|
|
|
מאמרו של יואב קרני בפורום זה, כמו גם מאמר ישן יותר של אלכסנדר מאן ב''אייל הקורא'', מצביע על תופעה שניתן וראוי לכנות ''אנטי-ישראליות'' בקרב האינטליגנציה והתקשורת העולמית. אני מפנה את מי שלא קרא את המאמרים דנן לקוראם.
אין שום ספק שמדינת ישראל אינה מצטיירת (ואף אינה הלכה למעשה) כמדינה הגונה, אחראית וצודקת. לא בימים אלו, ולא בעבר, בוודאי שלא מאז הכיבוש בשנת 1967. ברורים גם גורמים המוסיפים סיבות ליחס שלילי כלפי מדינת ישראל, כגון הנהגתנו בידי אריאל שרון, אדם שנוי במחלוקת, ופושע מלחמה בעיני חלקים נכבדים מהאינטליגנציה העולמית.
מובן גם שדמוניזציה של מדינה שלמה על אזרחיה היא תופעה אנטי-אנושית ממדרגה ראשונה. לא כל הסרבים אשמים בפשעי מלחמה, לא כל האפגנים טרוריסטים, ולא כל הישראלים מדכאים ומשפילים את הפלשתינים. המשותף לדוגמאות הנ''ל הוא שמדובר באוכלוסיה אזרחית שלא השכילה למנוע מגורמי השלטון שלה (דמוקרטיים או לא) לבצע את העוולות לעיל.
לא קל לפעול נגד השלטון, או לפחות לכופף את זרוע השלטון בנושא מסוים, אפילו בשלטון דמוקרטי. עובדה היא, למשל, שסקרים קובעים כי שבעים אחוזים מאזרחי ישראל היו שמחים לפנות את התנחלות נצרים, ואעפ''כ לא פונתה ההתנחלות, ואף אין כוונה לעשות כן בעתיד הנראה לעין.
משבר האמון של אזרחי ישראל במערכת הפוליטית, שהואץ החל מרצח יצחק רבין, הוליד שלל תנועות והתארגנויות א-פוליטיות, ופוליטיות-למחצה, המנסות לקדם סדר-יום פוליטי מחוץ למערכת הפוליטית. לארגונים אלה מידות שונות של השפעה והצלחה (השווה ''ארבע אמהות'' ל''גוש שלום''), אך במישור אחד כולן נכשלות, למיטב ידיעתי: אף תנועה כזו לא הצליחה ליצור תהודה בתקשורת העולמית, ז''א לשכנע את העולם שיש בישראל גם כוחות שלא באים לידי ביטוי בכנסת, אך בכל זאת מייצגים חלקים לא-זניחים באוכלוסיה.
האם דרך חשיפה מוגברת לתנועות כאלו ניתן יהיה לשנות את דימוייה של ישראל בעולם, אפילו בימים אלו? האם הרגשות והדעות האנטי-ישראלים חסינים בפני עובדות? האם יש דרך אחרת להילחם באנטי-ישראליות מבלי לדחות א-פריורי כל העברת ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל?
|
|
|
האם יש פתרון לאנטי-ישראליות היום?
