עוד מאמרים באתר של המחברת.אחרי המאמרים על נצרת, על כפר כנה, על ג'ש, על דבוריה, על פקיעין, על שפרעם ועל כפר יאסיף זהו המאמר שמיני בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל.
ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
כורזים הוא כיום יישוב קהילתי שנוסד ב-1990/1 מאיחוד מושב העובדים כורזים, שנוסד ב-1982, כ-2 ק''מ ממזרח לחורבות כורזים העתיקה, והיישוב הקהילתי מעון, שנוסד ב- 1983. ביישוב המאוחד חיים כ-370 תושבים.
מקור השם הוא אולי מ''כרוז'', מודיע ברבים.
חבל כורזים היה מיושב בתקופת האבן.
התקופה הרומית (70 לס' – 324 לס') והביזאנטית (324 – 638)
הכיבוש הרומי החל ב–63 לס' והפך לפרובינקיה כבר בשנת 70.
היישוב כורזים נוסד בתקופת המשנה והתלמוד, במאה הראשונה לס'. כורזים נקראת גם כורזין, בשמה הארמי. כורזים הייתה עיירה חשובה ופרסומה בא לה מהחיטה המשובחת שגידלו תושביה.
כורזין נזכרת בברית החדשה: נכתב שם שישו הגיע למקום וניסה לשכנע את תושביו לקבל את תורתו, אך נתקל בהתנגדות ועל כן קילל את המקום.
כורזים זוהתה כח'רבת כראזה, כ-4 ק''מ צפונית לכפר נחום, בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו. החפירות הראשונות במקום נערכו ב-1869 ע''י הארכיאולוג צ'ארלס וילסון, ואחריו חפרו במקום ב-1875 ארכיאולוגים נוספים וביניהם סרן ה.קיצ'נר, שהיה שר הביטחון בממשלת בריטניה במלחה''ע ה-1. ב-1905 חפרה במקום משלחת גרמנית וב- 1926 ערכה מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט חפירה. ב-1969 ערך אגף העתיקות הישראלי סקר של החורבות ובין השנים 1980 – 1984 נערכו ע''י רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים חפירות נוספות.
יש חילוקי דעות בין הארכיאולוגים אם העיר הגיעה לשיא גדולתה בשלהי המאה ה-3 או
ראשית המאה ה-4, או בשלהי המאה ה-4 או ראשית ה-5. בחפירות נתגלה בנין בית הכנסת, מהמאה ה-1 או ה-2 לס', הנחשב לאחד הקדומים והיפים בארץ. הוא עשוי מאבני בזלת ומעוטר בעיטורים מעולם החי והצומח, בסמלים יהודיים ובכתובות בעברית ובארמית. על קתידרא דמשה (הקתידרה של משה) נמצאה כתובת בארמית, שתרגומה: ''זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים''. יש בית הכנסת אולם תפילה ולאורך הקירות ספסלים מדורגים. בית הכנסת דומה לזה שבכפר נחום. כמו כן, נתגלו בחפירות 3 בתי בד, מקווה ועיר שלמה, על רחובותיה ובתיה. רובע המגורים היה ממערב לביה''כ. הבתים היו בנויים ומרוצפים באבני בזלת מסותתות. בחלק העליון של העיירה היה האקרופוליס ובו היו בנייני ציבור. שרידי אחד מבנייני הציבור השתמרו. בחפירות נתגלו כ-400 מטבעות מימי קונסטנטינוס (ראשית המאה ה-4 לס' ) וכ-1500 מטבעות מהמאה ה-4 עד תחילת המאה ה-7.
מיכאל אבי יונה קבע בספרו ''גיאוגרפיה היסטורית של א''י'', שכורזין חרבה במאה ה-4 לס'. כנראה שסיבת הריסתה קשורה במרד גאלוס נגד השלטון הרומי ב-351 לס'. אבי יונה הסתמך על
אוסביוס. היישוב היהודי חודש בסוף המאה ה-4. ממקור אחר דווח שכורזים נפגעה מרעידת אדמה בראשית התקופה הביזאנטית, אבל שוקמה והמשיכה להתקיים.
התקופה הערבית (638 – 1099)
כורזים המשיכה להתקיים על פי אחת ההערכות עד המאה ה-8, ונעזבה מסיבה לא ידועה.
ב-723 ביקר במקום האנגלי
וילי-באלדוס. עפ''י הערכה אחרת היא התקיימה אף יותר.
התקופה הצלבנית (1099 – 1260)
ב-1102, 1130, ו-1137 ביקרו בכורזים החרבה או הזכירו את כורזים בספריהם, עולי רגל נוצרים. כורזים זכורה לנוצרים כמקום בו קילל ישו את התושבים על סירובם לקבל את תורתו ועולה הרגל מ-1130 כתב שהאנטי כריסטוס יוולד בכורזים.
התקופה העות'מנית (1516 – 18 19)
ב-1547 ביקר באזור תייר צרפתי בשם
פייר בילו והוא כתב על היהודים היושבים ב
כפר נחום, ב
בית צידה ובכורזין ועוסקים בחקלאות ובדייג. אבל, הוא מציין שה
כפרים מיושבים עתה יהודים שבנו מחדש את כל המקומות מסביב לים ומאחר שחידשו בהם את הדיג הפכו אותם מאוכלסים, תחת אשר היו שוממים תחילה. בילו התכוון ליהודים ספרדים ופורטוגזים ממגורשי ספרד ופורטוגל, שהתיישבו במקום במאה ה-16 (ראה,
יצחק בן צבי, ''
ארץ ישראל ויישובה'', עמ' 196 ו-202 ). גם התייר הפורטוגזי
פאנטיאליאו ד'אביירו, שביקר במקום ב-1565 כתב על דייגים יהודים בבית צידה.
תקופת המנדט (1918 – 1948)
בתקופה זו התגוררו במקום בדווים משבט שמאלנה. הם חיו באוהלים. בזמן המרד הערבי (1936 – 1939) שימש המקום מקלט לכנופיות של ערבים שהתנכלו לתחבורה היהודית באזור. גדר הביטחון שבנו הבריטים באותם ימים כדי למנוע חדירת כנופיות ערביות מארצות ערב עברה בגבול חבל כורזים, דרומה לכנרת.
ישראל
בזמן מלחמת העצמאות נמלטו הבדווים מכורזים לסוריה והשטח עבר לשליטת ישראל, מלבד שטח קטן במורד לשפך הירדן בכנרת שהיה אזור מפורז בין ישראל וסוריה. הסורים ניסו לאיים על התחבורה הישראלית ע''י חדירה לחבל כורזים. ב-1957 התקיים במקום קרב בין הצבא הסורי וצה''ל, והסורים גורשו. על הגבעה במקום הוקם מוצב ישראלי.
בחורבות כורזים העתיקה הוקם ע''י רשות הטבע והגנים הלאומיים גן לאומי בו ניתן לראות את בית הכנסת, המקווה, בית הבד ועיר על רחובותיה ובתיה.
כורזים, יישוב יהודי בעבר חידש ימיו במאה ה-16 ושוב כיום
