פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6996

בלאו ווינר
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 02/06/2012 שעה 7:00)


בלאו ווינר

ע. צופיה



אורי בלאו

העיתונאי אורי בלאו הוא אחת הדוגמאות הקלסיות לעיתונאי אנוכי, מתנשא, חמדן וחסר אחריות. הוא לא היחיד בממלכת העיתונות הישראלית הניחן בכל התכונות המלבבות האלו, אך אין ספק שהוא ראש וראשון בבחינת העיתונאי המאוס על הציבור הרחב.
בלאו, עיתונאי בעיתון ''הארץ'' הצליח לשים ידו על אוצר בלום. מאות ואולי אלפי מסמכים צבאיים סודיים שהביאה לו חיילת צעירה בשם ענת קם.

החיילת שבינתיים נידונה לשנות כלא רבות ניסתה בתחילה להציג את גניבת המסמכים על רקע אידיאולוגי אך בעקבות העברת המסמכים לבלאו היא זכתה, מיד עם שחרורה מהצבא, למשרה רצינית ברשת התקשורת של עיתון הארץ. כך שהרבה אידיאולוגיה לא היה פה, אך טובת הנאה אישית הייתה ובשפע.

המסמכים הוצעו גם לעיתונאים אחרים, אך בעלי אופי שונה ואחריות ציבורית לא מועטה והם דחו את ההצעה. בלאו, בעל האופי הקלוקל, ידע בדיוק מה הוא מקבל, ממי, כיצד הושגו המסמכים ומה ''חומר הנפץ'' הטמון בהם.

מיד עם מאסרה של ענת קם, ואולי קודם לכן, הוא נמלט מהארץ ללונדון וסירב להחזיר את המסמכים ולחזור לארץ לחקירה. עיתונו ''הארץ'' תמך בו כספית בעת שהותו בלונדון.
רק לאחר לחץ ממושך הוא הבטיח להחזיר את כל המסמכים שבידו אך לא החזיר וחזר לארץ, לאחר שידולים רבים, לעמוד לחקירת השב''כ.

עתה הוחלט (סוף-סוף) להעמידו לדין וראה זה פלא, התקשורת, חסידת חופש הדיבור והביטוי, נותנת במה מלאה לכל אחד שמוכן לתמוך בעיתונאי ולגנות את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אך אין בנמצא, אליבא מהתקשורת, מישהו שמגנה את מעשהו של בלאו ותומך ביועץ.
דמוקרטיה תקשורתית לעילא ולעילא.


אל''מ ארז וינר

הרמטכ''ל גבי אשכנזי חפץ להמשיך בתפקידו שנה נוספת, שנה חמישית. איני יודע בדיוק למה, אני מעריך שזה קשור לאיראן.
מי שיהיה בתפקיד ממלכתי-צבאי בעת שתתבצע תקיפה באיראן ירשם לעד בפנתיאון גיבורי המדינה לצד משה דיין, יצחק רבין ואחרים. אני מאמין שאשכנזי רצה להירשם שם כמפקד הצבא שהוביל את התקיפה.

מי שהתנגד בחריפות לאפשרות שאשכנזי יכהן שנה נוספת כרמטכ''ל היה שר הביטחון אהוד ברק. לכן ''החצר'' שסבבה את אשכנזי החל מרעייתו דרך מזכירו ומגוון ידידיו חיפשו דרך ''לנטרל'' את התנגדותו של ברק. תחילה היה צורך להבאיש את ריחו של המועמד המוביל למשרה, האלוף גלנט, ובהמשך ליצור ''איום'' על ברק שדרכו ניתן יהיה לסחוט את ''הסכמתו'' להארכת תקופת הכהונה של אשכנזי.

בכדי לשמור על אשכנזי ''נקי'' הוטל הביצוע על מזכירו אל''מ וינר.
וינר גייס אדם בשם יואב הרפז, ידיד ותיק של אשכנזי והטיל עליו להביא חומר ''מפליל'' על גלנט וברק.
בדיעבד מסתבר כי הרפז היה די פיקח. הוא לא התאמץ במיוחד להשיג חומר אלא המציא אותו ולשם כך הוא יצר מסמך המפרט מזימה אפלה להשחרת מתנגדי גלנט, המועמד של ברק לרמטכלות.

המסמך הודלף לתקשורת דרך העיתונאי הוותיק והמנוסה אמנון אברמוביץ' ולאחר שנתגלה, די מהר, כי המסמך מזויף הסתבר שהעיתונאי היה פתי לכל דבר ועניין שעשו בו שימוש נלוז מבלי שירגיש דבר.

שני גורמים החלו לחקור בעניין. משטרת ישראל שחקרה את פרשת זיוף המסמך והשיגה די מהר הודאה מפיו של הרפז ובזה סגרה את החקירה ומבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שבדק את ההליך ואופן קבלת ההחלטות של מינוי רמטכ''ל חדש. מעשית בדק המבקר, ביסודיות ראויה לשמה, את פרשת ''מסמך גלנט-הרפז'' וכל הספיחים סביבה.

עם פרסום הטיוטה שמבקר המדינה הכין והפיץ בין הנוגעים בדבר בפרשה החל ''משחק כסאות''. משחק שבו מספר המשתתפים גדול באחד ממספר הכיסאות. מי שנשאר ,כרגע, בלי כסא הוא ראש לשכתו של הרמטכ''ל לשעבר אשכנזי, אל''מ ארז וינר.
אל''מ וינר לא רק נשאר בלי ''כסא'' הוא גם קיבל את תפקיד ''הש.ג.'', כלומר החייל שכל האשמות מתנקזות אליו למרות שהוא בתפקיד הזוטר ביותר בפרשה.

מה שאל''מ וינר עושה כרגע הוא כמעשי הטובע, מכה בידיו במים בכדי להשאיר את ראשו מעל. הוא ביקש את כל חומר החקירה וכאשר סורב הוא פנה לבג''ץ. אני מעריך שבג''ץ ידחה את בקשתו ויאלץ אותו להסתפק בחומר שקיבל. והדבר היחיד שכנראה נותר בידיו, מלבד פרישה לא מכובדת מהצבא, הוא להכפיש שותפים נוספים בפרשה.

איני מאמין שינהג כך.

מסקנתי מהפרשה: ככל שמינוי הרמטכ''ל המיועד יוקדם, כך ייטב.



מה בכל זאת משותף לעיתונאי בלאו ולאל''מ וינר?
שניהם העריכו שהרשות המבצעת, קרי: הממשלה ושלוחותיה היא חלשה ואין לה כוח ממשי לכן הם יוכלו לגבור עליה אם בפרסום מסמכים סודיים או באילוצה לבצע מינויים בניגוד לדעתה.
התוצאה תהיה ששניהם יחושו את נחת זרועה.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.