התפוצצות בועת ה-Dot.com בראשית העשור והפיגועים של 11 בספטמבר 2001, יצרה מיתון במשק האמריקאי. זה עודד את קובעי המדיניות הכלכלית לנסות להעיר את הצמיחה באמצעות מדיניות כלכלית מרחיבה. ממשל בוש באמצעות מדיניות (פיסקלית) להגדלת התקציב והורדת שיעורי המס ונגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן, באמצעות מדיניות (מוניטרית) להורדת הריבית.
המשק לא ממש התאושש מהר ולא עבר לצמיחה גבוהה עד אשר ירדה הריבית המוניטרית לרמה של 1% והגירעון התקציבי צמח לרמות גבוהות. אבל מאפיין עיקרי של הצמיחה הכלכלית הזאת היה שהיא לא התבססה על הרחבת הבסיס המשקי או שיכלול הבסיס הקיים. בתהליך הצמיחה הזה חסר היה המנוע של התפתחות טכנולוגית שהיא היא הגורם לצמיחה בת-קיימא (שגם מזינה את עצמה). במציאות שנוצרה התנפחו בועות חדשות. האחת בשוק הנדל''ן (דיור) והאשראי והשניה בועת צריכה.
בועת הנדל''ן-דיור
פרשת ההתמוטטות של בנק ההשקעות בר-סטרנס (
בר-סטרנס ומה הלאה?) היא ביטוי פרטי של משבר הסאב-פריים (
בנקאים ונוכלים אחרים) שהוא אחת התוצאות של המדיניות המרחיבה. מצד אחד יצרה המדיניות הזאת התרחבות הביקושים לבתים ולדירות ולכן למשכנתאות גם על ידי אנשים שמצבם הכלכלי לא מתאים לרכישת בית או דירה או אנשים שהתפתו ורצו לרכוש בית שלא על פי ''מידתם הכלכלית''. מצד שני ספקי המשכנתאות מאד רצו לספק משכנתאות ובזול. עודפי מקורות המימון החלישו את אמצעי הבקרה שבדרך כלל מופעלים לפני שמספקים משכנתא. לעיתים לא נבדקה יכולת ההחזר ולא נדרשו בטחונות מספיקים או לא נדרשו כלל.
כל עוד עלו מחירי הנדל''ן לא התעוררה כל בעיה. אחת הסיבות לכך שבמשך תקופה ארוכה של למעלה מ-5 שנים נמשכה המגמה הזאת היתה האכזבה מההשקעות בבורסה לאחר התפוצצות בועת ה-Dot.com. המגמה הזאת ביחד עם העלות הנמוכה של המשכנתאות הביאה לעלייה חסרת תקדים ברכישות בתים למטרות השקעה ואפילו השקעה קצרת טווח. היו לא מעט ''משקיעים'' שניצלו את המצב לרכוש בתים או דירות וגם הצליחו למכור אותם ברווח נאה. ההצלחות הללו השפיעו כך שמחירי הנדל''ן המשיכו לעלות. יש הטוענים שהיו לא מעט מקרים בהם אותו נכס נקנה מספר פעמים לפני שנקנה לצורך שימוש ארוך טווח. זאת הרי הגדרה יפה לבועה. מה שמעניין שרק מעטים שמו את לבם לעובדה הזאת ולכך שזה היה תהליך שהתרחש בארצות רבות בעולם כולל סין, הונג-קונג וארצות האיחוד האירופי (
In come the waves).
בסופו של דבר אותם לקוחות בבעלי יכולת החזר בעייתית לא עמדו בקצב התשלומים והחל תהליך הפוך. ספקי המשכנתאות (הבעייתיות) נאלצו לעקל את הבתים והנכסים שרוכשיהם לא עמדו בתשלומי ההחזרים. אלא שהנסיון למכור את הבתים הללו בשוק הנדל''ן בו הצטמצמו הביקושים, הניעה ירידת מחירים מתמשכת. לספקי המשכנתאות ולחברות (כמו בר-סטרנס) שגיבו אותם נגרמו הפסדים גדולים כי במקביל נפל גם ערך המשכנתאות. עודף מקורות מימון גרם לבניה עודפת בגלל עודף ביקוש לא ''אמיתי'' - עודף ביקוש וירטואלי. הבועה התפוצצה...
בועת הצריכה
המדיניות הכלכלית המרחיבה (עודפי מקורות המימון והגדלת הגירעון התקציבי) המריצה גם את הצריכה והביקושים בכלל. מצד אחד היה לאנשים יותר כסף ומצד שני שיעורי הריבית הנמוכים פגעו בכדאיות החיסכון שהוא מקור חשוב להשקעות שמייצרות צמיחה. במציאות שנוצרה חלק ניכר מעודף הביקוש שנוצר הופנה לרכישת מוצרים מיובאים. עיקר הצמיחה נבעה מהתהליך הזה שהרחיב את עודף היבוא ולא מהרחבת הבסיס המשקי או צמיחתו. עודף היבוא המתמשך גרם לגירעון במאזן המסחרי. המדיניות המרחיבה גרמה לגירעון משמעותי במאזן המסחרי עם שאר העולם – האובר-דרפט שימש להעשיר משקים אחרים. זו הסיבה לירידה המשמעותית, כ-25%, בשער הדולר שאותה אנחנו רואים וחשים בימים אלו.
מחירי התשומות
אחד מהתהליכים הפחות בולטים שהתרחשו בארה''ב, וגם השפיעו על שאר העולם, נבע מעליית מחירי הדלק. עם הפיתוח המואץ וגידול האוכלוסיה בארצות כמו סין והודו, אך לא רק, עלו הביקושים לנפט הגולמי שהוא התשומה העיקרית בתהליכי יצור האנרגיה והתחבורה. מאחר וההיצע לא עלה בקצב דומה התרחבו עודפי הביקושים ולכן גם עלו מחירי הנפט הגולמי לשיאים חדשים. בעצם במונחים ריאליים מחירי הנפט הגולמי הגיעו לרמות שגרמו למשברי האנרגיה בימי מלחמת יום הכיפורים ואחר כך בראשית שנות ה-80.
מאותן סיבות, גידול האוכלוסיה וצמיחה כלכלית, עלו ועולים גם הביקושים למוצרי החקלאות. במקביל מחירי הנפט הגבוהים גרמו לעליה משמעותית בביקוש לדלק ביולוגי (biofeul). למרות תהליך הגידול בביקוש למוצרי מזון, גדלים והולכים השטחים החקלאיים שמנוצלים לייצור אתנול על חשבון השטחים שמשמשים ליצור מזון. שתי המגמות הללו גרמו בשנתיים האחרונות לעליית מחירי מוצרי החקלאות ולכן לעלית מחירי המזון. בתוך התהליך הזה, העליה במחירי המספוא גורמת לעליית מחירי החלב והבשר (
Rising food prices).
בניגוד לבועות התהליך של עלית מחירי התשומות הוא תהליך ריאלי (נובע מתהליכי יצור) ארוך טווח. התהליך הזה, כמובן, מכביד על צמיחת המשקים באירופה ובארה''ב.
מה ראוי לעשות
כעת, למרות המדיניות המרחיבה המיתון הופך להיות למציאות המשקית מתקרבת והולכת. יש הטוענים שהמיתון שבא יהיה קל יחסית בגלל המדיניות הננקטת בחודשים באחרונים על ידי ברננקי יו''ר הבנק המרכזי האמריקאי שנוקט באמצעים דומים לאלו בהם נקט קודמו, אלן גרינספאן. אחד מהאמצעים הללו הוא הפחתה ניכרת מאד (של קרוב ל-50%) של שיעורי הריבית תוך מספר חודשים (
Reports Suggest Economy Weakening More). השני הוא הרחבת מעגל הזכאים להלוואות מהבנק המרכזי.
אבל כמו שקרה בעבר זהו תהליך שבטווח הקצר מעודד צמיחה על הבסיס המשקי הקיים. לצמיחה בת קיימא, צמיחה שגם תרחיב ותשכלל את הבסיס המשקי, דרוש למשק האמריקאי מה שהיה חסר לו גם בראשית העשור. למשק האמריקאי נחוץ תהליך מתמשך של התפתחות טכנולוגית שיפתח את היתרונות היחסיים של המשק האמריקאי. זה יגרום לתהליך בריא של צמיחה ארוכת טווח המבוסס על מקורות פנימיים, שגם מחזק את המשק וגם מעודד צריכה. כדי לעורר ולהעצים תהליך צמיחה כזה דרושות למשק האמריקאי תוכניות אשר מעודדות טיפוח ופיתוח הון אנושי כי הן מנוע עיקרי לפיתוח טכנולוגי.
הפעילות של הקרן
X-prize היא דוגמה טובה להתפתחות חיובית בהקשר הזה מבחינת המגזר הפרטי בארה''ב בפרט ובעולם בכלל. האירגון אותו הקימו גופים עסקיים ואחרים שם לו למטרה לקדם ולעודד שיפורים טכנולוגיים משמעותיים באמצעות תחרויות ופרסים. בימים אלו הכריזה הקרן ביחד עם חברת ביטוח על פרס בגובה של 10 מיליון דולר כדי לעודד יצור מכונית בעלת ניצולת דלק ''גבוהה מאד''. הפרס יוענק בשני חלקים לקבוצות שתספקנה בתוך מספר שנים מכונית שנוסעת 100 מיילים לגלון או יותר (
Big Incentive).
יוזמות מהסוג הזה של המגזר הפרטי, ושל המגזר הציבורי, צריכות לקבל משקל יחסי גדול יותר מבעבר כדי ליצור תהליך מתמשך של שיפורים טכנולוגיים. אבל יותר חשוב להפעיל תוכניות רחבות יותר שמתמקדות בטיפוח הון אנושי (יצירתיות) בבתי הספר.
סוף דבר
בועות סופן להתפוצץ גם אם מנפחים אותן בזהירות. במקרה שלפנינו מנהלי המדיניות הכלכלית הציבורית השתתפו בתהליך הניפוח. הציבור הרחב לקח חלק בחגיגה די ברצון. כאשר הפרה מאד רוצה להניק אבל אין לה מספיק חלב לכל העגלים המתבגרים שרוצים לינוק אפשר למצוא דרכים להמריץ את יצור החלב אבל בסופו של דבר הפרה הקונבנציונאלית לא תעמוד בעומס.
מדיניות כלכלית רגילה כמו שינויי ריבית ושינויי הגירעון השפעתן זמנית וככל שהיא נמשכת מחירה עולה. רק מדיניות שתתמוך בתהליך ארוך טווח שיניע גידול במספר הפרות ובעיקר את השבחתן – רק תהליך של השקעות במטרה להרחיב את בסיס המשק ולהשביחו (שיפורים טכנולוגיים) - יכול לייצר תהליך של צמיחה בריאה. דומה שחלקן היחסי של השקעות מהסוג הזה צריך לגדול.
ארה''ב - המיתון בשער?
