פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1257

תכנית חירום כלכלית
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 28/02/2003 שעה 0:33)

תכנית חירום כלכלית

ד''ר דוד סיון



בשבוע הבא תהיה לנו ממשלה חדשה. כצפוי אחד היעדים העיקריים של הממשלה הזו הוא להוביל את המשק ליציאה מן המיתון העמוק בו הוא שרוי כבר יותר משנתיים. היום ננסה לצייר תמונת מצב של המשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולהציג את עיקרי התכנית שמתגבשת במשרד האוצר. נסתכל שוב על תהליך ההפרטה של ייצור החשמל ועל התאמת שר האוצר המיועד לתפקידו.


א. המציאות והתכנית

הדו''ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ''ס) מדצמבר והעידכון (17.2.2003) שלו לא השאירו ספקות - המצב הכלכלי הוא לא טוב. הירידה בתוצר הלאומי הגלמי (תמ''ג), בתמ''ג לנפש ובתוצר העסקי נמשכה גם בשנת 2002. במשק נמשך המיתון העמוק - המשק מתכווץ,
אבל ההוצאה הציבורית המשיכה לעלות - השלטון המשיך לחגוג.

שינוי כמותי, באחוזים, בשיעור שנתי
 20012002
תוצר מקומי גולמי (תמ''ג) (0.9%)(1.1%)
תמ''ג לנפש (3.2%)(3.1%)
תוצר עסקי (2.4%)(3.1%)
צריכה פרטית לנפש0.0%(2.6)
השקעה גולמית (2.6%)(8.0%)
הוצאה ציבורית - 5.5%
הגירעון ביחס לתמ''ג (לא שינוי)3.4%4.2%
מקורות: דצמבר 2002 ;עידכון 2.2003
  


התכנית הכלכלית עדין לא מגובשת באופן סופי אבל אנחנו כבר יודעים שהיא בעלת שני חלקים עיקריים. ראשית ישנה תכנית לקצץ את ההוצאה הציבורית בהיקף של 10- 15 מיליארד שקלים (מוטי בסוק, Aonline ,26.2.2003). מדובר על קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה שכולל הקטנה של כוח האדם ב- 10% ושל שכר הנותרים ב- 10%. יש בתכנית גם ביטול הטבות מס ועלית שיעורי מס שונים. שנית ישנה בקשת הערבויות של 8 מיליארד דולרים על פני שלוש שנים.

גם אם יוחלט על התכנית כבר בשבוע הבא ברור שגם ברבעון הראשון של 2003 ואולי גם ברבעון השני תמשך המגמה של התכווצות המשק והגידול בגירעון הציבורי. אבל אם ההחלטות על התכנית יוצגו (באופן אמין) כחלק ממהלך ארוך טווח באותו הכיוון (קיצוץ חלקה של ההוצאה הציבורית) זה יאותת למשק שהשיפור קרוב ואז האווירה העסקית תשתפר וכך עשוי להתחיל גל של פיתוח עסקי במגזר הפרטי.

יישום התכנית צפוי להיתקל בקשיים משום שעובדי המערכת הציבורית כבר פתחו במהלכים לטרפד את החלק שקשור בהם. בעיה יותר קשה נובעת מן הספק כי התכנית מספיק חריפה בכדי לעצור את מגמת הגידול בגירעון. היא גם לא מספיק חריפה בכדי להפנות מספיק תקציבים להשקעות בתשתיות ובתחומים מחוללי צמיחה. לכן סביר לומר שהמירב שהתכנית הזאת תעשה יהיה לעצור את הגידול בגירעון התקציבי מבלי לעודד את חידוש הצמיחה. נשאלת השאלה מה יהיה על המובטלים ועובדי המשק הציבורי שיצטרפו אליהם?

אפשר וצריך לקוות שהערבויות שכנראה יאושרו, תנוצלנה להשקעות מחוללות צמיחה. צריך להקצות משאבים ניכרים לפיתוח תשתיות (מים, חשמל, כבישים, אנרגיה ועוד), פיתוח יזמות עסקית פרטית ארוכת טווח וכדומה. הצלחת התכנית כולה תלויה בכך שהיא תשדר לציבור שיש כאן:

  1. חידוש המגמה ארוכת הטווח לצמצום הוצאה הציבורית והגירעון.
  2. תהליך של הקטנה משמעותית של החוב הציבורי (הקטנת יחס החוב לתוצר).
  3. המשך (והאצת) תהליך ההפרטה של התאגידים הציבוריים ושירותים שונים.



ב. הפרטה - מבט נוסף

לפני שבועיים סיפרנו כאן על בקשתה של חברת אופקי אנרגיה מקבוצת האחים עופר המקימה את תחנת הכח ברמת חובב לשנות את ההסכם שנחתם עמה. השבוע התברר (מעריב, עסקים, 26.2.2003, עמוד 6) שהחברה החליטה סופית לפרוש מהפרוייקט. הנימוקים הם:
  1. לא הושג מימון לפרוייקט (בעקבות הורדת הדירוג של חברת החשמל).
  2. הרשות לשירותים ציבוריים חשמל סירבה להיענות לדרישת הפיצוי בגין התייקרות היורו.
  3. החלטת משרד התשתיות לפתוח את התחום ליזמים ללא מכרז (למכירת חשמל שלא ללקוח גדול, כמו חברת חשמל, ומובטח).


לפי ההסכם עם החברה היא תיאלץ לשלם קנס בגובה של 50 מיליון דולר בגין הפרתו.

בשביל שתהליך ההפרטה יצליח ויועיל לציבור באמת היזמים צריכים להבין שהאחריות הציבורית נגמרת עם קבלת הזכות לנצל את הרווחים. ביחד עם זה באה גם החובה לשאת בהפסדים. לעומת זאת השלטון צריך להפנים שהאחריות שלו מעכשיו נוגעת לקיום ההסכם ושמירת החוק אחרת הוא משתתף בניהול העסק המופרט וכאילו ההפרטה לא שינתה דבר. מסתבר שבמקרה הנדון הרשות (הממשל) נהגה כהלכה.


ג. שר האוצר - הערכה

בשבוע שעבר כאשר עוד לא היה ברור את מי מתכוון ראש הממשלה למנות כשר האוצר הגדרתי מה הם היעדים והכישורים הנדרשים בכדי להתמנות. מבלי לחזור על כל הרשימה נאמר רק ששר האוצר המיועד מר בנימין נתניהו הוא, כנראה, המועמד הטוב ביותר מבין הסיעות שמרכיבות את הממשלה בשלב זה. לפי ההכרות שלנו אתו ברור שהוא תומך בכל היעדים שנזכרים בסוף חלק א'.

נתניהו גם מכיר היטב את המשק הישראלי ואת המערכת הפוליטית ויש לו ניסיון בניהול מדיניות. הוא גם מכיר ומבין את תפקידו של בנק ישראל. הוא שואב את כוחו וסמכותו מהיותו חלק מוביל במערכת הפוליטית. מכאן שבין הפוליטיקאים הרלוונטיים בנימין נתניהו מתאים לכהן כשר האוצר1.


1. בשעת הכתיבה לא ברור לי מה כתוב במכתב ראש הממשלה למר נתניהו אבל למכתב יש משמעות לגבי היכולת של נתניהו לבצע את תפקידו.


http://www.faz.co.il/thread?rep=26353
סקירה מעניינת. אבל מצער מעט שלא ננקב גם גודל הת.מ.
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 28/02/2003 שעה 11:41)

ג. וגודל התקציב, למען נדע באיזה סכומים מדובר. האזרח מוציא מארנקו שקלים, משלם מיסים בשקלים, ומשלם עבור מוצרי צריכה בשקלים ולא באחוזים...
http://www.faz.co.il/thread?rep=26356
נתונים נוספים על שנת 2002
דוד סיון (יום שישי, 28/02/2003 שעה 14:05)
בתשובה למיכאל מ. שרון

סך ההכנסות השוטפות הגיע לכדי 229.7 מיליארד שקלים,
סך ההוצאות השוטפות לכדי 250.0,
והגירעון לכדי 20.4 מיליארד שזה קרוב ל- 8.8 אחוזים מההכנסות.

בשנת 2001 גדלה ההוצאה בכ- 3.3 אחוזים.

המספרים מבוססים על נתונים שפורסמו בדצמבר ראה קישור מצורף). יכול להיות שבפועל הנתונים שונים במשהו בעקבות העידכון של פברואר.

קישורים:
הכנסות והוצאות שוטפות של הממשלה: http://www.cbs.gov.il/hodaot2002/08_02_302t13.htm
http://www.faz.co.il/thread?rep=26364
סיוון כמה הערות: 1) ההצגה באחוזים של הירידה הינה מ
ראובן גרפיט (יום שישי, 28/02/2003 שעה 15:49)

מטעה. 2) ברור הוא שהתמ''ג יפחת באם יפטרו עשרת אלפים עובדי ציבור, אך יש בכך מן הברכה. 3) ברור גם שכאשר המשק הפרטי קורס ההכנסות ממיסים פוחתים ואז הגרעון גדל ויש כדור שלג -זו צרה אמיתית. 4) על מנת לעודד את המשק ולהביאו לצמיחה צריך לבחון את הנזק והפגיעה במשק הפרטי בלבד.להתמקד באותם גורמים המביאים או חוסכים דולרים למדינה ובאלה המסיעים להם במעגל השני או השלישי כמו בעלי מקצוע התומכים בהם. התמקדות בהם - תוציא את המשק מהברוך הכלכלי. התמקדות זו צריכה לבוא לידי ביטוי בהפחתה דרסטית של עלויות ההון והביורוקרטיה הנדרשים להקים ולהריץ עסק / יזמות פרטית . במקום הלוואות - הפחתת מיסים, אגרות , ביורוקרטיה.
5) לדעתי, הדגש שאתה שם ורבים מן הכלכלנים על השקעות תשתית - אבד עליהם הכלח. תשתיות אלה אין להם אותה חשיבות שהיה להם לפני 30-50 שנה. ''תשתית אינטרנט'' מהיר חשובה אלפי מונים מתשתית כבישים.
''תשתית'' בנקאות וביוקרטיה יעילה המאפשרת סחר חוץ יעיל - חשובה יותר לקידום הסחר הבינלאומי מאשר רכבת מתל אביב לירושלים.
(עניתי לך בנושא הערתך לגבי המכנה המשותף של הימין - היתה לך טעות לוגית).
http://www.faz.co.il/thread?rep=26396
על השקעות בתשתיות וצמיחה ועוד נושאים
דוד סיון (שבת, 01/03/2003 שעה 8:54)
בתשובה לראובן גרפיט

1. חיסכון במטבע חוץ לא נראה לי יעד חשוב בגלל שיש שוק מטבע חפשי למדי. יותר חשוב שהתוצר המקומי יצמח כולל ענפים שמייצאים את עיקר התוצרת שלהם.

2. הרשימה בנושא התשתיות לא היתה סופית והתוספות שלך (אינטרנט, תשתית מערכת הבנקאות) לא פחות חשובות. ברמה שאני מכיר את הנתונים אין יכולת לבחור בין מה כן ומה לא. בנוסף אני מדגיש שוב שצריך למצוא דרך לעודד השקעות במפעלים מוטי צמיחה בת קיימא.

3. אני חושב שבטווח הארוך ההוצאה הציבורית לא מייצרת צמיחה בת קיימא ולכן תפקידה לפנות את הזירה למגזר הפרטי במידת האפשר. מידי פעם הגדלת הגירעון יכולה לעודד צמיחה אבל גם זה באופן זמני בלבד.

4. ללא צמיחה הפיטורים של עובדי ציבור ישלחו את אותם אנשים לשקיעה. גם במשק צומח יהיה להם קשה למצוא עבודה בגלל דברים כמו מקום העבודה הקודם, גיל ועוד. לכן במידת האפשר הייתי מצפה שהקטע הזה ידחה עד שהמשק יתחיל לצמוח. מצד שני מאחר שחלק ניכר מההוצאה הציבורית כ- 70 מיליארד היא ההוצאה לשכר יתכן שלא יהיה מנוס מטיפול בסעיף הזה.

5. נכון שהשימוש באחוזים לא תמיד מראה את כל התמונה אבל במקרה שלנו הוא מראה את כיוון ההתפתחות של הכלכלה הישראלית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=26381
שאלה לדוד, ה אם אפשר במסגרת התכנית
שמעון מנדס (יום שישי, 28/02/2003 שעה 22:56)

הכלכלית הנ''ל, לעשות סדר גם בנושא מתנות החינם של
סקטורים שונים. אם כבר הולעים לפטר 10% מכח האדם
במוסדות הממשלה, אפשר להוסיף על כך בטול החשמל חינם לעובדי חב' החשמל ושיקבלו הנחה של 50% על
הצריכה שלהם. הוא הדין במוסדות ההשכלה הגבוהה. כל
עובד קבוע באוניברסיטה,ישלם שכר-לימוד בשעור של
50% מן השכר הנדרש מכל סטודנט - אך ורק במוסד
שבו הוא עובד; ולא כפי שמקובל היום, כל עובד במוסד
אקדמי - בנו יכול ללמוד בכל מוסד חינם אין כסף.

לפני כמה שנים אנר יורם אוברקוביץ, כי אם יעשו סדר
בכל התחום הנ''ל, כפי שצויין לעיל, עובדי חב' החשמל
יצטרפו אליו.

מה דעתך ?
http://www.faz.co.il/thread?rep=26395
על מתנות לעובדים והתכנית הכלכלית
דוד סיון (שבת, 01/03/2003 שעה 8:26)
בתשובה לשמעון מנדס

ההצלחה של התכנית הכלכלית המתגבשת תלויה גם במהירות שהיא תכנס לביצוע (צודק נתניהו שהביצוע יחל תוך שבועיים). זהו נושא דחוף ויותר מידי חשוב שנכניס לה מוקשים מסוכנים כמו טיפול בנושא המתנות. במיוחד שאנשים כמו אוברקוביץ' מעורבים. אני לא מאמין לו כאשר הוא מבטיח לטפל בנושא עם הוא יטופל בכל הועדים האחרים. הוא הרי כבר הסכים לוותר בצורה שולית ביותר לא מזמן – בבחינת זריקת עצם. הוא יהיה מוכן לקחת את חברת החשמל לקראת פשיטת רגל לפני שיוותר על משהו משמעותי (שגם משקף את כוחו הפוליטי).

מצד שני, כאשר מדברים על קיצוץ עמוק כל כך יהיה זה חכם שביחד עם קיצוצים בשכר של עובדי המערכת הציבורית ישקלו גם לקצץ במתנות. בדרך הזאת ולי ימנעו חלק מן הפיטורים המתוכננים ולכן יש לברך על רעיון כזה. אני מסתייג שזה יטופל בחקיקה במיוחד בנוגע למגזר הפרטי למרות שגם שם יש לפעמים הגזמה בשכר ביחס למצב העסקי-כלכלי.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.