צפיתי שציפי ליבני תהיה ראש ממשלה במוקדם או במאוחר (דבר שיקרה, כנראה, לאחר שמבקר המדינה, החוקר כרגע פרשיות שחיתות לכאורה של אולמרט, יגיש את מסקנותיו לאחר הבחירות), ורמזתי זאת במאמר ''נבואי'' בשם ''
קץ האתרוג'', שנכתב כששרון היה עדיין במלוא כוחו (כמעט), בטרם השבץ המוחי השני שהכריעו. כנראה יש באמת דבר כזה, רוח נבואה, שיכולה לפקוד אנשים לתקופות ממושכות – כגון נביאי התנ''ך היהודים, או אף נביא נוכרי (כגון בלעם שתום העין), או אחרים לרגע קט – אולי בדומה לעבדכם הנאמן, מי יודע?
ועוד ''נבואה'' מאותה תקופה שחזתה את הקואליציה ''העבודה'' ו''קדימה'', את הצבר הכוח הפוליטי האדיר שלא היה כמותו מאז בן גוריון, ואת הפרוייקטים הלאומיים הגדולים שיתבצעו אז, תוך הגברת המיסוי למימדים גדולים, תחת אותו הצבר-כוח, מיסוי שיביא עוד יותר לשחיקת המעמד הבינוני. כיום, אכן, צפויה קואליציה של ''קדימה'' ו''העבודה'' אחרי הבחירות. הליכוד מתכווץ מאד, גוש הימין יתפורר לאחר שלא יצליח ליצור גוש חוסם (כיום אנו רואים את ניצני התהליך אצל אביגדור ליברמן, המתקרב לביילין, ותוכניתו למסירת שטחים בתחומי הקו הירוק, תוך פתרון שאינו עוד מדבר על סיפוחים מחוץ לתחומי הקו הירוק, אלא ''חילופי טריטוריות''). וכן צפויים פרוייקטים לאומיים אדירים כאלה, כפי שצפיתי, כגון פרוייקט ההתכנסות, כשעלות פינוי 90 אלף מתנחלים תהיה בסביבות 125 מיליארד שקל, על פי התקדים של גוש קטיף, בהתאם לכתבה מאירת עיניים של סבר פלוצקר (
מחיר ההתכנסות).
המאמר,
מונונמנטליות לאומית, נכתב עוד מוקדם יותר, סמוך להיווצרות ''קדימה'' ובתקופת שרון, אך לא הצלחתי לפרסמו באף עיתון. וכך, כשהעליתיו לאתרי לאחר שנדחה המאמר בעיתונים, וזאת כבר לאחר הקומה של שרון, עיבדתי מחדש את התחלת המאמר, בבחינת ''אילו נשאר שרון''.
הבחירות ומה צפוי. האם יש דבר כזה – רוח נבואה?
