פעם ראשונה

חשיפה ראשונה

כל כך הרבה להביע, כל כך הרבה חשש. להתוות נתיב, לסמן דרך, לחלוק ידיעה, לפרוץ לתודעה של אחרים, מין שביל תפוזים חדש... שצריך ויכול להוביל אותנו אל תוך הפרדס האבוד של קיומנו כאן ועכשיו.

אני מרגיש כבוד וענוה להצטרף לכותבים, ובהחלט אשמח לשמוע להשמיע דעות וכיוונים אידאולוגיים, לפני המפץ הגדול, זו המהפכה המיוחלת שלכמה מאיתנו היא ברורה ושקופה וקיומה אינו נתון בספק. רק המתווה, הדרך, המשתתפים והמחיר עדיין לא ברורים.

אחרי מילים שכאלו כבר לא נעים שלא לשלוף שפנים מהכובע עם קצת פיצוצי זיקוקין, או לפחות ''עשן מתפוצץ'' הישן והטוב, שהציל אותי לא אחת כאשר הייתי צריך להיעלם בתוך סמטה לא מוכרת בלבנון.

אין התחלה יותר טובה לגבי דידי, מכמה מילים אישיות כפי שנהוג במקומותינו, בקבלת פיקוד ובקשת אמון.

שמי גילי שהם, צמחתי כאן במדבר לאחר ילדות בשכונת בורוכוב שבגבעתיים. התנדבתי לצנחנים והשתתפתי - ועדיין משתתף - במאמצי הקיום הכלליים שלנו עד עצם הימים הללו. בשנת 89 הקמתי מפעל בערד ישובי ולשמחתי המפעל עדיין קיים, אחרון מ-‏43 מפעלים קטנים ובינוניים שנסגרו לאורך התקופה בעיר.

תוך כדי מאבקי ההישרדות המטורפים ב-‏15 השנים האחרונות, פיתחתי תובנות ודעות על הישימון השילטוני בו אנו, הפלבאים המודרניים, חגים כסומים בארובה. זיככתי את זהותם של המנותקים מצינורות ה''מזון הממשלתי'' החסומים בבירוקרטיה מגוננת ואטומה. לוחמי הקיום היום יומי שמכיסם ממומנת חגיגה מטורפת של עובדי ציבור וחברות ממשלתיות, מבלי שיהיה להם בדל ייצוג, ''היי, חבר'ה, אפשר להשתתף בדיונים על תקציב המדינה שאנו מייצרים בדם, עבודה ועמל?'' מי מייצג אותנו? פקידי האוצר?

מולנו נמצאת עדת האוליגרכים שמעולם לא ידעו התרסקות כואבת על ''רצפת הברזל''; מבחינתם פשוט אין תחתית! מבקשים - מקבלים , ולא אפרט.

כך אחי - קוראי ארץ הצבי - נברר בהמשך את אבני היסוד של הצורך במהפכה עליה כתבתי בתחילת ''מאמרי'' הראשון. איך התפתחה האוליגרכיה הישראלית הראשונה? מהי ''ריצפת הברזל'' וכמה מאיתנו או מהאנשים אותם אהבתם רוקדים גם היום על אדום שרפתה. מהו חלקו של בנק ישראל בצמיחת המאיון העליון? כיצד גוועה האפשרות החופשית להצליח, להתעשר מיוזמה ויכולת. היכן נמצאים הישראלים המפוארים הללו, שעל גבם כל כלכלה יכולה להמריא בטווח של שנים בודדות?

וחשוב יותר: האם ניתן לשנות את תואי ההתרסקות הכלכלית ללא מהפכה? מתוך קבלת העיקרון המהותי ביותר שעליו עומדת משנתי הצנועה. ''עמים שבעים לא יוזמים מלחמות''?