פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1675

האם המחסור במים אמיתי?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 15:00)

האם המחסור במים אמיתי?


ד''ר דוד סיון



''מאז שהייתי ילד קטן, לפני כמה עשרות שנים, אני שומע שחסרים מים בישראל. בינתיים שולשה האוכלוסיה בישראל וצריכת המים גדלה מאד. ישראל הודיעה בשנות הששים שהטיית מקורות הירדן על ידי לבנון תהיה עילה למלחמה... זול יותר לשאוב מים מהכנרת ולהחריב את נופיה, אך המחסור במים כנראה לא מהווה בעיה קיומית'' (יובל רבינוביץ, 28.8.2003).


אכן, כבר מזמן, בשנת 1966, הופיעה בדו''ח מבקר המדינה התרעה על שאיבת יתר. אבל, כמו להכעיס, במקביל למתריעים היו וישנם כאלו שטענו (טוענים) שאין מחסור. הדילמה הזאת נובעת בעיקר מאי הצגת ההנחות שעליהן מבוססת העמדה בדבר המחסור במים. בהמשך ננסה להבהיר את ההנחות הללו ולפתור את הדילמה. נשקול גם נושא איכות מאגרי המים (עליים ותת-קרקעיים) שהוא בעצם חלק אינטגרלי של הדילמה.


מרבית המוצרים/המשאבים בעולם נמצאים בכמות מוגבלת - במחסור (יחסי). תנאי חשוב להקצאה יעילה של מוצרים/משאבים כאלו הוא שיזם או צרכן ישלמו את מלוא עלות היצור, כולל עלות הבאתו לשוק ודאגה להשקעה בפיתוח והתחדשות. בשוק החפשי ההיצע והביקוש לכל מוצר/משאב מוצאים את האיזון בנקודה האופטימלית באמצעות שינויים במחיר. השוק לא מקצה ביעילות מוצרים ציבוריים (public goods). אלו הם מוצרים/משאבים שהאזרח ''משתמש'' בהם אבל לא רוכש אותם לעצמו, או שהוא איננו מוכן לשלם את מלוא עלותם. מצד שני - אין אפשרות למנוע ממנו את השימוש בהם. במקרים כאלו נדרשת התערבות הממשל לתיקון של תהליך ההקצאה. הממשל מתערב בכדי לדאוג שהיצרן ישלם את מלוא עלות אמצעי היצור כולל איכות הסביבה ושזה יהיה כלול במחיר לצרכן/לקוח (על כלכלה ותחרות חפשית).

איכות הסביבה היא משאב ציבורי שלא כל המשתמשים בו (המזהמים למשל) משלמים את מלוא עלות השימוש, או שלא ניתן למנוע מהם את השימוש. התוצאה היא זיהום ופגיעה באיכות הסביבה. גם המים הם משאב כזה שלא כל הצרכנים משלמים את מלוא עלות היצור, שכוללת את תוצאת הורדת המפלס אל מתחת לקווים האדומים (המלחה). בארץ הבעיות הקשורות במקורות המים משולבות במפגעי זיהום חמורים (הפרטה ואיכות המים - שוב).

ישנן שתי דרכים עיקריות באמצעותן ניתן וצריך לטפל במוצרים ציבוריים. ראשית, דרך התערבות בקביעת המחיר כך שישקף את עלות היצור המלאה (שמשקף גם את כל השימושים האלטרנטיביים). לאחר שנקבע המחיר יכול הצרכן להחליט כמה לרכוש. הדרך השניה מפעילה מנגנון פיקוח כמותי על השימוש והיצור. הדרך הראשונה היא יותר יעילה וזולה כי לאחר קביעת המחיר, השוק מנהל את תהליך ההקצאה - מנגנון השוק עובד חופשי (וביעילות) לאחר התיקון. הדרך השניה לעומת זאת מצריכה מנגנון פיקוח שפועל באופן מתמיד ולכן יותר יקרה ומתערבת בהחלטות הצרכן. במקרה הזה השפעת הפוליטיקאים, ששיקוליהם קצרי טווח בדרך כלל, רבה מאד.


בישראל המדינה היא היצרן והספק הכמעט בלעדי של מים והיא מפקחת גם על הפקת המים מהמקורות הפרטיים הבודדים. גם נושא איכות הסביבה מטופל על ידי חוקים ותקנות ולא באמצעות המחיר המלא של השימוש. כאן לדעתי קבור הכלב - שיקולים פוליטיים קצרי טווח היו ועדין מעורבים מאד בהחלטות מקצועיות בנוגע ליצור ולהקצאת מים. הדיאגרמה המצורפת (צריכת המים לפי מקור), מראה שגם בעשור האחרון למרות התרעות על גבי התרעות המשיכה הצריכה לעלות עד 1998 כולל. אז מתחילה ירידה בצריכה שבעצם נמשכת עד היום. בולטת גם העובדה שעד 1998 היוו המים השפירים מעל ל- 75 אחוזים מסך המקורות.

בדיאגרמה השניה (צריכת המים לפי יעוד) ניתן לראות שהמגזר התעשיתי ממשיך לשמור על צריכה פחות או יותר קבועה אבל השימושים במגזר החקלאי קוצצו באופן חד. מאז שנת 2000 קוצצה הצריכה החקלאית בעוד 50 אחוזים לערך. הצריכה הביתית המשיכה לעלות בגלל הגידול הבלתי פוסק באוכלוסיה.


לאורך השנים היו שינויים במחיר המים לצרכן אבל בדרך כלל נשאר המחיר נמוך יותר מהעלות המלאה של היצור ולכן היה ונשאר ''לחץ'' לשימוש יתר. מאז המפנה בצריכה, 1998, היו שינויים יותר משמעותיים במחיר המים לצרכנים, בעיקר לגבי המחיר שמשלמים החקלאים, דבר שביחד עם הקיצוץ במכסות השימוש עזר להוריד את הצריכה בכלל. אבל חובה עלינו להדגיש שהמגזר החקלאי הוא זה שקוצץ. המגזר שילם את מחיר קוצר הראות של פרנסי המשק להכין מקורות מים נוספים.

מה שברור שמאז סיום הקמת המוביל הארצי בשנות ה-‏60 ומפעל השפד''ן (לניצול קולחי אזור המרכז) בשנות ה-‏80 לא תוכנן ובודאי לא הוקם מפעל רציני בכדי שתמנע שאיבת היתר והמלחת מקורות המים. ירידת מפלסים בבארות ובמאגרים תת קרקעיים אל מתחת לקווים אדומים, ולכן המלחת מקורות מים, היא תופעה די נרחבת. במקרים מסויימים אי אפשר להשיב את המצב לקדמות - נסגרים מקורו מים. בסך הכל בעשורים האחרונים יש ירידה במלאי המצטבר של מים במאגרים השונים.

נכון בשנים האחרונות, לאחר שנחצו כל הקווים האדומים בצריכה, ישנן התחלות של מפעלי התפלה. אבל ניתוח המציאות מצביע על המשכן של המגמות הבאות:

  1. גידול ניכר בצריכה ביתית בגלל הגידול באוכלוסיה שצפוי להמשך.
  2. חוסר יציבות בקצב ההצטברות של מים שפירים במאגרים עם גידול בשונות ובמרווחים בין שנים טובות.
  3. סכנה ממשית לפגיעה באיכות מקורות המים משפכים שונים.
פרוש הדבר שאין לנו ברירה אלא לדאוג לפיתוח מקורות מים נוספים ובהקדם. גם אם יוחלט לבטל את החקלאות כולה (חסכון של 500 מיליון ממ''ק, מים שפירים, בשנה) אי אפשר להימנע מפיתוח מקורות נוספים.

ברור שחלק חשוב מהבעיה נובע מהקצאה באמצעות מכסות שהיא פחות יעילה מהקצאה באמצעות מחיר (שתוקן). אבל עיקר הבעיה מקורה בגישה ''המנצחת'' שאין צורך להקצות משאבים לפיתוח מקורות מים נוספים. בשורה התחתונה הגישה אומרת שבמחיר מלא לא יהיה צורך במקורות נוספים למרות שלושת המגמות שתיארתי כאן (על גורמי צמיחה). אבל הניצחון היה חלקי בלבד משום שהמחירים נשארו ''נמוכים מידי,'' גם אחרי ההעלאות האחרונות. מובילי הגישה נשארו עם חצי תאוותם בידם.

מדינת ישראל השוכנת ליד הים התיכון צריכה היתה מזמן לפתח מפעלי התפלה לאורכו כמו שנעשה במפרץ אילת שם 80 אחוזים ממי השתיה הם מים מותפלים. יותר מכך, כבר הרבה שנים ידוע שמתחת לאדמות הנגב מצויים מאגרים ענקיים של מים פוסיליים (מים שאינם מתחדשים) מליחים. אנשי המקצוע, ההידרולוגים, אומרים, שאם לא ישאבו כמויות ממשיות ממאגרים אלו ישנה סכנה של המלחת אגן באר שבע. מכאן שכדאי לשאוב ממאגרים אלו. הבעיה היא שהם עמוקים ועלויות הקידוח וההתפלה נחשבות לגבוהות מידי תחת הגישה ''המנצחת.''


אם לא די בכך שלא פותחו מפעלי מים בכדי להימנע משאיבת יתר, אז הטיפול הלקוי באיכות הסביבה בארץ ישראל, מעל מקורות המים ולידם, מסכן מאד את איכותם. דוגמה בולטת לכך היא זיהום מי שתיה בדלק מטוסים שנגרם באזור בסיס חיל אוויר ליד אשדוד. נציבות המים בדקה את הבעיה כבר לפני 17 שנה אבל רק בזמן האחרון החלו לדבר על שיקום האקוויפר הפגוע (רינת, צפריר, ''התלוננו לפני 17 שנה'' הארץ, עמוד ב1, 20.4.2003). עם זאת, בעיות חמורות של זיהום מקורות מים קיימות בלא מעט אזורים של הארץ (הפרטה ואיכות המים – שוב).

בתל אביב זורם הביוב לים, לכנרת נשטפת צואת פרות וישובים רבים הוקמו ביש''ע ללא טיפול נאות בשפכים. כבר הרבה זמן אקוויפר החוף, אקוויפר ההר והכנרת סובלים מחדירת מזהמים מעשי ידי אדם. אם לא די בכך בשטחי הרשות הפלשתינאית יש הידרדרות חמורה של איכות המים והתגברות הסיכונים הבריאותיים שיצרים אתרי פסולת ושפכים לא מוסדרים (פגיעה קשה באקוויפר ההר. יש גם שפכים שזורמים בנחלים לכיוון ישראל (אינתיפאדה, הפרטה ואיכות הסביבה).


ההנחה העיקרית שנסתרת בעמדות השונות לגבי המחסור במים היא האם מדובר במחסור לטווח ארוך או קצר ומה הוא משך הזמן בכל טווח. בטווח הארוך, כ-‏8 שנים, יתכן ומאגרי המים יחזרו אל מעל הקווים האדומים. אבל בתוך הטווח הקצר, פחות מ-‏8 שנים, יש תקופות ארוכות יותר של מלאים במצב מסוכן מבחינת אפשרות המלחה ונזקים אחרים. הדרדרות מפלס הכנרת בעשור האחרון היא הדוגמה הגלויה לכך. אבל השנה יתכן ומפלס הכנרת יחזור אל מעל הקו האדום ''העליון'' (208.9 מטרים מתחת לפני הים).

בטווח הארוך אפשר וניתן לפתח מקורות מים נוספים על ידי התפלת מי ים או מים מהמאגרים הפוסיליים בנגב. אבל תהליך קבלת ההחלטות הנוכחי לא פועל היטב ואנחנו מגיעים למצבים של שאיבת יתר שנזקים (אפילו בלתי הפיכים) בצידה. הדבר נובע מכך שההחלטות על פיתוח מקורות מים נוספים נקבעות על הגישה ''המנצחת'' שתומכיה נשארים עם חצי תאוותם בידם. סיבה חשובה נוספת היא שצרכני המים משלמים מחיר שהוא נמוך מהמחיר המלא של הפקת המים והובלתם אל הצרכן.

נדמה ששיקולי איכות סביבה בקרבת מאגרי מים לא נשקלים מספיק טוב בתהליך קבלת ההחלטות שקובע את מחיר המים לצרכן ואת קצב פיתוח מקורות מים. יוצא שזיהומים שונים גורמים נזקים למלאי המים השפירים הזמין גם אם באותו מאגר לא מתקיימת שאיבת יתר.

פתרון טוב לבעיות המים של מדינת ישראל צריך שישען על שני עקרונות. ראשית מעבר להקצאה באמצעות מחירי ''אמת,'' בכל מקטע של משק המים שאפשר. שנית, פרוק המונופול הממשלתי והפרטה של משק המים (הפקה והולכה) בדומה למה שהמליצה ועדת מנכ''לים לגבי חברת החשמל (הפרטה ואיכות המים - שוב). כתוצאה מכך נשיג מספר מטרות:

  1. יוזרם הון חדש למשק המים (גם לפיתוח).
  2. תתפתח תחרות לרווחת צרכני המים.
  3. תהליכי ההפקה והאספקה יתייעלו.
  4. תקטן מאד השפעת המערכת הפוליטית (בעלת שיקולים ואינטרסים קצרי טווח).



מקורות נוספים:


דו''ח ועדת החקירה הפרלמנטרית


http://www.faz.co.il/thread?rep=34351
מצב משק המיים
רפי אשכנזי (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 18:54)

יפה עשה דוד סיון שהביא לנו נתונים מעודכנים על משק המים.

מבלי להיות מומחה גדול, ניתן לאמר שיש לנו בארץ כ 2 מיליארד קוב מים שפירים {מי-גשמים, נחלים ומעיינות הניתנים לשתיה ולשימוש ביתי}, לאוכלוסיה של 6.5 מיליון בישראל ועוד כ 3 מיליון בשטחי יש''ע. ס''ה כ-‏10 מיליון אנשים.

מכאן שכמות המים לראש היא כ-‏200 קוב.

אם ישנה הרגשת ''רווחה'' היום במשק המים, היא טמונה בכך שהמשק היהודי, קרי מדינת ישראל, צורך הרבה יותר מים מהתושבים שמעבר לקו הירוק, וזאת היא תמצית השגיאה בהבנת המצב במשק המים.

מדינת ישראל על 6.5 מיליון תושביה חיה על כ-‏250 קוב לראש. 200-250 קוב לראש, בכל ארץ ישראל המערבית, הוא מצב על סף עולם שלישי צחיח.

הנני להפנות את תשומת לב הקורא, שמצוקת המים קיימת רק בארץ ישראל המערבית ובירדן. בסוריה ובמצרים וגם בעיראק אין מצוקת מים. הבעיה היא דרך ניהול משק המים של ארצות אלו, וזה כבר תחום פוליטי.

מצרים, לדוגמא {ע''פ הזיכרון}, נהנית מהנילוס ששופע כ-‏70-80 מיליארד קוב בשנה. חלק את זה ב-‏70 מיליון תושבים ויש לנו כאלף קוב לראש!!!

פי חמישה מאשר לנו. כנ''ל סוריה, שהיא מדינה גשומה יותר בחלקים גדולים משיטחה המיושב, שם הסיפור יותר טוב.

רק אנחנו נשארנו עם המחסור.

לא יעזרו לנו פילפולים וגילגולי עיניים, נצטרך לעבור להתפלת מי-ים וטובה שעה אחת קודם.

אני נותן כאן תוספת קטנה לנושא החיסכון:
ניתן לחסוך מים רבים במדינה אם נפסיק ''ליצא מים'' לחו''ל ע''י גידולים חקלאיים זוללי מים.

לדוגמא, יצוא ההדרים ממישור החוף, יצוא הירקות משטחים פתוחים {מלונים ועגבניות תעשיה, תירס ועוד ועוד} וירקות מוקפאים משטחים פתוחים מושקים. כל דונם של גידולים אלו צורך כ-‏600 קוב מים שפירים. השקיה במי ביוב לא תתקבל על הדעת בשטחים המיועדים ליצוא. נעשו כמה צעדים בכיוון, כמו חיסול ענף הכותנה על מים שפירים. כיום כל שדה כותנה הנראה, מושקה במיים מושבים {מי ביוב נקיים}.

יצוא חקלאי מהיום יהיה רק מחממות, שם התשואה לקוב מים ולהון שווה את המאמץ.

גם גידול דגי בריכה על מים שפירים, יש להפסיק אותו.
רוב בריכות הדגים במישור החוף, ממולאות במים שפירים.

הערה אחרונה על השקייה במים מושבים:
טעות גדולה נעשית במדינה בשימוש יתר{!!!} במים מושבים לחקלאות.

מים אלו יש בהם הרבה מלחים משאריות השימוש הביתי {מכונות כביסה, שטיפות וכו}, והם בשימוש מואץ, ימליחו את הקרקע לדורות. כיום ניתן {לדעתי ודעת מומחים גדולים ממני}, להשתמש במיים אלו רק היכן שיש יותר מ-‏400 מילימטר גשם, שזה בערך קו אשקלון כפר מנחם וצפונה. הגשם שוטף את המלחים מהקרקע והיא מתנקה מהם. השקייה במים מושבים בנגב הצפוני, היכן שלא יורד הגשם כאמור לעיל, היא הבכיה לדורות הבאה עלינו כבר בשנים הקרובות. אנו ממליחים שם את הקרקע באופן חסר תקנה.

למתענינים לקרוא מאמרים של הפרופ' איתן זסלבסקי מהטכניון, נציב המים בעבר הרחוק.

מקווה שעזרת להבהיר התמונה.
רפי
http://www.faz.co.il/thread?rep=34353
מצב משק המיים - מים שפירים
דוד סיון (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 20:36)
בתשובה לרפי אשכנזי

סה''כ צריכת המים בשנת 2002 היתה 1.65 מיליארד ממ''ק. המספר הזה כולל צריכת מים שפירים (כ-‏1 מיליארד ממ''ק) , מים מושבים ומים מליחים. על פי המספר הזה ונתוני האוכלוסיה שלך (רפי אשכנזי), הצריכה לנפש, בשנת 2002, היתה רק 174 ממ''ק (שפירים, קולחין מושבים ומליחים).

בחישובי הקצאות לפי המקובל בנציבות המים מדברים תמיד על צריכה, ביתית, לנפש של 125 ממ''ק. יוצא שלשימושים אחרים נשאר מעט מאד.

אני לא ממש בטוח שאני מבין את משמעות הקטע שלך: ''ניתן לאמר שיש לנו בארץ כ 2 מיליארד קוב מים שפירים.''

בנושא ההשקיה במים מליחים באזור דרומית לקו שתיארת, ויותר ספציפי ברמת נגב, נאמר לי יותר מפעם אחת, על ידי מומחי תחנת הנסיונות האזורית (אחד מהם חתן פרס ישראל), שאין לי מה לדאוג לגבי ההמלחה המצטברת. פרט נוסף שכדאי לקחת בחשבון לפני המלצה לגבי שימוש במים מליחים באזורים דרומה לקו שתיארת: יש יותר שטחים ממה שאפשר להשתמש בעונה אחת (אפשר להמליח ולנדוד הלאה) ואז יש יותר זמן לגשמים לשטוף את הקרקע.

פרופסור דן זסלבסקי זה השם הנכון של מי שהיה נציב המים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34358
האשמים אינם החקלאים כלל...
יניב ויסמן (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 21:32)
בתשובה לרפי אשכנזי

כנראה שרק במדינת היהודים אפשר לשמוע דיבורים נגד חקלאות, במיוחד אם היא מבוקשת בשווקים עולמיים. הרעיון של יצוא מים לארצות אירופה, הוא בעיקר זריית חול בעיני ציבור צרכני המים הביתיים. וזאת מדוע?
1. תמיד קל להשוות בין צרכן עסקי לצרכן פרטי, ואז לצאת נגד אלו שהמדינה מממנת.
2. החקלאות מהווה בכל מדינה, כולל ארה''ב, את ההוויה הלאומית של ייצור, השתלטות לאומית, וביטוי ליכולת המדינ ולהצדיק את ריבונותה על שטחים אשר קיים חשש לביזור מיעוט.
3. אם המדינה היא ספק המים העיקרי - הממשלה המוציאה לפועל את מדיניותה בתחום המים ואיכותם, גרמו למצב שיש כיום מחסור במים, אז במה אשמים החקלאים? חדלונם של ממשלות ישראל לדורותיה של המדינה, הביאו את משק המים לשוקת שבורה, כך שגם ללא הציבור החקלאי, השוקת הייתה שבורה, היות ומספר החקלאים והעוסקים בתחום הצטמצם, למרות הגידול באוכלוסייה הכללית.
4. באותה מידה, לשם מה צריך המדינה מממנת את החקלאים, ניתן לשאול לשם מה המדינה משקיעה בכבישים לנהגים מופרעים אשר, בכל שנה מספר ההרוגים עדיין עומד על כ-‏600 בני אדם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34361
האשמים אינם החקלאים כלל...
רפי אשכנזי (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 22:10)
בתשובה ליניב ויסמן

ליניב ויסמן: אני חקלאי מהולדתי בעצמי ובעל משק חקלאי. לא אמרתי מילה אחת ולו גם אות, על החקלאים כחקלאים.
לא לייצא מים לחו''ל זה הא''ב במדינה שאין בה מים והכוונה לגידולים שותי מיים ככותנה על מים שפירים, פרדסים וירקות בשטחים פתוחים, וכן דגי בריכה על מים מתוקים. מה לא ברור כאן?
צריך להתאים את החקלאות למצב משק המים ז''א לפתח ענפים חוסכי מים ,בהם ההון יחליף מים, קרי חממות ובתי צמיחה סגורים בהם צריכת המיים לעומת התמורה היא זניחה.כמו כן להשתמש במי ביוב רק, רק בשטחים בהם ישנה שטיפת מי גשם.
מה נגד החקלאים כאן?
http://www.faz.co.il/thread?rep=34362
יניב אני מתפלא עליך
דוד סיון (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 23:10)
בתשובה ליניב ויסמן

כאשר במציאות יש מעט מידי מים שפירים אז ההיגיון אומר שקודם כל יקבלו האנשים לפני הצמחים זה לא זריית חול בעניים.

בגידולים שלא משלמים את עלות יצור המים המלאה, כל ממ''ק מים שמשמש להשקייה זה ממ''ק מים שנשפך לשווא. במיוחד נכון הדבר כאשר יש מחסור חמור. אחת הסיבות למחסור החמור היא שממשלות ישראל נהגו ונוהגות להקצות לחקלאים בלי חשבון ובמחיר הרבה מתחת לעלות היצור. אותן ממשלות עשו זאת מהאמונה שזה יעזור לשמור על אדמות הלאום.

בפועל בגלל שחלק ניכר מהגידולים לא היו רווחיים בעצם שיווקו מים זולים לחו''ל (בגידולי יצוא) - לארצות שם יש מים בשפע. הגישה הזאת בסופו של דבר גם לא הועילה בשמירה על שטחי הלאום - החקלאים לא שומרים על אדמות הלאום (ו/או על רבונות) - שרבות מהן לא מעובדות בכלל.

זה גם נכון שבטווח הארוך ניתן לספק יותר מים לחקלאות אבל הם יהיו ממקור מליח או פוסילי (זאת אומרת מותפלים). הטוחח הארוך הזה הוא לפחות עוד עשור ויותר.

בנית כבישים זה השקעה באמצעי שיעזור לצמיחת המשק. שימוש במים זה הוצאה שוטפת. זה הבדל גדול.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34363
המחסור במים: מאמר מצויין!
ראובן גרפיט (יום שלישי, 02/09/2003 שעה 23:45)

המלצותיו של מר אשכנזי נכונות.
כך או אחרת רק התפלת מים קודם כל מים מליחים שעלות התפלתם זולה יחסית ובנוסף התפלת מי ים תביא לנו את הישועה.
תהליך ההתפלה והובלת המים ממתקני ההתפלה שיהיו כנראה בבעלות פרטית, וכן גם הבאת מים מתורכיה (שמאחורי זה עומדים שיקולים איסטרטגיים בין מדינתיים) יחייבו לממש את המלצתו של ד''ר סיוון, לחייב את הצרכנים במחיר אמיתי ולא במחירי צל.
אך אליה וקוץ בה - חיוב במחיר אמיתי סביר שיגרום לבעיה לא קטנה הנובעת מחוסר היכולת של רבים מקרב תושבי ישראל יהודים ובעיקר ערבים (למשל הבדואים) לשלם את המחיר האמיתי, וזה יוביל למהומות.
נוסיף לזה את הצורך הפוליטי לספק מים לערביי השטחים, ואז תישאל השאלה - מי יממן?
http://www.faz.co.il/thread?rep=34376
לדוד ולרפי
אריה פרלמן (יום רביעי, 03/09/2003 שעה 21:44)

דוד: אני משבח אותך על המאמר המושקע והמעניין. טוב עשית וטוב שכתבת.

לרפי: אני מסכים בכל לב עם טיעוניך לגבי ''ייצוא מים [במעטפת יפה של פירות, כפי שנוהג דניאל דורון לומר]''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34384
לדוד ולרפי
ישראלי פזיז (יום חמישי, 04/09/2003 שעה 16:37)
בתשובה לאריה פרלמן

כמה נקודות מעניינות הועלו כאן:
א. הכותב (ים) מביאים כדוגמא דו''ח מ-‏1966 ! שמצביע על מצוקת מים בישראל ובהמשך הכותב המוכשר שואל כיצד זה שיש לנו עדיין מים 37 שנים מאוחר יותר. ובכן למקרה ששכחתם ב-‏1967 ישראל שחררה מעול הכובש הערבי שטחי מולדת קרי רמת הגולן ויהודה ושומרון. ובשנים האחרונות כמעט כל המים שישראלים משתמשים בהם מגיעים מאזורים אלה (חומר למחשבה לאלה שמתכוונים לחיות פה עוד זמן מה).

ב. רבותי היצואנים והיבואנים, אולי שכחתם אבל גידול הפירות מממן גם את הצריכה המקומית בכך שהופך את התעשיה לרווחית היא גם מספקת מקומות פרנסה רבים לתושבים. ניטרול הענף והייצוא יכריח את ישראל לייבא מים באריזה יפה של פירות תמורת מטבע זר ותוך כדי סיבסוד בארות הנפט של הערבים (כידוע ההובלה נעשית על פני המים אבל באמצאות סולר). אומנם יש מספיק עבודה לשכמותנו בלחרטט באינטרנט אבל יש כאלה שעדיין צריכים לעבוד את האדמה. אגב יותר הרבה מים מתבזבזים על שחיטה של עופות ובקר מאשר על גידול דגים או פירות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34387
מים בששון
ערן בילינסקי (יום חמישי, 04/09/2003 שעה 17:52)
בתשובה לישראלי פזיז

א. האם תוכל להצביע על חלוקת מקורות המים בישראל? למיטב ידיעתי הקביעה שלך אינה נכונה. המוביל הארצי שואב את מי הכינרת כפי ששאב תמיד, כמו גם בארות שונות ברחבי הארץ. מים שהגיעו מהגולן לכינרת הגיעו משם גם לפני מלחמת ששת הימים.

ב. שיעור המועסקים בחקלאות הוא נמוך יחסית (בפעם האחרונה שבדקתי - כ-‏3%), וחלק נכבד מהמועסקים הם עובדים זרים. איני משוכנע שההשקעה בחקלאות ליצוא במדינת ישראל היא עדיין כדאית, ועל כן יש אולי מקום לצמצם את היצור. אגב, האם אתה מציע לבטל את השחיטה הכשרה (בשל ההדחה אא''ט)?
http://www.faz.co.il/thread?rep=34446
מים בששון
ישראלי פזיז (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 11:02)
בתשובה לערן בילינסקי

א. ככל הנראה שכחת שהיה פה בצורת בשנים האחרונות ושנה שעברה היה יוצא דופן מבחינת כמויות המשקעים. ב-‏2002 הודיע המוביל הארצי שלא ניתן לשאוב מהכנרת יותר. המצב באקוויפר החוף חמור מזה שנים וב-‏2002 באישור ראש הממשלה שאבו את מרבית המים מאקוויפר ההר ומקורות המים ברמת הגולן.

ב. ''שיעור המועסקים בחקלאות נמוך יחסית'' אבל אתה לא מכניס בחשבון את התעשיה שמסביב שתומכת בחקלאות והיא כוללת בתי אריזה, מפעלי מזון (ושימורים), ציוד חקלאי, סיטונאים, מובילים, וטכנולוגיה חקלאית שכשלעצמה מהווה ענף יצוא חשוב וקטליזטור לכדאיות הקשרים הכלכליים והמדיניים עם ישראל עבור הרבה מדינות בעולם השלישי.

מענין שבמשוואה שפיתחתם לכם לא הכנסתם את הפלשתינים (בדקת את אחוז המועסקים בחקלאות שם?), ברור לכם שהם שותים מאותו בור מים? אם כן על ישראל לאסור יבוא ירקות מהשטחים וגם מירדן מאותן הסיבות שמניתם לחסכון במים ואי כדאיות לשיטתכם.

אגב אני לא מציע להפסיק את השחיטה הכשרה אני מציע לעבור לצמחונות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34451
מים בששון
ערן בילינסקי (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 11:49)
בתשובה לישראלי פזיז

''מענין שבמשוואה שפיתחתם לכם לא הכנסתם... ברור לכם... לשיטתכם.''

שלום. אני ערן בילינסקי, ואני לא גוף ראשון רבים (אלא אם כן אתה כולל בספירה את החיידקים במעי).
http://www.faz.co.il/thread?rep=34455
הוא פשוט רגיש לטיעונים המרגשים
סוחר נדל''ן (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 12:32)
בתשובה לערן בילינסקי

שלך ושל חבריך. תמיד אותו השטאנץ.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34456
הוא פשוט רגיש לטיעונים המרגשים
ערן בילינסקי (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 12:43)
בתשובה לסוחר נדל''ן

אני לא יודע מי זה ''חברי''. לטובת העניין אני אינדיבידואל ואין לי חברים. יש לי עמדות ואני לא מחוייב לשום מחנה פוליטי ובוודאי ובוודאי שאיני מחוייב לשום מחנה שכזה (מה שלא מפריע לאנשים, למשל לך, ולמר ישראל פזיז לפנות אלי הגוף רבים ולייחס לי שייכות). אם קשה לכם להתמודד עם זה אזי זו בעיה שלכם, לא שלי. כבר ציינתי לא אחת שבפורום הזה עיקר הדיונים הוא לגופו של אדם. למעשה, זה מתחיל לשעמם, בערך כמו המאמרים של אבנרי שלא טורח לענות למגיבים. תודה, שלום, ולא להתראות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34465
מה פתאום ''קשה לנו להתמודד עם זה''
סוחר נדל''ן (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 21:28)
בתשובה לערן בילינסקי

דווקא די קל וקליל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34452
מים במחסור
דוד סיון (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 12:01)
בתשובה לישראלי פזיז

אתה בעצמך אומר שהמצב באקוויפרים ובכנרת חמור. אבל אתה מתלונן על השמטת הענפים הקשורים בחקלאות מן החשבון על מספר המועסקים. נניח שאתה צודק ויש יותר מועסקים בחקלאות ובענפים קשורים.

האם זה מצדיק את סיבסוד מחיר המים (כאשר מאזן המים במצב קשה) שתוצאתו שאיבת יתר?
האם זה מצדיק קיום ענפים שלא משלמים מחיר מלא (על מים)על אמצעי היצור שבהם הם משתמשים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=34391
לדוד ולרפי
אריה פרלמן (יום חמישי, 04/09/2003 שעה 22:54)
בתשובה לישראלי פזיז

הבה נספק תעסוקה.

אם אפשר לסבסד גידולים יקרים ובלתי משתלמים כדי ''לספק פרנסה'' - מדוע שלא ''נספק'' פרנסה לעשרות-אלפי מובטלים שיחפרו בורות וימלאו אותם?

לא רק המובטלים ייהנו ממשכורת, אלא גם קבלני עפר; מפעילי עגורנים; מוסכים של כלי-רכב כבדים; ספקי ציוד חקלאי (אתים, סלי עפר, מכושים, מכולות); אנשי המשרד לאיכות הסביבה, וגם סוחרי דאודורנטים וסבונים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34395
החקלאות כאינטרס לאומי
דוד סיון (יום שישי, 05/09/2003 שעה 6:32)
בתשובה לאריה פרלמן

במשך הרבה שנים, לפני, ולאחר קום המדינה היו שני ''אינטרסים לאומיים'' שהשפיעו מאד על מדיניות ונוהלים הקשורים בצריכת מים:
1. לצורך תפיסה ושמירה של שטחי לאום צריך להקצות מים לחקלאות.
2. כדי להאכיל את העם היושב בציון ולהבטיח שגם בעתות חרום תהיה אספקת מזון (במקרה שיסגרו הגבולות תוכל החקלאות לספק מזון) צריך להקצות מים.

האינטרס הלאומי הראשון מבין השניים שבעצם נעלם מהחקלאות הוא זה של אספקת המזון. גידול התבואות פסק כבר לפני שנים ונשארו גידול ירקות, פירות וחלב. למרות האינטרס הגידולים הללו מצטמצמים והולכים כי מסתבר שאפילו הסיבסוד דרך מחיר המים ובצורות אחרות לא משיג יעדיו. גם העם היושב בציון, הממשלות, חשב שאין צורך לסבסד את החקלאות והחלו לקצץ בתמיכות.

גם לגבי הנתמך האחרון - משק החלב מתחוללים שינויים גדולים בשנים האחרונות (לכאורה בגלל הסכמים עם השוק המשותף). אבל בגדול החקלאות המשתכללת במהירות הפסיקה לפרנס רבים מאלו שעסקו או העוסקים בה. לא היה מנוס לחפש פרנסה במקומות אחרים.

האינטרס השני, הראשון ברשימה, הפסיק להתקיים. חלקית זה קרה כי הסיבסוד הופסק בהדרגה וחלקית בגלל הקידום הטכנולוגי וההשתכללות המהירה בענף. אבל גם בגלל סיוע החוץ והאפשרות לרכוש מרכיבי מזון בזול בשוק העולמי (כולל בכספי סיוע חוץ שהפך לנוהג קבוע ארוך טווח). יחד עם זאת ממשלות ישראל במודע החליטו, במודע או שלא במודע, להשתמש בכלים אחרים יותר ישירים לשמירה על אדמות הלאום.

עובדתית כל אחד הנוסע בקרבת הישובים החקלאיים רואה את השטחים שכבר הרבה זמן לא מעובדים. עובדה חשובה נוספת שטחי יהודה ושומרון הפכו ליותר חשובים בתפיסה ושמירה משטחים אחרים. התוצאה לא ממש מפתיעה!!!
http://www.faz.co.il/thread?rep=34410
החקלאות כאינטרס לאומי
רפי אשכנזי (יום שישי, 05/09/2003 שעה 22:49)
בתשובה לדוד סיון

לדוד סיוון: טיעוניך נכונים עד שאתה מגיע ל---''שיטחי יהודה ושומרון הפכו.... וכו'
מה זה שייך שטחי יהודה ושומרון ''ורוכבי האופניים'' לנושא?
בשיטחי יש''ע נושא החקלאות הוא שולי למדי ובנושא המים שהוא הנושא שהעלית אין מקומם שונה מכל ישוב אחר. אינני יודע למה ירדת מהבנקט דווקא פה?!
הויכוח אינו על יש''ע כי אם על המים. אתה רוצה יש''ע, תעשה פתיל אחר וההתיחסות תהיה בהתאם ובצמוד.
השטחים שנראים לך כשטחי בור ליד הישובים, תפוסים ברובם המכריע לתבואות או גידולי חורף, כמו ירקות או חיטה לתחמיף לרפת וכיוב. תמונה זאת שתארת, היא היא התמונה הנכונה האובייקטיבית למצב בו אין מים לגידולים שאינם רנטביליים לחקלאים כלכלית ,ואין מקומם במדינה כ''מייצאי מיים'' דוגמת ההדרים והכותנה בזמנו.
בידידות רפי
http://www.faz.co.il/thread?rep=34412
שטחי יש''ע לא הנושא העיקרי
דוד סיון (שבת, 06/09/2003 שעה 1:15)
בתשובה לרפי אשכנזי

אני מתנצל בפניך, רפי, על הזכרת אינטרס לאומי נוסף שלא קשור ישירות לנושא המים כמו שני האינטרסים האחרים. יחד עם זאת הוא מוזכר כדוגמה לאינטרס שמטופל טוב יותר מאינטרס לאומי אחר - תפיסת שטחים באמצעות החקלאות-מים שנזנח. זה לא ירידה לבנקט כלל וכלל.

השטחים הריקים שעליהם דיברתי לצידי ישובים הם שטחים ריקים כל השנה. בחלק מהישובים מדובר על אלפי דונם ממשבצת הישוב שכבר לא בשימוש הרבה מאד זמן (עשרות שנים):

1. בעיקר כי גידולים רבים הפכו ללא כדאיים עוד לפני שלא היה עבורם מים.
2. האינטרס של תפיסת שטחים באמצעות חקלאות איבד מחשיבותו כבר לפני הבה זמן.
3. המחיר הזול של המים הוא חלק ששרד ממדיניות כוללת של תפיסת שטחים באמצעות חקלאות-מים שבעצם נזנחה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34424
שטחי יש''ע לא הנושא העיקרי
אליצור סגל (שבת, 06/09/2003 שעה 22:20)
בתשובה לדוד סיון

לק''י
דוקא אצלינו מנסים לחדש את החקלאות והמרעה ככלי לתפיסת אדמות סביב הישובים.
אבל, בדרך כלל המדובר במרעה או בחקלאות בעל אורגנית שאינה נשענת על מכסות מים.
ד''ר יצחק קליין כלכלן ממנהיגות יהודית אמר לי בשיחה שאין טעם לנסות לדאוג להספקת מזון לשעת חרום בעזרת חקלאות - אם מכליות הדלק לא יגיעו כל שבוע לאשדוד ולחיפה כי אז כל החקלאות התלויה במכונות כמו טרקטורים וכל מערך הקרור וההובלה ישבקו חיים תוך שבוע.
אין ערך למחשבה הזו לדעתו אם כבר עדיף להקים מלאי חרום ולגדיל את חיל הים זה זול יותר ואפקטיבי יותר.
החקלאות היחידה הכדאית בשבילנו היא לדעתו חקלאות בעל אורגנית - מענין האם הערכה זו נכונה.
אליצור
http://www.faz.co.il/thread?rep=34426
חקלאות בעל אורגנית
דוד סיון (שבת, 06/09/2003 שעה 22:33)
בתשובה לאליצור סגל

אינני מכיר את הנתונים על חקלאות בעל אורגנית. אם היא כדאית מבחינה כלכלית אז יבורכו העוסקים בה. אבל כמו כל דבר בעולם הכלכלי מה שכדאי היום כל הסיכויים שלא יהיה כדאי מחר - צריך גמישות ונכונות לשנות את הרעיון העסקי כאשר תם (כדאיותו) זמנו של הישן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34448
האם אתה סבור שלא צריך לספק תעסוקה להמונים?
ישראלי פזיז (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 11:15)
בתשובה לאריה פרלמן

אולי אתה דוגל בשיטת הקיצבאות?

למה כל המדינות המערביות מסבסדות את המגזרים החקלאיים שלהם באדיקות רבה?
האם השפל הכלכלי הגדול בארה''ב לא התחיל עם קריסת המגזר החקלאי (הקומודטיס)?

מלבד זאת המציאות הכלכלית בה אנו חיים מוכיחה שצריך גיוון במקורות ההכנסות למדינה. לכל מי שהיו לו ספקות בנידון בא המשבר בהיי טק והוכיח לכולנו שלא ניתן להישען על תעשיה אחת (לא חשוב עד כמה היא רווחית בזמן מסוים). אנחנו פשוט לא יודעים מה העתיד צופן בחובו, שימו בחשבון שגם תהפוכות האקלים יכולים לגרום לפגיע באספקת המזון לאוכלוסית העולם כמו גם לעליית מחירים פרוע.

בקיצור כל המאמר הזה שהבאתם מגמתי עלוב וטיפשי כדאי שתעבדו את הנתונים שוב ותביאו משהו שמכבד יותר את ציבור הקוראים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34398
אתה צודק. אנחנו צריכים להתייחס
סוחר נדל''ן (יום שישי, 05/09/2003 שעה 7:35)

לשטחי יהודה ושומרון בכבוד גדול יותר, וצריכים לפתח בהם את החקלאות ההררית - להרבות בעצי פרי ובתבלינים. השוק המזרח תיכוני מחכה לתוצרת הזאתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34402
במאמר אין התייחסות לחקלאות ביש''ע
דוד סיון (יום שישי, 05/09/2003 שעה 9:50)
בתשובה לסוחר נדל''ן

אם יש התייחסות זה לתרומתם של שטחי יש''ע והרשות לזיהום מקורות המים שלנו.

גם ביש''ע החקלאות לא משרתת את האינטרס של תפיסה ושמירת שטחים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34433
צ ר י ך לפתח את החקלאות ביש''ע
סוחר נדל''ן (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 0:22)
בתשובה לדוד סיון

ככלי לשים יד על שטחים בעלי עניין.

מי אקוויפר ההר מזדהמים בעיקר ממקורות הרשות, שם תשתית העברת המים קלוקלת. פסולת מים נשפכת לעיתים בכוונה למקורות נחלים הנשפכים מערבה כדי לפגוע באפיקי וערוצי הנחלים בישראל. ישראל התריעה פעם אחת ברצינות נגד מגמה זו ב-‏2001 והנסיונות הפלסטינים פסקו. מסתבר שהפלסטינים תלויים היום בישראל באספקת מים (וגם חשמל) ואין להם עניין להגיע להסלמה בנושאים אלה. למרות הקרבות, ישנה הבנה ושיתוף פעולה ישראלי פלסטיני בענייני המים והחשמל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34439
תהליכי הזיהום נמשכים
דוד סיון (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 7:53)
בתשובה לסוחר נדל''ן

באחד המאמרים הקודמים שלי ''אינתיפאדה, הפרטה ואיכות הסביבה,'' http://www.faz.co.il/story_1228 התייחסתי לבעיה של זיהום הסביבה ואיכות המים ביש''ע ביתר פירוט. בתחילת שנת 2003 עדין היו מפגעים חמורים ביש''ע, שפוגעים באקוויפר ההר.

בנושא זיהום הסביבה ומקורות המים יש עוד עובדה שכדאי שנשים לב אליה. חלק מן הישובים-מאחזים ביש''ע קיימים ללא סידורי ביוב נאותים. גם זה תורם את חלקו לבעיה של אקוויפר ההר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34445
תהליכי הזיהום נמשכים
ישראלי פזיז (יום ראשון, 07/09/2003 שעה 10:49)
בתשובה לדוד סיון

אתה יכול להביא סימוכין ל''עובדה'' הזאת (להבנתי היא מתייחסת למאחזים וישובים יהודיים).
http://www.faz.co.il/thread?rep=34513
תהליכי הזיהום נמשכים
אליצור סגל (יום שלישי, 09/09/2003 שעה 21:50)
בתשובה לישראלי פזיז

לק''י
אני מתפלא שהנושא הזה שוב גלש להתכתשות של ימין ושמאל. ניתן לטפל בו בלי להתגיס שוב לפי קוי המתאר השבלוניים האלה.
בכל אופן זה נכון שלרבים מן הישובים היהודיים ביש''ע אין סידורי ביוב נאותים.
דוגמא לכך היא דוקא עופרה - הביוב של עפרה נשפך באופן חופשי ומחלחל למי התהום.
לאחרונה יו''ר מזכירות עפרה היה איציק מאיר. בתפקידו הוא הממונה על איכות הסביבה בשומרון. והוא הקדיש לנושא הסדרת הביוב מאמצים רבים. הבנתי ממנו שעפרה שוכנת מעל מקום די רגיש מבחינת אקויפר המים. אבל ההליכים הביורוקרטיים הם כל כך מסובכים שהוא סיים את הקדנציה שלו בלי שנושא הביוב הוסדר. יש סכוי שהוא יוסדר במהלך השנה הבאה ואולי
לא.
עם זאת ישנם ישובים שהביוב כן הוסדר בהם כך למשל כפר תפוח ויצהר. אבל נכון הדבר שללא מעט מאחזים הקיימים בשטח אין מערכת קצה לביוב. ולחו רק מהטעם הפשוט שהם לא אושרו עדיין ולכן רשות הביוב הארצית אינה מטפלת בהם. חלק מהמאחזים מחוברים (חבורים פיראטיים?) לביוב של יושוב האם שלהם.
דוקא בנושאי ביוב ופינוי פסולת ניתן להגיע להבנה עם הערבים למרות שגם הם מזהמים את השטח בהקיף רחב.
בעית איכות הסביבה העקרית שהם יוצרים היא המחצבות ההורסות את השטח בפראות.
ואני חוזר למה שהתחלתי - אין צורך להשקיף על הבעיה במשקיפים של ימין ושמאל אנחנו ואתם. זה מיותר ולא שייך.
אליצור
http://www.faz.co.il/thread?rep=34408
מרבית התמורה הכספית שמשלם האזרח
סוחר נדל''ן (יום שישי, 05/09/2003 שעה 15:52)

לשימוש פרטי במים הולכים לקופת הרשות המקומית. על זה מתבסס חלק גדול מתקציבה (וכמובן אסור לשכוח את הארנונה הצמודה לה).
http://www.faz.co.il/thread?rep=35301
מגבלת הצריכה של מים שפירים
דוד סיון (שבת, 18/10/2003 שעה 4:50)

מגבלת הצריכה של מים שפירים

ד''ר דוד סיון



המים השפירים הם משאב טבע מתחדש אבל בחלקים רבים של העולם הוא נמצא במחסור. ''לפיכך פוטנציאל המים [השפירים] הזמין לשימוש האדם ראוי שיחושב לפי כמות המים המתחדשת במאגרים בכל שנה, ולא על סמך נפח המים הכולל במאגרים. מכאן שהמים העיליים המתחדשים בקצב גבוה יותר ממי התהום, הם המרכיב הגדול בסיפוק צורכי האדם'' (חיים גבירצמן, משאבי המים בישראל, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2002, עמוד 8)1. כתוצאה מהגידול באוכלוסיה ובשימושים נוצר מצב שהביקוש למים שפירים עולה על הכמות המתחדשת בחלקים נרחבים של העולם. לכן שאיבת היתר היא נפוצה באותם חלקים של העולם, כולל מדינת ישראל. ביטוי לכך הן ההחלטות התכופות לשינוי הקו האדום התחתון בכנרת במהלך העשור האחרון.

בחישוב הכמות הזמינה באמת צריך, כמו שהודגש במאמר, לקחת בחשבון את בעיית איכות המים (זהום, המלחה) במאגרים העיליים והתת-קרקעיים. צריך גם לקחת בחשבון את הגירעונות המצטברים. מה שחשוב לזכור ששאיבת היתר מחמירה את הפגיעה באיכות המים. מאחר וכמות המים הזמינים במקורות החלופיים (מטוהרים ומותפלים) זניחה הרי שמשאבי המים השפירים תלויים בכמות הגשמים.

בישראל נפח הגשמים הממוצע לשנה עומד על כ-‏7 מיליארד ממ''ק. מזה נאספים במאגרי המים המתוקים (עיליים ותת-קרקעיים) כ-‏1.8 מיליארד ממ''ק. עלינו לזכור שהשונות, משנה לשנה, היא גבוהה ויש רצף של שנים שחונות (בצורת) ושל שנים ברוכות. לכן עלינו לאגור מים בתקופות ברוכות כדי לא לפגוע באיכות המאגרים בשנים שחונות - כפי שקרה בשנים האחרונות ובולט במראה המתכווץ (עד השנה) של הכנרת, המספקת כרבע מצריכת המים השפירים בארץ.

בממוצע שנתי נוספים אל הכנרת כ-‏800 מיליון ממ''ק בממוצע לשנה כולל גשמים, זרימה מאגן הניקוז וממי מעיינות הנובעים בקרקעיתה. כמות זהה יוצאת מן האגם (מיליוני ממ''ק):
התאדות280,
המוביל הארצי380,
צריכה מקומית 60,
גלישה בסכר דגניה80.

הקו האדום העליון הוגדר בגובה של 208.9 מטר מתחת לפני הים כדי למנוע הצפת רחובות בטבריה. הקו האדום התחתון הוגדר כדי למנוע את המלחת האגם, למנוע תנאי מחסור בחמצן ועקב כך שינויים אקולוגיים (שם, עמוד 35). בשנת 2001 הונמך הקו האדום התחתון ל-‏215.5 מטר מתחת לפני הים. הקו העליון נקבע על סמך ידע ודאי והתחתון על סמך חשש מסכנות לנזקים בלתי נשלטים או בלתי הפיכים.

בגלל פעולות אנושיות (יצירת מי שופכין וחקלאות) לאורך השנים, כולל שאיבת יתר, נפגעה איכות המים במאגרים השונים. בעצם, הכמות השנתית הזמינה לשימוש האדם נמצאת בירידה או שהעלות הממוצעת של הפקתה עולה. זאת ועוד, מסתבר ''שאפילו עתה, כשהמפלסים ירדו עד הקווים האדומים ואף חרגו מהם, לא מצליחה נציבות המים ליצור איזון בין השאיבה השנתית לבין המילוי החוזר השנתי ..... ככלל, שאיבת היתר מסתכמת ברמה של 200 מיליון ממ''ק בשנים ברוכות וברמה של 500 מיליון ממ''ק בשנים שחונות'' (שם, עמוד 235). ניתן להניח שעל ידי קביעת מחיר כלכלי (עלות) לשימוש במים ניתן לצמצם את שאיבת היתר. בכך אולי יעצר הגידול בגירעונות במאגרים אבל בעיית הגירעון המצטבר לא תפתר. לכן יש לקדם פתרונות חלופיים כמו שימוש במים מליחים, התפלת מי ים ומים מאובנים וכן טיהור מי שופכין (שבעקיפין עוזר במניעת זיהום המקורות).

בישראל עושים שימוש משמעותי במקורות מים חלופיים. מפעל השפד''ן ומפעלים אחרים לטיפול במי קולחין מספקים כבר היום כ-‏290 מיליון ממ''ק בשנה. השימוש במים מליחים (מאובנים-פוסיליים) שקיים בעיקר בנגב ובערבה מגיע לכדי 150 מיליון ממ''ק בשנה. צריכת המים באילת מבוססת בעיקר על מים מותפלים כבר זמן רב. למרות המפעלים הללו הכמות הכללית (הארצית) הזמינה לשימוש נמצאת בירידה כבר מספר שנים. לא פלא שסוף-סוף החליטה הממשלה על הקמת מספר מפעלי התפלה לחופי הים התיכון.


  1. ד''ר חיים גבירצמן הוא חוקר ומרצה להידרולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא פירסם עשרות מאמרים מקצועיים והמציא פטנטים לשיקום מאגרי מי תהום מזוהמים. מרבית החומר המתואר כאן מקורו בספר הנזכר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=64614
יש מים!
יובל רבינוביץ (יום שישי, 26/08/2005 שעה 19:03)

לפני שלושה שבועות, ב-‏4.8.2005, הוחל בהפקת מים מותפלים במתקן ההתפלה הנמצאת באשקלון. מדובר במתקן הגדול בעולם (100 מיליון קוב לשנה החל מחודש דצמבר הקרוב) במחיר הנמוך בעולם למים מותפלים – 52 סנט למ''ק (כ-‏2.34 ₪). קוב מים שפירים עולה כ-‏32 סנט. המחיר המקובל בעולם למים מותפלים הוא 80-120 סנט לקוב.

בתחילה הוזרמו המים המותפלים למי התהום. לפני 4 ימים (22.8) הוחל בהזרמתם למערכת הארצית, בשלב זה לתושבי דרום הארץ בלבד.

המתקן מומן בשיטת ה-BOT, כלומר: הבניה נעשתה על חשבון החברה הבונה (חברת VID), בעלות של למעלה ממיליארד ₪, והמדינה התחייבה לקנות ממנה את המים במחיר מוסכם ל-‏25 שנים (מתחילת הבניה). לאחר מכן תעבור הבעלות על המתקן לממשלת ישראל.

המתקן מופעל בינתיים באמצעות סולר, אך בקרוב הוא יופעל על ידי גז-טבעי המופק על ידי חברת ים-תטיס. ים-תטיס שואבת את הגז הטבעי גם כן סמוך לחופי אשקלון.

המתקן אמור לספק כ-‏15% מצריכת המים של ישראל. לאורך חופי ישראל אמורים להיות מוקמים לפחות שני מתקנים נוספים: האחד, בחוף פלמחים, יספק כ-‏30 מיליון קוב לשנה. השני, באיזור חדרה, יספק גם הוא כ-‏100 מיליון קוב לשנה, כמו המתקן באשקלון. כך תגיע תפוקת המים המותפלים ל-‏35% מהצריכה הארצית. נהוג להקים מתקני התפלה בסמוך לתחנות כוח (כמו אלה שבאשקלון ובחדרה) בשל הזמינות הגבוהה של אנרגיה להפעלת המתקן.

כל זה מבלי להביא בחשבון את העיר אילת, שבה יש אספקת מים מותפלים מזה מספר שנים משני מתקנים ישנים יותר של חברת „מקורות”. כנראה שהאספקה לעיר אילת היא כ-‏15 מיליון קוב לשנה, והיא ממלאת את כל הדרישה. בסך הכל יש בארץ כ-‏30 מתקנים קטנים להתפלת מים מליחים בבעלות „מקורות”.

השליטה בחברת VID מתחלקת כדלקמן:
50% בעלות משותפת של כימיקלים לישראל וקבוצת „דלק”.
25% חברת Veolia Water.
25% „אלרן תשתיות” מקבוצת דנקנר: בעלות משותפת של דנקנר, פי.בי. בית השקעות ודור גז.

בשורה התחתונה – אין בארץ שום משבר מים שאינו ניתן לפתרון באמצעות כסף. העלויות לא בשמיים, יש פתרונות, שהם אפילו אטרקטיביים מבחינה כלכלית, כל זה פחות משנתיים לאחר שהתבכיינו כאן בפא''צ שאין מים – http://www.faz.co.il/thread?rep=34222 .
http://www.faz.co.il/thread?rep=64624
מהו מקור הפרטים שכתבת?
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2005 שעה 20:26)
בתשובה ליובל רבינוביץ

על פניו נראה לי שיש מספר טעויות בנושאים המספריים:

1. אינני זוכר בדיוק את הצריכה השנתית בישראל אבל בשנת 2000 היא היתה מעל 1.5 מיליארד קוב (כפי שמוצג במאמר). לכן לטעון ש-‏100 מיליון קוב זה 15% מהצריכה יהיה טעות.

2. גם המחיר עליו מדובר של 2.34 ש''ח (52 סנט) לא נראה לי מחיר העלות.

3. איך מתקשר המחיר של 32 סנט לסיפור המחירים?

4. האם פתרו את בעית הצבע האדום של המים?

5. ברמת נגב הופעל מתקן התפלה של מקורות שגרם לנזקים לחקלאים.

נחמיה שטרסלר כבר טען מזמן שאין ממש מחסור במים והכל בעיה של מחיר. כאשר נשלם מחיר שוק על המים לא תהיינה בעיות של מחסור. כל עוד המדינה תעסוק בקביעת מחיר מתקני ההתפלה לא יפתרו את בעיית ההקצאה (כאשר המחיר נמוך מידי הביקוש גבוה מידי ---> יש מחסור).

מאחר ואינני בטוח שהמחיר שנקבת בו נקבע לפי עלות הייצור אינני בטוח שבעית המחסור נפתרה. חוץ מכל זה המתקנים הנוספים עליהם כתבת עדין לא מספקים מים ולכן יתכן שעדין יש מחסור......

אנא ציין את מקור המידע שלך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=64625
מקורות
יובל רבינוביץ (יום שישי, 26/08/2005 שעה 20:54)
בתשובה לדוד סיון

קוב מים שפירים בשיטות הקיימות (כלומר — שאיבה מהכנרת או מהאקוויפרים והזרמה) עולה 32 סנט.

מקורות:
על אודות הרכב החברות המשתתפות והערכת ה-‏15% ראה ב- http://www.nfc.co.il/archive/001-D-77283-00.html?tag...

על חברת ים-תטיס וההסכם שלה עם חברת IPP, המפעילה את המתקן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3128331,00.h...

על מחירי מים שפירים ומים מותפלים באופן כללי, כמו גם מתקני ההתפלה של חברת „מקורות” והמים המותפלים לאילת: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=4438&id...

מחיר המים של המתקן באשקלון והתכניות העתידיות: http://trade.walla.co.il/?w=/124/767753

לעניין המים האדומים: מודבר בעכירות הצפויה להתרחש כשמים שאובים מהמערכת הישנה יוזרמו לצנרת לאחר שהיו בה המים המותפלים, הנקיים יותר. בהזרמת המים המותפלים למערכת הארצית זה לא קרה. מה יקרה כשתחול התנועה ההפוכה? בינתיים נשאר רק לנחש ולקוות. הבעיה תיעלם לחלוטין ואיכות המים תעלה כשלא יתבססו בכלל על שאיבה מהכנרת אלא רק על התפלה.

יתרון צפוי נוסף כשאספקת המים תבוזר הוא שלא ניתן יהיה לבצע בקלות פיגוע המוני על ידי הרעלת מקורות מים.

עניין מתקן ההתפלה שגרם נזק לחקלאות מחייב עיון נוסף. שמא תוכל להביא פירוט נוסף? בכל אופן — שימוש במים מותפלים אינו המצאה חדשה, וסביר שבהתחלת השימוש תהיינה בעיות נקודתיות שתיפתרנה בהמשך.

לעניין הסיפא של דבריך — ודאי שיש עדיין מחסור, אבל מה שקרה בשבועות האלה מוכיח שמדובר רק בהקצאת כסף ולא במחסור בלתי פתיר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=64628
הנה המשמעות
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2005 שעה 22:53)
בתשובה ליובל רבינוביץ

1. על פי NFC ה-‏100 מיליון הם כ-‏15% מהצריכה ''הביתית'' שהיא כ-‏700 מיליון קוב בשנה. זה כבר מתקבל על הדעת.

2. מהידיעה על המחיר של המים המותפלים (52 סנט) לא ממש כתוב אם זה מחיר עלות.

על הנזקים ברמת הנגב ראיתי שמועה בעיתונות ולאחר בירור התברר לי שחומר שמזיק לצמחים שלא חשבו עליו עבר עם המים המותפלים. אולי בהמשך אצליח לברר עוד פרטים.

בכל מקרה אני מניח שמקורות כבר מטפלת בתיקון המעוות וכמו שאמרת אלו הן בעיות ילדות.... שמופיעות בכל מערכת חדשה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=64790
מקור הנזק לחקלאות
דוד סיון (יום ראשון, 28/08/2005 שעה 13:10)
בתשובה ליובל רבינוביץ

במהלך השימוש במים המותפלים שסופקו להם החל בשנה שעברה, התברר שיש נזקים כבדים לגידולים שונים. בדיקה העלתה את החומר בורון שהגיע באמצעות המים המותפלים. לכאורה האפשרות הזאת לא נלקחה בחשבון בעוד מועד.

בימים הקרובים עומדים לחדש את אספקת המים המותפלים לאחר שהבעיה טופלה על ידי מקורות (הספק).

ישנה כמובן שאלה מי ישלם על הנזקים שלא ביררתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=64798
סופקו להם ממתקן שהקימה ומתפעלת ''מקורות''....
דוד סיון (יום ראשון, 28/08/2005 שעה 14:59)
בתשובה לדוד סיון



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.