בחודשים האחרונים שוב פרצה לחימה בין שתי המדינות השכנות הללו בקווקז, וכמו תמיד בשל היריבות על המובלעת נגורנו קרבאך, שהיא מובלעת ארמנית המוקפת משלושה מארבעת גבולותיה באזרביג'אן.
אזרביג'אן גדולה מארמניה, יש בה כעשרה מיליון תושבים לעומת כשלושה מיליון בארמניה, תקציבה הבטחוני הוא לערך גדול פי ארבע מזה של ארמניה ושתי המדינות מוסתות זו כנגד זו בידי כוחות זרים. האזרים מוסתים בעיקר בידי טורקיה, וארדואן, החולם שוב על סולטנות מוסלמית בראשותו ותומך באזרים בנשק, כספים, כח אדם (לרבות ג'יהאדיסטים סורים בשירות טורקיה) והטורקים אף הפילו מטוס ארמני, בעוד ארמניה נתמכת מעט מאד בידי רוסיה. המובלעת משמשת זירת לחימה בידי ''שליחים'' בין טורקיה, יריבת הדמים מול הארמנים, לבין רוסיה המנסה לבלום את ההשפעה וההתפשטות הטורקית בזירות שונות, כמו גם בסוריה.
מדינת ישראל מספקת, כמו רוסיה, נשק לשני הצדדים ובעיקר לאזרביג'אן העשירה הרוכשת נשק בכמויות עצומות ביחס לרכישות האלבניות. יש האומרים שישראל מספקת לה 60% מהיבוא הבטחוני, לרבות, לאחרונה מלטים קרביים קטלניים, שכמותם אין לארמנים.
יש דמיון רב בין הארמנים ליהודים ובין ארצותיהם. הארמנים חוו ג'נוסייד מצד טורקיה בסוף המאה ה-19 בידי הסולטאן הטורקי האחרון וטבח גדול אף יותר בראשית המאה ה-20 בידי ''הטורקים הצעירים'' שהדיחו את הסולטן ונעזרו רבות בידי גרמניה. בטבח נרצחו באכזריות נוראה כמיליון וחצי ארמנים, אשר גורשו מטורקיה בה התגוררו מאות שנים, כנסיותיהם נהרסו ונשרפו, על קהל המתפללים שבהן ובמסע המוות של הארמנים במדבר לכוון סוריה. (לצד הארמנים נרצחו בטורקיה גם מיעוטים נוצריים אחרים כמו אשורים ויזידים, אך לא בהיקף גדול כארמנים.)
הַשּׁוֹאָה הארמנית קדמה לשואה היהודית, שואה ארמנית שישראל טרם הכירה בה רשמית, כנראה בשל קשרי המסחר והמודיעין בין ישראל לטורקיה, למרות התנפלויות ארדואן כנגד ישראל, ותמיכתו בטרור נגדנו. ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות שטרם הכירה באותה שואה ארמנית, ובא הזמן להכרה כזו.
דמיון נוסף בין ישראל לארמניה הוא בכך ששתיהן, ישראל היהודית וארמניה הנוצרית, מוקפות במדינות מוסלמיות, אלא שלישראל יש גם גבול ימי בעוד לארמניה אין מוצא לים הפתוח, דבר המקשה מאד על המסחר והאספקה בעת הצורך.
ב''מעריב'' מיום 12.11.2020 מביא העיתונאי יניב חלילי את דבר פנייתו הנואשת של נשיא ארמניה, ארמן סרקיסיאן, מי שהיה ראש הממשלה שם, לישראל לחדול לפחות בתקופה זו מאספקת חימוש לאזרים.
ראוי מאד ששוועתו תישמע. אין ספק שהברירה קשה. ישראל חייבת ליצר נשק ולמכרו למדינות אחרות בכדי שיהא לה תקציב ליצור ולספק נשק לצה''ל. קשה יהא לעצור אספקת נשק לקונה כה גדול, מה גם שטורקיה ממשיכה לספק חימוש ואפילו לוחמים ולבטח תשמח למלא את החסר הישראלי אם נעכב את האספקה.
ישראל גם תתקשה מאד לפשר בין הצדדים, בעת שרוסיה האדירה הביאה להפסקת אש שברירית בין היריבות, אך חשוב שישראל תעשה מאמץ לתרום לשלום בין שתי ידידותיה, מה גם שהאזרים בולמים במידה מסוימת את התפשטות של אירן שכנתה. אפשר שיהא מי שיזהיר בצדק מסוים מפני הכנסת ראש בריא (?) למיטה חולה. עם זה יש לישראל חובה מוסרית לפחות לנסות ולהקטין שם את הלהבות. בל תשאר בארמניה תחושה שישראל ספק נשק להרג ארמנים. כן, זו קריאה לגילוי מנהיגות שכה חסרה לממשלתנו ולראשה.
וכללית, ולא דווקא בהקשר זה, בא הזמן שישראל תכיר בשואה הארמנית. אם גרמניה יכלה להכיר בשואת עמנו באה העת שגם הטורקים יכירו בשואה הארמנית עם כל הסתייגות שיצרפו להכרה זו. רצח עם הוא זוועה שיש לסלק מהעולם, וישראל חייבת לעמוד בשורה הראשונה בסילוק זה.
ישראל בין אזרביג'אן לארמניה
