עליית החמאס לשלטון גררה בעקבותיה הרעה משמעותית במצבם הכלכלי של תושבי הרשות הפלשתינאית, מאחר שנפסקה הזרמת הכספים אליה הם התרגלו. ארה''ב, האיחוד האירופי, האו''ם וגם ממשלת ישראל (אינני בטוח לגבי האחרונה) אינם מזדרזים לחדש את העברת הכספים ה''מגיעים'' לרשות, מתוך השיקול הנכון שממשלת טרור, גם אם נבחרה באופן ''דמוקרטי'', איננה ראויה לתמיכה. אי אפשר לדעת כמה זמן המצב הזה יימשך, אבל נכון לעכשיו זה עובד. בינתיים גם כל הבטחות התמיכה של מנהיגי ארצות ערב השונות עונות על הקריטריון של לוי אשכול המנוח (''הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים''). בקרב תושבי הרשות נוצר לפיכך מצב של מצוקה ''אמיתית'' (זו שאלה טובה מה עלה בגורלם של המיליארדים שהוזרמו לשם בעבר, הרי לא מתקבל על הדעת שהכל הלך למימון פיגועים. אחרי ככלות הכל העלות הכוללת של מחבל מתאבד איננה כל כך גבוהה, ולא ייתכן שהם נותרו ללא כל רזרוות, אבל זה נושא לדיון אחר).
בצר להם, הערבים החליטו לפנות אל המצפון של הציבור כאן, ולגייס תרומות ל''מטרה ההומניטרית'' של פתרון מצוקתם הכלכלית של תושבי הרשות, כשדגש מיוחד מושם על מר גורלם של הילדים. זה תמיד עובד. ובקרב הציבור האמריקאי, מי הם אלה בראש הפותחים את הכיס למטרות כאלה? ניחשתם נכון – אחינו בני ישראל. לא לחינם נאמר ''צדקה תציל ממות''.
חנאן עשראוויניתן היה לצפות שהערבים יגלו מידה מסויימת של היסוס לפני שיפנו לציבור היהודי למטרה כזאת, אבל מסתבר שלחוצפה שלהם אין גבול. במקביל, גם התגובה בקרב הציבור היהודי מעוררת לא פחות סימני שאלה.
ידיעה המתפרסמת בג'רוסלם פוסט, מיום 30 באפריל 2006, מספרת על מבצע גיוס כספים כזה עבור ה''קרן לרווחת ילדי פלשתיין'' (Palestine Children's Relief Fund) המתנהל בימים אלה בארה''ב, (הקרן הזאת היתה קשורה בעבר עם קרן ''צדקה'' אחרת, ''הקרן למען ארץ הקודש'' – Holy Land Foundation – שנסגרה ע''י ממשלת ארה''ב וכספיה הוקפאו בשל חשדות לגבי טיבם של הנהנים מכספי הקרן הזאת, אבל זה לא נושא הדיון כאן). את המבצע מנהלת לא פחות ולא יותר מאשר הגברת חנאן עשראווי (Hanan Ashrawi), אחת מהתועמלניות הארסיות והמוצלחות ביותר של הפלשתינאים נגד מדינת ישראל. עכשיו אנחנו מגיעים לחלק הכי מעניין. במהלך ביקורה של עשראווי בפילדלפיה היא הוזמנה לארוע גיוס כספים (fundraiser) כש''על הכוונת'' הכסף היהודי. המארחים היו יהודים מקומיים, ביניהם כאלה הידועים כבעלי רקורד ארוך של ''פעילות'' למטרות צדקה. אותם יהודים המעורבים בפרשה טוענים להצדקת צעדם זה ש''
אין בהצהרות העבר משום פגיעה בחובה/זכות לתת צדקה או בצורך שבבניית גשרים לשלום'' (past statements of their new Palestinian friends are irrelevant to the obligation to give tzedeka, as well as to build bridges for peace).
כדאי לציין כאן שני דברים. ראשית, ניסיון להשתמש ב''קרן לרווחת ילדי פלשתיין'' כמסווה להפשרת כספי ''הקרן למען ארץ הקודש'' נעשה כבר ב-2004 ונכשל. שנית, גם אם נצא מההנחה שהכספים שיגויסו ע''י ''הקרן לרווחת ילדי פלשתיין'' באמת ינוצלו אך ורק עבור ילדי פלשתיין, הם ישמשו בין השאר למימון מערכת החינוך שלהם, חינוך שכל כולו הסתה לשנאה ורצח של יהודים, חינוך שכל כולו מוקדש לטיפוח המיתוס של המחבלים המתאבדים.
אכן ''צדקה'' המבטיחה לבעליה את חלקם בעולם הבא.
הגם זו למצווה תיחשב?
