אין לי בעיה עם אנשים שטועים. זו מהותה של עשייה. יש לי בעיה עם אויבי הציבור: אלה אותם פקידונים קטנים אשר מגלים את טעותם ומתבצרים בה במקום לתקן, במלוא הכבוד והאמון הראוי, ובכך מועלים באמון הציבור, בתפקידם ומרוקנים את האמון במערכת שהם מייצגים ובשלטון כולו.

לשכת ראש הממשלה הודיעה כי החליטה להקפיא את החלטתה בנושא הוצאת תעודות עיתונאי רק לאחר שהשב''כ יאשר שאותו עיתונאי ''מתאים'' לו.

ההחלטה כשלעצמה היתה שגויה ובעלת משמעויות חמורות לזכות הציבור לדעת, לחופש העיתונות, לחופש העיסוק ולנסיונה של ישראל להיאחז בתדמית של מדינה דמוקרטית.

בעקבות ההחלטה הזו, קמו אישים וגופים שונים, ובהם עיתונאים ותיקים (כדוגמת מתי גולן, אמנון דנקנר, בן-דרור ימיני ואחרים) שכלל לא זקוקים להכשר מהשב''כ וברור כי התקנה החדשה לא מאיימת עליהם באופן אישי, והעמידו את מקבלי ההחלטות על המשמעויות החמורות של החלטה זו. גם אני הקטן תקפתי החלטה זו והכרזתי עליה כבלתי חוקית בעליל שמותר להפר אותה ולהתעלם ממנה.

והנה פורסם, כי ראש אגף התקשורת במשרד ראש הממשלה, ארנון פרלמן, ומנהל לישכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, סיכמו כי הצעדים החדשים המתוכננים בהנפקת תעודות העיתונאים, יוקפאו. השניים, כך הודע על ידם, יקיימו בזמן הקרוב פגישות נוספות בנושא ההיערכות החדשה בהשתתפות נציגי כלי התקשורת הישראלית והזרה מתוך כוונה להגיע להחלטה מוסכמת על כל הצדדים.

האדונים הנכבדים ארנון פרלמן ודני סימן מייצגים בכך זן מיוחד, נדיר וראוי לשבח של עובדי ציבור.

החלטה שגויה של עובד ציבור איננה בעיה. זה קורה, זה חייב לקרות, וחייבים לקבל באהבה את ההחלטות הטובות של עובדי הציבור ואת ההחלטות השגויות שלהם, כי רק מי שלא עושה טועה, ורק מי שעושה בכוונה רעה ומשיקולים זרים ופסולים - מתבצר בעמדתו השגויה.

אנו זקוקים בדיוק לאנשי ציבור מהזן הזה. לא כאלה שלא טועים (כלומר שלא עושים שום דבר) אלא כאלה שעושים, ולפעמים טועים, מתקנים, ומתקדמים הלאה.

הציבור - ובמיוחד אלה שקמו כנגד ההחלטה המקוממת ובהם אני - חייבים להכיר תודה לשניים, על הנורמה הציבורית הראויה שהם הפגינו. כל הכבוד וכן ירבו כמותם, והלוואי שנשכיל לבער מתוכנו את כל אותם פקידים עלובים (דוגמת שופטי ערכאות הערעור שלנו) אשר עושים טעויות, אך כשמסבים את תשומת ליבם לדבר הטעות, אז הם דווקא רק מקשיחים את העמדה השגויה בתירוצים מפוקפקים ומתבצרים בה, והנזק שהם גורמים לציבור, לבעלי העניין ולאמון הציבור במערכת שלהם הוא בלתי הפיך.

רק אנשים קטנים עם המון רגשי נחיתות, תיסכולים וחוסר בטחון עצמי לא מסוגלים להודות בטעויות והם ''תמיד צודקים'' ומי שחולק עליהם אז הוא פתאום ''לא לגיטימי'' לגופו של טוען ולא לגופו של טיעון.

רק אנשים גדולים באמת מכירים בעובדה שהם – כמו כולנו בעצם - נתונים לטעויות וכשלונות, אבל כוונתם הטובה והטהורה אינה מתחלפת בהתאם לאינטרסים של יוקרה מזויפת וכבוד מאולץ, אלה הם ממשיכים בכוונותיהם הטובות על ידי תיקון הטעות ונסיון להעניק לציבור שירות אמין, יעיל, צודק וראוי.

גפרור קטן, בתוך חושך כזה גדול, עושה כל כך הרבה אור ומחמם את הלב... כל הכבוד!

---