדעית וטובה יותר, ולא במהדורתו של הרטום, אשר לפי דברי עצמו רק רצה לתת מושג לקורא העברי מה כתוב שם.

יתר המקורות הם מקורות שניוניים.

פלוויוס השתמש בחשמונאים א'. למרבה הצער, החל מסוף ימי שמעון משמש פלוויוס כמקור ראשוני, אבל הרצאתו ספוגה בשנאה למלכים החשמונאיים.

מחקרים בני ימינו הם

חקרי התקופה החשמונאית (כשם הכותרת) זהו ספרו של (פרופ') יהושע אפרון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש''ם.
זה אחד הספרים החביבים עלי. בסיס הספר הוא ההבדל בין המקורות הארץ ישראליים לבין המקורות הגלותיים. לאורך כל הספר המחבר תוקף בבוטות רבה את המקורות החו''ליים כדמיוניים ובלתי אמינים ביחס למקורות הארץ ישראליים.

הוא מתחיל בהבדל שבין חשמונאים א', שנכתב בארץ, לבין חשמונאים ב', שנכתב בחו''ל, וממשיך במקורות התלמודיים כאשר הוא עושה כל מאמץ להעדיף את גירסת ארץ ישראל בירושלמי ובמקורות התלויים בו ביחס לבבלי ולמקורות התלויים בו.
המחבר, במאמרים נוספים, ממשיך את אותה תאוריה גם על המרד הגדול ומרד בר כוכבא.

ספר אחר הוא ''מלחמות החשמונאים'' ימי יהודה המכבי, מאת בצלאל בר כוכבא, הוצאת יד יצחק בן צבי, משרד הבטחון, ההוצאה לאור, ירושלים תשמ''א.
הכותב ערך את ספרו כפירוש לחשמונאים א'. למרות איכותו של הספר, לצערי, כמה פגמים בו.
ראשית, הוא התמקד רק בתאורי הקרבות ולא טיפל כלל במה שאינו תאור קרב. שנית, למרבית הצער הוא לא כתב את הכרך השני או אפילו השלישי על ימי יתר האחים עד סוף ימי שמעון. ואולי יימצא מישהו שיעודד אותו להשלים את מלאכתו.
ספר נוסף הוא ''גבורת בית חשמונאי'' מאת זאב ח ארליך, הוצאת החברה להגנת הטבע, מהדורה שניה תשמ''ו.
זהו ספרון המסכם את קרבותיו של יהודה המכבי ומציע מסלולי טיול לאתרי הקרבות - לראות בשטח את הנצחונות והתבוסות.
למרבית הצער גם הוא הסתפק ביהודה המכבי ולא המשיך לתאר את יתר האחים.
עוד ספר הוא ''המכבים'' מאת משה פרלמן הוצאת זמורה ביתן תל אביב תשמ''ה. ספר זה מתאר את התקופה עד סוף ימי שמעון - אחרון האחים החשמונאים שנותר בחיים.
אבל זהו ספר פופולרי ודי שטחי לטעמי.

ספר שאני ממליץ עליו מאוד הוא ''כנען, פלשת, יוון וישראל'' - יהודים והערים ההלניסטיות בתקופת הבית השני מאת אריה כשר הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים.
ספר מרתק הסוקר את היחסים בין יהודים ליוונים בארץ לאורך כל התקופה החל מהופעתו של אלכסנדר מוקדון בארץ ועד חורבן בית שני.

יש מקום להתיחסות נפרדת לכמה מקורות יהודיים (מאוחרים כפי הנראה) כגון מגילת אנטיוכס שהתימנים לומדים בחנוכה והשאלה מאין צצה ומה תרומתה לברור התקופה וכן ספר יוסיפון.

---