פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לחיי הלאקונות שבדרך
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 28/03/2006 שעה 21:36)


לחיי הלאקונות שבדרך

ד''ר ישראל בר-ניר



שורות אלו נכתבות כאשר הבחירות עדיין מתנהלות, והתוצאות אינן ידועות. הניחושים אודות מה יקרה ממלאים את האוויר. השאלה האמיתית היא מה יקרה ב''יום שאחרי'' או, למען הדיוק ''שבועיים אחרי''. המועד עליו אני חושב הוא ה-‏14 לאפריל. מה מיוחד ביום הזה? מה שמיוחד הוא שביום הזה ימלאו 100 ימים לארוע המוחי שהוציא את שרון מהחיים הפוליטיים. אף אחד לא חושב על כך, אבל זוהי ''פצצת זמן מתקתקת''.

''מעריב'' מאתמול (27 במרץ) מפרסם ידיעה לפיה בג''ץ פסק ששרון ממשיך לכהן כראש ממשלת ישראל(!) ושאין כל סיבה למנות ראש ממשלה קבוע אחר (אולמרט הוא על תקן של ממלא מקום בלבד).

הפסיקה, על פי הדיווח ב''מעריב'', ניתנה בעיקבות תביעה של ''קבוצת עורכי דין פרטיים'' – לא ברור מהידיעה את מי בדיוק הם מייצגים – שטענו שמאחר ומצב התרדמת של שרון נמשך כבר 83 יום ואין כל סיכוי שהוא יצא ממנה, אין צורך לחכות עד שימלאו 100 הימים הקצובים בחוק שאחריהם יש למנות ראש ממשלה קבוע במקום שרון. מזוז, במסגרת הנימוקים שהעלה בפני בג''ץ לדחיית העתירה התייחס ל''אי-בהירות בחוק'' שאיננה מאפשרת לקבוע ''נבצרות קבע'' ע''פ העובדות (אלה לא המלים שלי, ככה כתוב ב''מעריב''...).

במאמר שהתפרסם בפא''צ ב-‏17 לינואר (''שערוריה רפואית-משפטית'') התייחסתי לחוצפה של פקיד ממונה, עורך דין במקצועו, הנוטל על עצמו לקבוע הלכה בנושא שהוא רפואי טהור. הוא המציא לשם כך את המושג ''נבצרות ממושכת זמנית'' (זה מושג ''בהיר'' בחוק?), כדי להצדיק את המנעותו מלנהוג על פי החוק. עכשיו הוא מוסיף חטא על פשע כשהוא משתמש בתואנה של ''אי בהירות בחוק'' (לאקונה בלע''ז) כדי להמשיך באבסורד. לפי הידיעה ב''מעריב'', בית המשפט ''רשם לפניו'' את התחייבותו של מזוז לפעול לפי החוק כאשר ימלאו 100 הימים הקצובים בחוק ממועד הארוע המוחי של שרון. ה-‏14 באפריל הוא היום הקובע. זה יוצא יום ו', ואני כבר רואה בעיני רוחי מצב בו ''כדי למנוע חילול שבת'' הדיון וההחלטה יידחו לשבוע שאחרי כן מה שיביא להפרה של החוק (כמובן שהטענה תהיה שזה ב''סך בכל עניין טכני'').

הבעיה האמיתית נעוצה בכך שה-‏14 באפריל יחול 17 יום אחרי הבחירות ואין שום סיכוי שעד למועד זה תורכב ממשלה חדשה, ללא כל קשר לשאלה מי יזכה בבחירות ובאיזה פער. יתרה מכך, בהסתמך על העבר, ספק רב אם עד המועד הזה תסתיים הספירה של כל הקולות, וניתן יהיה להכריז על התוצאות הרשמיות הסופיות. במועד הזה ייגמר סיפור הלאקונות. כאן החוק מחייב חד-משמעית למנות ראש ממשלה קבוע חדש (גם אם מדובר בתקופת כהונה קצרה – עד שתורכב ממשלה חדשה, שוב, מקום להכניס תרוץ של ''מדובר בעניין טכני בלבד'').

מזוז מדבר היום על ''אי בהירות בחוק'', מעניין מה הוא יאמר ב-‏14 לאפריל, כשיהיה צורך לקבוע כיצד יש לבחור את המועמד. אין ספק שתעלה הטענה שמאחר שתוצאות הבחירות עדיין אינן סופיות, מה שקובע זה הרכב הכנסת היוצאת ואז אותן הסיבות שהביאו את מזוז לקביעתו המוזרה אודות ''נבצרות זמנית ממושכת'', כדי להימנע מהצורך בהכרעה משפטית על מי יש להטיל את תפקיד ראש הממשלה הקבוע, תהיינה בתוקף (גילוי נאות: אינני משפטן ולכן אינני מוסמך לפסוק הלכה, אבל לעניות דעתי, גם אם ספירת הקולות תסתיים עד ה-‏14 באפריל, זה כלל לא מובן מאליו שזה משנה משהו. הכנסת החדשה עדיין לא תתכנס ובאופן רשמי היא עדיין לא תתפקד; האירוע המוחי התרחש בתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת).

מעניין לראות אלו התפלפלויות משפטיות יועלו כדי לפתור את ה''דייסה'' הזאת.

קו הפעולה בו נקט מזוז בשעתו נקט מזכיר את הבדיחה על היהודי שהפריץ ציווה עליו ללמד את כלבו לדבר והוא ביקש ארכה של עשר שנים, כי הוא האמין שתוך עשר שנים או שהפריץ ימות או שהכלב ימות. מזוז הסתפק ב-‏100 ימים ועכשיו הוא מגלה שהפריץ עדיין חי לכל דבר, גם אם הוא איננו מסוגל לקום מהמיטה, והכלב עדיין נובח.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כנראה שלפקיד המשפטי הזה יש לאקונה בהגיון
א. פרקש (יום שלישי, 28/03/2006 שעה 23:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לטעמי הוא צריך להתחיל לספור מחדש את ימי החסד להקמת ממשלה מהיום בו ועדת הבחירות תפרסם פורמלית את תוצאות הבחירות. מאחר שבכל מקרה לא יעברו יותר מ-‏100 ימים עד אז אין צורך להסתבך יתר על המידה בסיפרור הימים האלה לשווא.

הכוונה של הפקיד המשפטי הזה תגרום רק ללחץ מיותר על אולמרט ותמנע ממנו לנהל מו''מ בקצב סביר עם שותפים פוטנציאליים, והרי זה בניגוד לכוונת המחוקק.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שמה שקובע זה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 29/03/2006 שעה 0:04)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הטעם שלך, וגם לא ההיגיון שלך (וגם לא שלי), וגם לא ההיגיון של עורך דין כזה או אחר, לא משנה מה מעמדו.

מה שקובע זה החוק. המצב כרגע הוא שבאמצעות הפרשנויות וההגדרות שלו מזוז עושה מהחוק חוכא ואיטלולא. ככה זה היה מהרגע שהבעיה של אי תיפקוד ראש הממשלה התעוררה. זה שבית המישפט העליון מוכן לקחת חלק בפארסה רק מחמיר את המצב.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שמה שקובע זה
א. פרקש (יום רביעי, 29/03/2006 שעה 0:15)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שקובע זה הגיונו של פקיד המשפטים הזה. אם ישנה לקונה, הוא חייב ורשאי לפרש למיטב שיקולו והגיונו. ומאחר שפירושו לקוי ולא הגיוני (עושה מהחוק צחוק) הוא בסך הכל פוגע בתהליך הסביר הדמוקרטי של הקמת ממשלה. זה יכול לגרום סתם לחוסר יציבות במהלכים, לסגירה מהירה מדי תוך דילוג על פרטים קטנים או לחילופין להיערכות ארוכה מדי של המו''מ שיפגע בכולנו.
_new_ הוספת תגובה



המציאות המרה היא שאתה צודק
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 29/03/2006 שעה 1:18)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ו''מה שקובע זה הגיונו של פקיד המשפטים הזה'', למרות שאין לכך כל איזכור בחוק.

הוא פשוט נטל לעצמו סמכות שלא ניתנה לו, וזכה לתמיכת בית המישפט העליון כחלק מהמגמה לקבוע לרשות השופטת מעמד מעל זה של הרשויות המבצעת והמחוקקת.
_new_ הוספת תגובה



המציאות המרה היא שאתה צודק
ע.צופיה (יום רביעי, 29/03/2006 שעה 7:31)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי מה שפורסם. הרי ביום 4.4 יוגשו התוצאות הרשמיות לנשיא ויפורסמו באורח רשמי וסופי.
לעניות דעתי, לאור התוצאות, לא ימצא אדם הגיוני שלא יסכים להארכת כהונת מ''מ רה''מ לתקופה נוספת של חודש.
אני מסכים כי יש לאקונה מסוימת ויש לתקנה, אך זה טכני בלבד.
_new_ הוספת תגובה



''זה טכני בלבד''
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 29/03/2006 שעה 22:10)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא תרוץ מאוד נוח לזילזול בחוק ולהפר אותו. אתה תמיד יודע איפה זה מתחיל אבל אף פעם אינך יודע איפה זה ייגמר. ברגע שתרבות הפרת החוק בכיסוי של ''זה טכני בלבד'' משתלטת אתה פותח תיבת פנדורה שהיום אולי נראית לך שולית, במיוחד כשזה תואם (או לפחות לא סותר) את השקפת עולמך, אבל ביום בהיר אחד תתעורר ותגלה שמה שהוא מהותי בחייך הפך להיות ל''זה טכני בלבד'', ואז יהיה מאוחר.

כשברק נבחר ב 1999 הפעולה הראשונה של ממשלתו היתה הפרה בוטה של החוק. גם אז אמרו ''זה טכני בלבד''. הדבר היתייחס לשינוי מס' חברי הממשלה כשברק גילה שאין לו מספיק מישרות שרים כדי לספק את כל הבטחותיו לשותפים הקואליציוניים. למרות שמדובר היה בחוק יסוד ששינויו מחייב הצבעה של 61 חברי כנסת (זו שאלה טובה איך חוק יסוד יכול להיות ''טכני בלבד''), בית המישפט העליון סרב להתערב בהחלטת הממשלה (''אין זה מתפקידו של בית המישפט להורות לממשלה איך להתנהל'' . . .).

מה מונע מאיזו ממשלה עתידית להחליט שכדי לספק הבטחות של ערב בחירות יש להוסיף חצי תריסר חברי כנסת ל 120 שנבחרו? הרי מדובר בדיוק באותו חוק, ותמיד ניתן לאמר ששאלת מיספרם המדוייק של חברי הכנסת היא ''עיניין טכני גרידא''.
_new_ הוספת תגובה



''זה טכני בלבד''
ע.צופיה (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 5:25)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברמה העקרונית, אתה צודק. הרי כבר אמר מישהו: '' ייקוב הדין את ההר''.
אך בחיים אנו מבצעים כל הזמן פשרות שהן טכניות ,אך מנוגדות לכללים .
נניח שתוך כחודש תוקם ממשלה חדשה, אז אתה מציע כי מ-‏14.4 עד 30.4 תוקם ממשלה אחרת על בסיס כנסת שנגוזה מהעולם?
_new_ הוספת תגובה



אני לא מציע שום דבר.
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 5:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו בעיה שמזוז, וייתכן שגם בית המישפט העליון, יצטרכו להתמודד אתה. אין לי תשובה הולמת לגבי מה שצריך לעשות. הדבר היחיד שאני יודע שבכל מה שקשור לחוק וביצועו, פתרונות של רגע שאולי מספקים לטווח הקצר, כמעט תמיד יוצרים בעיות יותר מסובכות לטווח הארוך.
מזוז יכול היה להימנע מכל התיסבוכת לו נהג כדין בעת הארוע. הוא נמנע מלעשות זאת כי חשש מפסיקה של בית המישפט שלא תעלה בקנה אחד עם מה שהיה ''רצוי'' באותה עת לממשלה או ל''קדימה''. זה כלל לא בטוח שבית המישפט לא היה מאשר את החלטותיו אבל הוא העדיף שלא לקחת סיכון --- אתה תמיד יודע איך אתה נכנס לבית המישפט אבל לא תמיד אתה יודע איך תצא משם.
_new_ הוספת תגובה



זהו שלטון החוק
שמעון מנדס (שבת, 01/04/2006 שעה 0:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אף פעם לא אהבתי את המושג ''שלטון החוק''. מפי פרופ' בנימין אקצין המנוח למדתי כי כל שלטון ממושך סופו שיהיה
מושחת. אילו החוק היה אצלנו ''ערך עליון'', אז כידוע על ערכים תמיד שומרים, וכאשר מקבלים את החוק כערך עליון, אז שומרים עליו.

היועץ המשפטי לממשלה נוהג כמו שליט, כי השליטים שנבחרו מסובכים עם החוק המאיים עליהם.
_new_ הוספת תגובה



זהו שלטון החוק? איזה חוק בדיוק?
א. פרקש (שבת, 01/04/2006 שעה 11:29)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה'חוק' אינו 'ערך' אלא מכשיר למימוש ה'ערך' במידה ואכן החוק נאמן ל'ערך' אותו הוא מייצג. 'ערך' הם דברים ראשוניים שמעבר להחלטת האדם, כמו למשל, הזכות לחיות, הזכות לשלום, הזכות לחיים בריאים וטובים, הזכות לקיים מצוות דתיות ושלא לקיים מצוות דתיות וכו'. ה'ערך' זה אותו הדבר אשר דברים אחרים נדחים מפניו והוא איננו נידחה מפני דבר אחר. ישנם ערכים גלובליים המקובלים על תרבויות רבות וישנן ערכים שיבטיים שמתקבלים ע''י אנשים מבחוץ כ'פרימיטיביים' (במובן ראשוניים) או כקוריוז, שמהם נגזרים חוקים מקומיים לעיתים ביזאריים בעיננו (כמו למשל חוקים של שבטים אפריקניים ופאסיפיים).

ה'חוק' הוא מעשי ידי אדם. כאשר טוב לו הוא מחוקק כך וכאשר לא טוב לו הוא מחוקק אחרת והחוק תלוי בזמן ובמקום בו הוא מחוּקק. יש חוקים 'טובים' ויש חוקים 'רעים'. כאשר ה'טוב' מקיים את שמירת ה'ערך' שהוא אוניברסלי ו'הרע' שולל את ה'ערך', כולו או חלקו. לעיתים בשל מצוקת הקיים יש קונפליקט בין ערכים והאדם פותר אותו ביסורים תוך הכרעה הנובעת גם מקיום 'ערכים' נוספים', כמו טובת הפרט, טובת הכלל, בטחון לאומי, בטחון אישי, סיוע לחלשים וכו'. למשל: האם לא להאריך חייו של חולה סופני הסובל מחייו בשל ערך 'קדושת החיים' לעומת הערך 'לא לגרום לסבל האדם'. או לדוגמה: האם נכון לבצע חיסול ממוקד של מחבל ולעבור על ההוראה 'לא תרצח' כדי למנוע מהמחבל לצאת ולרצוח בעצמו. ועד היכן אחורה בזמן ובמקום נכון לקיים את החיסול הממוקד. משלב גיוסו של המחבל? משלב הכנתו לפיגוע? או אולי רק משלב יציאתו לדרך כאשר ברור לכולם,למחבל, למֶשָלחַיו ולישראל (אם אכן נודע לה עליו) שהוא יוצא למשימת פיגוע.
_new_ הוספת תגובה



זהו שלטון החוק? איזה חוק בדיוק?
לוי (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 21:11)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל צודק .
אני מרגיש מאוד לא נוח מנפתולי המערכת המשפטית (''המפוארת'') הישראלית .
מצער שבית המשפט העליון פועל בצורה לא הוגנת .
זה מה יש .
_new_ הוספת תגובה



אין ספק שישראל צודק
א. פרקש (יום שני, 03/04/2006 שעה 7:59)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אני התייחסתי לאמירתו של שמעון מנדס שטען: ''אילו החוק היה אצלנו ''ערך עליון'', אז כידוע על ערכים תמיד שומרים, וכאשר מקבלים את החוק כערך עליון, אז שומרים עליו.''
_new_ הוספת תגובה



אין ספק שישראל צודק
לוי (יום שני, 03/04/2006 שעה 21:34)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתרשם שכלבלבי החוק צוחקים עלינו ומפרישים כל פעם איזו מחרוזת המכילה את המילים שלטון החוק כדי לבלבל את הציבור ולהסוות את שיקוליהם הפוליטיים .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי