ביל''ו - ''בית יעקב לכו ונלכה'' (ישעיהו ב, 5).
''התאריך י''ט בתמוז שנת תרמ''ב – 1882 מציין את תחילת העלייה הראשונה (1882-1904). ביום זה הגיעו לנמל יפו הביל''ויים הראשונים – 14 צעירים ובהם בחורה אחת, במטרה להגשים את הרעיון הציוני של התיישבות ועבודה בארץ ישראל'' (קם).1
ישראל בלקינד, 1929-1861ברבע האחרון של המאה ה-19 מתגברת הפעילות הציונית של יהודי רוסיה ורומניה על רקע יחס עוין של השלטון. אבל הפעילות הציונית מתרכזת בחינוך עברי ומאבק להשגת זכויות ליהודים בארצות מושבם. הפרעות בדרום רוסיה בשנת 1881 שינו סידרי עדיפויות בקרב צעירי התנועה הציונית (קם). החלה התארגנות של קבוצות לעליה לארץ ישראל כאשר השאיפה להוביל את העם להתחדשות חמרית, רוחנית ומדינית (האנציקלופדיה העברית).
חייו של ישראל בלקינד, צעיר תוסס מגובה בחינוך עברי (הסוכנות היהודית), שכבר פרץ את מגבלת ההתקבלות לאוניברסיטה, מקבלים תפנית חדה. בתחילת ינואר 1882 הוא מארגן קבוצה של צעירים אידיאליסטיים לקראת מסע לארץ ישראל. אלא שבעקבות הויכוחים האידיאולוגיים, חילוקי הדעות והמחסור בממון מגיעים לחופי יפו רק 13 גברים ובחורה אחת (רגב).
המושבה גדרה, תרמ''ט-1890.14 הצעירים מתמקמים בשני חדרים ששכרו בבית הכורכר בלב פרדסי יפו, מהסוחר היפואי אנטון איוב. את פרנסתם, בחדשים הראשונים מצאו במקווה ישראל באווירה עויינת. קשיי המציאות (מזג אויר חם מאד, חוסר ניסיון בחקלאות ועוד) הכו בחבורה שבינתיים נוספה להם עוד קבוצה של עולים, ורוח המהפכנות שככה. במשך הזמן התחלופה גברה וגם היו שעזבו חזרה לגולה, אבל בסוף זכו חברי הקבוצה להקים את המושבה גדרה – המושבה הביל''ויית הראשונה - בשנת 1884 (רגב). אבל בלקינד, המנהיג, לא הסתגל לחיים כחקלאי במושבה.
הבית, בית הביל''ויים, בו עשו הביל''ויים את חודשיהם הראשונים, לפני כ-121 שנים, לא טופל כראוי במהלך השנים למרות ערכו ההיסטורי. במקום פרדסים מקיפים את המקום כבישים סואנים. קרבתו לקטע הדרומי של נתיבי איילון רק החמירה את מצבו ואחד מאגפיו קרס (רגב).
אבל הבית הזה הלין את ראשוני העלייה הראשונה - הביל''ויים. בין כתליו הם, ודאי, ערכו סיכומים ראשונים על המפגש שלהם עם המציאות הקשה בארץ ישראל. בין כתליו, ודאי עלו גם הפיקפוקים הראשונים. אבל הבית הזה מסמל את תחילת העליות הציוניות שתרמו רבות להתחדשות העם בארצו.
מן הראוי שהבית יטופל וישמר גם עבור הדורות הבאים.
מקורות:- האנציקלופדיה העברית, כרך ו', ארץ ישראל (1957), עמודים 508-510.
- הסוכנות היהודית לא''י, ישראל בלקינד.
- צמח, אורי, אורט, העלייה הראשונה (1882- 1903).
- קם, מתיה, ''העליה הראשונה של הביל''ויים'', מט''ח.
- רגב, עופר, ''שני חדרים, לא יותר,'' סיפור של בית, מסע אחר, 143 (אוגוסט 2003), עמודים 32-34.
הערות- באותה שנה גם הגיעו עולים מתימן (מושגים-תקופה שנייה).
