פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1457

שקיפות המערכת הציבורית

עגל הזהב / דוד סיון (יום ראשון, 15/06/2003 שעה 16:55)

שקיפות המערכת הציבורית

ד''ר דוד סיון

הפעם, בשונה מיתר מאמרי, אני מציג נקודת מבט מאד אישית על ניסיוני עם המערכת הציבורית ב-‏20 השנים האחרונות. מצד אחד יונקת נקודת המבט שלי מהמפגשים שלי כשאר הציבור עם המערכת. מצד שני הייתי במשך כ-‏10 שנים חלק מן המערכת הזאת. למרות כל שיאמר, בהמשך אני מאמין שבמהלך התקופה הזו התחולל שיפור מאד גדול באיכות השרות לציבור ושקיפות המערכת.

יש לא מעט גופים במערכת הציבורית העוסקים באיסוף, עיבוד וניתוח נתונים שמייצגים ומתארים את מדינת ישראל. המאמר שלנו לא עוסק באיכות הנתונים במאגרי המידע של הגופים הללו, למרות שאיכותם היא סיבה עיקרית לכך שהציבור מחפש גישה אליהם. אותנו מעניין לעסוק בזמינות הנתונים ואיכותם לציבור החוקרים ולציבור הרחב.

בזמנו, כאשר עשיתי דוקטורט בארה''ב, די היה לבקש מהבנק המרכזי נתונים והם היו מגיעים לתיבת הדואר שלך. באותו זמן, כאשר ביקשתי נתונים דומים בבנק ישראל, לא היו מוכנים לתת לי גישה לנתונים אמינים ומסודרים, שישבו על המחשבים שלהם. לעומת זאת, אחרים, שהיו להם ''קשרים'' עם האנשים הנכונים, קיבלו נתונים וגם משרד קטן בבנק ישראל לעשות את עבודתם. חלק מן האנשים שפגשתי אז בנסיבות הלא נעימות הם בעלי מעמד בכיר היום, ואני מקווה שבהקשר הזה הם למדו לנהוג אחרת.

היום נדמה שהמצב הוא טוב יותר. חלק ניכר מן הנתונים נמצאים באתר האינטרנט של בנק ישראל עם גישה חופשית לכל אחד. אבל עדיין נותר חלק של הנתונים שאינו זמין לכל אחד מן הציבור. כאן הניהול הוא בידי צוות מקצועי איכותי מאד, אבל השקיפות מוגבלת.

השקיפות בנושא התקציבי היא בעייתית, כך אני סבור, ברוב המדינות בעולם. נכון, נתוני התקציב זמינים (הם מוצגים באתר האינטרנט של משרד האוצר), אבל בשביל לעשות עבודה שדורשת פירוט נוסף יש כבר צורך ב''קשרים.'' למיטב הבנתי, זהו תנאי לביצוע איכותי של עבודה כמו שעשה דרור צבן עבור שלום עכשיו (אומדן תקציבי הממשלה המופנים להתנחלויות, תקציר). עברו של דרור צבן במשרד האוצר הבטיח את התנאי הזה עבורו.

פרטי התקציב הממשלתי ממויינים במפתח של 8 ספרות בדומה לדוגמה המוצגת בטבלה שלהלן. במקרה שלפנינו מדובר על תקציב משרד המשפטים. כאן צריך לציין שתי נקודות חשובות. ראשית, יתכן מאד שהסכומים בכל קטגוריה (שורה בטבלה) יגיעו למיליוני שקלים וגם למאות מיליוני שקלים. שנית, החוברות הכחולות, ספרי התקציב שנמסרים לחברי הכנסת לקראת הדיונים על התקציב, מגלים פירוט עד תחום פעולה (6 ספרות). כל אחד מן הציבור יכול להשיג גם הוא את נתוני התקציב באותה רמת פירוט.

מיון מספרי מהות הסעיף תאור סכומים
08 סעיף ראשי משרד המשפטים
0801 תכנית פעולה ניהול ומטה
080101 תחום פעולה הנהלת המשרד
08010101 תקנה תקציבית שכר ...

בשביל רמת פירוט של 8 ספרות כבר צריך לפנות באופן באופן ספציפי לראש התחום או רכז צוות. כאן מתחילות הבעיות של החוקר או של כל אחד הרוצה ללמוד את הנושא לעומק. התקציב למימון סייעת לילד עם צרכים מיוחדים מגיע לבית הספר (הרגיל) בו הוא לומד. גם התקציב לאוכלוסיית הפנימיות בעלי צרכים מיוחדים מגיע לפנימיה בה לומד/ת הנער/ה. רמת הפירוט של הסכומים הקשורים בשתי דוגמאות אלו, שיכולה לכלול סכומים של מאות מיליוני שקלים, אינה גלויה לציבור.

משיחה טלפונית עם אדם שמכיר את הנושא היטב עולה שאין סיבה טובה שפירוט התקציב לא יהיה גלוי לעיני כל, אבל שקיפות היא כנראה לא אחת המעלות של משרד האוצר. יש לכך מספר סיבות לפחות:

שליטה במידע והפצתו הוא כח (פוליטי),
חיסיון חלקי מאפשר לפוליטקאי מניפולציות תקשורתיות,
הפקיד חש לפעמים שאין הוא רשאי להעביר אינפורמציה.

במשרדים אחרים של המערכת הציבורית בעיית השקיפות היא חמורה יותר. ראשית, בגלל חוקי ההגנה על הפרטיות, אבל גם בגלל שפקידי הציבור עוסקים בנושאים ערכיים. אחד היעדים של תקציבי ההעברה הוא שיפור הישגי מערכת החינוך, כפי שהם מתבטאים בכישורי התלמידים. מתברר שלמרות הגידול בהוצאה תקציבית, מאז שנות ה-‏60, לתלמיד, הרי שהישגי תלמידי כתות ח' במדעים ירדו באופן משמעותי (פרל, משה, ''הקופה הקטנה של לבנת'' מעריב, עסקים, 5.6.2003, עמוד 5). כדי לרדת לשורש טענה זו צריך לאתר ולבחון את התקציבים המנותבים לשיפור איכות הלימוד. לשם כך יהיה צורך לבחון את התקציבים לחינוך ברמת המיון של 8 ספרות במספר סעיפים ראשיים.

מומחי האוצר (על האשליה שבמדיניות הרווחה) וסיכומי הועדה הפרלמנטרית הפרלמנטרית בראשותו של חה''כ רן כהן (דו''ח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל) מצביעים על גידול בעוני במקביל לגידול בתשלומי ההעברה ב-‏20 השנים האחרונות. למרות הטענה הזאת לא נעשה, בעצם, דבר לשינוי פני הדברים. בכדי לבחון את הבעיה ברצינות צריך למצוא את פירוט התקציבים שמטפלים בעוני מתוך אותם תקציבי ההעברה. כדי לבחון את הנושא ברצינות על החוקר להגיע לנתוני התקציב הנכללים בתשלומי ההעברה ברמת המיון של 8 הספרות לפחות.

אם כן, למרות השיפורים המשמעותיים בשנים האחרונות (חוק חופש המידע והכרה של הנוגעים בדבר) בנושא, עדיין לא יקבל כל אחד גישה חופשית לגמרי לנתוני התקציב. אדם מן הישוב יצטרך להיות בעל ''קשרים'' בכדי להשיג את מירב האינפורמציה הקיימת במשרד האוצר. מאחר ומשרד האוצר ונתוני התקציב מנוהלים על ידי פוליטיקאים, יהיה זה מאד לא ריאליסטי לצפות לשקיפות מלאה לגבי פרטי התקציב בזמן הקרוב, אם בכלל.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31420
	ציטוט מדו''ח מבקר המדינה 52ב (האחרון)
	דוד פלד (יום ראשון, 15/06/2003 שעה 17:05)
	רשויות פיקוח פנים-ממשלתיות 3. חובת מתן דין וחשבון- Accountability: בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שגם חובתה של רשות פיקוח לתת דין וחשבון אינה מוסדרת. נמצא שברשויות פיקוח העוסקות בתשתיות ההסדרים שונים מרשות לרשות. לדוגמה: (א) רשות החשמל, אשר אינה, כאמור, חלק מהמדרג המשרדי מחויבת רק באופן כללי לפרסם את שיקוליה ברבים. לא צוין בחוק למי היא חייבת במתן דין וחשבון. (ב) הרשות לפיקוח על תאגידי מים וביוב, שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס''א-‏2001 (להלן - רשות המים), ואף היא אינה חלק מהמדרג המשרדי ואינה כפופה לכאורה לשר, צריכה לפרסם דין וחשבון על פעולותיה ולהפיץ אותו לשרים ולוועדת הכלכלה של הכנסת. (ג) הרשות לפיקוח אשר הוקמה לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס''ב-‏2002 (להלן - רשות הגז), היא חלק ממשרד התשתיות הלאומיות, ולכאורה אמורה למסור דין וחשבון רק לשר ולא לכנסת. בעניינים דומים דן מבקר המדינה כבר בדוח הביקורת על תאגידים סטטוטוריים , וכבר אז הצביע על העדר סדרי דיווח. מכאן, שעוד בטרם נקבעו סדרי הדיווח של תאגידים ציבוריים, גובשו הסדרים נוספים ולא אחידים בכל הנוגע לרשויות פיקוח בלי שהצעת המדיניות ובחינת החלופות הוצגו לפני הממשלה. יוצא אפוא שלרשויות הפנים-ממשלתיות העביר המחוקק סמכויות בנושאים מהחשובים ביותר לכלכלה ולחברה בישראל. אולם הנציבות, משרד המשפטים ומשרד האוצר או כל גורם אחר לא הגדירו את הנושאים והתחומים בשירות המדינה שיש להעביר לרשויות הפיקוח הפנים-ממשלתיות ולא קבעו מהי דרגת העצמאות הראויה להם כדי שיפעלו באופן ראוי ומועיל. כמו כן לא נקבעו הקריטריונים להקמת רשויות כאלה והמבנה הארגוני הראוי להן. זאת ועוד, לממשלה לא הוצגה הצעה למדיניות כוללת בכל הנוגע לרשויות הפיקוח הפנים-ממשלתיות, אלא ניתנו פתרונות פרטניים השונים זה מזה בעניינים מהותיים של סמכות, עצמאות ומבנה ארגוני. אף שממאפייני גופים שונים עשויה להיגזר מידת עצמאות שונה, הרי שהפתרונות הפרטניים שניתנו לא נגזרו מקריטריונים ברורים ושקופים. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-ההסדרה של המבנה הארגוני של רשויות הפיקוח הפנים-ממשלתיות עלול לפגוע בסדרי הפיקוח הממשלתי בתחומים מרכזיים למשק הישראלי. הדבר מצביע על פגמים מהותיים בעבודת המטה של גורמי השלטון. ואידך - זיל גמור...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31468
	קריטריונים, כללים וסמכויות של רשויות שלטון
	דוד סיון (יום שני, 16/06/2003 שעה 9:47) בתשובה לדוד פלד
	נדבך מאד חשוב בהגברת שקיפות המערכת הציבורית הוא הסדרת עבודת רשויות הפיקוח בצורה ברורה. הקריטריונים, הכללים והסמכויות של עובדי הגוף המפקח צריכים להיות מוגדרים היטב כמו גם דרכי הביצוע. השארת שטחים אפורים, כמובן פוגעת בדרגת השקיפות. אבל ככל שכל אלו יוגדרו ברור יותר יגדל הסיכוי לשיפור השקיפות במערכת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31471
	הנקודה אינה ''הסדרת סמכויות'' הגוף המפקח אלא
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 11:48) בתשובה לדוד סיון
	הטוטליות של מרחב הפיקוח. עקרון איזוטרופיות הפיקוח: כל איזור ואיזור וכל נקודה ונקודה של הגורם המפוקח חייבת להיות ברת-פיקוח באותה מידה כמו כל נקודה ואיזור אחרים. הכל פקיח! גם כאן חייב להיות תיקון לעקרון הפירמידה ההפוכה של השקיפות: לא שקיפות דרגים עליונים וקטגוריות אירגוניות גבוהות ועמימות ככל שמתקדמים לדרגת משתמש הקצה. עקרון איזוטרופיות סוכני החשיפה והפיקוח: לא סמכויות לראש הגוף המבקר בלעדית, ושקיפות המתגלית באינטרקציה בין ראש הגוף המבקר לראשי הגוף המבוקר. אלא סמכות חשיפה גבוהה גם לדרגים נמוכים של הגוף המבקר, ל''שליחיו'' ועוזריו. כל אחד יכול לחשוף!


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31473
	לדוד: האם ניתן בכלל ליעל ביורוקטיה ממשלתית?
	דוד פלד (יום שני, 16/06/2003 שעה 13:37) בתשובה לדוד סיון
	''עבודת מטה עוסקת ... באבחון בעיות מבניות ובייזום שינויים ארגוניים ורפורמות במינהל הציבורי-הממשלתי, ברמת היחידה הממשלתית, המשרד הממשלתי, והשירות הציבורי כולו. בעניין זה יצוין, כי מאז שנת 1980 מצויות מדינות רבות בתהליך של תכנון וביצוע שינויים ארגוניים במגזר הציבורי-ממשלתי, שמטרותיו העיקריות הן להגביר את היעילות והתפוקות של המגזר הממשלתי; להקטין את הבירוקרטיה ולעודד תחרות, הן בתוך המערכת השלטונית והן מחוצה לה, באמצעות הליכי הפרטה וביזור, לרבות הקמת ''סוכנויות ביצוע'' (Executive Agencies); להגביר את יכולת הגופים השלטוניים להתמקד בקביעת מדיניות, בהקצאת משאבים, בפיקוח ובבקרה. זאת באמצעות שכלול הכלים לפיתוח מדיניות ציבורית ולמעקב אחר ביצועה, ויצירת הליכים להגברת האחריות של המגזר הציבורי להשגת תוצאות ותפוקות ולהגברת היכולת למדידתם. ביסוד תהליכים אלה עומדת תפיסה לפיה תפקוד השלטון כמעצב מדיניות מותנה ביכולתו לעסוק באיסוף ידע, בניתוח מעמיק של תהליכים ושיקולים ובראייה כוללת של צורכי המשק, הכלכלה והחברה; ובקיומם של כלים ותהליכים המבטיחים עבודת מטה במישורי התכנון, הפיקוח, התיאום וההערכה.'' מתוך דו''ח מבקר המדינה ''דוח שנתי 53ב:4 ממשלו של קלינטון ניסה להתמודד עם האילוצים האלה ע''י הסבת מרכז הכובד של הביורוקרטיה מעצמה כלפי הלקוח-האזרח. עקרונות השינוי סוכמו בתכנית ה-NPR=National Performance Review. הסיסמה שאומצה הייתה ''Works better cost less''. בין 1904 ל- 1992 עסקו 17 וועדות נשיאותיות בהרחבת חובת הדיווח (accountability), הגברת היעילות והרחבת סמכויות הנשיא. לפעולת וועדות אלו הייתה הצלחה חלקית. בין ההמלצות שיושמו הייתה הגדלת צוות היועצים של הנשיא ותקצוב רציונלי יותר של פעילויות הסוכנויות, אך לא התגברה על הסחבת הביורוקרטית. נקודת המוצא של ה-NPR הייתה האחריות כלפי האזרח וההיענות לדרישות הציבור. בעוד שהדוחות האחרים הדגישו את היעילות העסקית, ה-NPR שאבה תימוכין מתרבות היוזמה החופשית. היא קראה להגדיל את כוחם של העובדים ולהחזיר את אמון הציבור בממשל על במקום להגדיל עוד יותר את סמכויות הנשיא. עיקר התכנית היה הינתקות מההיסמכות על ביורוקרטיה ריכוזית המנוהלת מלמעלה (Top-down). משמעות ההצעה היא בנייתה של יזמות ביורוקרטית מקומית השואפת ללמוד ולהתחדש, רעיון שנלקח מרוחו של עמק הסיליקון. שינוי זה נגזר מירידה מתמשכת של אמון הציבור ביכולות הממשל שהחלה ב- 1964. רעיון זה קשה למימוש במיוחד כאשר ממשל נועד להשליט את רצונו ע''י שליחת אנשים לבתי סוהר. רעיון זה מתאים יותר לסביבה תחרותית עסקית בעוד שהממשל אינו מצוי בתחרות עם אף אחד. הקטנתה של סחבת ביורוקרטית ניתנת להימדד ע''י הגדלת הרווחים בפירמה העסקית, בעוד שסוכנויות ממשלתיות אינן בנויות כדי להרוויח. לחוקים הייתה מאז ומעולם אישיות חצויה. באחריותם להגן על הפקידים מפני השפעות פוליטיות בעוד שהפקידים אמורים לדווח לפונקציות הפוליטיות. ב- 1993 הקונגרס אישרר את חוק ''ביצועי הממשלה ותוצאותיהם'' (Government Performance and Results Act) מטרת החוק היא יצירת קישור בין הביצועים של הפרט, להישגי הארגון ולמטרות החברתיות של הממשל. אחת הדרכים היא הערכת ביצועי העובדים. חוק זה כמעט ואינו ניתן למימוש. רק מספר קטן מאד של מטרות מקשרות בין עבודתו של הפקיד להישגי הארגון. ה-NPR מתכוונת ליצור יותר בעלויות נמוכות יותר.; אולם החיסכון הגדול ביותר,הגלוי לעיניו של משלם המיסים, מושג לאו דווקא ע''י ייעול המנגנון המשלתי אלא ע''י קיצוץ בהוצאות הממשלה. כל קיצוץ דווקא יפגע במטרות החברתיות, האמורות לשפר את איכות החיים של האזרח בקשריו עם משרדי הממשלה. ה-NPR אמורה להקטין את הסחבת הביורוקרטית. סחבת זו אינה נוצרת דווקא ע''י הפקידים אלא ע''י גופים פוליטיים המגינים על האינטרסים שלהם, והמטילים מגבלות על הפעילות השוטפת של הממשל. הקטנת הסחבת משמעותה לגופים פוליטיים רבים, פגיעה בהטבות שהם נהנים מהן. יש שתי דרכים להביט על פעילות ארגון ממשלתי מלמעלה למטה ולהפך. בעקבות Max Weber ובעקבות תיאוריות הכלכליות העוסקות בפירמות, קיימת נטייה להעדיף את הגישה הראשונה. ההיבטים הפוליטיים מסמנים את הזהות, האמונות וההחלטות של הפקידים העומדים בראש הפירמידה. למרות חשיבותם, ניתוחים אלה אינם מסבירים מה המשרדים הממשלתיים אכן עושים, וכיצד עשייה זו קשורה להשגת שביעות הרצון של הלקוחות. המבט מלמעלה למטה מתאים להבנתם של ''ארגונים יצרניים''. הוא גם מתאים לבחינת ארגונים, שמטרותיהם אינן מוגדרות בבהירות, הנתונים לבקרה של קבוצות אינטרסים. המחבר מגדיר מצב כזה כ-''Client politics''. רוב הארגונים הממשלתיים אינם נכללים בקטגוריות אלו. ארגונים כמו ה-CIA או רשות המלחמה בסמים, נשלטים ע''י חוקים ותקנות. למרות זאת כל הניסיונות של הפוליטיקאים לשנות את החוקים ואת התקנות הארגון מחדש לא הניב את התוצאות הרצויות להם. דו''ח מבקר המדינה הנוכחי הינו הראשון שעוסק בסדרי ממשל. הוא מסתמך על עבודות הכנה של וועדת קוברסקי (1986), שהתוותה תוכניות לשיפור הביורוקטיה במתכונת של ה-NPR. ב- 1990 הממשלה אשרה את ההמלצות ומאז המצב רק הורע בכל הנושאים הקשורים בקבלת החלטות יישומם והבקרה על יישומן, כפי שמתשתקף בדו''ח. מה שאתה הצבעת עליו הוא רק קצה קצהו של הקרחון שאינו מראה כל נטיה להימס. עם זאת, צרת רבים נחמת שוטים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31475
	דוד פלד: תודה על סקירת בעיות וגישות תמציתית.
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 14:35) בתשובה לדוד פלד
	בראשית היה מקס וובר...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31476
	בחיפוש אחר הרציונליות האבודה: בראשית היה וובר...
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 14:37) בתשובה למיכאל מ. שרון


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31483
	למיכאל: סיון הצביע על השפיץ של הקומקום
	דוד פלד (יום שני, 16/06/2003 שעה 15:51) בתשובה למיכאל מ. שרון
	מבקר המדינה בחן ביסודיות אם יש בידי הממשלה כלים ואם היא משתמשת בהם, בהסתמך על מחקרים שהיא עצמה הזמינה. אני ממליץ בחום לקרוא את הדוח, לפחות את הפרק העוסק בכלים שלטוניים, וצורת השימוש שעושה בהם הביורוקטיה השלטונית לדורותיה בישראל. זו היא רק נקודת התחלה לא רעה למי שמנסה להבין בעיות מהסוג שסיון העלה, המובילה לשאלות מעניינות יותר מהסוג: מדוע אותו פקיד עצמו שהשהה את הטיפול ברישוי שבקשת, מתנהג בצורה שונה לחלוטין ברגע שעזב את משרדו. מדוע הוא מתלונן כמוך כאשר הוא נזקק למידע שאינו בתחום עיסוקו והמידע אינו זמין לו. כיוונים לחיפוש תשובות היא ההתנהגות האנושית בתוך ארגון שבכך עוסקים למעשה כל הענפים המסונפים ל''מדעי החברה'' (וובר הישן והטוב התחיל בסיפור ב- 1912, חידש את תורתו ב- 1945 ומאז יש הרבה מאד שמות אחרים, הידועים למי שמתעסק בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכו' וכו').


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31488
	לא, פלד. דוד היציע אופרציונליזציה של איתור ליקויים
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 17:05) בתשובה לדוד פלד


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31490
	לעיתים קרובות סוציולוגים משאילים מושגי ניתוח
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 17:30) בתשובה למיכאל מ. שרון
	מפסיכולוגים מחקריים וקוגניטיביים. מושגים אלה מופיעים בניתוח האירגוני לאחר שהם כבר מוכרים מספר שנים לחוקרי עיבוד המידע המוחי ואנשי המדעים הקוגניטיביים.. למשל המושגים Top down ,bottom up ו-Data driven בהקשר עיבוד מידע קוגניטיבי וקשב: Norman, D.A. & Bobrow, D.G 1975 . רק שאצל אנשי המדעים הקוגניטיביים הניתוח תכופות מפורט בהרבה ומדוייק יותר מבחינה מתימטית. המודלים דומים (הגם שתחום חלותם שונה), רק שהמונחים מיושמים לעיתים על ידי סוציולוגים וסוציולוגים אירגוניים ברשלנות ותוך ז'רגון כבד הבא תכופות על חשבון דיוק, אלגנטיות בהסבר וחיסכון במינוח, ומוגדרות מתימטית. ודומה גם על כמה שהם מגלים את אמריקה מחדש...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31497
	למיכאל: מידיעה - אתה טועה
	דוד פלד (יום שני, 16/06/2003 שעה 19:53) בתשובה למיכאל מ. שרון


	http://www.faz.co.il/thread?rep=37698
	למיכאל: סיון הצביע על השפיץ של הקומקום
	פיק אסנת (יום שני, 01/12/2003 שעה 18:20) בתשובה לדוד פלד
	אודה לך אם תוכל לומר לי באיזה מס' דו''ח מדובר (מאיזה שנה). תודה אסנת


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31618
	על יעול הביורוקרטיה הממשלתית
	דוד סיון (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 9:19) בתשובה לדוד פלד
	באופן כללי אין לי השכלה בנושא האירגוני של גופים מסחריים או ציבוריים. לכן כל מה שאגיד יהיה ברמה הכללית מאד. בגדול-בתאוריה כל אירגון יכול וצריך להתייעל. במציאות אירגונים ממשלתיים מתייעלים, אם בכלל, מאמד מאד לאט. בכלל לאירגונים הממשלתיים-ציבוריים יש כח חיות חזק ביותר. להלן דוגמה אחת שאני קצת מכיר: כבר בשנות השישים, כך נדמה לי, הוחלט לבטל-לסגור את הסוכנות היהודית. אכן החל אז תהליך צימצום אבל הסוכנות עדין קיימת חייה ונושמת - 30 שנה ויותר אחרי. נכון היא גוף מאד קטן ביחס לגודלו בשנות השישים אבל עדין קיים ובמובנים רבים עדין ללא שינוי מהותי בתרבות האירגונית שלו. למרות זאת אפשר אולי להגיד שהסוכנות התייעלה כי הרי כח האדם צומצם ב- 80 או 90 אחוזים מאז ההחלטה. במאמר הצבעתי על שיפורים ב''קצה הקרחון'' של המערכת התקציבית במשרד האוצר במשך השנים והעשורים האחרונים. אבל הייתי מעדיף שהשיקול המרכזי יהיה ביטול אירגונים ממשלתיים. רק לאחר מכן, אם הוחלט לא לבטל - לשקול יעול בגלל שאני מאמין שיעול אירגון כזה הוא איטי אם בכלל. הניסיון שאתה מתאר כאן רק מוכיח שיש ביסוס לדברי. אני יודע ומכיר תרבות אירגונית אשר משקיעה אנרגיות רבות בשימור מעמדו של האירגון. בסוכנות תמיד היו עסוקים (כח אדם ותקציבים) בטיפוח אמצעי שיכנוע בצורך לשמר את האירגון שיעדיו ''חשובים.'' כך נוהגים גם משרדים ממשלתיים. אסיים באמירה של מילטון פרידמן שהיא ואריציה על דברי אדם סמית: ''אדם המתכוון אך ורק לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות טיפוח של התערבות ממשלתית מונהג באמצעות ''יד נעלמה'' לקידומו של אינטרס פרטי שאין לו דבר וחצי דבר עם כוונתו המקורית.''


	http://www.faz.co.il/thread?rep=140948
	קריטריונים, כללים וסמכויות של רשויות שלטון
	סתם אחד (יום שלישי, 27/10/2009 שעה 8:50) בתשובה לדוד סיון
	זה טוב


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31435
	סיוון - בתקוה שהפרסום שלך ישפר המצב. מספר שאלו
	ראובן גרפיט (יום ראשון, 15/06/2003 שעה 19:38)
	ת לי אליך. 1. האם רמתם / איכותם של תלמידי שנות ה 60 במאה ה 20 נבעה מ: 1.1 תקציב גבוה יותר 1.2 יחס מורים פר תלמיד טוב יותר 1.3 אולי מהסיבה שאז הרכב האוכלוסיה היה שונה, או 1.4. הסלקציה היתה גבוהה יותר ולתיכון הגיעו רק מי שעבר את בחינו הבגרות. ובמהלך כל שנה בתיכון נפלטו תלמידים כי לא היה חוק חינוך חובה בתיכון. 2.לגבי הפער בין עשירים / עניים שגדל: האם הוא גדל מפני שיש כיום יותר עשירים /בעלי הכנסה גבוהה מאשר בשנות ה 60 (קרי המשק הינו מפוצח יוצר / חופשי יותר- רבים יותר זוכים לתגמולי שכר גבוהים יותר וכן רבים יותר מסוגלים להרויח מסחר חוץ ומיבוא )בפערים או שמא הגידול הינו אבסולוטי (נא התעלם מהשנתים- שלש האחרונות)? אודה לך על תשובותיך!


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31437
	ראובן, יש לי רק תשובה חלקית
	דוד סיון (יום ראשון, 15/06/2003 שעה 20:29) בתשובה לראובן גרפיט
	המאמר שלי לא ממש עסק בבעיות שהצגתי אלא בהיבט, חשוב, אחד שהוא היקף ההוצאה התקציבית לאחד משני יעדים (לפתרון בעיית העוני, הישגי התלמידים). הצגתי את הבעיה הכללית שלא לכל אחד יש גישה חופשית לנתונים התקציביים הנחוצים. הטענה על הידרדרות הישגי התלמידים למרות גידול בהוצאה התקציבית לתלמיד היא כללית מידי. בשביל להתחיל לקבל תשובות צריך למצוא את כל ההוצאות שניתן לשייכן לאיכות הלימוד והישגי התלמידים. אלו פרטים שלא זמינים לציבור ולטענתי השגתם מצריכה ''קשרים'', בתוך משרד האוצר. יש עוד היבטים שמומחי חינוך צריכים לברר אותם והמאמר לא עוסק בהם וגם כעת אינני מתיימר לטפל בהם. בצורה דומה אני מציג את נושא הגידול בעוני. להגיד שההוצאה החברתית גדלה וגם העוני גדל זה לא ממש מספיק. צריך לרדת לפרטי התקציבים שאין לכל אחד גישה חופשית אליהם. אחר כך, או במקביל, יהיה צורך לדון מה באמת מוריד את היקף העוני. גם בנושאים הללו המאמר לא ניסה לטפל ואין לי בהם ידע כלל. בגדול אני בדעה שצריך לצמצם את המערכת הציבורית והמאמר מביא, אולי, עוד סיבות מדוע זה כדאי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31461
	כשפלד והמבקר מול דוד מדברים על שקיפות - אין זאת
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 7:57) בתשובה לדוד סיון
	אותה שקיפות. ניסוחו של דוד ניתן למצותו במילה אחת: סכומים. ניקבו בסכומים רבותי, וברמה הלוקלית ביותר הניתנת -רמת מיון של 8 ספרות. מאמר זה הוא אולי מבחינת נס ביחס למקובל בארצנו, שכן דוד מתמקד במיקום המשוער של הבעייתיות הממשית: רמת מיון של 8 ספרות. פשוט, אך כמדומני אף אחד לא אמר את זה לפניו. האם כאן נמצא הפתרון לחידה שרבים, גם בתוך המערכת ובשיחות פרטיות היצביעו עליה, שבמסגרת פרוייקט שיקום השכונות לא היגיעה אגורה שחוקה לקהל היעד עצמו, והכל אבד לו בלבירינטים אפלוליים בתוך המערכת, תחת שמות מפוצצים שונים ברמות מיון של 4 או 6 ספרות? האם זהו גם מקורם של, מממ, איך לאמר, פרשיות שחיתות ועסקות סיבוביות שונות תחת הכותרת הכללית ''העברות''? האם כאן, ברמת 8 הספרות קיימים החורים השחורים בתוך המערכת, כשהכספים נבלעים להם בגדלי עתק אי שם ובאופן עלום? מאידך דוד פלד כמו גם המבקר נשארים ברמת הקטגוריות הביורוקרטיות הוותיקות והעמומות כדבעי בלשונם האיזוטרית המעתירה גם מה שפסיכולוגים העוסקים בהנדסת גורמי אנוש מכנים ''עומס מידע'' Information overload : תשתיות...הסדרים... חלק ממדרג... קריטריונים להקמת... ומשפט המחאה הוותיק שנועד לתת תחושה של ביקורתיות: ''לא היגדירו את הנושאים והתחומים... סכומים, הבו לנו סכומים, וברמה של 8 ספרות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31462
	עיקרון הפירמידה ההפוכה של השקיפות במקומותינו:
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 8:27) בתשובה למיכאל מ. שרון
	ככל שהרמה אבסטרקטית וגלובלית יותר - השקיפות רבה יותר. ככל שהרמה המדווחת לוקלית וקונקרטית יותר - רמת המשתמש, אם לנקוט בשפת מחשבים - כך העמימות גוברת יותר, במקרה המוצלח. למעשה מדובר בראש פירמידה הפוכה קטום, או כזה המכוסה בערפילי הארציות והאדמה, שכן ראש זה אינו נראה כלל. הפירמידה ניצבת כביכול באוויר, מרחפת לה כשראשה הקטום מוחבא אי שם. פירמידה כזאת -אחת דינה על פי חוקי הפיזיקה - להתמוטט. בפועל - מבחינת הכספים המבנה האמיתי הוא כמובן הפוך, או אמור להיות כזה. אך מבחינת הניראות, המערכת קודמת לזה שאליו מופנים שרותיה, ומקבל השרות הופך ללא-ישות, לאין המוחלט, בלשונו של סארטר... The importance of being visible


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31436
	כולם מדברים על שקיפות
	aharon5 (יום ראשון, 15/06/2003 שעה 19:57)
	אף אחד לא מדבר על תרבות. מה אנחנו יודעים על תרבות השלטון בישראל? מה?... אתם יודעים מה, רוצים שאלה יותר קלה: מה אנחנו יודעים על איכות השלטון בישראל? מה?... אל תרוצו לחפש. אחסוך לכם מזמנכם: כלום. שום, כלום, מאום, נאדה, גורנישט, אפס (בריבוע). הנה ציטוט: ''שחיתות יש, מספרים רק בקושי. נתונים עדכניים? בנציבות שירות המדינה, במשטרה, בתנועה לאיכות השלטון אין סטטיסטיקות ומספרים מדויקים שיצביעו על מגמות בדפוסי השחיתות בישראל'' (7 ימים, ידיעות אחרונות, 30 באוגוסט 2002). מה, אם כן, יודעת החברה המודרנית על איכות השלטון שלה? נכון, כלום! שמעתי זה לא מכבר את המילה נפוטיזם. הסבירו לי שפירושו של דבר מינוי מקורבים. כל הכבוד על כך שהמציאו לכך מילה פרטית. יופי, ומה הלאה? מה באשר לקשר שלה אל המציאות שלנו? האם קיימת תופעה של נפוטיזם בתרבות השלטון שלנו? כן? לא? (כמה? למה?) האם ישראל היא בעצם ''מדינת בכירים ומשרתים''? האם היא בעצם ''עסק משפחתי'' של כמה משפחתות של אליטות שכל אחת מקדמת את חברתה? מה זה ''קשר האליטות''? יש דבר כזה? אין דבר כזה?... מה לעזאזל אנחנו יודעים על תרבות השלטון שלנו? מה? כלום. כולם מחפשים פתרונות ואיש אינו יודע מאום על הבעיה... כולם עסוקים בנסיון ליפות את בגדיו של המלך בשעה שאיש אפילו אינו מוטרד מכך שאף אחד אינו יודע מה המלך בכלל לובש... החברה המודרנית היא מפגרת ופרימיטיבית בכל הנוגע להבנתה את עצמה! החברה הישראלית - מי את? מה הן הנורמות שלך? הגיע הזמן שנדע, לא?... אנחנו כבר במאה ה... האחרונה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31460
	שיניו של החומס לא בוגדות בחומס. בשרו של הכבש הוא
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/06/2003 שעה 5:51) בתשובה לaharon5
	אשר בוגד במי שמשים עצמו כבש. אהרון - כתיבתך משחררת. רבים הפכו לכבשים מול מצח הנחושה של המושחתים. ובשרו הרך של הכבש הוא שמזין את מצח הנחושה של המושחת. ומצח הנחושה מרתיע עקב מצג העזות (שאינה מופיעה כגנבים חיוורים ורועדים בלילה) ומייצר בסרט נע יותר ויותר כבשים. כפי שאמר המשורר אנרי מישו - שיניו של הזאב אינן בוגדות בזאב; בשרו הרך של הכבש הוא אשר בוגד בכבש. רכות הכבש - כיצד תצדיק זו את עצמה? סיוע לשחיתות הן על ידי העלמת עין, הן על ידי הכחשה, והן על ידי שיתוף פעולה רוחני באמצעות אידאולוגיה צינית? יפה לדבר ככה? אז רכות הסיוע לחמס מצד הכבש מציגה עצמה במילים מוסריות דווקא, של אהבת אנוש חובקת עולם. וכלפי מי? דאגה כלפי היריב זה מוסר-מה. דאגה לשלום הצורר - או, זה כבר מוסר נעלה. רנ-טיזי ומרעיו המוצגים על ידי בוש כמושא למלחמת חורמה ברשע ובפראות הופכים על ידי המוסרנות תומכת השחיתות כשבירים ועדינים: ''לא לגעת, שביר! עוד תפרוץ כאן שריפה''. השריפה היתה כל הזמן, ולא ביוזמתינו. אז מה התחדש בעניין רנ-טיזי? ''הפורע קדוש'' לוחש בשר הכבש לכבש, והגנת הרב-פורע - הינה תצהיר ''מוסר רב-נעלה'' בפי בשר הכבש.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31634
	איך רנטיסי קשור לעניין?
	אלברט חומסקי (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 12:57) בתשובה למיכאל מ. שרון
	העניין חשוב מכדי ללכת לענייני רנטיסי. יש פה בעיה של לא רק נפוטיזם אלא של החתול ששומר על השמנת אגב זה נכון גם למשפחות ששיכות לימין. וזה נכון למה שקורה בקיבוצים שהמשוחחרים מהחוק והמאימת החוק ,מצד אחד גונב לו בכיר בקיבוץ מליונים ,מצד שני מונעים חברי הקיבוץ ''התערבות חיצונית'' בטענת -זה עניין פנימי עאלק. אבל כאשר הקיבוץ נופל הציבור הופך למישפחה גדולה ומעניק כתף תומכת לחבורה הזו שמניחה שיקראו לה נאורה. מה כל זה קשור לרנטיסי?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31630
	איני בטוח שזה קשור
	אלברט חומסקי (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 12:27)
	אבל השערוריה מספר אחת בישראל היא הבנקים ,על הנשגב במעמדם של המנהלים על ההתעמרות באנשים ,רמאות וכיוצא בזה. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים זו בדיחה חסרת שיניים. האזרח התמים פונה לפיקוח על הבנקים ומתאר להם תמונה עגומה והם וכאן ''הם'' מתארת תמונה נכונה ,מחייכים מלקקים שפתיים ומתעמרים בעצמם באזרח המסכן. בכלל פקידים בישראל זוהי מהות כשלעצמה. בבנק ישראל יודעים שהעתיד שלהם מצוי במיגזר שעליו הם ממונים ,שאותו הם אמורים לבדוק. גליה מאור הישר מהמחדלים שעשתה בבנק ישראל קיבלה את בנק לאומי ,שם היא ממשיכה להתעמר באנשים ,וכמובן מקבלת שכר ''נאות''.ואפילו הפכה את בנק לאומי בזכות קשריה בבנק ישראל למקום ''מוגן''. הפקידות בישראל ועובדי המדינה בישראל למרות שודאי שישנם בניהם אנשים ונשים יקרים ויקרות ,כגוף הם הגוף הכי מאובן ,הכי לא ראוי במערכת שמרכיבה את הפאזל האזרחי בישראל. היום מנהל סניף בנק יכול כמעט לעשות כבתוך שלו בחשבונו האישי של האזרח ,כל קפריזה ומעשה לא ראוי מסתתרים תחת ערימות נייר ,ושם כאשר מנסה האזרח המסכן לעשות לעצמו צדק הוא נתקל בפקידות בבנק ישראל הפיקוח על הבנקים שמנסים לעודד אותו בנימוס שימשיך לפרנס אותם והם בשלהם גוזלים מכספו וממשיכים הלאה לג'ובים נשגבים עם שכר מנופח. בכלל ישנה לה פקידות בכירה שאין לבכירות שלה שום דבר עם יצרנות ועם נסיון ליצר משק יצרני מודרני וראוי. הפקידים רובם בוגרי כלכלה או קלקלה ,לא מיצרים דבר ומקבלים שכר עתק. הם במו ידיהם גוזלים ועושקים על בסיס קבוע אזרחים שאין להם הגנה. לפי בדיקה שנעשתה לא מזמן ,אחוז אחד מבעלי העסקים בישראל קיבלו למעלה מ- 90 אחוז מהאשראי הבנקאי . חלק ממנו הלך לטמיון ,נזכיר את זאבי ואת פלד המפכ''ל לשעבר כדוגמאות בלבד.כלומר שהכסף שנגזל מהאזרח הולך לכיסים פרטיים והדרך שבו הם מקבלים הון עתק מילארדים היא פושעת אבל הכסף ממשיך לזרום לקבוצה המצומצמת. זוהי מדינה שמאפשרת לפקידות לצבור כספים על חשבון אזרחיה ,למשל שבס המנכ''ל הכל יכול שהפך למליונר ועיניו ממשיכות לדמוע בבכי מזעזע על כי מעלילים עליו המסכן ועוד סיבכו איש תם וישר כמוהו במישפט מיותר שממנו כנראה יצא זכאי. מדינה שבה מרשים לעצמם פקידים להרוס כל חלקה טובה . אז צר לי אם ממש איני מתיחס לשקיפות של מר סיוון ,אבל בעיני השליטה של הפקידות ,שהגיעה לאן שהגיעה בזכות השיטה של חבר מביא חבר ,מישפחה דואגת למישפחתה וכך הרוב המוחלט של עם ישראל הופך לקורבן של מעטים ,חלקם מהתנועה ,חלקם מהגרעין ,חלקם הדליקו מדורות בקומזיץ ,חלקם אכלו יחד ביחידה מיוחדת,חלקם גנבו יחד באיזה קיבוץ ,וחלקם סתם הגיעו למקום שבו בחרה להם המשפחה להיות. הפקידות הכלכלית בישראל ברובה היא חבורה של אנשים שלא רק שגוזלים כספים ,הם מונעים כל סיכוי שתיוצר פה כלכלה יצרנית ונכונה. הביוקרטיה היא לא רק בעיה של בעלי העסקים אלא היא המכשול שהפקידות מערימה על האזרח הפשוט כאשר הוא נגזל לאור היום ולמולו מתיצבים עורכי דין וחבורה של שודדים מטעם הבנקים. אנשים מתאבדים ומשפחות נהרסות ,אבל מנהלי בנקים ממשיכים גם כעת בתקופה זו לקבל משכורות נשגבות. אם יש סיכוי שאי-פעם תהיה פה התמרדות אלימה אזרחית כנגד השלטון המתעמר היא טמונה בפקידות הבכירה ועתירת השומנים . אבל עד שתפרוץ המהפכה האמתית ולא בראשותו של פרץ המשופם ,נשב ונחכה בנחת ובסבלנות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=31669
	לא הפקידות ''הכלכלית'' כמו שלא התקשורת
	דוד סיון (יום שישי, 20/06/2003 שעה 10:52) בתשובה לאלברט חומסקי
	התקשורת לא אשמה בהתרחשויות במרחב הפוליטי, המדיני או החברתי (היא מדווחת ולפעמים מייצרת ידיעות...). היא אולי אשמה ברושם שאנחנו מקבלים על המציאות. אני אומר אולי בגלל שכמו שאנחנו לא נאשים רופא בזה שאכלנו צמח רעיל בשדה כך אין לנו מה להלין על התקשורת אם קראנו את המציאות לא נכון. אותו הסיפור לגבי הפקידות הכלכלית. הם תמיד מנוהלים על ידי הפוליטיקאים ובעצם אמורים לעשות את דברם. לכן אם יש אשמה היא באלו שאתה/אני/כולנו בוחרים לכנסת. הם אלו שגם מחלקים ג'ובים במנגנון.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.