לפי התכנון, תחכיר ישראל לראשונה 500 דונם לאוונגלים, באזור שבין כפר נחום, טבחה והר האושר. הרעיון: להקים מרכז שיתן למאמינים הנוצרים את התחושה ש''כאן חי ישו''. יש הרואים בפרויקט בעל פוטנציאל עצום למשיכת צליינות''.
במאי השנה התבשרנו שמדינת ישראל גילתה משקיע זר שמוכן להשקיע במדינת ישראל עשרות מיליוני דולרים. המשקיע הזה, ''אנחנו מדברים על גוף רחב ובבסיסו אחת הדמויות המרכזיות תהיה פט רוברטסון'' (
ישראל תחכיר), המטיף שהקים את מועדון 700, כדי לשדר את נאומי ההטפה שלו לציבור הרחב. באותה ידיעה ''ראשונה'', ממאי, דווח שישראל תקצה קרקע, חשמל, טלפון ומים בחינם ואפילו תהפוך את שדה התעופה במחניים לשדה בינלאומי (
רה''מ תורם 140 דונם על שפת הכנרת לכנסייה נוצרית-אמריקנית).
בשבוע שעבר שר התיירות, הירשזון, הצהיר כי הוא ''... מאמין שהמרכז החדש יביא מיליון עד מיליון וחצי תיירים נוספים בשנה. ''בוודאי שמשם ימשיכו גם לירושלים, לחברון ולבית לחם'', הוא אומר'' (
ישראל תחכיר). בשלב זה אין לנו סיבה שלא להאמין, כמו השר, שלמיזם תהיה תועלת למרות ''המתנות'' היקרות שיוקצו לו על ידי המדינה. עד כאן זה נראה ונשמע כתהליך רגיל שמתנהל בין המדינה ומשקיע זר בשלבים ראשונים של מיזם כלשהו. גם הקשרים הפוליטיים של האירגונים האוונגלים עם המערכת השלטונית הישראלית לא ממש מייחדים את המיזם הזה.
אז מדוע העניין בכל זאת מציק לי? ניגודי אינטרסים... !!
לפני מספר ימים, שמעתי ברדיו ראיון עם קול נשי צעיר שדיבר בשבח יוזמה מסויימת שהציבור צריך לדעת עליה ולתמוך בה. מאחר ולא שמעתי את הדברים מההתחלה לא ידעתי מי היא הדוברת אבל חשבתי לתומי שמדובר ביוזמה ציבורית של תלמידי תיכון. אחר כך התברר לי שטעיתי. הדוברת היתה חה''כ, סגנית השר הצעירה, גילה גמליאל והנושא של השיחה עם גבי גזית היה מסע הסברה של ח''כ בארה''ב שממומן על ידי גורמים אוונגליים. כאן נדלקה אצלי נורה אדומה...!
מראיון ששמעתי לא מזמן קלטתי שהתקציב לפעולות ההסברה במשרד החוץ הוא מאד, מאד מצומצם. מכאן שאני מבין ומכיר את קשיי משרד החוץ בנדון. אלא שאני טוען שפעילות מדינית, כפי שמוגדרת פעולת הסברה, של נציגי ציבור, חברי כנסת, שרים ועובדי מדינה, צריכה להיות ממומנת על ידי המדינה. מאחר שאני יודע כי בחודשים האחרונים הצטברו עודפי גביה במשרד האוצר, עדיף היה למצוא דרך ולהקצות תקציב למטרה ''החשובה'', כפי שהגדירה גמליאל. אלא שבזה לא ממש תמה הביקורת שלי על מקור המימון. ברור לגמרי שיש כאן מראית עין של ניגודי עניינים ושהקשר בין פעולות ההסברה והמיזם על חופי הכנרת בוהק וזועק. מה היינו אומרים אם, נגיד, תשובה או שרי אריסון, יקחו לסיבוב בחו''ל חברי כנסת? מה היינו אומרים אם חברת תרופות תיקח קבוצת רופאים לסיור ''מקצועי'' על חשבונה?
היבט נוסף שעלינו לקחת בחשבון הוא היסודות של האמונה האוונגלית שרלוונטיים לסיפור שלנו. הקמת מדינת ישראל היא סימן ל''חזרתו'' של המשיח, ישוע. אבל ''חזרתו'' תתממש כאשר כל היהודים יגיעו לארץ וכאשר הוא ישוב אמורים היהודים להבין שהוא המשיח האמיתי ולהמיר את דתם. מי שלא יעשה זאת יושמד (
רה''מ תורם 140 דונם על שפת הכנרת לכנסייה נוצרית-אמריקנית). כעת מתברר שמטרת המיזם היא לקדם את ''חזרתו'' של ישוע מנצרת. מטרת המימון של מסע ההסברה היא ''חזרתו'' של המשיח.
כאשר מתחילים לחפש מידע בנדון מתגלה שכנראה גם הפוליטיקה הפנימית של האוונגלים קשורה בסיפור. לפני כחודשיים הופיע מאמר, לכאורה תמים ולא קשור, שסיפר לנו על סדקים בעמדה המוצקה של האירגונים האוונגלים בארה''ב לטובת ישראל. מספרים לנו על לחצים כדי שתוצג עמדה קצת יותר מאוזנת בסכסוך הישראלי-פלשתינאי. יש לחצים ש''התאחדות האוונגליסטים הלאומית'', אירגון הגג של האונגליסטים, תכיר גם בזכויות של הפלשתינאים (
ואולי ישראל לא חיונית ליום הדין).
מאחר ואין כמעט מיזם של משקיעים זרים בהיקפים עליהם מדובר כאן (זוכרים את אינטל?) הרי שגם המיזם לחוף הכנרת, אם תוכח הכדאיות הכלכלית שלו, מבורך. מצד שני, אנחנו לא צריכים לתת למיזם הזה להוביל אותנו באף לאן שלא צריך.
טוב שחברי כנסת תורמים לפעולות ההסברה של מדינת ישראל. אבל אסור שהמימון יגיע מגופים פוליטיים-זרים, כמו התאחדות האוונגליסטים הלאומית. המקור הכספי לשם כך צריך וחייב שיבוא מתקציב המדינה, שלאחרונה לא חסרים בו מקורות לכך (עודפי גביה שלא יועדו...).
מימון זר לפעילות הסברה?
