|
|
|
המבקר יורם מלצר פירסם מאמר מעניין במעריב שבו הוא מתייחס לשתי יצירות ספרות של אייל מגד ובנימין שבילי העוסקות בשבתאים ובפרנקיסטים.
מלצר מעיר נכונה על כך שההיסטוריה היהודית משמשת מעט מאוד כמקור ספרותי בשנים האחרונות והרי המדובר ב''במטמונים בלתי נדלים של פרשיות, ארועים, תנועות דתיות ורעיוניות, שלא לדבר על שפע דמויות מרתקות. מעבר לסקרנות המתעוררת ולפיתוי שבחקירה במאורעות היסטוריים, מדובר בקרקע פוריה לדיון החיוני על זהותנו ועתידנו. אני מתכוון לדיון על מהות הקיום שלנו בעולם ועל הכיוונים שאפשר לצפות שהיהודים - הישראלים שבהם או היהודים בכלל - יפנו אליהם בתנאים הנוכחיים ובעתיד הנראה לעין.''
דברים כדורבנות . וכאן כדאי להזכיר שמלצר הוא אחד המבקרים הבודדים ( הכמעט יחיד אולי ) שאינו נוהג כמו עמיתיו שמקפידים לעסוק בעיקר ביצירות של סופרים ידועים ומיוחצנים.
יש לציין שהשבתאות והפרנקיזם שימשו כמקור לכמה יצירות מעניינות בשנים האחרונות כמו של יורם בר וניצה ק''ן ועודד בארי.
אבל הספר החשוב מכולם בנושא שהוא לא פחות מיצירת מופת יצא לאור בימים אלה . זהו ספרו העיוני של אלי שי ''משיח של גילוי עריות''. ספר עיוני אמנם אך מרתק יותר מכל יצירה ספרותית ועולה מבחינת קריאותו ולעניות דעתי חשיבותו על כל ספר אחר בנושא שיצא לאור אי פעם. הספר הזה עוסק בתסביכים המיניים השונים שעמדו ביסוד התנועה השבתאית. מומלץ מאוד
קישורים:
יורם מלצר על שבתאות
|
|
|
יורם מלצר על שבתאות
