פורום ארץ הצבי
http://www.faz.co.il/story_1863
| שוד העתיד | |||||
| עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 09/12/2003 שעה 15:00) | |||||
|
|||||
 | |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38149 | |
| קיוסאקי | |
| אליצור סגל (יום שלישי, 09/12/2003 שעה 15:47) | |
לק''י רוברט קיוסאקי שכתב סדרת ספרים שחלקם פורסם בעברית תחת השם אבא עשיר אבא עני טוען שבכל מדינות המערב אבל במיוחד בארה''ב יתחולל משבר פנסיה אדיר בעוד שנים ספורות. אבל הוא תולה זאת בפצצת זמן שלא פורקה מזה עשר שנים ויותר. אליצור | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38150 | |
| כל עוד אין אינפלציה,.. | |
| חזי (יום שלישי, 09/12/2003 שעה 16:39) | |
כל עסק שלוקח אשראי, למעשה משעבד את העתיד. בשביל עסק, העתיד זה שנתיים או עשר שנים. מדינה יכולה להרשות לעצמה לקחת אשראי לעשרות שנים. הבחינה האמיתית להצדקה של מדיניות כלכלית של מדינה, צריכה להיות אם אשראי זה מגדיל את סך הכל ההכנסות של המדינה, לעתיד הנצפה, במידה מוצדקת. לי נראה כי המדיניות האמריקאית, אשר כבר רואים את תוצאותיה, היתה נכונה. במיוחד היתה חשיבות בנקיטת מדיניות זו, לאור השלכות הכלכלה האמריקאית על כלל הכלכלה העולמית. כמו שמדינה נותנת לדורות הבאים תשתיות כלכליות אשר ישרתו אותם, להשגת רמת חיים גבוהה יותר, יש הצדקה גם ''ללקיחת'' אשראי מהדורות הבאים, כנגד זה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38156 | |
| כדאי לך לקרוא את המאמר לפני הבעת דעה | |
| דוד סיון (יום שלישי, 09/12/2003 שעה 18:33) בתשובה לחזי | |
במאמר שולבו מקורות נוספים שתוכל להיעזר בהם לאיסוף עובדות. מתוך אלו כדאי לך לקרוא את המאמר של סבר פלוצקר ואת המאמר של פול קרוגמן. אחד מן השנים הוא כלכלן בעל שם עולמי והשני הוא גם כלכלן וגם עיתונאי מאד מנוסה. בתגובתך קבעת: ''לי נראה כי המדיניות .... היתה נכונה,'' האם יתכן שלאחר שתקרא לא תזדרז לקבוע מסקנות בלתי מבוססות כמו בציטוט? | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38172 | |
| אמרו אז אמרו... | |
| חזי (יום רביעי, 10/12/2003 שעה 0:15) בתשובה לדוד סיון | |
קראתי את המאמר של פלוצקר. לא מצאתי בו נתונים שיוכיחו כי המדיניות היתה שגויה. ברור כי לכל מדיניות כלכלית יש את המחיר שלה. האם תחזיות שחורות בקשר לקרנות פנסיה אמריקאיות מצדיקות שיתוק הכלכלה העכשיות ? משק חזק, כמו הכלכלה האמריקאית, יוכל למצוא פתרונות, גם לשאלות אילו. למשל, ''ישעבדו'' עוד יותר את הדורות הבאים. אז מה ? מה שחשוב, שהגלגלים יסתובבו, שהיצור יגבר, שישקיעו בתשתיות. בקיצור, שיקרינו לעולם חוסן ויציבות. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38176 | |
| מה שאני לא מבין | |
| אלעד (יום רביעי, 10/12/2003 שעה 3:57) בתשובה לדוד סיון | |
זה מדוע אתה (ואחרים) טורחים לענות לבחור שמרשה לעצמו להתבטא בנושאים בהם אינם מבין דבר כאילו הוא זה שכתב את הספר עליהם. ראה למשל את תגובתו הבאה... לענייננו: אני מסכים איתך לגבי המגמה הצפויה בשוק האמריקאי. בנוסף, אני כלל לא בטוח שכל מה שצויין כ''מנועי צמיחה'' בשוק זה הם אכן כאלה: מחיר הנפט הגבוה יחסית, וההשקעה האדירה ב''משק מלחמה'' ולא בתעשיות האזרחיות אינה מעודדת צמיחה, אלא סתם מתפיחה את החוב הלאומי. למישור הישראלי: מה אתה מציע לעשות שונה ממה שישראל עושה עד כה ? אנחנו לא יכולים לוותר על ארה''ב, שהיא שוק היצוא העיקרי שלנו, אלא רק לקוות לטוב, ולהמשיך לנסות לפתח שווקים חדשים באסיה ואפריקה ולהגדיל הקיימים באירופה. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38191 | |
| מה אני מציע.... | |
| דוד סיון (יום רביעי, 10/12/2003 שעה 9:52) בתשובה לאלעד | |
הכיוון של ביבי הוא נכון אבל הוא מעדיף להילחם ולעשות הרבה רעש. אני חושב שאין ברעש והציצולים תועלת מעשית למשק. נכון שצריך לטפל בהשפעת הועדים כאשר צריך להפריט ולפרק מונופולים. אבל המונופולים ואינטרסים הצולבים הם לא רק ועדי עובדים. מה שמאד לא מוצא חן בעיני זה שאין שינוי ממשי בסדרי העדיפות התקציביים. מאז שביבי נכנס למשרד האוצר החלק של ההשקעות בתקציב נשאר כ- 15% למרות מספר שינויים בתקציב מאז. נכון שהוא בונה על פרוייקטים של BOT אבל אלו לא ממש באים במהרה. הערבויות משמשות להימנע מקיצוץ תקציבי נחוץ שיאפשר צמיחת המיגזר הפרטי שבעצם נושא את המגזר הציבורי (המשל של ביבי על השמן והרזה.... ). אבל ההיגיון של הסידור הזה הוא ליצר מקור להשקעות בפועל ולא מקור מימון להוצאות שוטפות. כאשר נוהגים כך הרי ברגע שיגמרו הערבויות יחזור המצב לקדמותו כאשר לא נוספו נכסי ייצור. גם הצמיחה הרעועה (שבדומה למצב אצלנו בנוייה בעיקר על גידול מופרז בהוצאה השוטפת וכמעט לא להשקעות) במשק האמריקאי, עליה בעצם מסתמך שר האוצר שלנו לא ממש תושיע אותו או את המשק. צמיחה בת קיימא, כזכור, מתרחשת כאשר יש גידול בהשקעות (אצלנו עדין יש ירידה....) ובפעילות הריאלית. למרות מה שאמרתי אולי ההתפתחויות יעזרו לביבי להיבחר לראשות הממשלה (כמו שזה כנראה יעזור לבוש) אבל השטר יועמד לפירעון הרבה יותר מוקדם ממה שרבים (כמו חזי למשל) נוטים לחשוב. בקיצור הכיוון של ביבי הוא נכון אבל השינוי שהוא מוביל הוא איטי מידי לטעמי בגלל דגשים לא נכונים. פחות הצהרות בומבסטיות של שר האוצר ויותר מעשים בפתיחת המשק לתחרות. גם המלחמתיות מול הועדים | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38171 | |
| ואצלנו? | |
| גבי בחן (יום שלישי, 09/12/2003 שעה 23:17) | |
אני חושב שמתבקשת השוואה קצת יותר מפורטת למדיניות הכלכלית אצלנו ב7 השנים האחרונות. כי לאחר שנות הגאות שבאו כתוצאה הכרחית מקליטת העליה הגדולה מרוסיה, ננקטה, בעיקר על ידי בנק ישראל מדיניות ספיגה מסיבית שהביאה למיתון בו אנו נימצאים. גם אנו יכולנו כבר מזמן לצאת מהמיתון הזה. הרי גם אצלנו למדו את הנוסחה של קיינס איך יוצאים ממיתון וחוזרים למשק בפעילות מלאה. אז מדוע לא נעשה כך? כי הממשלה החליטה להיצמד להסכמי מסטריכט על מנת להיכנס לשוק האירופי, ולכן חוקקה את חוק הגרעון הפוחת. בפועל אנו מוקצים (פוליטית) מחמת המיאוס בעיני האירופים ואין לנו סיכוי להיתקרב אליהם. כלומר אנו גם משלמים מחיר וגם לא מקבלים תמורה. והינה אנו מתבשרים שמי הן שתי המדינות ששוברות ראשונות את הסכמי מסטריכט ויוצרות גרעון גדול יותר? צרפת וגרמניה. ישראל מממנת את היציבות המופלגת של השקל על ידי מדיניות ריבית מופרזת, ועל ידי הערבויות המאפשרות לעצור את הפיחות - שלו כידוע השפעה גדולה על האינפלציה. אז מה יותר חשוב: אינפלציה אפסית או תעסוקה וסולידריות חברתית מינימלית? לדעתי, כמובן, למדינה במלחמה והנתונה בכל כך הרבה מחלוקות כמו שלנו, המשבר הכלכלי פשוט יכול להביא לפיצוץ מעט הכבלים שעוד קושרים אותנו לאגודה אחת | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38188 | |
| פתרונות קיינסיאניים או פשיטת רגל? | |
| דוד סיון (יום רביעי, 10/12/2003 שעה 9:11) בתשובה לגבי בחן | |
במאמר שלי, ''על האשליה שבמדיניות הרווחה'' (http://www.faz.co.il/story_1329), מתוארת ''ההצלחה'' של הגידול בתשלומי ההעברה מאז שנות השמונים. גם האוצר וגם ועדה בראשות רן כהן מגיעים לאותו נתון שעם הגידול בתשלומי ההעברה גדלו גם ממדי העוני. במאמר ''פתרונות קלים – מתכון לפשיטת רגל,'' (http://www.boi.gov.il/deptdata/neumim/neum135h.htm) מתאר הנגיד בפירוט רב למדי מדוע הרעיון הקיינסיאני לא יכול לעבוד במשק הישראלי. בתמצית העמדה שלו אומרת שבזמן שהגירעון התקציבי גדל ועמו החוב המצטבר מחיר ההון לטווח ארוך מתייקר בגלל השתתפות הממשלה בשוק ההון. זה יוצר את האפקט של Crowding Out שמוציא את המיגזר הפרטי משוק ההון וההשקעות. במצב הזה הורדת הריבית קצרת הטווח של בנק ישראל לא ממש משפיע על מחיר ההלוואות לטווח הארוך בהן משתמשים להשקעות. הרעיון הקיינסיאני לא עובד כאשר החוב הלאומי גדול מהתמ''ג ועוד צומח. | |
| |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=38181 | |
| ידידידוד, אתה חזק במספרים | |
| עמיש (יום רביעי, 10/12/2003 שעה 8:24) | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |