ח''י טעמים נגד תוכנית ההתנתקות

יהודה צורף

תוכנית ההתנתקות של שרון נמכרת בתוך מעטפת סילופים המיועדים להשפיע על דעת הקהל.
הסילוף הראשון הוא השימוש במונח ''התנתקות''.
כבר כיום מנותקת ישראל מערביי עזה. ההתיישבות היהודית בחבל קטיף יוצרת מחסום בטחוני יעיל כנגד התפשטות הטרור מדרום רצועת עזה אל לב הארץ. ההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל מלמדת שהנוסחה הביטחונית היעילה ביותר היא ההתיישבות.
תוכניתו של שרון תואמת את מצעו הרעיוני של השמאל הקיצוני ביותר: נסיגה טריטוריאלית ישראלית ללא שום התחייבות להפסקת הטרור מצד הערבים.
הפוליטיקאים הימניים שתומכים בשרון עושים זאת מתוך שיקולים אינטרסנטיים של קידום אישי או מתוך כניעה לתהליך ההתקרנפות שמוביל לקריסתו הרעיונית, הפוליטית והמוסרית של הליכוד.
הציבור הימני שתומך בשרון עושה זאת מתוך נאמנות עיוורת לראש הממשלה או מתוך אי-הבנה של תוכנית ההתנתקות והשלכותיה החמורות.
ה''התנתקות'' היא עקירה של התיישבות עברית משגשגת. אין תקדים בעולם למדינה שעקרה יישובים של בני עמה מסיבה כלשהי. העם היהודי לא יוכל לעמוד פעם נוספת בחורבן של קהילות יהודיות.

במסורת עמי העולם נתפשים היהודים כעם בוגדני. החרבת גוש קטיף רק תצדיק את טענת האנטישמים בעולם שהיהודים הם עם בוגדני המקריב את בניו ובנותיו כדי להשביע את רצונם של אויביו.
המנהיגים טוענים שהעם חלש, ובו-בזמן הם מנסים להחליש את העם עוד יותר על ידי עקירתם ומחיקתם של האנשים האיכותיים ביותר כיום בעם ישראל.
כאילו לא די בכך, שרון ופמלייתו מתכוונים להחריב את ההתיישבות לחינם. שכן, התקשורת הפלשתינית לועגת לשרון ולניסיונו הפתטי להציג את תוכניתו כהתנתקות. הפלשתינים טוענים בצדק שתוכנית ההתנתקות היא בעצם בריחה שמצדיקה את טקטיקת הטרור (''התנגדות צבאית'') ומעודדת אותה.
אריאל שרון מוצג בתקשורת הפלשתינית כמוג-לב ומתעתע, שרק חודשים מספר לפני גיבוש יוזמת ההתנתקות אמר: ''דין נצרים כדין תל-אביב'', אך אינו מצליח לעמוד בדיבורו. הפלשתינים טוענים ששרון נכשל למעשה במלחמתו בטרור, ולכן הוא יוזם כעת בריחה, התקפלות ועקירת התיישבות.
הפלשתינים מבטיחים שהטרור יגבר כעת בכל רחבי הארץ, משום שבריחתו של שרון מוכיחה כי הטרור הוא הנשק היעיל ביותר לגירוש היהודים מכל ''האדמות הפלשתיניות''.
פרט לטרור נוקטים הערבים בלוחמה דמוגרפית באמצעות הריבוי הטבעי הגבוה ביותר בעולם, הסתננות ואיחוד משפחות. מאחר שהלוחמה הדמוגרפית נזקקת לשטחי קרקע, מנצלים הפלשתינים כל פיסת קרקע המועברת לידיהם להאצת הריבוי הטבעי וליצירת מוקדי חיכוך חדשים.
מכאן שתוכנית ה''התנתקות'', המרחיבה את הטריטוריות הערביות על חשבונה של ישראל, יוצרת תנאים אידיאליים למימושה היעיל של התוכנית הדמוגרפית, שבאמצעותה מתכוונים הערבים למגר את ישראל בדרכי ''שלום''. במקביל, יעשה הטרור הערבי כל מאמץ לשחזר את הצלחתו ולכפות על ישראל את המשך התכווצותה באמצעות ''התנתקויות'' נוספות.
כך ממשיכים הערבים להתעצם ולהתרבות על מרחבי הקרקע האינסופיים שלהם, בעוד ישראל הולכת וקורסת לתוך חומות גיטו גלותי צר, שאינו יכול להבטיח את הישרדותה.
ככל שישראל מתכווצת היא מאבדת את ערכה האסטרטגי במשחק הכוחות הבינלאומי, והעולם מתייחס אליה כאל אפיזודה חולפת, על כל המשתמע מכך.
תחת השפעת התעמולה הערבית, שוכח העם היהודי כי הוא יושב על כחמישה אחוזים בלבד מארצו המובטחת, בעוד האומה הערבית שולטת על רובה המוחלט של המולדת היהודית בנוסף לעתודות קרקע בלתי נדלות במרחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. כמו כן, משתכחת העובדה שהלאומיות הפלשתינית היא מכשיר להנצחת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.
לאחר מלחמת ששת הימים עלתה קרנה של ישראל בעולם, והעולם הנוצרי החל להוקיר אותה כגולת הכותרת של התגשמות תהליך הגאולה. את ההישגים האלה רמס תהליך אוסלו, ותוכנית ''ההתנתקות'' כותשת אותם לאבק דק.