משימה חשובה של מקבלי ההחלטות היא ליצור את התנאים ההכרחיים לכך שהמשק ימצה את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית שלו. אנחנו גם יודעים שצמיחה לאורך זמן היא תנאי הכרחי, אם כי לא מספיק, לשיפור הרווחה של אזרחי ישראל כמו גם אזרחי העולם כולו. לכן, בדרך כלל, בראש רשימת היעדים של המדיניות הכלכלית עומדת צמיחה בת-קיימא (
ממלא מקום הנגיד). אחד התנאים ההכרחיים לצמיחה היא אספקה רציפה, ובמחיר ''סביר'', של אמצעי ייצור כמו נפט.
בסתיו האחרון בדקנו את השפעת העליות במחירי הנפט הגולמי על הצמיחה הכלכלית בעולם. ראינו שיש צמיחה משמעותית בביקושים לנפט בעוד שההיצע לא צומח בקצב דומה. לכן שוק האנרגיה נמצא רגיש לתקלות באספקה מהמקורות הראשיים (מדינות אופ''ק עם 40% מהאספקה, רוסיה ניגריה ועוד). בתנאים של אז פרוש הדבר היה פגיעה קטנה בשיעורי הצמיחה של המשק הגלובלי במהלך שנת 2005 (
על צמיחה ונפט). הערכנו אז שרמות המחירים בשוק הנפט הגולמי יישארו גבוהות במהלך השנתיים הקרובות.
במהלך החודשים מאז המחירים נשארו בטווח של 50$+ לחבית נפט גולמי ואפילו טיפסו ל-57$ במהלך אוקטובר ו-58$ השבוע. במונחים של היום, כאשר לוקחים בחשבון את השינויים בשער החליפין של הדולר ושיעורי האינפלציה, מחיר השיא של כל הזמנים (בשנת 1980) היה כ-90$ לחבית נפט גולמי. מכאן שמחירי השוק של היום עדין נמוכים בכ-40% ממחיר השיא של אז ולכאורה גם מהמשבר של אז (המהפכה האיסלמית באיראן בראשית שנות ה-80). הצפי הוא שהפערים בין ההיצע והביקוש יתרחבו: במהלך שנת 2005 הביקושים יגדלו בכ-1.81 מיליון חביות ליום (2.2%) בעוד שההיצע יגדל רק בכ-1.5 (1.8%).
בשבוע שעבר פורסם דו''ח של קבוצת הפיננסים גולדמן-סאקס (Goldman Sachs) שצופה שהמצב עוד יחמיר בשנים הקרובות (
A titanic struggle between supply and demand). אבל מה שבאמת בלט בדו''ח היה הצפי שהמחירים יצטרכו להגיע לכדי 105$ לחבית נפט גולמי לפני שיתחולל שינוי משמעותי שיחזיר את מחירי האנרגיה לרמות הנמוכות. מדובר ברמת מחירים רב שנתית גבוהה מספיק לצמצם את הגידול בביקושים וליצר עודף כושר ייצור גדול מספיק (
Goldman Sachs: Oil Could Spike to $105).
בראשית שנות ה-80 השוק הגיב במצב משברי כאשר המחיר עלה לכיוון ה-90$ (במונחים ריאליים). אבל היום, לכאורה, נדרשת עליה למחיר גבוה יותר באופן משמעותי (כ-17%) כדי להניע שינוי והתאמה. מה עושה את שוק הנפט פחות אלסטי, פחות רגיש, לשינויים במחירי השוק?
- המשברים של ראשית שנות ה-70 (מלחמת יום הכיפורים) וכעשור אחר כך (המהפכה באיראן) הניעו תהליך התייעלות השימוש בדלקים פוסיליים. כן פותחו מקורות ייצור אנרגיה אחרים. ההתפתחות הזאת מסבירה את העובדה שבארה''ב שיעור ההוצאה לדלק ביחס לתוצר המקומי הגולמי ירד בכ-20%.
- באסיה שהצמיחה שם צפוייה לייצר כ-40% מהגידול בביקושים מחירי הנפט מסובסדים (המחירים נשלטים על ידי הממשלות). בעוד שמחירי האנרגיה בעולם עלו בכ-40% בסין הם עלו בערך בחצי. ברור מכך שמחיר השוק משפיע פחות על הצרכנים באסיה.
- זמן התגובה של היצרנים למצב השוק התארך באופן משמעותי. הם נזקקים ליותר זמן כדי להרחיב את כושר הייצור (ייעול ההפקה בבארות הקיימות, פיתוח שדות חדשים) בהשוואה לראשית שנות ה-80 (A titanic struggle between supply and demand).
יחד עם זאת צריך להדגיש שהעובדה שמחירי הנפט הגולמי יישארו גבוהים וצפויים לטפס עוד עשויה להשפיע על תהליך הצמיחה לרעה, לפחות בחלק מן המשקים. ראשית במשקים כמו יפן שתלויים מאד ביבוא נפט עשוי תהליך הצמיחה החלש להיפגע. הבעיה דומה גם במשקים כמו צרפת וגרמניה בהם הצמיחה היא חלשה יחסית, אלא ששם הייסוף של האירו (ביחס לדולר) מחליש ההשפעה כי מחירי הנפט נקבעים בדולרים. שנית, ארה''ב שתהליך הצמיחה הכלכלית חשופה לשינויים במחירי הנפט בגלל מיסוי נמוך וקביעת המחירים בדולרים. אם עליית המחירים תהיה גבוהה האפשרות שהצמיחה תיעצר ועמה הצמיחה בשאר המשקים.
יש כמובן גם תחזיות אחרות מזו של קבוצת גולדמן-סאקס שטוענות שהירידות במחירי הנפט הן כבר מעבר לפינה. יש הטוענים שהגידול בתפוקה העולמית של הנפט יגיע לשיאו בשנים הקרובות מאד – תקופת זמן קצרה מזו הנחוצה כדי לייצר או להמציא אלטרנטיבה לנפט. המשמעות שאנחנו בצרות כבר כעת. יש המוסיפים את הטענה שאין בנמצא שדות נפט גדולים חדשים שטרם נוצלו בנמצא ושתעשיית האנרגיה מתעלמת מהסוגיה של איכות הסביבה (
סוף עידן הנפט).
ההתרעות על סוף עידן הנפט מלוות את תעשיית הנפט כמעט מתחילת הדרך. גם ההנחות שאין סוף למלאים בבטן האדמה מלוות אותן הרבה זמן. מכאן שאולי יש לנו זמן מספיק לפתח מקורות אנרגיה חליפיים או לגלות שדות חדשים. יחד עם זאת אני מעריך שבשנים הבאות המחיר הריאלי של הנפט הגולמי ימשיך את מגמת העליה בה החל בתקופת ההכנות למלחמה בעיראק. תהליך התייעלות השימוש בדלקים פוסיליים ימשך. מגמת עליית המחירים, אם תהיה גבוהה, גם תעודד פיתוח מקורות אנרגיה חליפיים.