בעקבות הטבח בפריז (יום שישי השחור 13 בנובמבר 2015) בהשראת או יוזמת דאעש יצא הבלוג הוושינגטוני דלעיל בכותרת ראשית:
The First Question to Ask After Any Terror Attack: Was It a False Flag? .
ובתרגום: כל אימת שמתרחשת פעולת טרור, השאלה הראשונה שצריכה להישאל, האם מדובר בדגל כוזב? שמא יש קוראים שלא שמעו על המושג, הנה הסבר קצר: מדינה (אבל לא רק) שמתכננת פעולה חשאית במטרה להשיג מטרות פוליטיות, כלכליות, צבאיות או אידיאולוגיות, תוך הסוואת הגורם העומד מאחוריו על מנת להטיל את האחריות על גורם אחר (לקוח מויקיפדיה). הבלוג מביא רשימה של למעלה מ-40 מקרים של מבצעי דגל כוזב של מדינות שהודו בכך ברבות השנים, בהן רוסיה, ארצות הברית, אנגליה , גרמניה, יפן וישראל, שמככבת בעטיה של מחתרת הטרור שהקימה בשנות החמישים של המאה הקודמת במצרים, שכל חבריה היו יהודים אזרחי מצרים שקיבלו הכשרה בישראל. כזכור הניחו אנשי המחתרת פצצות במרכזי התרבות של ארה''ב ואנגליה. ממשלת ישראל הניחה כי פעולות אלו ייוחסו לארגונים מצריים וכך תושג המטרה: לשבש את יחסי מצרים עם שתי המדינות. המטרה לא הושגה כי המחתרת נחשפה על ידי הביון המצרי, חבריה הועמדו למשפט, שניים נידונו לעונש מוות בתליה והנותרים לשנות מאסר ארוכות. לימים הודתה ישראל באחריותה למחתרת.
עתה אני עושה כהצעת הבלוג ושואל, האם יש גורם שהיה לו, ויש לו, אינטרס להעצים את המתיחות בין דאעש לצרפת באמצעות טבח המוני שיזעזע את הצרפתים וממשלתם, יגביר את המעורבות הצבאית של צרפת במלחמה נגד דאעש, כמו גם את המתיחות והאיבה בין צרפתים מוסלמים לנוצרים ויהודים ובדרך זו לקרב את צרפת לעמדות אותו גורם בסוגיית המאבק בטרור הג'יהדיסטי.
אני מכיר גורם כזה ושמו ישראל.
אני כבר רואה בעיני רוחי את הישראלי התמים או מיתמם קופץ בכעס ואומר, שוב הוא מאשים את ישראל, הפעם ברצח 130 אזרחים צרפתים! על כך אני משיב להם: חיי אדם אינו הצד החזק של ישראל, להיפך ישראל קנתה לה מוניטין כמעצמת חיסול ורצח, קמעונאי של יחידים וסיטונאי של מאות ואלפים, ולא מהיום. זה הולך אחורה עד ערש הקמתה בטבח דיר יאסין, בגירוש יפו רמלה ולוד במלחמת 48', בטבח כפר קאסם, ב-1956, בהפצצות חיל האוויר על ביירות במלחמך לבנון הראשונה וטבח סברה ושאתילה באותה מלחמה, ממשלת ישראל המשיכה לספק אמצעי לחימה למשטר האימים של הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה, אף שידעה על אלפי נרצחים בהם מאות יהודים שנעצרו ועונו ונרצחו בשיטות אכזריות, מה שמוכיח את הכזב והזיוף ביומרה של ממשלות ישראל והתנועה הציונית לייצג את העם היהודי. לרשימה לא מכובדת זו שייכות גם ההפצצות הפראיות במלחמות עזה האחרונות על אלפי קורבנותיהם בהם מאות רבות של ילדים. וזו רשימה חלקית של הרג המוני. אם הייתי מוסיף רשימה של מה שקרוי בשפת הכיבוש המכובסת ''סיכולים ממוקדים'' הטור היה מתארך ומתארך. מכל מקום, הרקורד הישראלי מוכיח כי 130 הרוגים זה כסף קטן בשביל ישראל.
כל מי שמכיר את דפוסי הפעולה של המוסד, השב''כ והצבא יכול בקלות לדמיין סרטון לפיו סוכן של המוסד מצליח להתערות בדאעש, סולל דרכו לצמרת כג'יהדיסט מסור שיודע לצטט את הפסוק המתאים בזמן הנכון, שמדבר ערבית בכמה עגות, שמעלה הצעות מטורפות לפעולות נקם בכופרים אבל תמיד הוא זוכר מי הם שולחיו ולמי הוא חייב דין וחשבון. מי שדימיונו פעיל לא יוציא מכלל אפשרות שדובר העברית בסרטון שהופנה לישראלים, היה שליח המוסד שידע לשבש את העברית במינון ובמבטא הנכונים, כך שיישמע כערבי אוטנטי בעיני הישראלים. כאשר הודיע לנו כי גורלנו נועד לשחיטה בצירוף תנועת היד האוחזת סכין ומשספת את הגרון, תנועה זו שימשה גם כסימן מוסכם עם מפעיליו מהמוסד שהכל תחת שליטה. במילים אחרות, העם רוצה דגם משופר של
אלי כהן, בלי הסוף העצוב שלו. כהן, המרגל הישראלי בסוריה בראשית שנות השישים של המאה העשרים, שהצליח לרכוש את אמונם של הסורים והגיע עד לרמות הצבא והשלטון הבכירות. כגובה ההישג כך עומק הנפילה. הוא נחשף, נעצר, נשפט בדלתיים סגורות, הורשע והוצא להורג. הסרטון עלה על שרטון.
כאמור, מדובר בהשערות בלבד. את האמת יידעו הדורות הבאים בעוד חמישים או מאה שנים כשייפתחו הארכיונים (אם ישראל תמשיך להתקיים) או אם יימצא בתוך המוסד אדם אמיץ ושוחר טוב כמו מרדכי ואנונו שנפשו קצה במתרחש בארגון והוא יעזוב את ישראל כשבתרמילו מסמכים שיגבו את גילוייו. הוא יתראיין לעיתון אנגלי שידוע באמינותו (לא לפני שיקבל מעמד של פליט פוליטי (אחד הלקחים מפרשת ואנונו) ויספר על המתרחש בתוך הארגון על שנאותיו, יריבותיו ופשעיו, על פעולות חסרות שחר, על יהירות שהולידה פעולות הרפתקניות שעלו בחיי אדם, על מבצעי דגל כוזב ועוד כהנה וכהנה. עד אז נצטרך ללקט שברי מידע וליצור תמונה שלפחות מתקרבת למציאות
הטווס
אינני מומחה לשפת הגוף אולם מנקודת מבט של לא מומחה הבחנתי אצל
נתניהו זחיחות של טווס נפוח בהופעותיו בעקבות הטבח בפריס. אם נתרגם את נתניהו לעברית של יום יום אז הוא היה עד כה הפרש הבודד הנלחם בג'יהאד העולמי ועתה, לאחר פריס, הוא אומר, הצטרפו אליי למאבק. ''לא, עונה לו קול התבונה מאירופה, אתה לא חלק מהמאבק נגד הג'יהאד העולמי, אתה חלק מהבעיה. אל תכפה עלינו את מלחמתך להמשך הכיבוש והגנה על משטר האפרטהייד שאתה וקודמיך הקמתם בשטחים הכבושים. אתה בן ברית סמוי שלו, כל בית שאתה הורס כענישה קולקטיבית, כל פלסטיני שאתה כולא במעצר מנהלי, כל אלפי הפלסטינים שעברו את סאת העינויים במרתפי השב''כ, כל זה מזין את רוח הקרב של הג'יהאד עד כדי כך שמצאו לנכון להקרין סרטון בעברית המיועד לישראלים ומבטיח כי יגיעו גם אליכם לביצוע השחיטה הגדולה. מדיניותך הנוכחית שופכת דלק על מדורת הג'יהאד וגוררת את ישראל לאבדון. ניסינו לעזור אבל דחית כל יד מושטת לשלום''.
עד כאן קולה של התבונה האירופית.
לא רק טווס, גם דיקטטור
נתניהו ניצל היטב את אווירת האיבה כלפי האסלאם, שחצתה גבולות לאומיים בעקבות הפיגוע בפריס, התקשורת הבינלאומית התרכזה בטבח בפריס והשלכותיה, כל אלה היוו רקע נוח במה שנראה בעיניי תחילתו של מימוש החלק השלישי של תוכנית אב של הימין הקשוח לחיסול שיירי הדמוקרטיה בתחומי הקו הירוק, במסלול הפיכתה לרודנות פלוטוקרטית. השלב הראשון היה ההפרטה. הוא הפריט את ישראל לדעת. שלב זה לא סיבך אותו עם המערב הקפיטליסטי, בעיקר ארה''ב שראתה זאת בעין תומכת.
השלב השני התמקד בזריעת התנחלויות ברחבי הגדה במטרה לחסל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. שלב זה כמעט והושלם חרף מחאות בינלאומיות שלא חרגו מהנימוס הדיפלומטי והתנגדות של מיעוט מבית. השלב השלישי החל כאמור עם הקמת הממשלה הנוכחית, זהו שלב שלטון הבריון וההשתקה. כאשר מינה נתניהו את
מירי רגב לשרת התרבות הוא ידע מה הוא עושה. לא עברו מספר שעות והיא כבר מצאה עצמה בעימות עם השדרה המרכזית של סופרי ואמני ישראל. מושגיה באשר לתפקידה לקוחים מעולם הערכים הטוטליטרי. זה לא מפליא שהרי מרבית חייה הבוגרים עברו בצבא, מערכת הבנויה על פקודות וצווים - לא בדיוק חממה לדמוקרטיה.
לשיטתה יש לשפוך כספים על מי שמהלל ומשבח את המדינה, המנהיג, מפלגת השלטון. מי שרוצה להעביר ביקורת שיחטט בזבל. באחת – אין לנו שרת תרבות במקומה קיבלנו שרת תעמולה.
ההשתקה
בעיניי, הפעולות היותר משמעותיות הן שתיים: החלטת הממשלה להוציא מחוץ לחוק את הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בהנהגת השייח
ראאד סלאח ופלישת כוחות הכיבוש לשלוש תחנות רדיו בחברון, הפסקת שידוריהן והחרמת משדריהן. המכנה המשותף לפעולות אלו הוא השתקה בריונית בחסות המלה ''הסתה''. זו מלה ממזרית משום שהיא מאפשרת מניפולציות, בעיקר מצד משטרי דיכוי המחליטים שרירותית מיהו או מיהם המסיתים ונוקטים אמצעי ענישה פרטניים וקולקטיביים שעיקרם השתקה בריונית.
כבר למדנו כי מה שמתחיל בשטחים הכבושים זולג לתחומי הקו הירוק. קודם סותמים את הפה לערבים ואחר כך לשמאלנים ואחריהם ארגוני זכויות אדם וכך הלאה עד שיגיעו לעיתון הארץ שגם הוא ייסגר בגלל ''הסתה''. מה שמזכיר לי את שירו של הכומר הגרמני האנטי נאצי
מרטין נימלר:
בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים, אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט, ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי, ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי, ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי, ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.
|