אני נגד הדרת נשים, לראיה, מחצית מבני משפחתי הן נשים. אני גם, ואולי בעיקר, אדם ליברלי, פתוח לעולם ולקידמתו, אפילו קצת אתיאיסט, מחמת הספק.
כמשתמע מהאמור לעיל, אני דמוקרט מאז נעוריי הרחוקים, שמוכן להיאבק על זכותו של כל אדם, לרבות חבר בני אדם, לחיות את חייו לפי דרכו ולפי אמונתו.
מכאן הגעתי למסקנה המצערת כשלעצמה, כי זכותם של חרדים, דוגמת כל אזרח אחר, להתנהג ולהתנהל כדרכם ובלבד שהדברים נעשים במסגרת החוק!
לא זו בלבד, אלא אם החוקים דהיום לא נראים להם, זכותם לפעול בדרך דמוקרטית, לשינויים.
כמשפטן ותיק מאוד אני גאה להצהיר ממקום זה, כי אין שום קדושה בחוקים, יתרה מזו, גם לא בבתי משפט על כל דרגותיו, כולל העליון!
ברם, זו כמובן ''הערת אגב'' כלשוננו המקצועית, ואמשיך: המסורת לפיה על אדם דתי להימנע מכל ''נגיעה'' עם נשים, ולפי המהדרין כל ''ראיה'' אותן, פן יותקף הנוגע ו/או הרואה ביצר הרע, היא חשוכה, בלתי נסבלת בימינו ולא מתקבלת על הדעת בעליל בימינו הנאורים, אבל מה לעשות, כאלה הם, לא עלינו!
דווקא בשל היותם מיעוט, זכאים להגנת החוק, לזכויות, אבל חוק זה לא מעניק להם, כקבוצה וכיחיד, זכות לדרוש מאחר/אחרת, לנהוג כמנהגם ולפי אמונתם!
אבל, מאבק נגדם, בדומה לכל מאבק נגד כל מיעוט, בכל זמן, רק מחזק את אותו מיעוט בהיותו מוצג כנרדף על ידי אותו רוב, זה מיותר, לא נבון!
מכאן אני תומך ברעיון להעניק לחרדים, או כאשר ירצו, מעין ''אוטונומיה'' תחבורתית על ידי הנהגת קווי תחבורה מיוחדים, רק להם, בהם יוכלו להתנהג כאוות נפשם!
יתרה מזו: על המדינה אפילו להצהיר על מוכנות לסבסד קווים אלה באותה מידה בה היא מסבסדת קווי תחבורה ציבוריים!
זו דעתי, מה דעתכם?
למהדרין
הבעיה היא בעיה של אלימות ולא של התבדלות תרבותית .
(המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה)
(4 תגובות בפתיל)
