פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1188

היד הנעלמה והעלם השלום

חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום רביעי, 22/01/2003 שעה 22:29)

היד הנעלמה והעלם השלום

אריה פרלמן

חלק א: היד הנעלמה

יש עוני בעולם. יש מצוקה. יש, כמובן, גם עוני ומצוקה בישראל. זוהי עובדה - אחת היא מיהו האשם בכך.

האם יש כאן או במקום אחר מישהו שאיננו מעוניין בהיעלמותם של העוני והמצוקה? האם יש מישהו שלא חולם, לפחות, על צימצומם?

האינטואיציה הטבעית של רובנו מצפה מהמדינה שתפתור את בעיות העוני. המדינה עשירה, יש לה תקציב של מאות מליארדי דולרים - מדוע שלא תשקיע חלק מהמיליארדים הללו ותחסל את העוני במדינה?
נשמע פשוט - שובה-לב ממש. לכן, כגודל הציפיות כן גודל האכזבה והתסכול:

מדוע צעדים כגון מכסי-מגן, פיקוח על המחירים, סובסידיות, תשלומי העברה, דמי אבטלה, שכר מינימום, פטורים, הנחות והקצבות - אינם מצליחים לחסל את העוני? מדוע, למרות קיומם והגברתם של צעדים כגון אלו - העוני - כמו להרגיז בכוונה - דווקא גדל כעשבים שוטים?

מימוש הצעדים שנועדו להגשים את השאיפה החברתית הנעלה - התגלו כמנוגדים לאינטואיציה הראשונית ולהיגיון הבריא.
הדבר מזכיר במידה רבה את ניסיונותיו הנואשים של האריה להשתחרר מלולאת החנק: ככל שהוא מתאמץ יותר - ככה הולכת הלולאה וסוגרת עליו.

ובכן - אם האינטואיציה הראשונית וההיגיון הבריא מתגלים כסתירה למציאות - לא נותר לנו אלא להרהר בשתי שאלות מרכזיות:

האם ישנו פתרון לעוני, ואם כן - האם קיים פתרון מוחלט?
אם קיים פתרון מניח את הדעת - שמא יש להגיע אליו בדרך שונה, או אף הפוכה להיגיון הישר ולנטיית הלב?

כאן מגיעה לעזרתנו היד הנעלמה. היד הנעלמה הוא מונח שטבע אותו אדם סמית, הפילוסוף והכלכלן הסקוטי בן המאה ה- 18.

בתמצית, ניתן לתאר זאת כך: במערכת של שוק חופשי, של ''תחרות משוכללת'', ישנה מעין ''יד'', בלתי נראית (ולכן נקראת ''נעלמה'') - אשר גורמת לבני אדם שדואגים לאינטרסים העצמיים שלהם - לדאוג גם לאינטרסים של הכלל - מבלי שהתכוונו לכך.

מי שמעט מכיר את השם ''אדם סמית'' ואת שיטתו הכלכלית-חברתית, עלול להיתפס לדמגוגיה, כמעט היסטריה - ולזעוק חמס כנגד ה''קניבליזם החברתי'' האוכל כל חלקה טובה בארצנו הדוויה.

אך האמת היא הפוכה לחלוטין.

השיטה פועלת בערך כך: סוחר מסויים פותח חנות לממכר חולצות. עוד לפני שנמשיך, חלקנו בוודאי יעירו: ''אכן כן, קפיטליסט רודף-בצע המוכר סחורה גרועה במחירים מופקעים''. ובכן, אין ספק שהמוכר מעוניין להרוויח, וייתכן בהחלט שלא ישקיע באיכות סחורתו, ויעלה מחירים. אך זהו לא סוף הסיפור - כי אם רק תחילתו. אם באמת נוהג כך הסוחר הראשון - הוא לא ינהג כך כשיגיעו סוחרים נוספים לאותו המקום וימכרו את אותה הסחורה. חיש-קל אנו נצפה בפלא: מגוון רב של סוחרים, ימכרו חולצות לכל דורש, ועקב התחרות הם ישתדלו למכור חולצות טובות ואיכותיות יותר, מגוונות יותר בצבע, צורה, חומר ואופן שימוש, ובמחירים זולים הרבה יותר מאשר בכל שיטה אחרת - וכך ימצאו עצמם תושבי האזור נהנים מחולצות שהן גם טובות וגם זולות. הדבר נכון גם לגבי סירים ומחבתות, לחמניות ומוצרי חלב, מכשירי רדיו וטלפון, הסעה המונית, תספורת, צביעת קירות - וכל מוצר או שירות אחר שמתקיים בתנאי תחרות משוכללת.

מה קורה כאשר מגיע יזם אמריקני או אירופי - נניח, יצרן רהיטים, למקום נחשל - הבה נגיד: אפריקה, קניה? כמה יגידו ודאי: ''הנה בא בן המערב הלבן והשבע, לעשות הון על חשבון היזע והדמעות של הכושים הדוויים באפריקה הנחשלת... הנה בא הקפיטליסט האטום לנצל, לעשוק, למצוץ את הלשד, לחמוס ולגזול את עבודתם, גופם ושארית נפשם של הכושים העניים המרודים'' - ושאר מיני ברכות וקילוסין.

ובכן, אותו יזם אכן מקים מפעל לייצור רהיטים - ומשלם לעובדיו שכר, שבאמת ובתמים, בכל קנה מידה מערבי אפשרי - הוא שכר רעב, שכר מחפיר ומזעזע. הבה נניח - 2 דולרים לשעה.
אך למרות הזעזוע הראשוני - הבה נעשה רגע חושבים: מהם שני דולרים לשעה בקניה? האם זהו שכר מחפיר - בקניה - או שמא שכר גבוה? האם יש משמעות כלשהי לעובדה ש- 2 דולרים לשעה הם ביזיון בכל מדינה מערבית מתוקנת - אם בקניה הם נחשבים לסכום גבוה פי 4, 2, או אף 1.5 מהשכר הממוצע במשק? האם מדובר באמת בניצול - או בקידום?

אם בכל זאת נניח שמדובר ב''ניצול, עושק וגזל'' - נראה מהן החלופות שעומדות בפני הפועל הקנייתי במפעל, ו/או בפני מדינתו:

קניה רשאית למנוע מהיזם להיכנס למדינה - ובכך להכריז בגאווה לאומית ובקול גדול: ''סילקנו את הגזלן הלבן מארצנו''!
קניה רשאית לכפות על היזם לשלם שכר מינימום מערבי לעובדיו; לממן להם ביטוח בריאות, חופשות, ביטוח לאומי, פנסיה, דמי-הבראה וימי חופשה ומחלה - לתפארת יבשת אפריקה.
הפועל הקנייתי - איש איננו כופה עליו לעבוד באותו המפעל. הוא רשאי - כאדם חופשי ומשוחרר מכל כבלים וניצולים למיניהם - להמשיך לשוטט מובטל ורעב בערבות קניה מולדתו, או לחילופין לעבוד בסנדלריה או נגריה מקומית, אפריקנית, בלתי-מנצלת, בלתי-מערבית - ולהרוויח כמות בלתי-נדלית של חירות אישית וכבוד אנושי - וארבעים סנט לשעה...

מה יקרה אז?

באפשרות הראשונה - תמשיך קניה להתבוסס בנחשלותה - ורצונה כבודה;
באפשרות השניה - יארוז היזם אחר כבוד את חפציו - וינוע לו למדינה שבה הוא יוכל לשלם לעובדיו ככל שהוא מעוניין לקבוע: הוא יילך לסין, מכסיקו או זמביה - לתפארת מדינת קניה.
באפשרות השלישית - לא יוכל הפועל הקנייתי לשפר את מצבו בשום דרך אחרת - אלא אם כן יהגר בעצמו למערב, ויציע את עצמו - מרצונו החופשי - למטרות ''ניצול וגזל'' במפעל רהיטים בברלין או בבוסטון - או אם ישיג הון בעצמו ויפתח בקניה את אותו מפעל הרהיטים שלא פתח הנצלן הלבן...

מה יקרה אחר-כך?

היזם המערבי - שהוא כאמור תאב-בצע ורודף-ממון אכזרי ואטום למצוקות החברה - יהיה מעוניין לשנע את סחורתו לא בשבילים בוציים ורעועים - אלא בכבישים חדשים ומשוכללים - והוא אכן יסלול אותם. כל תושבי הסביבה ייהנו משיפור התשתית, שיפור שנועד אך ורק לשם הקלה על שינוע הסחורה ולא לשום מטרה אחרת.
אותו קפיטליסט מנוול גם לא יהיה מעוניין שעובדיו ימותו חלילה או יחלו במחלות שימנעו מהם לעבוד. אז הוא יקים מרפאה מודרנית ליד המפעל - או בשכונה שבה מרוכזים רוב פועליו. מן הסתם - גם הסביבה תיהנה משיפור ההיגיינה והעליה ברמת הבריאות - למרות שהיזם מעולם לא התכוון לכך. הוא בסך הכל רצה לוודא שעובדיו יישארו בריאים על-מנת להמשיך ולייצר ולמלא את כיסיו התפוחים.
הגזלן ערל-הלב, לא ירצה שעובדיו ייוותרו אנאלפביתים לנצח (אם הם אכן כאלה) ו/או חסרי הכשרה מקצועית. אז הוא יקים בית-ספר, או לפחות איזה מרכז חינוכי לעובדים, לבכירים שבהם לפחות - על-מנת שילמדו קרוא-וכתוב וגם מיומנויות בתפעול מכונות ושאר צרכים תעסוקתיים. ושוב: גם הסביבה תיהנה מרמת חינוך גבוהה יותר - לפחות בעקיפין - וגם כאן מבלי שהיזם התכוון לכך. הכל הרי מיועד לסיפוק תאוות-הבצע שלו...

וכך הלאה והלאה.

ומה יקרה אחר-כך?

אחר-כך, לאחר שתתפשט השמועה על הרווחים הגבוהים והקלים שניתן לעשות בקניה, מדינה מטומטמת המאפשרת לעסקנים-עשקנים לבוא ולמצוץ את לשדה ללא מסים, ביורוקרטיה והגבלות למיניהן - יזרמו אל קניה המעטירה עוד ועוד יזמים: יצרני טקסטיל, צעצועים, מוצרי חשמל, מתכת ועץ ועוד ועוד.
אחריהם יבואו טכנאים, מהנדסים, אנשי מקצוע טכניים, ובעקבותיהם אנשי מנהל ותחזוקה: מורים, פקידים, חברות ניקיון, מנהלי חשבונות, ואז בעלי מקצועות חופשיים, כגון עורכי-דין, רופאים, סוחרים, וגו' וגו' וגו'.

תוך מספר שנים לא רב, יחושו כולם בהבדל: שיפור בתשתית, בחינוך, בבריאות ובהיגיינה, ועליה ברמת החיים, בכוח הקניה - וכן: גם בשכר.

זוהי - בתמצית - היד הנעלמה - אותה היד הפלאית שגורמת לאלפי אינטרסים עצמיים להתלכד לכדי אינטרס כללי אחד גדול.

מהו בעצם ''אינטרס עצמי''? בעבר כבר דנתי בכך, והסברתי שאין מדובר באנוכיות צרה, אלא בכל דבר שמרחיב את הדעת ואת הנפש - ולא רק את הכיס.

מי שיסייר, למשל, באוניברסיטאות בארץ ובעולם - יראה קתדראות, מלגות-לימוד, חדרי מחשבים ואולמות הרצאות על-שם תורמים שונים ומשונים.
כל אותם האנשים ששמותיהם חקוקים בכניסות לחדרי ההרצאות ועל כותרת המלגות - הם בדרך כלל עשירים, ומדוע שקפיטליסטים אנוכיים אלה יפזרו את כספם על מטרות שכלל אינן מכניסות להם כסף? ובכן, זוהי שוב היד הנעלמה: מצד אחד, האינטרס העצמי של אנשים עשירים פרטיים, שאף אינם מכירים תמיד זה את זה - מצווה עליהם לרדוף אחר כבוד ויקר, ולשאוף ששמם יתנוסס ויילך לפניהם. במבט ראשון נראה כי מדובר ברדיפת-כבוד אגואיסטית ותו לא - והאמת היא שלפעמים זה כך, אך עובדה בלתי מעורערת היא שעשרות אלפי סטודנטים עניים ואמידים כאחד, יושבים ולומדים באולמות, שללא התורמים האנוכיים הללו - היו נאלצים ללמוד תחת כיפת השמיים או לא ללמוד כלל. עשרות אלפי סטודנטים מרחיבים את השכלתם בעזרת מלגות על-שם זה או אחר וכן הלאה והלאה, וכך מרוויחים שני הצדדים: השכבות החלשות המסתייעות במילגה - ובעל ההון האנוכי ורודף הכיבודים שרואה את שמו מתנוסס בגאון על מסמכיו של מוסד אקדמי מכובד.

ומה בישראל? להלן שתי דוגמאות: חברת אינטל הקימה בנווה-יעקב שבירושלים, שכונה הנחשבת לשכונת מצוקה - מרכז מחשבים משוכלל לנוער שאין לו, לנוער שרשאי לבוא לחדרים ולהשתעשע במחשבים מודרניים עם אביזרים ועזרים שונים ומשונים - כולל אמצעים ליצירה והתנסות במוסיקה.
חברות בזק, פלא-פון, סלקום, אורנג' ומירס מימנו קו טלפון אל מוקד ''יד שרה'' (6444* אם אינני טועה) - שבאמצעותו יכול כל עני וחלש-שכבה להתקשר חינם-אין-כסף אל אירגון הצדקה ולברר ולבקש עזרה.

מדוע, בעצם? האם נתבלעה עליהם דעתם של מנהלי פלאפון, סלקום, אינטל וכו'? האם הפכו, כמו באגדות ''דובוני איכפת לי'' למעין פילנתרופים מלאי-אהבת הזולת?

מה שהוביל את אינטל הוא הסיכוי שיותר ילדים יתעניינו במחשבים ויתפתו ללכת לתחום זה, ולאחר מכן לעבוד באינטל ולסייע לה להרוויח המון כסף; ואילו חברות הטלפון עשו מה שעשו בשביל לצבור מוניטין ופרסום - שיסייעו להן לחדור עוד יותר לתודעת הציבור - ובכך... להרוויח כסף!...

•

לאותה יד נעלמה, ישנה תמונת-ראי של ''יד נעלמה הפוכה''. באים אנשים טובים ושוחרי צדק, מחליטים החלטות מלאות פאתוס בדבר ''סיוע לשכבות החלשות'', מפשילים את שרווליהם ו...

דופקים את העניים!

כיצד זה ייתכן?

הבה ניקח דוגמא: הפיקוח על המחירים.
שיטה זו נובעת מיעד נאצל - וגם פשוט לכאורה: לפקח על מחיריהם של מוצרי-יסוד, לכפות על יצרניהם מחירי-תקרה, על-מנת שעניי הארץ, בני השכבות החלשות והנחשלות, יוכלו לחיות חיים סבירים, מכובדים.

כך, למשל, לפי שיטה זו יש לפקח על מחיר הלחם האחיד והחלב, כדי שמעוטי-יכולת יוכלו לספק לעצמם ולמשפחתם מזון בסיסי וויטמינים חיוניים; כך, למשל, ישנו פיקוח על מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית, על-מנת שעניי הארץ, אשר ידם אינה משגת קניית מכונית - לא כל שכן אחזקתה - יוכלו לנוע ממקום למקום - לעבודה או לכל צורך אחר - במחירים שווים לכל נפש.

אך שוד ושבר!

זאב קליין מ''גלובס'', (05/01/2003). מספר לעם ישראל שמחיריהם של מאה מוצרים תחת פיקוח, עלה מחירם בחמשת החודשים האחרונים פי עשרה
מעליית מדד המחירים לצרכן. בין השאר מדובר בעליה ממוצעת של כתשעה אחוזים במחירי הלחם והחלב, גולת הכותרת של הפיקוח...

אפילו מנהיג ''חברתי'' מוצהר כח''כ רן כהן, אמר (בהיותו שר התעשיה והמסחר) כדלקמן:

''הפיקוח על המחירים מעלה במקרים רבים את המחירים, ולכן ביטולו יוריד את המחיר לצרכן. עוד ציין כהן כי בעקבות הפיקוח יצרנים וסוחרים נמנעים מתחרות ונצמדים למחירי הפיקוח כמחירים עליונים, והצרכנים משלמים מחיר גבוה. לדבריו, ''במקרים רבים הפיקוח על המחירים הוא אבסורד מיושן של ההיסטוריה, ואין סיבה כלכלית או מסחרית להשאירו על כנו''. (''גלובס'', 11/05/2000).
זוהי - כמובן - רק טיפה אחת בים - להמחשת דרך פעולתה של ''היד הנעלמה ההפוכה''.

•

קיצורו של דבר - זהו אכן פרדוקס, פרדוקס כואב ומתסכל: ככל שאנו שואפים יותר לקדם את השכבות החלשות - כך אנו מחלישים אותן ומתרחקים מהאידיאל, ודווקא מה שנראה לנו ממבט ראשון כמנוגד להיגיון, למוסר ולצדק החברתי - הוא זה שתורם לאידיאלים אלו את התרומה החשובה ביותר.
ומה הקשר בין מחירי הנסיעה באגד ומשכורתו של פועל בעולם השלישי לבין השלום?

על כך - בשבוע הבא - בחלק השני והאחרון.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=23989
	לאריה, תיזה מאד מעניינת, ממתין לשבוע הבא
	שמעון מנדס (יום רביעי, 22/01/2003 שעה 23:08)
	תיאוריה כלכלית מוכרת. הבעיה שלנו היא עם נבחרינו מחד, ועם הצבור שלנו מאידך. הצבור שלנו הפך להיות עצל ומפונק, ונבחרינו נוהים אחר פתרונות כלכליים פופוליסטיים. מי היה מאמין שברוסיה בקומוניסטית, ינהיגו כלכלה קפיטליסטית ? פוטין עלה לשלטון, ומצא כלכלה רעועה ומחסור בתקציבים - אין כסף. הוריד את המסים בשעור דרסטי והכלכלה הרוסית החלה לשגשג. אצלנו עושים רפורמה במס, ומה התוצאה ? מי שמרוויח כ- 7000 ש''ח לחודש, הנטו שלו יגדל ב- 100 ש''ח; ןמי שמרוויח 35,000 ש''ח הנטו שלו יגדל ב- 700 ש''ח. לך תסביר לשר אוצרנו המהולל שהרפורמה צריכה להיות הפוכה: מישמרוויח סכום קטן, התוספת צריכה להיות גדולה יותר, לעומת מי שמרוויח סכום גדול. מי שמשכורתו מגיעה ל- 35,000 ש''ח, אין הרבה הבדל אם התוספת שלו תהיה 100 או 700. לעומת זאת מי שמשתכר 7000 ש''ח, תוספת של 700 ש''ח הרבה יותר משמעותית. איך שלא יהיה נמתין לשבוע הבא - לפרק השני.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=23997
	שימעון, זה אומנם ברוח קלה, אבל קרא בעיון
	ישראל בר-ניר (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 2:51) בתשובה לשמעון מנדס
	קיצוצי מס, מי באמת מרוויח. נניח שכל יום , 10 אנשים יוצאים למסעדה לאכול. החשבון עבור 10 איש מסתכם ב 100 ש''ח. אם הם משלמים את החשבון , באותה צורה שאנו משלמים את המיסים, זה יתחלק בערך כך : ארבעת הראשונים , העניים ביותר , לא ישלמו כלום. החמישי ישלם 1 ש''ח. השישי - 3 ש''ח. השביעי - 7 ש''ח. השמיני - 12 ש''ח. התשיעי - 18 ש''ח. העשירי העשיר ביותר ישלם 59 ש''ח.. כך הם החליטו לשלם את החשבון. 10 האנשים אכלו במסעדה יום יום והיו די מרוצים בסידור זה. יום אחד , בא בעל המסעדה ואמר : אתם לקוחות נאמנים וטובים - אז החלטתי לתת לכם הנחה יומית של 20 ש''ח. כך שהארוחה עכשו תעלה רק 80 ש''ח. הקבוצה רוצה להמשיך בתשלום לפי שיטת המיסים שלנו. אזי - 4 הראשונים לא הושפעו, הם ימשיכו לאכול בחינם. אבל איך תתחלק ההנחה בין שאר 6 הסועדים? איך הם יחלקו את ההנחה של 20 ש''ח כך שכל אחד יקבל את החלק שלו בצורה הוגנת. האם כל אחד יקבל הנחה של 3.33 ש''ח(20/6)? אם יחלקו כך , הרי האיש החמישי והשישי יצטרכו לקבל כסף כדי שיאכלו. אז בעל המסעדה החליט , שאת ההנחה יחלקו כפי שחילקו קודם את החשבון. האיש החמישי - יאכל בחינם. השישי ישלם 2 ש''ח. השביעי ישלם 5 ש''ח. השמיני ישלם 9 ש''ח. התשיעי ישלם 12 ש''ח. העשירי ישלם 52 ש''ח (במקום 59). המצב שנוצר עכשו (מובן) היה יותר טוב עבור כל איש ואיש מששת הסועדים מאשר היה קודם וכל אחד שילם פחות מאשר קודם. וארבעת הראשונים המשיכו לאכול בחינם. אך בצאתם מהמסעדה - התחילו הסועדים להשוות את ההנחה שקיבלו. האיש השישי אמר : ''אני קיבלתי רק שקל אחד מ 20 השקלים של ההנחה , בעוד הוא (הצביע על העשירי) קיבל 7 ש''ח מתוך 20 השקלים''. האיש החמישי (זה האוכל עכשו חינם) ''כן , זה נכון, אני חסכתי רק שקל אחד, בעוד שהוא (הצביע על העשירי) חסך פי 7 ממני , זה ממש לא פייר'' האיש השביעי צעק ''זה נכון, למה הוא צריך לקבל 7 שקלים בחזרה ואני רק 2? העשירים מקבלים תמיד את כל ההטבות'' ''רגע אחד'' צעקו 4 הסועדים הראשונים '' אנחנו לא קיבלנו כלום בכלל. תמיד השיטה דופקת את העניים''. 9 האנשים , הקיפו את האיש העשירי והחטיפו לו מכות. למחרת , הוא לא הופיע לסעודה , כך ש 9 הסועדים האחרים החליטו לשבת ולאכול בלעדיו. אבל ברגע שהם באו לשלם את החשבון , הם גילו משהו מאד מאד חשוב...........היה חסר להם 52 ש''ח.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=23993
	אריה מעניין ממתין לראות לאיזה כוון תחתור בסוף
	יורם המזרחי (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 0:27)
	בעניין התורמים למוסדות וכו' ובכן כל הצדיקים הגדולים תורמים,לפחות בחו''ל למוסדות הרשומים כחוק כרשאיים לקבל תרומה ללא מס....הנהנה מספק לתורם קבלה הנחשבת כהוצאה והתרומה מדווח למס ההכנסה כך שמקצתה או כולה מקילה על קופת התורם המצטייר כצדיק בלבד בעוד שלמעשה הוא משתתף במעגל ההנאה הקנויה אני אתן לכם תרומה נאה אתם תגידו לי יפה תודה ותתנו לי קבלה (לפעמיחם על סכום גדול מהתרומה וכבר היו דברים מעולם) אני אצרף הקבלה לדו''ח מס ההכנסה שלי והם יזכו אותי וחוזר חלילה....יכול להיות שמשום כך נאמר מתן בסתר יכפה אף......רק הקופסא הכחולה ''והפושקא'' של המתרימים מהאגף החרדי עובדות....


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24002
	אריה, האם אתה מבקש שיחרור
	דוד סיון (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 5:37)
	היתרונות של עקרונותיו של אדם סמית'? האם אתה מטיף לחזור אל הקפיטאליזם הטהור שנפל סופית בימי השפל הגדול?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24137
	הקפיטליזם הטהור מעולם לא נפל.
	אריה פרלמן (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:20) בתשובה לדוד סיון


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24142
	איפה הוא עוד קיים חוץ משבספרי ההיסטוריה ?
	רפי גטניו (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:25) בתשובה לאריה פרלמן


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24173
	גם שם הוא איננו...
	מי שזוכר (יום שישי, 24/01/2003 שעה 8:52) בתשובה לרפי גטניו


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24036
	תתרכז בפוליטיקה אריה
	מי שזוכר (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 9:47)
	אני מציע לך את זה בתור חבר. יש לנו מספיק הגיגים רדודים לעיין בהם, לא בשביל זה אנחנו באים לפורום.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24139
	אני מציע לך להתרכז בפורומים אחרים, מי שזוכר
	אריה פרלמן (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:22) בתשובה למי שזוכר
	יש לנו מספיק מבקרי טלויזיה ומקטרי כורסא. כפי שכל אחד רשאי להעביר ערוץ - כך אתה רשאי להעביר אתר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24219
	אני מדבר אליך בתור חבר וככה אתה עונה לי?
	מי שזוכר (יום שישי, 24/01/2003 שעה 18:56) בתשובה לאריה פרלמן


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24133
	פרלמן, המאמר נחמד אך התעלמת מגורמים נוספים הקימים
	ראובן גרפיט (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:11)
	במשק. ראשית , לחזק את הדוגמה היפה לגבי השכר של 2 הדולר בקניה, מצב זה היה באסיה ( 5 הנמרים ) כאשר ארה''ב, לאחר מלחמת העולם השניה החלה להשקיע שם כי השכר הבסיסי היה נמוך. וראו זה פלא: קוריאה העניה - צמחה פלאים , כן גם סינגפור, טאיוואן,יפן, מלזיה ועוד. התחילו עם שכר של 2 דולר והגיעו וצמחו להיות נמרים כלכליים, לכן השיטה עובדת. אבל - כאן הביקורת בעיקר על נושא הפיקוח על המחירים בארץ. מרכיב המיסוי הישיר והעקיף הינו הגבוה בעולם המערבי. למשל - יש מיסוי ישיר על הרכב + מע''מ + אגרות + רשיונות + מס גבוה על הדלק. כן גם על מגוון מוצרי יסוד. הפיקוח צריך להיות על הממשלה. כאשר למשל מחיר הקמח או הדלק עולה בעולם. המדינה יכולה להוריד מיסים וכך לשמור על רמת החיים של הנזקקים ולשמור על אינפלאציה נמוכה. יש בארץ לא מעט מונופולים וקרטלים - מי יפקח עליהם? מה תשובתך ידידי?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24143
	בוודאי שהתעלמתי מגורמים נוספים
	אריה פרלמן (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:26) בתשובה לראובן גרפיט
	מכיוון שהיריעה קצרה והרעיון ארוך. מה שהבאתי מספיק לדעתי בשביל לבסס את התיזה, שכאמור רק חלקה הראשון הובא כאן.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24150
	אריה אין לי ויכוח עם התיזה שלך כי עוד לא הצגת
	דוד סיון (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:56) בתשובה לאריה פרלמן
	את כולה. יחד עם זאת לא ברור לי על סמך מה אתה אומר שהקפיטליזם הטהור לא נפל. היכן בעולם הוא קיים ומשגשג?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24156
	הוא משגשג בכל מקום שבו נותנים לו לפעול
	אריה פרלמן (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 23:51) בתשובה לדוד סיון
	ראובן גרפיט כבר תיאר לך בקיצור כיצד הפכו מדינות אסיה העניות ל''נמרים''. בכל פעם שמורידים פיקוח על מחירים, מורידים מכסי-מגן, מקצצים במיסים, מפריטים את מערכת הפנסיה, מורידים את שכר המינימום ומבטלים כפילויות, עיכובים וטבעות חנק על אנשים שרוצים ליצור, לייצר ולעבוד - הקפיטליזם מוכיח את עצמו שוב ושוב.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24162
	אריה אני מתפלא עליך
	דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 0:45) בתשובה לאריה פרלמן
	יש משטרים קרובים יותר או פחות למה שאתה מגדיר כקפיטליזם טהור אבל הקפיטליזם הטהור איננו. בכל אות נמרים יש דרגה כזו או אחרת של מדינת רווחה. אם תבדוק את הנתונים תראה שאני צודק (יחידת מטבע אחש לשלומי רווחה מהתקציב הציבורי זה כבר לא קפיטליזם טהור). אפילו מילטון פרידמן קיבל את העובדה הזו כפשרה הכרחית.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24204
	פרלמן - מה עם כשלי שוק ועם הצורך לסיוע לחלשים?
	ראובן גרפיט (יום שישי, 24/01/2003 שעה 14:12) בתשובה לאריה פרלמן
	כידוע לך יש תחומים לא מעטים שהשוק החופשי לא מתפקד. דוגמה מימים אלה- שוק הביטוח . הביטוח הינו כלי קריטי ומרכזי בכלכלת העולם המערבי. כיום, שרוחות וריחות המלחמה באויר, חברות הביטוח ייקרו את ביטוחי הסחר לישראל וממנה. היקור כה גבוה שהוא מהווה סכנה לסחר החוץ של המדינה. ולכן משרד האוצר התערב. פיתוח אזורים צחיחים, רחוקים שמספר האוכלוסין בהם נמוך? מי ידאג לכך?למשל - העברת מים, חשמל, גז, כבישים, חינוך וכודמה? כשל נוסף: הדאגה לזקנים, לחולים לנזקקים אשר נפלטים מידי יום ממעגל העבודה. ניתן להרחיב - אבל היד הנעלמה יעילה במגזרים שגלום בהם פוטניציל רווח בלבד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24237
	על כשלי שוק ועל חלשים
	אריה פרלמן (יום שישי, 24/01/2003 שעה 23:53) בתשובה לראובן גרפיט
	חלשים: אדם מובטל יקבל סיוע, אבל לא כזה שמעודד אותו להישאר מובטל. לדוגמא: מס הכנסה שלילי עד גובה מחצית ההכנסה החייבת במס. אם לדוגמא השכר המחויב במס הוא 4000 ש''ח, המובטל יקבל 2000, ואם הוא מרוויח 3000 ש''ח הוא יקבל 500, אם הוא מרוויח 3900 הוא יקבל 50 ש''ח - וכן הלאה. כמו כן, בשוק חופשי ישנם הרבה אנשים טובים שמסייעים לעניים מכספם ומרצונם. דומני שאפילו גדעון ספירו בכבודו ובעצמו איזכר זאת. ''יד שרה'', ''האגודה למלחמה בסרטן'' ועוד אירגונים רבים מאוד, בינוניים וקטנים, שמסייעים לחלשים ולאלה שחסר להם. כשלי-שוק אכן קיימים, אבל כשלי הממשלה שבאים לתקן אותם הם חמורים לעתים הרבה יותר... ישנם גם מקרים הפוכים לכשלי שוק: למשל, בעל מסעדה, בעיקר ב''מפגשים'' בדרכים, שעוברי אורח משתמשים בחדר השירותים של מסעדתו מבלי שהם קונים, בהכרח. כאן דווקא מתרחש מתרחש מקרה שבו הקפיטליסט ''סופג''. ישנם תחומים שבהם לאף יזם בודד אין אינטרס להשקיע, ואז הממשלה צריכה לעשות זאת. הסכנה היא בהרחבת הסדק הזה לאינספור מקרים. קח לדוגמא את צה''ל. זהו גוף שחייב להיות ממלכתי, כמובן, וייעודו הוא להגן על המדינה בפני אוייבים מבחוץ. והנה, גם כאן יש מקום להפרטה: זוכר את ה''שקם''? היום הוא מופעל על-ידי יזמים פרטיים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24265
	אריה, אני קצת מתעקש, למרות שיש הרבה
	דוד סיון (שבת, 25/01/2003 שעה 18:10) בתשובה לאריה פרלמן
	אמת בגישה שלך שיש לתת ליד הנעלמה לפעול בשקט לרווחת הציבור כולו. אבל לצערי משק שבו רק היד הנעלמה פועלת, בלא פיקוח, הוא מאד לא יציב ועשוי לשקוע למשבר/מיתון מתמשך כמו שקרה בארה''ב בעשור שהחל בשנת 1929. אם מפריטים אז עד הסוף כולל התקופות שהעסק מפסיד. אם האחריות של בעל העסק היא רק לתקופות ריווחיות ומוצלחות וההפסדים על הציבור אז אולי לא כדאי. משק מופרט צריך להסדיר את החוק ואת אכיפתו כך שבעל עניין בעסק לא יוכל לעשוק את בעלי המניות הקטנים - אחריות בעל העסק היא גם בעת צרה מלאה. אם תפטור את הדילמה הזאת אז גם אני אתמוך במשק קפיטאליסטי כמו שתיארת. השקעתי מספיק שנים ללמוד את יתרונותיו של רעיון היד הנעלמה שאבטל אותו בקלות. אין זה אומר שלא צריך להפריט עסקים ועיסוקים שונים. בכל מקרה


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24276
	הקפיטליזם לא אשם במשבר של 1929
	אריה פרלמן (שבת, 25/01/2003 שעה 19:51) בתשובה לדוד סיון
	לפני כינונה של מערכת ה''פדראל ריזרב'' - הבנק המרכזי של ארצות-הברית, היה משבר דומה, קטן הרבה יותר בהיקפו ב- 1907. הוא נמשך כשנה, כולל החלק הקשה, שנמשך כמה חודשים בלבד. המשבר של 1907 נבע מבהלה נוסח קוביות-דומינו שנוצרה עקב התמוטטותה של חברת נאמנות ניו-יורקית גדולה. הציבור אץ-רץ אל הבנקים לפדות את כספו בבת אחת, וכידוע לך זה בלתי אפשרי לביצוע, כיוון שהבנקים לא מחזיקים בכספת מזומנים יותר מ-‏10% בממוצע ממה שרשום בספריהם. בעת המשבר של 1929, הן הציבור והן המערכת הבנקאית ''ישנו בשמירה'', כיוון שהיו בטוחים שהבנק המרכזי יטפל בכל בעיה. במקום זאת, הבנק המרכזי מנע את הגבלת התשלומים הדרסטית מצד הבנקים, כפי שהם עשו ביוזמתם הפרטית ב- 1907, ומצד שני לא הגדיל את אמצעי התשלום כפי שהיה אכן מוסמך לעשות. מערכת הפדראל ריזרב שימשה למעשה הן כחסם בפני פיתרון והן כזרז ומתגבר למשבר, שהביא אותו לממדים מפלצתיים. אילולא היה קיים ה''פדראל ריזרב'', הבנקים היו נוקטים קרוב לוודאי באותו הצעד שנקטו בו ב- 1907, ואז לא היינו קוראים בספרים בהתרגשות רבה על משבר כה ענקי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24280
	ממשיך את גישתו של סיוון. חקיקה - כמה ובאיזו מעורבו
	ראובן גרפיט (שבת, 25/01/2003 שעה 21:01) בתשובה לדוד סיון
	ת וכן באילו תחומים יש צורך בחקיקה ציבורית. וכן - אילו סוג עונשים יש להטיל על ''עבריני מיסים'', עברינים המרמים את הציבור או מוליכים אותו שולל, למשל - מוכרים מוצרים שיש בהם סיכון, או מוצרים מזויפים, או אלה המעתיקים מוצרים, פטנטים וכדומה. בכל אלה יש צורך - לדעתי במעורבות ציבורית - הלא כן?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24288
	כמה שפחות מעורבות ממשלתית
	אריה פרלמן (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 1:09) בתשובה לראובן גרפיט
	ברוב המקרים, בשוק חופשי באמת - הסוחרים המנוולים ייענשו על-ידי התרוששותם. ישנם מקרים שבהם דווקא פיקוח של הממשלה הוא הרה-אסון. מקרה אחד בקיצור הוא החלטת הממשלה בארצות-ברית לחייב את כל יצרני הפיג'מות להכניס חומר בשם ''טריס'' לפיג'מות עקב היותו מעכב דליקות. אך התברר זמן קצר לאחר מכן שהוא מסרטן, וממית הרבה יותר ילדים מסרטן מאשר מציל מדליקות... במקרה של עבריינות מסים (לאחר שהמס ירד עד כמה שרק אפשר) וסחר בסמים קשים ושימוש בילדים לזנות וכדומה - יש כמובן להפעיל את החוק והלעניש את הפושעים. קפיטליזם זה לא אנרכיזם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24208
	אריה, מאמר מצוין, שהמוטו שלו מרחיק לכת.
	מנשביק (יום שישי, 24/01/2003 שעה 15:53)
	העקרונות שהזכרת פועלים לא רק בכלכלה, אלא בכל יוזמה פרטית ש''מולאמת'' או מקבלת פיקוח ''מטעם''. ראה את התיאטראות הגדולים בארץ, המסובסדים עד העצם מכספי משלם המיסים ומנוהלים על ידי הנהלות הממונות ''מלמעלה''. מתי בפעם האחרונה ראית הצגה שכולה כחול-לבן (כולל המחזה) ויכולת לשבחה? לעומת זאת, הפזמונאות הישראלית, שהיא כל-כולה יצירה פרטית, של תמלילנים, מלחינים וזמרים עצמאיים, היא בהחלט עניין שאפשר להתגאות בו (ודי אם נזכיר את נעמי שמר, יוני רכטר ומתי כספי). כמו שהניסיון להציג את הציונות כקולוניאליזם מיליטריסטי הוא כסות לאנטישמיות גסה, כך הניסיון להציג את היוזמה הפרטית כקפיטליזם אימפריאליסטי הוא כסות לחוסר יצירתיות ולהתעלקות על משאבי הזולת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=111097
	תודה על מאמר מעניין ומפשט
	אורלי עקריש (יום רביעי, 30/01/2008 שעה 10:09)
	אני עומדת לפני מבחן באוניברסיטה (שנה א') ואחד הנושאים שיעלו במבחן הינו ''היד הנעלמה'' לאחר שקראתי את המאמר הנ''ל, פשוט התמוגגתי מנחת והבנתי את המשמעות של המושג, דבר שלא כל כך הצלחתי בזמן קריאת החומר מהמחברת. אין לי ספק שהחומר הכתוב במאמר זה יסייע לי רבות ופתרון המבחן העומד להתקיים ב-‏13.2.08. אשמח לקבל עידכונים על מאמרים נוספים בתחום.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.