המשבר הפיננסי ומשבר הכלכלה הריאלית, אשר לטעמי הם שני משברים שונים אשר נפגשו ב''מקרה'' באותו זמן ובאותו מקום (כדור-ארצנו), אנסו את אנשי משרד האוצר שלנו להכין תכניות מתכניות שונות להציל את משקנו הקטן מהאטה כלכלית גדולה ולנו כ''פרטים'' מירידה דרסטית ברמת-חיינו.
הבה נבחן תכנית, תכנית:
תכנית ההאצה התכנית כוללת הקצבה של כ-22 מיליארד ש''ח להקמת תשתיות, 10 מיליארד לתכנון וקידום פרויקטים עתידיים, הפחתות מס והקלות שונות לפירמות ועסקים קטנים והקצבת 250 מיליון ש''ח למחקר ופיתוח.
אין ספק, תכנית גרנדיוזית, נשאלת השאלה: למה עד היום היא לא קודמה?
אך, לשיפור המצב המיידי אין לה כל השפעה. הקמת התשתיות המוצעות היא בשלב תכנוני זה או אחר, פעילות בשטח שתעסיק עובדים אינה צפויה בשנה הקרובה, פרויקטים עתידים? על אחת כמה וכמה. הקלות מיסוי מקדמות צמיחה בתחילת זמן ה''גאות'' ולא ב''שפל'' כאשר ממילא מתמעטים חבויות המס.
הדבר היחידי הממשי בתכנית זו: הקצאה למחקר ופיתוח שתעסיק הרבה אנשי היי-טק מפוטרים ותעצור את הגירתם לחו''ל.
בקיצור הרבה מלל אך אפס תועלת מיידי.
ייצוב ענף הפנסיה קרנות הפנסיה (הקרנות החדשות שהוקמו לאחר שנת 1995 - להבדיל מקרנות הפנסיה הותיקות) מחויבות לתכנית השקעות אשר מטרתה להבטיח את כספי החוסכים ולאפשר להם לקבל בעתיד קצבה חודשית נאותה ביחס לחסכונותיהם. לכן הקרנות משקיעות עד רבע מהונן במניות שונות ברובן המכריע ''כבדות'' (בנקים, טבע, כימיקלים וכדומה) והיתר אגרות חוב ממשלתיות (שכמותן הולכת ופוחתת בעשרים השנה האחרונות), אגרות חוב של חברות ישראליות עם דרוג טוב ומעלה (קונצרניות) והשקעות סולידיות בחו''ל. בחצי השנה האחרונה קיימת מפולת מחירים בכל שוק ההון ללא הבדל בסוג ניירות הערך ובכל המדינות, התוצאה: ירידה ניכרת בשווי כספי הפנסיה ויתר ההשקעות המוסדיות (קופות גמל,השתלמות וכו'), דבר המעמיד בסכנה את סכום הקצבה העתידית.
מאחר והחיסכון בקרנות הפנסיה הוא לטווח ארוך (עד 45 שנה) הסכנה המיידית כתוצאה מאירועי חצי השנה האחרונה הוא לאלה האמורים לקבל קצבה בשנים הקרובות ולאלה המקבלים כיום קצבה.
הצעת האוצר היא בעצם להבטיח סכום מינימאלי של קצבה, לכן התכנית מיועדת לחסכונות עד 1 מיליון ש''ח ובהנחה שזה מקור ההכנסה היחיד של הפרט. כמו-כן הפיצוי יהיה מהיום והלאה, כלומר: 1 מיליון ש''ח לאחר ההפסדים הגבוהים של החודשים האחרונים. זה קצת למעט אנשים. משהו כמו לעג למתרוששים.
תכנית ההתערבות: ערבויות לאשראי ולאג''ח קונצרניםלתכנית זו 3 חלקים עיקריים:
א. ערבויות לאשראי
אבל לבנקים בארץ לא חסר כסף. הם אינם ששים לתת אותו בגלל הסיכון הרב (בסיכוי לקבל את הכסף חזרה) כתוצאה המצב הכלכלי הנוכחי והעתידי. ובאותם המקרים שהם נאותים לתת הלוואות ואשראי, הרי הריבית בגינן גבוה מאוד.
המדינה החליטה להעמיד לרשות הבנקים ערבות עד לסך 6 מיליארד ש''ח לשם גיוס כספים בריבית נמוכה יחסית (בגלל ערבות המדינה) ולהעמידם כהלוואות ואשראיים לרשות הציבור ברמת בטחונות נמוכה יותר (כאשר בעצם המדינה תספוג את ההפסדים במידה ויהיו).
היו בעבר פעולות כאלה. לרוב נוצל רק חלק קטן מהסכומים בגלל הדרישות הבירוקרטיות וסוג הביטחונות.
מטרת הכספים היא לעזור לעסקים בקשיים. עסקים מסוג זה זקוקים לכסף מהר ואין להם בטחונות לתת להבטחת ההלוואה. לכן ההלוואות האלה אינן יעילות לעסקים בקשיים, מנגד הן מנוצלות על ידי עסקים חזקים שממילא יכלו לקבל כספים רגילים אך מנצלים את הקרן להוזלת האשראי ובעקיפין הגדלת רווחים.
עוד פעם- סוג של לעג למתרוששים.
ב. קרנות השקעה
זו לדעתי ההצעה היעלה והחכמה ביותר שהעלה האוצר. רובם של הכספים שגויסו על ידי חברות שונות בבורסה הישראלית ובבורסות אחרות בעולם, הושקעו ברכישת נדל''ן, לרוב נדל''ן מניב, דהיינו נכסים המשלמים שכ''ד כל חודש למשך שנים רבות. החברות גייסו את הסכומים לרכישת אותו נדל''ן בתקופות שונות ולתקופות פירעון שונות. ההנחה, על פי העבר, הייתה שתמיד ניתן יהיה לגייס כסף חדש בשוק ההון או בבנקים בכדי ''למחזר'' את ההלוואות. האלטרנטיבה תהיה, במידה ולא ניתן ''למחזר'' את ההלוואות-למכור את הנכסים.
כיום נקלעה הכלכלה העולמית וכמובן גם הישראלית למצב שלא ניתן, כמעט, ''למחזר'' הלוואות ומנגד מכירת נכסים כרוכה בהפסד גדול. נוצר חשש כי אי-האפשרות ''למחזר'' או למכור נכסים תגרום לאי תשלום האג''חים במועדן וכתוצאה מכך להפסדים גדולים לאותם אנשים וגופים שרכשו את האג''חים האלו להבטחת כספם, בעיקר קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. במיידית, ערכן של האג''חים האלו בבורסה ירד בעשרות אחוזים. כל שערוך של הכספים שקופות הנ''ל (הנשלח לחברים מדי 3 חודשים)מראה על הפסדים גדולים וירידת ערך גדולה.
מה מציע האוצר? האוצר מציע להקים קרן השקעות מכספו בסך כ-5 מיליארד ש''ח, שאליה צפויים להצטרף גם קרנות גמל ופנסיה, כאשר הקרן ''תמחזר'' את אותם כספים שזמן פירעונם הגיע והגוף שגייס אותם מתקשה ל''מחזר'' אותם. קרן זו למעשה תבטיח לשנים הקרובות כי לא יהיו פשיטות רגל ואי-פירעון חובות כתוצאה מאי-אפשרות לגייס הון. הדבר אמור להרגיע את המשקיעים שיפסיקו למכור את האגח''ים הנ''ל וגם יעודדו רכישתם על ידי גופים שונים בגלל הביטחון שהקרן הממשלתית מעניקה.
לטעמי זו הצעה חכמה מאוד וראוי ליישם אותה במהירות האפשרית.
ג. הקלות מס למשקיעים זרים ולהשקעות ישראליות בחו''ל לצורך משיכת דיווידנדים. איני צופה הענות גבוהה להצעות האוצר בנושא זה (כולם מציעים את אותן הטבות). הקלות במס לא מעניינות בתקופת שפל כלכלי, הן מעניינות בתקופה של גאות כלכלית.
מי שעוקב אחר הידיעות בתקשורת בנושא זה יבחין בודאי שמה שמעניין כיום את פוליטיקאינו הוא למי ייזקף ה''קרדיט'' על התכנית הכלכלית ולא ביצועה ממש.
חבל מאוד שזה המצב.
מבול של תוכניות
