''התאוריה הניאו-קלאסית, מסבירה צמיחה כלכלית כפונקציה של אמצעי ייצור מארבעה סוגים – קרקע (אוצרות טבע), הון פיזי (כמו מכונות), עובדים, הון אנושי. אבל מה שבאמת מעניין ומעסיק את ההנהגות הפוליטיות היא השאלה: מהם אמצעי המדיניות הכלכלית שתורמים יותר לתהליך הצמיחה''(חופש כלכלי, פיתוח אנושי וצמיחה כלכלית - חלק א')?
זוהי נקודת המוצא שלנו במאמר הזה. בעצם באופן יותר מדויק השאלה שלנו היא: איך משתלב, או איך משפיע, מכלול המדיניות הכלכלית על התוצר, על הצמיחה הכלכלית? מכלול המדיניות המעסיק אותנו הוא החופש הכלכלי אותו כבר הגדרנו בחלק הקודם. בעצם אנחנו מבקשים להרחיב את פונקצית הייצור המצרפית בעוד קבוצת משתנים, חופש כלכלי, בנוסף לארבע הקיימות במודל הניאו-קלאסי.
אמרנו שאת מדד החופש הכלכלי מרכיבות 5 קבוצות של משתנים ומדדים (סה''כ 38) שבעצם מתארים מציאות ממסדית. עלינו להדגיש כי שינוי או רפורמה באחד מאותם משתנים יצריך בדרך כלל שינוי חקיקתי שבדרך כלל לוקח זמן עד שמתקבל בקריאה שלישית. בדרך כלל גם מקציבים זמן, לתקופת ביניים בה הנוגעים בדבר מתארגנים או מתכוננים, לפני שהחוק נכנס לתוקף. אחר כך עובר עוד זמן עד שהוא מעביר את השפעתו המלאה של השינוי על יתר המשתנים. המשמעות היא שניסיון לברר את השפעתו של השינוי על צמיחה או משתנים אחרים הוא בחינה של טווח ארוך – מספר שנים לפחות.
כעת אנחנו מבקשים להמשיך את המסע שלנו עם שלוש משימות נוספות. הראשונה, היא לבחון את הקשר בין השקעות לחופש כלכלי. הרציונאל שלנו הוא הידיעה כי ההשקעות (הגדלה כמותית של אמצעי הייצור) הן גורם מרכזי לתהליך הצמיחה. השניה, היא להסתכל על נתוני החופש הכלכלי של ישראל וארה''ב. באמצעות השוואה ננסה ללמוד משהו על נקודות התורפה של כל אחת מן הארצות. נסיים עם בחינת חתך רוחב, של נתוני חופש כלכלי ופיתוח אנושי מ-23 ארצות כדי ללמוד עוד כיוון על הקשר בין שני המדדים.
השקעות וחופש כלכלי
על פי התאוריה הכלכלית צמיחה ארוכת טווח מונעת על ידי שינויים טכנולוגיים. עוד גורם חשוב לצמיחה הוא גידול כמותי באמצעי הייצור שמאפשר גידול בתוצר. השקעות הן כלי להגדיל את ההון הפיזי (מכונות, מבנים ועוד) ולאפשר קליטת יותר אמצעי ייצור אחרים. בדרך הזאת גם אם לא יהיה שינוי טכנולוגי יגדל התוצר – תהיה צמיחה. היום מקובל בין הכלכלנים שהקשר הסיבתי הולך מהשקעות לצמיחה. לכן זה מעניין לברר את הקשר בין חופש כלכלי להשקעות.
לוח 0 מציג שיעור השקעות ממוצע לעובד לשנה מחולק על פי תחום מדד החופש הכלכלי (מחכ) במשך השנים 1980-2000. מקור החישובים הוא
הפרק השני של ה-
Economic Freedom of the World: 2004 Annual Report. כל עמודה בלוח מציגה את ממוצע ההשקעות לעובד בקבוצת הארצות בהן מדד החופש הכלכלי הוא בתחום המצוין בראשה. ניתן לראות בברור שיש קשר חיובי בין גובה המדד ושיעור ההשקעות לעובד: ככל שמדד החופש הכלכלי גבוה יותר גם שיעור ההשקעות גבוה יותר.
לוח 0: חופש כלכלי והשקעות שנתיות לעובד (1995 US $)| | מחכ > 7 | 7 > מחכ > 5 | מחכ < 5 |
| סה''כ השקעות | 10,871 | 3,319 | 845 |
| מזה, השקעות ישירות זרות | 3,117 | 444 | 68 |
מחכ=מדד חופש כלכלימאחר וסה''כ ההשקעות כולל גם השקעות שמבצעים גופים ממשלתיים אפשר להניח שחלקן בסה''כ הוא דווקא גבוה יחסית בארצות בהן החופש הכלכלי נמוך יותר. המשמעות של זה היא שההפרשים בין הקבוצות בשורה הראשונה קטנים יותר בגלל מעורבות הממשלה המקומית, בעיקר, כאשר יש פחות חופש כלכלי. לכן, בעצם, תוצאות השורה הראשונה מזייפות את עוצמת הקשר בין חופש כלכלי והשקעות.
בדרך כלל, ברוב המקרים, השקעות ישירות ממקורות זרים מבוצעות על ידי גופים פרטיים ולכן הן מייצגות יותר טוב את הקשר בין משתנה ממסדי והחלטות של היזם הפרטי. לכן נבחר המשתנה הזה להראות את עוצמת הקשר החיובי בין השקעות לחופש כלכלי. אכן, קל לראות שההפרשים בשיעור ההשקעה בין קבוצות הארצות גבוהים יותר. אשר על כן, כאשר בוחנים רק השקעות פרטיות ההפרשים בין הכלכלות המאד חופשיות לאלו הכי הפחות חופשיות חדים יותר.
חופש כלכלי: ארה''ב מול ישראל
בהרבה תחומים אנחנו אוהבים להשוות בין המציאות בארה''ב לבין המציאות בישראל. וישנם תחומים בהם ישראל נחשבת אפילו מתחרה מאד מכובדת. דוגמה אחת חשובה היא הדירוג ברישום פטנטים. לפי מקור אחד, ארה''ב מדורגת ראשונה וישראל חמישית, (אחרי טאיוון, יפן, שוודיה ושוויץ) ברישום פטנטים (
Chapter 1.1 The Growth Competitiveness Index: Analyzing Key Underpinnings of Sustained Economic Growth).אבל בנושא המאמר, חופש כלכלי ופיתוח אנושי – מדדים מצרפיים, ההבדלים או ההפרשים הם גדולים.
לוח 1 מציג את נתוני מדד החופש הכלכלי לשנת 2002 לגבי שתי הארצות. בחישוב הדירוג הכללי בתחילת הדרך, ישראל נמצאת די רחוק מאחור. בתקופה המוקדמת יותר בולטת העובדה שישראל, אפילו, התדרדרה בדירוג עד 102 (שנת 1980). הסיבה החשובה היא שבשנות ה-70 היתה בישראל התדרדרות ברמת החופש הכלכלי. יחד עם זאת, לגבי אותה תקופה מספר המדינות הכלולות עלה מ-54 ל-105, לאחר שנתוני ישראל כבר נכללו, ורובן היו מדינות עם יותר חופש כלכלי מאשר רשמה ישראל. אבל הירידה הומרה בעליה של מדד החופש הכלכלי הכללי שנמשכת מאז 1980. ארה''ב לעומת זאת מככבת קרוב לראש הדירוג, מקום 3 או 4, ומדד החופש הכלכלי שלה שעלה במשך התקופה המוצגת ב
לוח 1 עד שהגיע לשיא בשנת 2000 ומאז, בשנתיים האחרונות, חלה ירידה קלה.
כאשר נכנסים לניבכי המרכיבים של מדד החופש הכלכלי קל לראות מהם הגורמים בהם ישראל חלשה. המרכיב הראשון בין אלו הוא הקבוצה של מדדים ומשתנים שעוסקת בגודל הממשל. מרכיב החולשה השני, אם כי פחות חמור, זהו נושא הפיקוח. לא רק שהממשלה שלנו גדולה מידי, על פי המדד, אלא גם מעורבת מידי. לעומת זאת במקרה של ארה''ב הקבוצות הללו הן מרכיב של חוזק, שמושך את המדד הכללי למעלה. בשני מדדים נוספים ''אמצעי תשלום'' ו''זכויות קניין'' מדינת ישראל התקדמה יפה לרמה דומה לזו בה נמצאת ארה''ב. המדד האחרון, ''חופש סחר בינלאומי'' ישראל אפילו עברה את ארה''ב במדידה האחרונה - לשנת 2002.
פיתוח אנושי מול חופש כלכלי
המשימה האחרונה שנותרה לנו היא לברר את הקשר בין מדד החופש הכלכלי ומדד הפיתוח האנושי.
לוח 2 מציג נתוני 23 ארצות לפי הסדר שבדירוג המדד השני (
Human Development Indicators) בחישוב האחרון הקיים – משנת 2002. בחרנו מספיק ארצות כדי לראות את הפרטים החשובים וגם לכלול את ישראל ואת המדינות שבשני הדירוגים נמצאות בפיסגה. גורם חשוב בקביעת הדירוג על פי מדד הפיתוח האנושי היה התמ''ג לנפש שמחושב במטבע האמריקאי. החישוב עושה שימוש בשערי החליפין של המטבעות הרלוונטיים שהותאמו לכלול את ההבדלים בכוח הקניה של המטבעות בארצות השונות.
למרות שישראל נמצאת ברשימה הרי זה ודאי בגין המדדים האחרים שמרכיבים את מדד הפיתוח האנושי. ביחס למדינות המוצגות ב
לוח 2, התמ''ג לנפש של ישראל, 19,530 דולרים, נמצא הרחק מאחור. במיוחד בולט ההפרש מהתמ''ג לנפש של ארה''ב, שמגיע לכדי 16,220 דולרים. אפילו ספרד וניו זילנד עומדות מעלינו בדירוג הפיתוח האנושי. בדוגמה שבחרנו ניתן לראות בברור שישנה גם שונות גדולה מדינות שבדירוג אחד נמצאות בראש ובשני דווקא מאחור (נורווגיה והונג קונג למשל) ישראל, מקום 22 מתוך 177 ארצות נמצאת מדורגת 51 מתוך 123 ארצות על פי מדד החופש הכלכלי. מיקומה של צרפת, למשל דומה לזה של ישראל. אבל משק אשר עבורו חושב מדד חופש כלכלי בתחום של 7 או יותר, גבוהים סיכוייו להימצא במדד השני. בסופו של דבר הקשר החיובי בין שני המדדים עליו דיברנו בחלק הקודם נשמר.
סיכום
אחרי שמאות שנים, מאז אדם סמית, עסקו כלכלנים בפיתוח המודלים התאורטיים על חופש כלכלי ופיתוח אנושי התחלנו לקבל ניתוחים סטטיסטיים שתומכים בתאוריות הללו. זה התחיל בעבודת נמלים באיסוף נתונים כדי שאפשר יהיה לחשב מדדים רלוונטיים. באופן יחסי, המחקר הסטטיסטי הזה נמצא בתחילת דרכו והמשימה החשובה, לדעתי, היא לבחון את התאוריה על הקשר הסיבתי בין המשתנים כדי להגיע לתוצאה יותר מבוססת.
אם ישראל רוצה להתקדם יותר קרוב לראש הדירוגים עליה לחזק את החופש הכלכלי ולעודד צמיחה כלכלית. על קובעי המדיניות להמשיך במסע שמתמקד:
- בהקטנת הממשלה וההוצאה הציבורית,
- בהקטנת הפיקוח על אשראי, עבודה ועסקים,
- בעידוד השקעות בתשתיות וביוזמות טכנולוגיות חדשות.
שתי ההמלצות הראשונות עולות מניתוח המדדים המרכיבים את מדד החופש הכלכלי. ההמלצה האחרונה יושבת על התאוריה הניאו-קלאסית את תהליכי הצמיחה הכלכלית: יותר אמצעי ייצור ושכלול השילוב – שיפורים טכנולוגיים - ביניהם יניעו תהליכי צמיחה.
נספח - על הנתונים
ישנו מדד החופש הכלכלי של מכון פרייז'ר בו עשינו שימוש בשני המאמרים, ישנו המדד של קרן הריטאז' (
Heritage Foundation) ושל העיתון וול סטריט ג'ורנל. ישנו גם ה-
Competitiveness Index של הפורום הכלכלי העולמי (WEF). ישנם, כמובן הבדלים בין המדדים הנובעים מהבדלים בחישובם ובמה הם מייצגים.
מדד החופש הכלכלי (בו עשינו כאן שימוש) של מכון פרייז'ר יותר נפוץ בשימוש החוקרים באקדמיה כי:
- קיים יותר זמן ולכן מכיל יותר אופציות ורעיונות למחקר.
- עומדים מאחוריו עשרות חוקרים בעלי שם כולל חתני פרס נובל (מילטון פרידמן, גארי בקר ודוגלאס נורט).
בדיקות שנערכו הראו שיש שונות בין המדדים (
The Benefits of Economic Freedom - A Survey) אבל עדין נותנים תוצאות דומות כאשר אנחנו מתעניינים במגמות ותהליכים.
חופש כלכלי, פיתוח אנושי וצמיחה כלכלית - חלק ב'
