בעמידה או בישיבה - מעוז הגבריות האחרון?

במהלך המאה האחרונה חלו שינויים מהותיים במעמדה של האישה בחברה המערבית. התנועה הפמיניסטית, שראשיתה בתנועות הסופרג'יסטיות של סוף המאה התשע עשרה, יכולה לרשום לעצמה השגים נכבדים ביותר. אין עדיין שוויון מלא בכל התחומים, אבל ללא כל ספק מצבה של האישה היום רחוק מאוד ממה שהיה לפני כמה עשרות שנים. כמו בכל תחום, הגזמה ואובדן פרופורציה עשויים להביא לכך שגם נושא שהוא חיובי ביסודו יאבד את הטעם ויהפוך לשלילי במהותו. הישגי הפמיניסטיות בדורות האחרונים, שלא כולם הושגו בדרכי נועם וחלקם אף היו כרוכים במאבקים קשים, עלו לרבות ממנהיגות התנועה לראש, דבר שהפך את הפמיניזם למכה שלא נזכרה בתורה, מכה היורדת לחיינו השכם והערב. אין בכוונתי לקחת חלק במאבק המינים המתנהל כאן בפורום. אני משאיר את הכבוד הזה לגיל רונן ולטל רבינוביץ' ולאחרים מבין משתתפי הפורום שמצאו לנכון לתרום לנושא. ברצוני רק להמחיש את האבסורד אליו אפשר להגיע כשמאבדים כל פרופורציה.

לפמיניסטיות קשה להפנים את המציאות שישנם הבדלים בין המינים, הבדלים שמקורם בטבע, הבדלים המביאים לכך שבתחומים מסויימים גברים נהנים מעדיפות שאיננה נובעת בהכרח מאפלייה (ישנם תחומים בהם הנשים נהנות מעדיפות, אבל זה לא משחק אצל הפמיניסטיות, הן אינן מוכנות להשלים עם אי שוויון רק כאשר מדובר בגברים).

אחד התחומים בהם הגברים נהנים מעליונות מוחלטת על הנשים הוא היכולת להשתין בעמידה. לנושא הזה יש התייחסות כבר במקרא כשהשימוש החוזר במונח ''משתין בקיר'' מהווה תחליף למושג זכר:

כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד, וְכֹה יֹסִיף:  אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר, מַשְׁתִּין בְּקִיר.

שמואל א' פרק כ''ה פסוק כ''ב

לָכֵן, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם, וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר.

מלכים א' פרק י''ד פסוק י'

וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ, הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא--לֹא הִשְׁאִיר לוֹ, מַשְׁתִּין בְּקִיר;

מלכים א' פרק ט''ז פסוק י''א

וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר

מלכים א' פרק כ''א פסוק כ''א

עובדה זאת היתה לצנינים בעיני מספר פמיניסטיות, שהחליטו לנקוט יוזמה ולהביא לחיסול התופעה. לאחרונה פתחו הפמיניסטיות בגרמניה במאבק נגד ה''אפליה'' בתחום הזה. העיתון הבריטי ''דיילי טלגרף'' מספר על מתקן אלקטרוני חדש שפותח בגרמניה להלחם בתופעת ה''משתין בקיר''. המערכת ידועה בכינוי ''שדון בית השימוש'' (WC Ghost). מדובר במערכת המופעלת ע''י סוללות שבכל פעם שהקרש מורם, היא משמיעה אזהרה בטון מאיים, המחקה את קולו של הקנצלר הגרמני, בזו הלשון: ''היי, השתנה בעמידה אסורה כאן. העובר על האיסור צפוי לקנס כבד. אם ברצונך להימנע מצרות, נא להפשיל את המכנסים ולשבת'' (זה תרגום חופשי שלי לטקסט האנגלי – לא ראיתי את המקור בגרמנית). לדברי הייצרן הוא עומד להוציא לשוק גירסה של ''שדון בית השימוש'' עבור ארצות דוברות אנגלית בה נוסח האזהרה יהיה, במבטא טקסני בולט: ''נא לא להרטיב את הרצפה קאובוי, לעולם אינך יודע מי מאחוריך. נא לשבת ולהכניס את הכלי לתוך הכיור – מקום אליו הוא שייך מלכתחילה, הא הא הא''.

מסתבר שהנושא איננו חדש בגרמניה. חוקר גרמני בשם קלאוס שווארמה (Klaus Schwerma) כתב כבר בשנת 2000 עבודת מחקר על הנושא שהתפרסמה כספר עם הכותרת: ''משתנות עמידה – מעוזה האחרון של הגבריות? התלבטותו היומית של הגבר עם הזהות והמעמד הגברי'' במקור הגרמני:

שוב זה תרגום חופשי שלי (לקח לי זמן עד שמצאתי מי שהוא שיכול היה להסביר לי את הפרוש המדוייק של המונח Alltagshandlung. המילה הזאת איננה מופיעה במילון). Stehpinkeln זה המונח הגרמני למשתנה ציבורית (בעמידה, לגברים בלבד), מוסד הידוע בצרפת בשם Pissoire. לוותיקים שבין משתתפי הפורום וודאי זכורה הקומדיה הצרפתית משנות החמישים ''שערוריה בקלושמרל''.

העיתון דיילי טלגרף יודע גם לספר שכשאומרים בגרמנית על גבר שהוא Sitzpinkler (משתין בישיבה) המשמעות היא ''יורם'' או ''לפלף'' (אפשר גם ביילין...). יש לפיכך לראות ביוזמה הפמיניסטית האחרונה נסיון רציני לעקור מהשורש את אחרון הסממנים של הגבריות המודרנית...

כקוריוז אחרון, אני מוצא לנכון לספר על יוזמה בה נקטה לפני מספר שנים החברה הצרפתית המתקינה משתנות ציבוריות (Pissoires) בצרפת, להתקין מוסדות כאלה (בעמידה, לגברים בלבד) ברחובות ניו יורק. כל מי שהסתובב אי פעם ברחובות מנהטן מבלי שדאג להריק את השלפוחית מראש, מודע לבעייתיות הכרוכה במציאת מקום לשחרר את הלחץ. אין צורך להרחיב את הדיבור על הקשיים העומדים בפניהם של גברים בגיל מבוגר הסובלים מבעיות של בלוטת הערמונית (פרוסטטה בלע''ז). ובכן, היוזמה הצרפתית הזאת נכשלה לא רק בגלל התנגדות של הפמיניסטיות. הפעם הגורם המכשיל המרכזי היה החוק האמריקאי המחייב לאפשר בכל מוסד ציבורי גישה חופשית לנכים על כסאות גלגלים. בית המשפט פסק שגם משתנה עונה להגדרה של ''מוסד ציבורי'', והפמיניסטיות זכו ומלאכתן נעשתה בידי אחרים. הצרפתים ראו עם מי יש להם עסק וירדו מהנושא.