פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_13

רסיס מחשבה - ניסיון ראשוני לשיתוף פעולה יצירתי

גלעד דנבום (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 0:41)

הקטע הבא הוא רסיס מחשבה על השפה העברית בישראל של שנת 2002, כתבתי אותו כלאחר יד, ואני מפרסם אותו בפורום ללא עריכה, ומתוך ניסיון ראשוני לשיתוף פעולה יצירתי.
אם אחשוב על נקודות נוספות, אפרסם אותן תחת פתיל זה. אשמח לקבל הערות והצעות.

בעודי נוסע היום באוטובוס נתפסה באוזני פיסת דיאלוג שניהל חייל מסוים עם אדם בלתי ברור בפלאפון.
משום מה, מיד התחלתי לחשוב על מאמרו של רוביק רוזנטל בתרבות מעריב של השבוע אודות הסלנג העברי החדש.
החייל הסביר לבן-שיחו כי הוא היה בתל-חי, ושהיא ''מה-זה יפה''.
התחלתי להרהר אודות הביטוי ''מה-זה'' והגעתי לכמה תובנות מעניינות:

ראשית כל, מעניין לציין את מיקומו במשפט של הביטוי הנ''ל: לפני שם התואר, לאחר שם העצם.
נדמה שהביטוי מחליף תיאורי כמות כמו ''יפה מאוד'' או דימויים כמו ''יפה כפרח'', ובכך כוחו הגדול וייחודו.
כאשר העמקתי הרהר על תוכן הביטוי ''מה-זה'', מיד נתפסתי למבנה המשונה שלו: משפט שאלה.
כלומר, יש כאן היפוך גמור של המבנה הרגיל של השפה - משפט הקביעה ''תל חי היא יפה'' הופך למשפט מעורב, קביעה שתוכה שאלה הדורשת מענה ''תל חי היא (מה זה יפה?)'', לפני שניתן יהיה להבין את המשפט כולו.
מה מטרת משפט השאלה בתוך הקביעה הזו? מה מטרת השאלה עצמה?
השאלה נועדה לפרק את משמעות שם התואר, להעביר את קביעת הפירוש אל הצד השני, ולהימנע מהבאת קביעה חד-משמעית.
אפשר לקרוא את המשפט כך: הכרע עבור עצמך מה פירוש שם התואר ''יפה'', ויישם זאת על שם העצם ''תל חי''.
אני חושב שצעד לשוני זה מפרק את השפה באופן בסיסי - במקום ששם התואר ישמש לתיאור מצב מסוים בעולם האמת, הוא מוחלף בשאלה המבקשת מהשומע להצמיד לה את הדימוי החוויתי שלו, מתוך התפיסה כי רעיון היופי (במקרה זה) הינו סובייקטיבי לחלוטין, וכי לכל אדם תפיסה אחרת בנוגע למהותו, תפיסה אשר אין אדם אחר השותף שלה.
במקום לומר ''<שם עצם> הוא <שם תואר>'', נאמר כעת ''<שם עצם> הוא <הקישור החוויתי האישי שלך ל-שם התואר>>''.
המילה הפכה מיצור מונוליתי, קבוע, ואובייקטיבי לכאורה, ליצור דינמי, נזיל, וסובייקטיבי לשומע.
באמצעות הביטוי ''מה-זה'' נמנע הדובר מכפיית עמדתו החוויתית על השומע, ומאפשר לו לייחס משמעות אישית לדבריו, תוך רגישות מובנית לשוני ההכרחי ביניהם.

אולי הבנה זו יכולה להסביר מדוע בא הביטוי ''מה-זה'' על חשבון תיאורי כמות או דימויים: משום שאלו מיותרים בעולם הפירושים האישיים.
אין משמעות עבורי אם אדם אומר שתל חי היא ''יפה מאוד'' או ''יפה כפרח'', משום שעצם התפיסה שלנו של המושג ושל הפירוש המציאותי שלו היא שונה.
הדימוי הוא כפייה של הסכמה לשונית כללית על הפרט. הקביעה כי פרח הוא יפה הינה פרטית, לא קולקטיבית.

ובכן, כל זה מתקשר יפה למאמרו של רוזנטל, משום שמתברר כי גם מאחורי הביטוי ''מה-זה'' מסתתרת לה תפיסה לשונית פוסט-מודרניסטית מובהקת, המתייחסת לשפה כמרכיב עיקרי (אם לא יחיד) של ייצוג המציאות, המפרקת מוסכמות קולקטיביות-מונוליתיות, ומאפשרת מרחב פעולה ומחשבה אישיים.
מאוחר יותר התחלתי להרהר על האירוניה השחורה שמאחורי העובדה כי השימוש העיקרי בביטויים אלו נעשה במסגרת ז'רגון צבאי-עילג, שמפגין רגישות לשונה ולאחר מבחינה לשונית, אך באותו הזמן כופה עצמו וערכיו באופן פיזי אלים; אך על זה ארחיב בעתיד.

[1] - http://images.maariv.co.il/cache/ART242060.html

[הודעת מנהל: ההודעה נערכה מחדש לבקשת הכותב. 6.2.2 15:44]

קישורים:
מאמרו של רוביק רוזנטל


	http://www.faz.co.il/thread?rep=68
	בקשה לתיקון
	גלעד דנבום (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 0:55)
	השעה מאוחרת ומוחי במצב נוזלי. בשני המקומות בהם כתוב אנליטי, צ''ל מונוליטי. יובל, אתה יכול לתקן בהודעה עצמה ולהוסיף סוגריים מרובעים (ולמחוק הודעה זו), או להשאיר את ההודעה הזו כמו שהיא. בתודה, גלעד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=72
	כמעט בסדר
	יובל רבינוביץ (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 16:47) בתשובה לגלעד דנבום
	התכוונת שבמקומות בהם כתוב מונוליטי צ''ל מונוליתי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=70
	גלגול ניצוצות בביטוי 'מה-זה'
	ליאור גולגר (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 12:43)
	אני חושב ש'מה זה' התגלגל מדיאלוגים כמו? - נו צחי, איך היה במסיבה? היה טוב? - מה זה היה טוב? היה ענק! שהתגלגל ל: - נו צ'יקו, איך היה באורגיה? היה טוב? - מה זה טוב? היה ענק! שהתגלגל ל: - נו ג'וני, איך היתה השמירה? היה טוב? - היה מה-זה טוב?, ענק! צ'יקו סיפר לי הכל על האורגיה! וגו'


	http://www.faz.co.il/thread?rep=71
	לא כוס התה+ויסקי שלי
	גלעד דנבום (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 15:45) בתשובה לליאור גולגר
	החלק הראשון זהה לשני, ולא הבנתי איך הגעת לחלק השלישי. מצד שני, יש לציין כי מימיי לא השתתפתי באורגיה ו/או בשמירה, כך שיכול בהחלט להיות שאינני מכיר את השיח המסוים הזה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99
	למרבה הצער...
	God eat God (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 18:28) בתשובה לגלעד דנבום
	הוא צודק לחלוטין!


	http://www.faz.co.il/thread?rep=103
	הצער כפול ומכופל
	גלעד (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 21:54) בתשובה לGod eat God
	כאשר אין טיעונים ממשיים. איך אתה יודע שהוא צודק? או שהתכוונת לומר, ''זה נראה לי יותר הגיוני''?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=74
	נראה לי שפספסת משהו
	דובי קננגיסר (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 18:32)
	מצד שני, אולי אני טועה. צריך להסתכל על השפה ולחפש מקום אחר בו משתמשים בביטוי ''מה זה'' בהקשר זה. תשובה: ''אם תל-חי לא יפה, אני לא יודע מה זה יפה''. ''תל-חי מה-זה יפה'' היא הצהרה שנועדה לקצר את הפורמט המה-זה מוכר של ''אם X לא Y, אני לא יודע מה זה Y''. ההתייחסות, אם כן, היא לחוויה הפרטית של הדובר, ולא לחוויה של הקהל. הדעה שלך היא בלתי הגיונית בעליל - מצד אחד, אתה טוען, הדובר נותן לקהל להחליט מה המשמעות של Y, אבל מצד שני הוא אומר ש-X הוא בהכרח Y. מה אם ''יפה'' עבור המאזין הוא דווקא ''מדברי, אפרורי ונטול צמחיה''? במקרה זה, ברור שתל-חי אינה יפה לטעמו. לעומת זאת, אם תל-חי אינה עומדת בהגדרות הדובר של יפה, כי אז שום דבר לא יעמוד בהגדרות אלו שלו, ולכן, היא מה-זה יפה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=75
	מצד שני
	דובי קננגיסר (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 18:34) בתשובה לדובי קננגיסר
	גם מה שגולגר כתב זה אופציה לא רעה. יותר טובה משלי. חרא של פורמט הפורום הזה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=77
	עולם אכזר.
	יובל רבינוביץ (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 18:51) בתשובה לדובי קננגיסר
	ככה זה. צריך לסבול עבור עקרונות. העיקרון שלך הוא שלא תהיה חצר אחורית באייל הקורא. המחיר שאתה משלם הוא פורמט מחורבן של החצר האלטרנטיבית.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=81
	הרי זה בדיוק מה שטענתי
	גלעד דנבום (יום רביעי, 06/02/2002 שעה 21:43) בתשובה לדובי קננגיסר
	הדובר אומר ''אני מייחס ל-<שם-עצם> תכונה <שם-תואר>'', אך מכיוון שהוא מודע ששם התואר הזה חסר כל משמעות כלפי השומע אותו, הוא מבקש ממנו למצוא עבור עצמו את המשמעות, ואז להבין את יחסו של הדובר אל אותו שם עצם. אם יפה בעיניך זה מדבר אפרורי ושומם, אז קח את החוויה שלך כשאתה נתקל במדבר כזה, והבן כי זו החוויה שחוויתי אני כשהסתכלתי על תל חי. הלשון אינה מתארת מציאות, כי אם את התפישה החוויתית האישית של המציאות.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.