|
|
|
מֵרוֹץ פִּרְחֵי הָאָבִיביוסף אליעז
הֶהָיָה פֹּה שׁוּב מֵרוֹץ חָבִיב?
יָרַשׁ הַקַּיִץ אֶת מְקוֹם הֶאָבִיב
כְּבָר נָבְלוּ מַרְבַדֵּי שָׁנִּי וְאָדוֹם
עַד שׁוּב יִּפְרְחוּ בָּאָבִיב פִּתְאוֹם
מְקַיְּמִים הַפְּרָחִים ''מֵרוֹץ שְׁלִיחִים''
זַהוּ סוֹד הַיּוֹפִי, סוֹד הֶחַיִּים
זָקוּק הַפֶּרַח לְהַאֲבָקָת חֲרָקִים
לְַפִּרְיוֹן חוּלָּק הֶאָבִיב לִפְרָקִים:
חֲלּוּצַת-הַיּוֹפִי הִיא אַדְמוֹנִית
כוֹתַּרְתָּה אַרְגָּמָן, הַכַּלָּנִית
עֲלֵי-כּוֹתַּרְתָּה רַכִּים כִּקְטִיפָה
כֹּה נְעִימִים לְמַּגָּע, לִלְטִיפָה
אַחֲרֶיהָ יִפְרַח הַצִּבְעוֹנִי
מְבָשֵׂר בְּשָׁשָׁר: '' פֹּה הִנֵנִי!''
כְּגְבִיעִים נָאִים בָּם מַסְמִיק יַיִן
יְשַׂמַּח כָּל לֵב, יָגִיל כָּל עַיִן
צִבְעוֹנִי הַשָׁרוֹן - פּוֹרֵחַ רִאשׁוֹן
שֵׁנִי מְפוֹאָר צִבְעוֹנִי הַמִּדְבָּר
וּמְאַסֵּף נֶהֱדָר, עוֹלֶה בָּהָר
לֹא בִּכְדִי לוֹ שֵׁם זֶה נִבְחַר
עַתָּה יַעֲלוּ בַּמִּישׁוֹר, בַּגְבָעוֹת
מַמָּשׁ מְאִירוֹת, שִׁפְעַת נוּרִיּוֹת
עֲלֵי כּוֹתֶרֶת חֲמִשְׁתָּם בּוֹהֲקִים
תַּשּׁוּר, תִּרְאֶה אוֹתָּן מִמֶּרְחַקִּים
וְאָז יָבוֹאוּ רוֹנְנִים, חוֹגְגִים
תַּעֲלֶה בַּכָל שִׁפְעָת הפְּרָגִּים
יוֹפִי זֶה פּוֹרֵחַ בְּמַחֲזוֹר
מִדֵּי שָׁנָה יִפְעָה זוֹ תַּחֲזוֹר
פֶּרַח פֶּרַח פּוֹרְחִים בְּתוֹרָם
פֶּרַח פֶּרַח מְקַשְּׁטִים הָעוֹלָם
וְאַתָּה אֲהוּבִי, יַלְּדִי הַטּוֹב
הִתְבּוֹנֵן, אֶהוֹב וְאַל-נָא תִּקְטוֹף
|
|
|
|
מֵרוֹץ פִּרְחֵי הָאָבִיב
