אחת הבעיות של האנושות בימינו היא שהשינויים בנורמות החברתיות אינם מדביקים את הקצב של השינויים בטכנולוגיות. הזעזוע מהטלת פצצות גרעיניות על יפן, בסוף מלחמת העולם, לא היה מספיק חזק כדי להדליק מספיק נורות אדומות אצל שליטי העולם, לעצור את התפשטות פיתוח הנשק הגרעיני למדינות נוספות.
הגענו לאבסורד, שבניית מספר בתים חדשים עלידי יהודים בגדה, מעורר בעולם יותר כעס מאשר הצטיידות מדינה נוספת בנשק גרעיני. במיוחד תמוהה עמדתן של המדינות ''הגדולות'' אשר מביטות בחוסר אונים בתופעה מצמררת זו. במצב העולם כיום, כאשר ארה''ב היא המנהיגה הבלתי מעורערת של העולם, יש מחוייבות למדינה זו לפעול בכוח כדי להפסיק את התפשטותו של הנשק הגרעיני.
זה יהיה עולם בלתי נסבל, אם האנושות תצטרך לחיות בפחד מתמיד מאפשרות הטלת פצצה גרעינית נוספת על בני-אדם, בכל מקום אחר בעולם. זה מביא אותנו לבעיה הקרובה אלינו, איראן. כל יום שעובר, מגדיל את הסכנה כי איראן תגיע למצב של ''אין חזרה'' בנושא הנשק הגרעיני. מספיק חלום קטן של המנהיג האיראני, כאשר הנביא מוחמד יופיע אצלו בחלום ויצווה עליו להטיל פצצה על היהודים...
מנהיגי העולם אינם מבינים את האחריות העצומה אשר מוטלת עליהם בנושא זה. איפה כל אנשי השמאל, יפי הנפש?